גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: אלעד זגמן, ענבה, לע''מ

בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל״ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים

משרד האוצר וההסתדרות פרסמו את מתווה הפיצויים למגזר הציבורי בעקבות מבצע שאגת הארי ● הורים שנעדרו מעבודתם, מי שלא התאפשרה לו עבודה מרחוק ומי שנתקעו בחו״ל בשל המצב זכאים לתשלום של 50%-100% מהשכר ● בשוק הפרטי מבקרים: ״המדינה מתעלמת ממאות אלפי נפגעים מהמגזר הפרטי״

יירוטים של כיפת ברזל / צילום: ap, Leo Correa

שוב שיגורים מאיראן; טראמפ: לא רוצה הפסקת אש עם איראן

שיגורים מאיראן בפעם ה-10 היום: דיווח על נפילת שברים במרכז ● בעקבות תקיפות אתרי שיגור במערב איראן, כוחות המשטר נדחקו למרכז המדינה ומשגרים משם • בשני מטסי תקיפות ברחבי טהראן: צה"ל תקף בין היתר אתרים שבהם פותחו ואוחסנו רכיבים לטילים בליסטיים ארוכי טווח ● עדכונים שוטפים

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות

האם לאיראן עוד נשארו כלים במזרח התיכון?

הקרבות הפנימיים והשחקן המפתיע שהתחזק: מה עובר על הציר האיראני?

פתיחת החזית דווקא מול המדינה הידידותית, הפגיעה שספג כוח העזר העיקרי, השליט הנוח שהופל - והשחקן המפתיע שדווקא התחזק ● "טבעת האש" האיראנית איימה לשרוף את ישראל, אבל כרגע היא מנסה בעיקר לשמור על הגחלת ● איך השתנה הציר האיראני מאז 7 באוקטובר, ולאן הוא הולך מכאן? ● המשרוקית של גלובס

זירת ההרס הקשה בערד / צילום: כבאות והצלה

88 נפצעו בפגיעה הישירה בערד; 10 מהם קשה ובהם ילדים

פיקוד העורף החמיר את ההנחיות, בוטלו הלימודים בכל הארץ ● צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● טראמפ באיום לאיראן: "פתחו את מצר הורמוז בתוך 48 שעות או שנשמיד את תחנות הכוח שלכם" ● רה"מ: "ערב קשה מאוד במערכה. נחושים להמשיך להכות באויבינו בכל החזיתות" ● דובר צה"ל: "המערכות פעלו אך לא יירטו את הטיל, ‏לא מדובר בחימוש מיוחד או שונה מהמוכר" ● עדכונים שוטפים

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

אדמירל בראד קופר / צילום: Reuters, Petty Officer 3rd Class Sonny Escalante

האדמירל שהפנה את הרחפנים של איראן נגד עצמה

הוא פורח במצבי לחץ, כמעט אף פעם לא עייף, אופטימיסט חסר תקנה ודואג לטפח קשרים עם מנהיגי המזרח התיכון, בהם הרמטכ"ל אייל זמיר ● אדמירל בראד קופר נבחר לחוד החנית האמריקאי של המבצע המורכב על אדמת טהרן ● על ההישגים, הכישלונות ומה חושבים על כך בסביבתו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות: זו המניה שקפצה בכמעט 40% בשבוע אחד

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2%, מדד ת"א 90 הוסיף לערכו כ-0.4% ● את העליות מובילות אינרום, לאחר פרסום דוחות מוצלחים, ובזן, לאחר שדיווחה על הנזק שנגרם בבתי הזיקוק ולעדכן על ההשלכות ● המסחר באירופה עבר לירידות - הדאקס יורד בכ-0.6% ● בוול סטריט החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● מחירי הנפט עומדים על כ-107 לחבית ברנט ● ג'יי.פי.מורגן חותך את התחזית: "השוק שאנן מדי לגבי המלחמה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

כיפת ברזל. חוד החנית בהגנה אווירית / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

רבין לא רצה לריב עם צה"ל, אהוד ברק רצה לחכות לאמריקאים: ההיסטוריה המדהימה מאחורי פרויקט החץ

