חנויות במתחם השוק הסיטונאי של העיר איוו,/ צילום: רויטרס, Carlos Barria
כשהיא הייתה בת עשרה בשנות ה-70, ז'ו שיאוגנטנג מכרה ברחובות תכשיטים זולים, ונסעה מעיר לעיר כשהיא ישנה ברכבות. כך נולדה חברת חיקויי התכשיטים הגדולה ביותר בעולם, ניאוגלורי (Neoglory Holdings Group).
כשהיא ממנפת את אימפריית התכשיטים הזולים שלה, "מלכת האקססוריז של סין" הוסיפה בתי מלון, משרדים וקניונים לנכסים שלה. היא זכתה במושב באסיפה הלאומית הסינית, קיבלה שלל תארים וציוני שבח, כמו תואר "יזמית השנה" של ארנסט אנד יאנג, והקימה את גורד השחקים הגבוה ביותר באיוו (Yiwu), עיר מסחר מדרום לשנגחאי.
אבל כעת, ההאטה הכלכלית בסין הפכה את ז'ו לידועה בזכות משהו אחר - מיליארדי הדולרים שלה בחובות. בית משפט לפשיטות רגל קבע באפריל ש"ניאוגלורי אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, אין לה די נכסים לפרוע את כולם, והיא כנראה חדלת פירעון".
היפוך הגורל של ז'ו, שנמנתה עם האנשים העשירים ביותר בסין, הוא חלק ממגמה חדשה, שלכדה רבים מהיזמים הכוכבים שהפיקו את הבום הכלכלי הגדול של סין.
במשך שנים, הצמיחה המטאורית בסין תגמלה היטב את היזמים הנועזים, שרבים מהם לוו סכומים גבוהים כדי לנצל את השעה. הצמיחה במלוא הקיטור גם הסוותה את השגיאות האסטרטגיות של חברות - מלבד חובות מופרזים, רבות מהן התרחבו יתר על המידה למגזרים לא מוכרים להן וצפופים. הבעיות הללו ניכרות יותר היום, כאשר הצמיחה בסין הואטה לקצב האיטי ביותר זה 25 שנים. הקשיים של החברות הללו מעיקים בפני עצמם על הצמיחה.
בעשור האחרון, החוב הכולל בסין זינק פי ארבעה, לפי שלושה בערך מהתמ"ג של השנה שעברה. חובות החברות מהווים שני שלישים מהסך, כלומר יותר מ-26 טריליון דולר ב-2018, לפי הבנק לסליקה בינלאומית מבאזל (BIS).
סימני מצוקה דרמטיים
חברות ממשלתיות חייבות את מרבית הכסף הזה, אבל סימני המצוקה הם דרמטיים יותר בחברות הפרטיות, שיש להן פחות השפעה על הנושים ופחות תמיכה מהמדינה ומהנשיא שי ג'ינפינג, שרואה את המגזר הציבורי כגורם הכלכלי החשוב ביותר.
יזמים סינים רבים נוטים "לקחת כמה שיותר הלוואות, גם אם עסק הליבה שלהם אינו זקוק להן", אמר ג'וזף פטן, פרופסור למימון וחשבונאות באוניברסיטה הסינית בהונג קונג. המערכת הסינית של הנחתת החלטות מלמעלה למטה מרעיפה על יזמים מצליחים הזדמנויות עסקיות חדשות ואת התמיכה הפוליטית שנחוצה לממש אותן, הוא אמר. זו אסטרטגיה מנצחת בימי שגשוג - שלא מציעה הרבה הגנה בתקופות של האטה.
ניאוגלורי מימנה את ההתפתחות שלה לממדי תשלובת בהלוואות גדולות, שתפחו ל-6.8 מיליארד דולר, למרות שהדוחות הכספיים שלה הראו הון עצמי נמוך ורווחים חלשים. מאחורי הקלעים, החברה לקחה סיכונים חדשים כדי ללוות, כולל מועדי פירעון קרובים יותר ויותר. הצרות פרצו אל פני השטח באמצע ספטמבר, כאשר ניאוגלורי לא פרעה תשלום אג"ח. אחר כך באו עוד חדלויות פירעון.
ניאוגלורי מסרה שהיא טעתה כשפתחה עוד חנויות פיזיות כאשר הקמעונאות המקוונת הייתה מבטיחה יותר, ובנתה יותר מדי החזקות נדל"ן באתרים לא ראויים.
ב-2017 החלה בייג'ין לנסות לצמצם את מה שהיא הגדירה כהלוואות מוגזמות של המגזר הפיננסי, כולל בנקים וחברות לא פורמליות שמנהלות כספים באינטרנט. הירידה הזו מהמינוף הפיננסי גרמה למחסור במזומנים בחברות פרטיות רבות.
מחנק מזומנים
מחנק המזומנים חשף את הבעיות היסודיות של ניאוגלורי: מגזר התכשיטים שהיה פעם נישה הפך לעמוס ותחרותי, עם שולי רווח מתכווצים. ובצד הנדל"ן, קבלנים ברחבי סין המשיכו לבנות קניונים ודירות כמו אלו שהקימה החברה של ז'ו.
