בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע מינוי מישל קרמרמן למנכ"לית הרשות השנייה לא הובא לאישור

בג"ץ נתן לממשלה יומיים לנמק מדוע הדיון במינויה של מישל קרמרמן לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה טרם התקיים • גם קרן אוזן, שמחכה לדיון לאישור מינויה ליו"ר הרשות השנייה, פנתה לבג"ץ אך לא קיבלה צו דומה

מישל קרמרמן / צילום: רונן אקרמן
מישל קרמרמן / צילום: רונן אקרמן

בג"ץ מטיל היום (ג') פצצה ומפריד בין הגישה שלו למינויה של מישל קרמרמן לתפקיד מנכ"לית הרשות השנייה לבין מינוי קרן אוזן לתפקיד יו"ר הרשות: בג"ץ הורה היום לממשלה, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר התקשורת איוב קרא לנמק בתוך יומיים מדוע לא יובא מינויה של קרמרמן לאישור הממשלה.

המשמעות היא שבתוך ימים ספורים צפוי הצו להפוך קבוע, ואלא אם הממשלה תעלה נימוק דרמטי מדוע לא תציג את המינוי לאישור, יעלה אישור מינויה של קרמרמן לדיון כבר בימים הקרובים. במקרה של אוזן בחר בג"ץ שלא לתת צו על-תנאי - מה שאומר שניתן יהיה להמשיך למסמס את מינויה, כפי שנעשה עד כה.

נזכיר כי קרמרמן ואוזן עברו את כל התהליכים הדרושים למינוי, לרבות אישור ועדת גילאור. אך בעוד שלצורך מינויה של קרמרמן האישור המכריע הוא של מועצת הרשות השנייה (שניתן לאחר ההחלטה על פיזור הכנסת אך בסמוך לה), והממשלה היא רק חותמת סופית - הרי שבמקרה של אוזן החלטת הממשלה היא יותר מפורמלית ובאה בחבילה אחת עם כל חברי המועצה האחרים.

אוזן אמורה הייתה להיכנס לנעליה של יו"ר הרשות השנייה הנוכחית, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. שמאלוב-ברקוביץ' עצמה הייתה מומלצת של שר התקשורת איוב קרא, אך בעיצומם של הקרבות על מיזוג ערוצי הטלוויזיה עשר ורשת - מהלך ששמאלוב-ברקוביץ' התנגדה לו בתוקף - חזר בו השר מהמלצתו, באופן שגרם להרבה גבות בענף להתרומם. הסיבה הרשמית לסירובו של השר להמליץ על שמאלוב-ברקוביץ' הייתה תלונה של ארגון העיתונאים סביב האופן שבו ניהלה את הליך האישור.

לא היה זה האלמנט התמוה היחיד שהשתרבב לפרשה: לאורך כל תקופת המיזוג בין רשתת וערוץ עשר התקשו חלק מהגורמים בתעשייה להאמין כי הניסיון של שמאלוב-ברקוביץ' למנוע אותו הוא אך ורק פרי אמונה שהוא לא טוב לשוק, וטענו כי היא מונעת משיקולים פוליטיים. כך, בין היתר, נטען כי היא פועלת בשליחותם של גורמים בממשלה שרוצים לראות את ערוץ עשר נסגר. ואכן עד הרגע האחרון, גם לאחר שהשר קרא הודיע כי לא ימליץ עליה להמשך כהונה ובמקומה המליץ על אוזן לתפקיד, המשיכה שמאלוב-ברקוביץ' בהתנגדותה הנחרצת למיזוג ואף הייתה היחידה שהצביעה נגדו.

מינויה של אוזן ליו"ר הרשות השנייה אמנם עבר את כל השלבים הדרושים, אבל כשהגיע השלב שבו הממשלה נדרשה לאשר אותו - באופן פלאי הנושא שוב ושוב לא הגיע לדיון בממשלה, ןכך גם לא מינויה של קרמרמן. בסופו של דבר, אוזן הבינה שהדרך היחידה שנותרה לה היא הגשת עתירה לבג"ץ כדי שייאלץ את הממשלה להסביר מדוע היא לא דנה במינויה. ימים ספורים לאחר מכן הגישה גם קרמרמן עתירה לבג"ץ, וכבר בעתירה יצרה דיפרניציה בין המקרה שלה לבין המקרה של אוזן. בכל זאת העתירות אוחדו, אך לא כך פסק הדין: קרמרמן יצאה היום מבית המשפט עם הצו המבוקש - ואוזן לא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988