וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock
תארו לכם נוסע בזמן, בקי בכלכלה, שמגיע מאמצע העשור הקודם ומנסה להבין את דוח התעסוקה במשק האמריקאי, שהתפרסם ביום שישי האחרון.
כמות המשרות במשק הלא-חקלאי עלתה ב-224,000 ביוני, בהרבה מעל 165,000 שצפו בממוצע כלכלנים שנסקרו על-ידי הוול סטריט ג'ורנל. האבטלה אמנם עלתה במעט מהשפל של 50 השנים האחרונות שנרשם במאי, אבל מהסיבה הנכונה - ההשתתפות בכוח העבודה עלתה (כלומר, יותר מובטלים חזרו לחפש עבודה).
יוני היה החודש ה-105 ברציפות של עלייה בתעסוקה, והכלכלה זה עתה נכנסה לרצף הצמיחה הארוך ביותר בהיסטוריה שלה. מכל סיבה שהיא, שוק המניות מצוי בשיא היסטורי, ואפילו מחלוקת הסחר עם סין, בעלת הפוטנציאל ההרסני, הפכה למתונה יותר בעקבות הפיוס בין הנשיאים דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג לפני שבוע.
ולמרות כל האמור, מדד הממוצע התעשייתי של דאו ג'ונס (שם היסטורי לא מחייב) נפתח בירידה תלת-ספרתית בנקודות. הסוחרים עדיין מייחסים סיכוי של 100% להורדת ריבית של רבע נקודת אחוז בישיבה הבאה של הפדרל ריזרב, כפי שעולה ממחירי החוזים על הריביות, אבל הסיכויים להפחתה של חצי נקודת אחוז ירדו לאפס מ-25%.
המשבר הפיננסי עדיין רודף
ההסבר למה שנראה בוודאי בעיני הנוסע שלנו בזמן כעולם כלכלי מוזר או מקביל, הוא קהילה של מקבלי החלטות שעדיין רדופה על-ידי המשבר הפיננסי של לפני עשר שנים, ומתוסכלת בגלל ארגז כלים מוניטריים שנראה כי איבד את כוחו. במונחים יחסיים, ארה"ב היא מעוז של נדיבות מוניטרית לפי שעה, פשוט בגלל העובדה שהחוב (אג"ח) שלה עדיין משלם ריבית. חוב עולמי אחר, בהיקף 13 טריליון דולר, נושא כעת תשואות שליליות - עוד עובדה שהייתה מדהימה את הנוסע בזמן שלנו.
בשוק השורי של העשור האחרון, מאז המשבר הפיננסי, המשקיעים התרגלו לקנות ולמכור מניות על פי הכסף הזול או ההדוק, בהתאמה. מאחר שההפחתה של הריבית בחצי נקודת אחוז כבר ירדה מהפרק, כמה חזאים - חברת קפיטל אקונומיקס, למשל - חושבים אפילו שההפחתה הבאה, ברבע נקודת אחוז, תידחה אולי עד ספטמבר.
בפעם האחרונה שבה הפדרל ריזרב התחיל סבב של הפחתות ריבית, בספטמבר 2007, האפקט על שוקי המניות היה מחשמל, אבל קצר-טווח. דאו עלה ב-3% בשני ימי מסחר, אבל המניות רשמו שיא כעבור פחות מחודש לאחר מכן, כאשר התברר כי התמריץ המוניטרי הוא מעט מדי מאוחר מדי. מיתון החל כבר חודשיים לאחר מכן.
לנוסע שלנו בזמן, שלא היה מודע לכל זה, הסיכוי של 95% להורדת ריבית ביולי (החודש) נראה כמו טירוף, ואולי הפד אפילו יישאר בחיבוק ידיים החודש. גם כך, הסיכוי שהפד יפחית ולא יעלה את הריבית קרוב לוודאי, והמשקיעים יריעו כנראה כשזה יקרה. אבל מה שהמשקיעים לא קולטים הוא שהמדיניות המוניטרית לא הצילה אותם בפעם שעברה, ושהיא איבדה את מרבית הכוח שלה מאז.
במילים אחרות, המשקיעים צריכים להריע ולהתעודד מסימנים כמו דוח התעסוקה של יום שישי, שמצביע על המשך ההתרחבות הכלכלית. ייתכן שבקרוב נהיה שוב בעולם שבו חדשות כלכליות רעות הן באמת רעות, ולא "טובות" מפני שהן יגרמו להורדת ריבית.