האם חברת השלד הבורסאי שנותרה מחברת ההייטק אמבלייז תצליח היכן שרשויות האכיפה כשלו? אלכסנדר גרנובסקי, לשעבר בעל השליטה בקבוצת ויליפוד, נאשם כי גנב מקבוצת החברות בראשה עמד רבע מיליארד שקל. שני שותפיו לפשע לכאורה כבר מרצים עונשי מאסר כבדים, אך גרנובסקי עצמו מסתובב חופשי ברחבי אוקראינה. עד כה כל ניסיונות הבאתו לישראל לצורך העמדתו לדין - בין היתר באמצעות צווי הבאה ומגעים קדחתניים עם הרשויות באוקראינה - עלו בתוהו.
לפי כתב האישום נגדו, גרנובסקי נטל לכיסו רבע מיליארד שקל מכספי החברות הציבוריות אמבלייז, שעליה השתלט ב-2013, ושעם הפיכתה לשלד בורסאי שינתה את שמה ל"בי.אס.די"; ו-ויליפוד, שאותה רכש ב-2014, בעיקר בזכות קופת המזומנים שמצא באמבלייז.
הגניבה שביצע גרנובסקי, לפי האישום, התבצעה באופן הבא: גרנובסקי העמיד את כספי החברות הציבוריות בהן שלט כבטוחות לטובת בנקים זרים, בתמורה להלוואות שהעניקו לו בחברות פרטיות זרות שהיו בשליטתו. הוא לא הביא זאת לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, והסתיר את פעולותיו במשך תקופה ארוכה. לבסוף נקלע גרנובסקי לקשיים כלכליים, והבנקים ביקש לפרוע את הלוואתם. בשנת 2015, עוד בטרם נפתחה החקירה הפלילית בעניינו, עזב גרנובסקי את הארץ והעביר את השליטה בחברות לגורמים שעל-פי החשד שימשו כאנשי-קש שלו.
חברת בי.אס.די (לשעבר אמבלייז), החליטה שלא לחכות לתוצאות ההליך הפלילי בעניינו של גרנובסקי. באוגוסט האחרון הגישה החברה שנסחרת בבורסה בלונדון תביעה על-סך 162 מיליון שקל נגד שורה ארוכה של נתבעים, ובהם גם גרנובסקי, נושאי המשרה בחברה בתקופתו ורואי החשבון שליוו אותה. בתביעה דורשת החברה מגרנובסקי ושותפיו להשיב לחברה את הכספים שרוקנו מקופתה. התביעה הוגשה בייצוג משותף של עורכי הדין רם דקל ואוהד אנטמן ממשרד רם דקל ועורכי הדין לירן בר-שלום ועדי קופל-אביב ממשרד מיתר.
מסע לאיתור הנאשם
כפי שקורה לא אחת עם נתבעים שמקום מושבם אינו בישראל, הניסיונות של בי.אס.די למסור לגרנובסקי את כתב התביעה נתקלו בקשיים. לפי הדין בישראל, כדי שהמצאה של כתב תביעה למי שאינו מתגורר בישראל תיחשב תקפה, יש לקבל על כך אישור מבית המשפט.
החברה אכן קיבלה אישור לכך ומצאה את מקום מגוריו של גרנובסקי באוקראינה, שם נמסר לו כתב התביעה. אך גרנובסקי ביקש לבטל את המצאת כתב התביעה, בטענה כי היא בוצעה כדין. לאחרונה קיבל שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, אורן שוורץ, את טענות בי.אס.די והכיר בתוקפה של ההמצאה שבוצעה. בנוסף, נקבע גם המועד האחרון שבו יוכל גרנובסקי להגיש כתב הגנה - ספטמבר 2019.
בהחלטתו ביקר השופט שוורץ את התנהלותן של הרשויות באוקראינה שלא פעלו בהתאם לאמנה המטפלת בהמצאות מחוץ לתחום השיפוט עליה היא חתומה, אך בעיקר הפנה אצבע מאשימה כלפי גרנובסקי המתחמק מהרשויות בישראל. שוורץ קבע כי גרנובסקי נוהג ב"חוסר תום-לב מובהק", בשעה שהוא "נוקט טקטיקה של התחמקות מהליכים בבית המשפט במדינת ישראל".
המילכוד: כסף או עדות
ההיבט הטכני של הליכי ההמצאה לחו"ל אינו העיקר בסיפור. כעת, בעקבות החלטתו של השופט שוורץ, נדחק גרנובסקי לפינה, והוא ייאלץ לבחור באחת משתי חלופות, שכל אחת מהן טומנת בחובה חסרונות בולטים עבורו.
השופט שוורץ קבע בהחלטתו כי אם גרנובסקי יימנע מלמסור את גרסתו לנטען כלפיו בכתב התביעה עד ספטמבר 2019, הוא ישקול אם לקבל את בקשת בי.אס.די למתן פסק דין נגדו בהעדר הגנה. כלומר, אם גרנובסקי ימשיך להתחמק מלהגיש כתב הגנה - הוא עלול למצוא את עצמו עם חוב של עשרות מיליוני שקלים לחברה שבראשה עמד בעבר.