כלכלת סין הרחבה מאבדת מומנטום. הצמיחה הגיעה למקסימום של 10.6% בשנת 2010, והכלכלנים פסימיים יותר ויותר שהיעד הממשלתי של 6% יושג השנה. ההאטה הזו מותירה הרבה תוכניות ללא השלמה, כולל תמיכה באזורים כפריים עניים במיוחד.
נחוצות במיוחד הן חברות שעשויות להוביל את סין לדרגת התפתחות חדשה שתלויה פחות בבנייה וביצוא. החובות הגדולים מקשים על בעלי העסקים להשקיע בהמצאה מחדש של הכלכלה והם פוגעים באמון העסקים, יחד עם סכסוכי הסחר עם ארה"ב.
שוק האג"ח הקונצרניות הוא רק חלק קטן מפאזל האשראי הסיני, אבל הוא שקוף יחסית בהשוואה להלוואות בנקאיות, וממחיש את הקצב המואץ של נטילת חובות וחדלות פירעון על ידי חברות פרטיות. מכמויות זניחות לפני עשר שנים, לחברות הסיניות היו בשנה שעברה אג"ח לפדיון בסך 1.72 טריליון דולר, הסכום השני בגובהו אחרי זה של חברות אמריקאיות, שהיה 5.81 טריליון דולר, לפי נתוני ארגון OECD.
כלכלנים רבים אומרים שמהירות צבירת החובות מדאיגה. צבירה בקצב כזה הקדימה תקופות מיתון במדינות אחרות, כולל לפני המשבר הפיננסי העולמי ב-2008.
כדי לעזור לעסקים הפרטיים, בייג'ינג מפחיתה מסים וביורוקרטיה, ולאחרונה היא ביטלה פיקוח מגבלות על מתן אשראי ועודדה את הבנקים להלוות יותר. היא גם מאותתת שכמה מהעסקים הכוכבים לשעבר לא שווים חילוץ.
יותר מ-18 אלף חברות הצליחו להגיש בקשות פשיטת רגל לבתי משפט סיניים בשנה שעברה, כמעט פי שניים ביחס ל-2017. מדובר במהלך שהיה כשלעצמו נדיר בסין. שיא נרשם גם בחדלויות הפירעון של אג"ח - 125 כולל זו של ניאוגלורי - פי חמישה ביחס ל-2015. השנה קצב חדלות הפירעון מהיר אפילו יותר, עד כה.
לא רק תכשיטים זולים
ז'ו מייחסת את הרוח היזמית שלה לילדותה בסמוך לעיר איוו באזור כפרי. היא פתחה דוכן מכירות באיוו ב-1985, וניאוגלורי החלה לייצר תכשיטים ב-1995. בתוך עשר שנים, ז'ו הפכה לאישה העשירה ביותר במחוז ז'ג'יאנג ולסמל העלייה של המדינה לדרגת מעצמה תעשייתית.
היא ויצואנים נוספים הפכו את איוו לענקית עולמית של מוצרים זולים, מגרביים עד קישוטי חג מולד.
המחרוזות והעגילים של ניאוגלורי נמכרים בכל העולם, כולל באמזון ובחנויות ג'יי.סי פני בארה"ב. ז'ו הקימה מתחם מאסיבי שכולל לא רק מפעל אלא גם דירות לבני משפחתה ומגורים לעובדים, שבשלב מסוים מנו 7,000 איש ואישה.
ז'ו מונתה לאסיפה הלאומית של סין, שם תרומתה כללה הצעות סיוע לחברות פרטיות. כשהממשלה החלה לפתוח את שוק האג"ח לחברות פרטיות, ניאוגלורי הייתה אחת ההנפקות הראשונות ב-2011.
המקור החדש של ההון סיפק לז'ו את היכולת לממש שאיפות גדולות יותר מתכשיטים זולים. רוב תקבולי ההנפקה הראשונה של 1.6 מיליארד יואן ב-2011 הופנו לבניית "מרכז הסחר העולמי" בעיר, קומפלקס של ארבעה גורדי שחקים עם מלון וקניון בגובה 52 קומות.
ניאוגלורי הוסיפה אחר כך פרויקטים של וילות ודירות במימון אג"ח, והכפילה את החזקות הנדל"ן שלה ל-30% מהנכסים. אלא שההצטיידות של ז'ו בנדל"ן באה באיחור רב. כאשר היא חנכה את "מלון שנגרי-לה" ביוני 2017, האג"ח הראשונה שלה התקרבה לפדיון.
הכלכלה הסינית האטה, וניאוגלורי ניצבה בפני עלויות גבוהות יותר בבית ויריבות עם פחות עלויות חו"ל. התגובה הייתה הגדלה של נפח הייצור. מפעלי החברה בסין ייצרו 900 מיליון פריטי תכשיטים בחודש, כאשר מתחרים פחות יקרים צצו בווייטנאם ובמקומות נוספים.
כמעט כל תריסר הנפקות האג"ח של ניאוגלורי - בהיקף מיליארד עד שני מיליארד יואן כל אחת כמה פעמים בשנה - התבססו על סיכון מוגדל. לפי תשקיפי ההנפקות האחרונות, המטרה העיקרית הייתה לממן פירעון של אג"ח ותיקות יותר.
כדי לשלם לבעלי האג"ח, ניאוגלורי מנסה כעת למכור נכסים והחזקות בחברות פיננסיות. האותיות המוארות על מלון שנגרי-לה הן "להשכרה".