מפעל ב.מ.וו בלייפציג / צילום: רויטרס, Fabrizio Bensch
ההאטה הכלכלית בגרמניה, שהיא ללא ספק בשורה רעה לאירופה בטווח הקצר, עשויה לסייע ליבשת הזו בטווח הארוך יותר, על ידי צמצום הפערים בין הצפון החזק יותר לדרום החלש יותר, בנושא מדיניות עידוד הצמיחה.
גרמניה לבדה מהווה כמעט שליש מסך הפעילות הכלכלית בגוש האירו, אך מלבד איטליה, היא הייתה הכלכלה שצמחה הכי לאט באיחוד האירופי בשנה שהסתיימה בסוף מרץ. כך הופכים הגרמנים להיות מתואמים יותר עם יתר גוש האירו, כאשר הצמיחה העולמית מצטננת, הברקזיט נמשך ונמשך, ומתיחות הסחר בין ארה"ב לסין נמשכת.
אובדן המומנטום הכלכלי בגרמניה עשוי להקל על נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי ועל יורשתו הצפויה, כריסטין לגארד, לשכנע את הציבור הגרמני הספקן בצורך בתקופה ממושכת יותר של שערי ריבית נמוכים, או בהוצאה ממשלתית מוגדלת, אומרים אנליסטים.
לממשלת גרמניה יש מרחב גדול להגדלת הוצאה, מאחר שהיא רשמה עודפים תקציביים בכל חמש השנים האחרונות.
לגוש האירו יש רקורד גרוע בכל הנוגע לטיפול בקשיים כלכליים. הוא הגיב באיחור ובחוסר החלטיות לצבירת החובות הריבוניים ולבעיות הבנקאות בשנים שאחרי המשבר הפיננסי.
זה נבע במידה רבה מהשסעים בין הצפון לדרום באירופה, כאשר גרמניה שגשגה בעוד שיוון נקלעה למשבר כלכלי חריף מאוד. הגרמנים גם נוטים להיות ספקנים יותר מאחרים ביבשת בנוגע לצורך במדיניות ממשלתית כדי להחליק את הקצוות הקשים של מחזורים כלכליים.
מתחילים להתרכך
מה ששונה הפעם הוא שגרמניה העשירה והמאוכלסת צפויה לסבול יותר מהאטה, וזה עשוי לגרום לה להיות פתוחה יותר למדיניות של המרצה מוניטרית ותקציבית.
כלכלת גרמניה התרחבה ב-0.7% בלבד מאפריל 2018 עד מרץ 2019, הרבה מאחורי ספרד, שצמחה ב-2.4%, ואפילו בריטניה של עידן הברקזיט עם 1.8%. גרמניה הפכה לקורבן הראשי של אי הוודאות העולמית, בגלל תלותה הגדולה ביצוא, שמהווה 47% מהתוצר הכלכלי שלה, מול 12% בלבד בארה"ב. שוק העבודה הגרמני, שהיה עד לאחרונה מבצר של כוח, מתחיל להתרכך למראית עין.
כל זה יוצר דיון לאומי באופן השימוש בכספי הממשלה לתמיכה במיזמים כלכליים גדולים, כמו מעבר לכלכלה דיגיטלית ולכלי רכב בהנעת חשמל (סוללות).
"במצב של האטה קל יותר למקבלי ההחלטות לשכנע את הציבור הגרמני בצורך בתמריצים, גם אם ישנה עדיין ספקנות בסיסית", אמר ירג קרמר, הכלכלן הראשי בקומרצבנק בפרנקפורט.
אישי ממשל גרמנים דוחים זה זמן רב את הקריאות הבינלאומיות להמריץ את הכלכלה שלהם, אבל הגישה הזו התחילה גם היא להתרכך השנה.
ינס וידמן, הנגיד ה"נצי" של הבונדסבנק (הבנק הגרמני המרכזי), תמך בשני המהלכים של הבנק המרכזי האירופי, ECB, להמריץ את כלכלת גוש האירו השנה. כשה-ECB הגדיל ב-2016 את ההקלה הכמותית שלו, שווידמן התנגד לה באותה עת, גרמניה הייתה הכלכלה הגדולה שצמחה במהירות הגדולה ביותר בעולם. הסכמתו לפעולה של הבנק המרכזי כעת תקל על ה-ECB לפעול, כאשר ארסנל הכלים שלו כבר מדולדל.
ממשלתה של הקנצלרית אנגלה מרקל מרחיבה את החגורה במתינות אחרי שנים של התמקדות בצמצום החוב הלאומי. ההשקעה הציבורית תגיע בשנה הבאה לשיא של כ-40 מיליארד אירו, לעומת 25 מיליארד אירו ב-2014.
ההוצאה המוגדלת משקפת את מצבה התקציבי האיתן של גרמניה, אך ההאטה הנוכחית נכנסת לדיון הציבורי, אומר הולגר שמידינג, הכלכלן הראשי בבנק ברנברג בלונדון. הוא צופה שההוצאה הציבורית תגדיל את הצמיחה בגרמניה ב-0.7 נקודת אחוז השנה.
פוליטיקאים ממפלגת הירוקים, שעוקפת לאחרונה את מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית CDU של מרקל בסקרי דעת הקהל, מותחים ביקורת על המגבלות החוקיות בגרמניה על חוב ציבורי חדש (הנפקת אג"ח מדינה).
דרושות השקעות
"יש ריכוך מסוים בכלכלת גרמניה, אבל יש גם הבנה שגרמניה אינה יכולה להמשיך עם מדיניות של עידוד חיסכון במקום עידוד השקעות", אמר פול דה גרובה, מחוקק בלגי לשעבר וכיום פרופסור בלונדון סקול אוף אקונומיקס.
גם ראשי עסקים בגרמניה קוראים להשקעה ציבורית מוגדלת כדי לסגור גירעונות בהשקעה בתחומי טכנולוגיה כמו תשתית פס רחב. "שינוי כיוון הוא דבר נחוץ, מדיניות המשלה פוגעת בעסקים", אמר דיטר קמפף, נשיא הפדרציה של התעשיות בגרמניה, בנאום בחודש שעבר.
בעוד שה-ECB נראה מוכן להגיב להאטה כלכלית עמוקה יותר, כלכלנים אומרים שאמצעיו מוגבלים מפני שריבית המפתח שלו היא מתחת לאפס.
גופים בינלאומיים כמו OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, שבו חברה גם ישראל) קוראים לממשלות גוש האירו לעבוד יחד כדי להגדיל הוצאה ולהמריץ את הצמיחה. אבל לגוש האירו אין דרך פורמלית להשיק תוכנית תקציבית מתואמת.
לכן, האחריות למדיניות תקציבית למניעת מיתון כלכלי נמצאת בידי הממשלות השונות בגוש האירו. למזלו של הגוש הזה, הכלכלות שהן הכי פגיעות להאטה כלכלית, כמו גרמניה, נהנות כעת מעודפי התקציב הגדולים ביותר. לכן יש להן מרחב להפחית מסים או להגדיל את ההוצאה.
אך עדיין, גוש האירו לא יגיב נכון אם הוא ינצל את ההאטה בגרמניה כדי להגביר את ההרמוניה במדיניותו, ויעדיף אותה על פני מדיניות של תמריצים.
"יהיה ביש מזל אם חדשות רעות לגרמניה יהיו חדשות טובות לאירופה, על ידי השגת הסכם על מדיניות משותפת", אמר סטפן גרלך, סגן הנגיד האירי לשעבר. "כאן צריכים להידלק שלטי אזהרה".