גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העבריינות הכלכלית בשנת 2018: ירידה בעבירות שוחד ושחיתות ובעבריינות מאורגנת, עלייה בעבירות מסים וסמים

כך עולה מהדוח לשנת 2018 שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ● דפוסי הפעולה הבולטים של עבריינות הלבנת הון אשתקד היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי-קש (כ-5%)

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשנת 2018 עיקר הפשיעה הכלכלית בישראל סבבה סביב הונאה, מרמה וזיוף (24%), שוחד ושחיתות (כ- 16%), עבירות מס (כ-12%), ומימון טרור (כ- 11%). העבירות הללו היוו כ-63% מכלל הפעילות העבריינית שזוהתה אשתקד על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ביחס לשנת 2017 נרשמה ירידה של כ-7.2% בנתח היחסי של עבירות שוחד ושחיתות, ירידה של כ-3.8% בארגוני פשיעה, עלייה של כ-4.2% בנתח היחסי של סחר בסמים ועלייה של כ-3.4% בנתח היחסי של עבירות מסים. תחומי פעילות עבריינית משניים שזוהו בדוחות המודיעיניים של הרשות בשנת 2018 עסקו בסחר בבני אדם, סחר בלתי חוקי בנשק ופעילויות אחרות.

דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2018 היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע - צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי-קש (כ-5%).

הנתונים הללו על העבריינות הכלכלית והלבנות ההון בישראל מתפרסמים היום (ד') בדוח השנתי לשנת 2018 שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. בדוח סוקרת הרשות, המכונה גם "הרשות הלאומית למודיעין פיננסי", את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספקת רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם וכן נתונים סטטיסטיים רבים על העבריינות הכלכלית.

גוברים חילופי המידע הבינלאומיים

בשנת 2018 התמקדה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בביצוע חקירות פיננסיות כתמיכה בחקירות של המשטרה, המוסד, השב"כ ושאר רשויות החקירה והאכיפה, בדגש על תחומים בסיכון גבוה: הונאה, מרמה וזיוף, שוחד ושחיתות שלטונית, עבירות מס ומימון טרור.

הרשות המשיכה באיתור ובהפצת חשדות בגין פעילות הלבנת הון של יחידים ושל רשתות מלביני הון ורכוש שמקורה בפשיעה. בדרך זו מסייעת הרשות לאיסור הלבנת הון לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון בחקירות עבירות הלבנת הון, מימון טרור ועבירות מקור, בייחוד בשלב המודיעיני הסמוי.

על-פי הדוח, חל גידול ניכר של 18% בבקשות גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, וכן בפרפרזות המודיעיניות (דוחות מודיעיניים שהרשות מכינה) שהפיצה הרשות בשנת 2018, המשקף גידול מצטבר של כ-132% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות.

מבחינת אפקטיביות עבודת הרשות, בדוח מצוין כי 84% מהדוחות המודיעיניים שהעבירה הרשות למשטרת ישראל שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.

בנוסף, מהדוח עולה כי שיתוף-הפעולה של הרשות לאיסור הלבנת הון עם רשויות מקבילות בעולם התחזק אשתקד, גוברים חילופי המידע הבינלאומיים, והעולם הולך ומהדק יותר את טבעות החנק סביב הצינורות הכלכליים של העבריינות. כך, נרשם בדוח גידול עצום של כ-26% בחילופי המידע של הרשות עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (בקשות מידע יוצאות) וגידול מצטבר של 217% בסך בקשות אלה יחסית ל-2013. נתון זה משקף עלייה ניכרת בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל.

עוד עולה מהדוח כי במהלך 2018 קיבלה הרשות מאות בקשות מידע מהרשויות המקבילות לה ב-54 מדינות שונות, נתון המשקף גידול מצטבר של כ-56% בחמש השנים האחרונות.

על-פי חוק איסור מימון טרור, גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, חייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות שמבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול-דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד .

מהדוח עולה כי נמשכת גם השנה מגמת העלייה בדיווחים ה"רגילים" המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך 2018 התקבלו ברשות למעלה מ-1.9 מיליון "דיווחים רגילים" על פעולות פיננסיות, גידול של 6% ביחס ל-2017. כשני שליש מהפעולות מקורן במערכת הבנקאית.

גם מספר "הדיווחים הבלתי רגילים" (פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה רגילה) עלה השנה ועמד השנה על למעלה מ-91 אלף דיווחים, גידול של 50% ב-5 השנים האחרונות. מקורם של כ-55% מהדיווחים הבלתי רגילים הוא במערכת הבנקאית.

עוד נרשמה מגמת עלייה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני השירותים הפיננסיים (הצ'יינג'ים). אלה מהווים כ-30% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2018, גידול של כ-6% יחסית לשנת 2017 וגידול של כ-430% יחסית לשנת 2015.

השפעה לאומית של ממש

הדוח מתייחס גם להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בתחום איסור הלבנת ההון ומימון טרור, ובראשן - הובלת הליך צירופה של ישראל לארגון ה-FATF, דירוג הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם, זכיית הרשות בפרס נציבות שירות המדינה בגין השינוי הארגוני שביצעה, עלייה נמשכת בשיתופי-הפעולה המקומיים והבינלאומיים ותרומה משמעותית לחקירות.

הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום, לרבות החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תיקון חוק המאבק בטרור, חוק צמצום השימוש במזומן והחוק להסדרת פעילותם של גמ"חים ועוד.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה על רקע פרסום הדוח כי "שנת 2018 הייתה שנה משמעותית ביותר עבור מדינת ישראל ועבור הרשות. במהלך השנה הובילה הרשות את ההיערכות לקבלת מדינת ישראל לארגון ה-FATF היוקרתי, שהוביל להישג לאומי אסטרטגי נכבד. כמו כן זכתה הרשות בשנה זו בציון הגבוה ביותר בעולם בגין אפקטיביות פעילותה, אחת משתי רשויות בלבד בעולם כולו אשר זכו בציון יוצא דופן זה וכן קיבלה את אות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה להתייעלות וצמצום הביורוקרטיה בגין השלמת הליך השינוי הארגוני המקיף שהובלתי ברשות, בליווי ותמיכת מנכ"לית ומטה משרד המשפטים. הרשות ממשיכה להגיע להישגים חדשים וליצור השפעה לאומית של ממש".

עוד כתבות

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200