גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העבריינות הכלכלית בשנת 2018: ירידה בעבירות שוחד ושחיתות ובעבריינות מאורגנת, עלייה בעבירות מסים וסמים

כך עולה מהדוח לשנת 2018 שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ● דפוסי הפעולה הבולטים של עבריינות הלבנת הון אשתקד היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע – צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי-קש (כ-5%)

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור / צילום: רן יחזקאל

בשנת 2018 עיקר הפשיעה הכלכלית בישראל סבבה סביב הונאה, מרמה וזיוף (24%), שוחד ושחיתות (כ- 16%), עבירות מס (כ-12%), ומימון טרור (כ- 11%). העבירות הללו היוו כ-63% מכלל הפעילות העבריינית שזוהתה אשתקד על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

ביחס לשנת 2017 נרשמה ירידה של כ-7.2% בנתח היחסי של עבירות שוחד ושחיתות, ירידה של כ-3.8% בארגוני פשיעה, עלייה של כ-4.2% בנתח היחסי של סחר בסמים ועלייה של כ-3.4% בנתח היחסי של עבירות מסים. תחומי פעילות עבריינית משניים שזוהו בדוחות המודיעיניים של הרשות בשנת 2018 עסקו בסחר בבני אדם, סחר בלתי חוקי בנשק ופעילויות אחרות.

דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2018 היו שימוש במזומן (כ-16%), העברות בינלאומיות (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע - צ'יינג'ים (כ-10%), פעילות בנדל"ן (כ-6%) ושימוש באנשי-קש (כ-5%).

הנתונים הללו על העבריינות הכלכלית והלבנות ההון בישראל מתפרסמים היום (ד') בדוח השנתי לשנת 2018 שמפרסמת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. בדוח סוקרת הרשות, המכונה גם "הרשות הלאומית למודיעין פיננסי", את פעילותה והישגיה בשנה החולפת, מספקת רקע כללי אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם וכן נתונים סטטיסטיים רבים על העבריינות הכלכלית.

גוברים חילופי המידע הבינלאומיים

בשנת 2018 התמקדה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בביצוע חקירות פיננסיות כתמיכה בחקירות של המשטרה, המוסד, השב"כ ושאר רשויות החקירה והאכיפה, בדגש על תחומים בסיכון גבוה: הונאה, מרמה וזיוף, שוחד ושחיתות שלטונית, עבירות מס ומימון טרור.

הרשות המשיכה באיתור ובהפצת חשדות בגין פעילות הלבנת הון של יחידים ושל רשתות מלביני הון ורכוש שמקורה בפשיעה. בדרך זו מסייעת הרשות לאיסור הלבנת הון לרשויות האכיפה ולגופי הביטחון בחקירות עבירות הלבנת הון, מימון טרור ועבירות מקור, בייחוד בשלב המודיעיני הסמוי.

על-פי הדוח, חל גידול ניכר של 18% בבקשות גופי האכיפה והביטחון לקבלת מודיעין פיננסי מהרשות, וכן בפרפרזות המודיעיניות (דוחות מודיעיניים שהרשות מכינה) שהפיצה הרשות בשנת 2018, המשקף גידול מצטבר של כ-132% בסך כל בקשות המידע שהתקבלו ברשות בחמש השנים האחרונות.

מבחינת אפקטיביות עבודת הרשות, בדוח מצוין כי 84% מהדוחות המודיעיניים שהעבירה הרשות למשטרת ישראל שימשו אותן בפועל בחקירות הלבנת הון.

בנוסף, מהדוח עולה כי שיתוף-הפעולה של הרשות לאיסור הלבנת הון עם רשויות מקבילות בעולם התחזק אשתקד, גוברים חילופי המידע הבינלאומיים, והעולם הולך ומהדק יותר את טבעות החנק סביב הצינורות הכלכליים של העבריינות. כך, נרשם בדוח גידול עצום של כ-26% בחילופי המידע של הרשות עם יחידות מודיעין פיננסי מקבילות בעולם (בקשות מידע יוצאות) וגידול מצטבר של 217% בסך בקשות אלה יחסית ל-2013. נתון זה משקף עלייה ניכרת בהתחקות גופי האכיפה בישראל, באמצעות הרשות, אחר כספי העבירה בחו"ל.

