אסדת גז "לוויתן" / צילום: אלבטרוס
החלטת חברת החשמל להעדיף את מאגר "לוויתן" כספק הגז שלה על פני מאגר "תמר" הייתה "סבירה ולטובת הצרכן", וזאת לאור "נסיבות תמוהות" שנוצרו כששני המאגרים הגישו הצעה כספית זהה בהליך התחרותי שניהלה החברה - כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ארז יקואל, בהחלטתו לדחות עתירה שהגישו מחזיקות זכויות המיעוט במאגר "תמר" נגד חברת החשמל.
העותרות, ישראמקו , תמר פטרוליום , דור חיפושי גז ואוורסט תשתיות, פנו לבית המשפט לאחר שהתברר כי במכרז למכירת גז לחברת החשמל הגישו בעלי הזכויות ב"תמר" הצעה כספית זהה לזו שהגישו בעלי הזכויות ב"לוויתן". שני המאגרים הציעו למכור לחברת החשמל גז בכמות שנתית של עד 2 מיליארד מ"ק (BCM) לשנתיים תמורת אותו סכום 535.5 מיליון דולר. מדובר בכמות גז שחברת החשמל זקוקה לה עד לתחילת ההפקה ממאגר "כריש" של אנרג'יאן היוונית.
שני המאגרים נמצאים בבעלויות חלקיות צולבות של נובל אנרג'י האמריקאית וקבוצת דלק . השתיים מחזיקות ביחד 47% מהזכויות ב"תמר" ו-85% מהזכויות ב"לוויתן". חברת החשמל העדיפה את הצעת "לוויתן" משיקולים שאינם קשורים למחיר, ובהם זמינות האספקה ואמינותה.
העותרות טענו כי בעצם ההסתמכות על שיקולים נוספים חרגה חברת החשמל מתנאי המכרז, ומשום כך יש לבטל את תוצאותיו. חברת החשמל טענה כי היה מדובר בהליך תחרותי הפטור מחובות מכרז רגיל. גם דלק ונובל סברו כי אין מקום לערוך התמחרות חוזרת.
השופט קיבל את טענות חברת החשמל וכתב כי "לנוכח מצב הדברים התמוה, הנעדר כל סממן של תחרות מתבקשת, לא התרשמתי מפגם שנפל בהתנהלותה של חברת החשמל במבוקשה להשיג 'שובר שוויון' באמצעות שקילת יתרונותיו הכוללים של כל מציע".