מישל קרמרמן. גם העתירה השנייה נדחתה / צילום: רונן אקרמן
בג"ץ שוב משיב ריקם את פניה של מישל קרמרמן: היום (ב') נדחתה עתירה שנייה שהגישה קרמרמן, בה היא דרשה לחייב את הממשלה להביא לאלתר את מינויה למנכ"לית הרשות השנייה לאישור בישיבת הממשלה. העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מזכיר הממשלה יצחק ברוורמן, משרד התקשורת וממשלת ישראל.
השופטים החליטו כי למרות שמאז הבג"ץ הקודם של קרמרמן הוחלט על מערכת בחירות נוספת, ולמרות שמונה מאז שר תקשורת זמני חדש, לא השתנה משהו מהותי במצב, ולכן אין סיבה לפתוח מחדש את הדיון בנושא.
נזכיר כי קרמרמן נבחרה לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה באוקטובר 2018, עוד בטרם הוחלט על הבחירות הקודמות, ועד פיזור הכנסת ה-20 המינוי שלה עבר את כל האישורים הרגולטוריים הדרושים - ועדת גילאור ואישור מועצת הרשות השנייה. כל שנותר הוא אישור לכאורה פורמלי בלבד של שרי הממשלה. אולם באורח פלא הצבעה על מינויה של קרמרמן לא התרחשה - כך גם לא על מינויה של קרן אוזן לתפקיד יו"רית הרשות השנייה.
קרמרמן ביקשה מבג"ץ לחייב את הממשלה לדון במינויה, ואכן בג"ץ הוציא צו כזה, ובעקבותיו נערך דיון בממשלה, שבו הוחלט לדחות את ההכרעה בשאלת מינוי היו"ר והמנכ"ל למועצת הרשות השנייה עד הקמת הממשלה ומינוי שר התקשורת.
בג"ץ מתח ביקורת על ההחלטה וציין כי "בשים לב לעובדה שזה ארבע שנים תפקיד מנכ"ל הרשות השנייה אינו מאויש במינוי קבע, ולכך שמדובר במשרה מקצועית מובהקת שאינה כוללת רכיב משמעותי של מימוש מדיניות השר, ניתן היה לצפות כי אישור מינוי המנכ"ל לא יעוכב עוד".
עם זאת, נקבע כי בשני המקרים - אי-מינויה של קרמרמן ואי-מינויה של אוזן - מדובר בהחלטה שאינה חורגת מגדר הסביר, ולכן אין מקום להתערבות.
זמן קצר לאחר מכן התקיימו הבחירות, וחודש וחצי אחריהן החליטה הכנסת לפזר את עצמה, והפורמט של ממשלת מעבר נותר על כנו. אומנם למשרד התקשורת מונה שר חדש, דודי אמסלם, שהחליף את השר הקודם איוב קרא, אך מבחינת ההגדרה של הממשלה כממשלת מעבר, לא התרחש כאמור שינוי.