עוד עולה מהדוח כי במהלך 2018 קיבלה הרשות מאות בקשות מידע מהרשויות המקבילות לה ב-54 מדינות שונות, נתון המשקף גידול מצטבר של כ-56% בחמש השנים האחרונות.

על-פי חוק איסור מימון טרור, גופים מסוימים, בהם הבנקים וגופים פיננסיים, חייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות שמבוצעות בחשבונות לקוחותיהם. הדיווחים מחולקים לשניים: "דיווח רגיל" - דיווחים המתקבלים מגופים פיננסים בעקבות חובת דיווח הקיימת בחוק ללא שיקול-דעת של המוסד הפיננסי, בהתרחש אירוע מסוים; ו"דיווח בלתי רגיל" - על פעילויות חריגות או מעוררות חשד .

מהדוח עולה כי נמשכת גם השנה מגמת העלייה בדיווחים ה"רגילים" המתקבלים ברשות מגורמים פיננסיים. במהלך 2018 התקבלו ברשות למעלה מ-1.9 מיליון "דיווחים רגילים" על פעולות פיננסיות, גידול של 6% ביחס ל-2017. כשני שליש מהפעולות מקורן במערכת הבנקאית.

גם מספר "הדיווחים הבלתי רגילים" (פעילות שבראיית המוסד המדווח, בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס פעילותו העסקית, אינה רגילה) עלה השנה ועמד השנה על למעלה מ-91 אלף דיווחים, גידול של 50% ב-5 השנים האחרונות. מקורם של כ-55% מהדיווחים הבלתי רגילים הוא במערכת הבנקאית.

עוד נרשמה מגמת עלייה משמעותית בדיווחים הבלתי רגילים של סקטור נותני השירותים הפיננסיים (הצ'יינג'ים). אלה מהווים כ-30% מכלל הדיווחים הבלתי רגילים לשנת 2018, גידול של כ-6% יחסית לשנת 2017 וגידול של כ-430% יחסית לשנת 2015.

השפעה לאומית של ממש

הדוח מתייחס גם להתפתחויות המשמעותיות בשנה החולפת בתחום איסור הלבנת ההון ומימון טרור, ובראשן - הובלת הליך צירופה של ישראל לארגון ה-FATF, דירוג הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם, זכיית הרשות בפרס נציבות שירות המדינה בגין השינוי הארגוני שביצעה, עלייה נמשכת בשיתופי-הפעולה המקומיים והבינלאומיים ותרומה משמעותית לחקירות.

הרשות אף קידמה בשנה החולפת השלמת שורה ארוכה של דברי חקיקה, שנועדו לעצב ולחזק את המשטר בישראל ולהתאימו לסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בעולם, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומכלול הגופים הפועלים בתחום, לרבות החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תיקון חוק המאבק בטרור, חוק צמצום השימוש במזומן והחוק להסדרת פעילותם של גמ"חים ועוד.

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, אמרה על רקע פרסום הדוח כי "שנת 2018 הייתה שנה משמעותית ביותר עבור מדינת ישראל ועבור הרשות. במהלך השנה הובילה הרשות את ההיערכות לקבלת מדינת ישראל לארגון ה-FATF היוקרתי, שהוביל להישג לאומי אסטרטגי נכבד. כמו כן זכתה הרשות בשנה זו בציון הגבוה ביותר בעולם בגין אפקטיביות פעילותה, אחת משתי רשויות בלבד בעולם כולו אשר זכו בציון יוצא דופן זה וכן קיבלה את אות ההוקרה מטעם נציבות שירות המדינה להתייעלות וצמצום הביורוקרטיה בגין השלמת הליך השינוי הארגוני המקיף שהובלתי ברשות, בליווי ותמיכת מנכ"לית ומטה משרד המשפטים. הרשות ממשיכה להגיע להישגים חדשים וליצור השפעה לאומית של ממש".

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תנודתיות בת"א; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● איי.בי.איי: אפסייד של 56% למניית הכשרת היישוב ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט