כמו מנהלים רבים אחרים, גם כריס מאלן חשב שהשעות האחרונות של סוף השבוע הן הזמן האידיאלי לניקוי תיבת הדואר הנכנס במייל שלו, לשיתוף עובדים בהרהורים חולפים על פרויקטים שונים ולמשלוח בקשות לעדכון מצב לקראת פתיחת שבוע העבודה.
אלא שהקולגות שלו חשבו אחרת. לדבריו, כל האימיילים האלה אילצו אותם לפתוח את שבוע העבודה ערב לפני תחילתו והשרו עליהם "חרדת יום שני", שאמריקאים רבים מכנים Sunday Scaries.
"שאלתי את העובדים, איך זה שאתם עונים לאימיילים שלי מאוחר בלילה, כשרוב הסיכויים שאתם מבלים עם חברים או מתרגעים בבית?", סיפר מאלן, מנהל קולג' לשעבר. הוא נזכר בתשובתו של אחד מהם: "כי אתה זה ששולח אותם!"
מומחים לסביבת העבודה אומרים שזליגה כזו של עבודה לחיים הפרטיים הפכה לסיבה העיקרית לשחיקת עובדים - תופעה שזכתה לתשומת לב מחודשת לאחר שארגון הבריאות העולמי כלל תיאור מפורט יותר של התסמונת במהדורה האחרונה של סיווג המחלות הבינלאומי, שהתפרסמה במאי.
בסקר שערך לאחרונה מרכז בריאות הנפש Yellowbrick והקיף 2,059 עובדים בגילאי 23-38, השיבו 62% מהמשתתפים שהם חשים לחץ להיות זמינים כל היום במייל, בסלאק ובערוצי תקשורת אחרים שקשורים לעבודה. מחקר שערכו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה טק, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת קולורדו, העלה שאפילו הציפייה שהעובדים יבדקו בסופי השבוע ובשעות הפנאי שלהם במהלך השבוע אימיילים שקשורים לעבודה גרמה לעובדים חרדה והיו לה תוצאות שהזיקו לבריאותם.
חוקרים במיקרוסופט ניתחו את הרגלי האימייל של עשרות אלפי מנהלים בחברות אמריקאיות בשעות הערב וחשפו את הסיבות לחרדה של העובדים: כל שעה מקוונת של המנהל היתרגמה ל-20 דקות של עבודה נוספת לכפיפים הישירים שלו מחוץ לשעות העבודה. המחקר השתמש בנתונים שעברו אנונימיזציה משירותי האימייל והפגישות של מיקרוסופט, ובמידע ממחלקות משאבי אנוש בכמה חברות גדולות.
כמה מעסיקים נוקטים צעדים כדי למנוע את זליגת העבודה לשעות הפנאי. לדוגמה, וינאמיק, חברת ייעוץ שמתמחה בתחום הבריאות, יצרה כלי אימייל שמשהה הודעות שנשלחות אחרי עשר בלילה עד שש בבוקר למחרת. המערכת, ששמה zzzMail, נסגרת בשישי בערב עד בוקר יום שני.
מינדי מקגראת', יועצת לתעשיית שירותי הבריאות בווינאמיק, אמרה כי תחילה חשבה שלא ניתן יהיה ליישם את מדיניות האימיילים ולקח לה כמה חודשים עד שהתרגלה להתעלם ממכשירי העבודה בשעות הפנאי.
באחת השבתות היא שלחה בטעות אימייל שהתכוונה לשמור כטיוטה. "ברגע ששלחתי אותו, חשבתי: אוי ואבוי, מה עשיתי? אני חייבת להחזיר אותו!", היא מספרת. המנהל שלה שלח לה הודעת טקסט זמן קצר לאחר מכן, עם תזכורת עדינה שהיא חופשייה להתנתק מהעבודה".
מאלן, מנהל הקולג' לשעבר, אומר שחילופי הדברים בזמנו עם הקולגה שלו גרמו לו לשנות את הרגלי השימוש באימייל בלילות יום ראשון. "יש כאן דינמיקה של יחסי כוחות", אומר מאלן. "אם אני ממשיך לשלוח לך אימיילים בלילה בתור מישהו שנמצא בעמדת כוח כלפיך, אז חברי הצוות ירגישו שהם צריכים לעשות אותו דבר".