לפסק דין כזה עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת עבור גרנובסקי. כך, למשל, תוכל בי.אס.די לנקוט הליכי הוצאה לפועל כלפי נכסיו של גרנובסקי בישראל, ואף לבקש להכריז עליו כפושט רגל. החברה, שנסחרת בבורסה בלונדון, תוכל גם לנסות ולגבות את הסכום שייפסק לטובתה, אם וכאשר, באמצעות איתורם ועיקולם של נכסים נוספים שיש לגרנובסקי בחו"ל. פסק הדין החלוט יהיה תקף גם ברוב מדינות העולם, וככל שלגרנובסקי יש שם נכסים, תוכל החברה לשים עליהם יד.
סביר גם שיהיו גורמים בעולם העסקי שידאגו להפיץ את הבשורה ולהביא לידיעתם של חברות ובנקים זרים את תוצאות פסק הדין. ומעבר לכך, פסק דין חלוט המוצא את גרנובסקי חייב בגין אותן פעולות שנטענות נגדו גם בכתב האישום, ישמש גם כראיה במשפטו הפלילי.
האפשרות השנייה שעומדת בפני גרנובסקי היא להגיש כתב הגנה במועד שנקבע. אם זה יקרה, גרנובסקי יפרוש לראשונה את גרסתו למעשים שבהם הוא מואשם. כל גרסה שימסור בכתב הגנה כזה, תשמש את הפרקליטות במסגרת ההליך הפלילי שהיא מבקשת לקיים נגדו ועשויה גם לשמש את המדינה במאמצי ההסגרה שלה.
אך יותר מכל - "השתתפות" של גרנובסקי בהליך שנקטה נגדו החברה בה שלט בעבר, עשויה גם לאלץ אותו למסור תצהיר עדות ראשית על האירועים שבגינם גם מועמד לדין פלילי, ובהמשך גם להיחקר חקירה נגדית. חקירה כזו תהיה הפעם הראשונה שגרנובסקי יתייצב בדמותו ובקולו וימסור את גרסתו לנטען כלפיו.
עו"ד גד טיכו ממשרד כספי, המייצג את גרנובסקי מכוח ייפוי-כוח המוגבל רק לצורך הליכי ההמצאה, מסר בתגובה: "אנו לומדים את ההחלטה ושוקלים האפשרות לנקוט הליכי ערעור עליה".
*** חזקת החפות: נגד גרנובסקי הוגש כתב אישום. המשפט הפלילי בעניינו נמצא עדיין בראשיתו, הוא לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.
הפרשה: השותפים לפשע מרצים עונש מאסר
בעוד שהרשויות בישראל עדיין עומלות על הסגרתו של אלכסנדר גרנובסקי לישראל, מבצעי המשנה של גניבת הענק כבר החלו לרצות עונשי מאסר ממושכים בגין חלקם בפרשה.
גרגורי גורטובוי, שהיה בעל השליטה בפירמידת החברות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד לאחר הימלטותו של גרנובסקי לאוקראינה; ויוסף שניאורסון, שכיהן כמנכ"ל, סגן יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות בפירמידה; מרצים עונשי מאסר בפועל של 31 ו-36 חודשים, בהתאמה.
לאחר שעברו המניות בהן החזיק גרנובסקי לידיו של גורטובי, נשמעו טענות לפיהן גורטובוי הוא לא יותר מאשר איש-קש של גרנובסקי בישראל. גורטובוי הכחיש זאת בתוקף, ואולם "השמועה" על השליטה המדומה הפכה להיות חלק מכתב האישום שהוגש נגד גרנובסקי, גורטובוי ושניאורסון.
במסגרת הסדר טיעון הורשע גורטובוי כי הוציא במרמה יחד עם גרנובסקי 3 מיליון דולר מהחברות, לטובת פירעון חובות של חברה פרטית שנרשמה בבעלתם של השניים. בנוסף לעונש המאסר הוטל על גורטובי גם קנס של 1.2 מיליון שקל. שניאורסון הורשע בעבירה של סיוע לגניבה בידי מורשה, והודה כי סייע לגרנובסקי לגנוב מהחברות 60 מיליון דולר.
כשביקשה המדינה לאשר את הסדרי הטיעון עם השניים, טענה המדינה כי למרות שמדובר באותה פרשה, חלקו של גרנובסקי במעשים גדול לאין שיעור. "העבריין המשמעותי בפרשה הוא גרנובסקי, שלא נמצא בארץ", טענה עו"ד סתיו גינת מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בדיון הטיעונים לעונש של השניים. "אם היה כאן, עבורו היינו דורשים עונש גבוה באופן משמעותי מזה של הנאשמים האחרים", הוסיפה.