ארבע שכבות שומרות עלינו היום מפני איום הטילים ממזרח ומצפון, עם שיעור הצלחה של יותר מ־90% ● אלא שהדרך לשם הייתה רצופת התנגדויות ומלחמות תקציב ● גלובס צולל לדיונים, ההכרעות ונקודות המפנה שהפכו את ישראל למעצמת הגנה אווירית

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ראש המוסד לשעבר ושני כוכבי נדל״ן מצטרפים לחברה הביטחונית הזו ומזניקים את המניה

מניית חברת הכטב"מים אירודרום מזנקת לאחר דיווח על צירוף גורמים מוכרים להשקעה בה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, וכן ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה ● במהלך החודש האחרון הודיעה החברה על מספר השקעות בה, שעדיין כפופות לאישור בעלי המניות

נמל באר שבע המדומיין עולה באש / צילום: מתוך לינקדאין

נתניהו עם שש אצבעות ופגיעה בנמל באר שבע: חלפו הימים שיכולנו להאמין לתמונות

שלל התמונות המופצות במערכה הנוכחית מציגות הישגים בדויים שנראים כאילו נלקחו מסרט אקשן ● אבל כמו שלימדה אותנו הסדרה הבריטית The Capture, שעונתה השלישית עלתה לשידור החודש, איש לא חסין מפני עיוותי המציאות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שבוע רביעי רצוף של ירידות חדות - ואף אפיק אינו חסין

נעילה אדומה באירופה ● ג'פריס מעלה את ההמלצה ומחיר היעד לסולאראדג': ההמלצה עולה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ומחיר היעד מ-30 ל-49 דולר ●  מחיר נפט מסוג ברנט עולה ב-2.8% ומחיר חבית עומד על יותר מ-106 דולר, נפט WTI עולה ב-2.8% ונסחר בכ-98.2 דולר.

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אם השתלטות על החומר הגרעיני של איראן היא סוף המשחק, זה מה שיידרש

לארה"ב יהיה קשה להשיג שליטה על האורניום המועשר של איראן, אך החלופה של להשאיר אותו שם מסוכנת מאוד ● בהיעדר שינוי משטר או לפחות עסקה למסירת האורניום המועשר, אולי לא תיוותר לה ברירה, והיא תידרש למבצע גדול ומורכב

איזו מדינה היא היחידה בעולם שמעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה? / צילום: Shutterstock

איזו מדינה מעניקה מדליה נשיאותית רשמית לזוגות הנשואים 50 שנה?

איזו מדינה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית פחות מחודשיים לפני כניעתה, על שם מי קרוי המושב הגלילי דוב"ב ומהו פוליגון? ● הטריוויה השבועית

עשן מיתמר מעל בית הזיקוק בבחריין, לאחר תקיפה / צילום: Reuters

בענף הרכב נערכים לזינוק דרמטי במחיר הבנזין

התייקרות חדה במחירי הבנזין בעולם צפויה להתבטא בעלייה של עד כ־20% בישראל בתחילת אפריל, כך לפי הערכות היבואנים ● כתוצאה, בענף צופים עלייה בביקוש לכלי רכב חשמליים ונערכים לצמצום הנחות על מלאי קיים ● במקביל, אלפי כלי רכב תקועים בנמלי אירופה על רקע מגבלות פריקה בישראל, ויצרניות הרכב מאיצות השקות - מדגמים עד רשתות טעינה חדשות ● השבוע בענף הרכב

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

5 שנים של פיגור בתשואות: למה אלטשולר שחם לא מצליח לעצור את בריחת הלקוחות ומתי זה יקרה?

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?

ד''ר רון תומר / צילום: מנחם ואיתי רייס

"סמוטריץ' מחריב את הכלכלה ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק

מאז כניסתו לתפקיד ערב הקורונה חזה ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, באופן שבו המדינה מתמודדת עם העסקים הקורסים ● אלא שלדבריו הסיבה שהמשק מצליח להתאושש היא התנהלות הסקטור העסקי ● פרויקט החל"ת "עיוור למגזר הפרטי", מתווה הפיצוי "הגיע באיחור ניכר" והנפגעות העיקריות הן נשים ● ראיון פרישה סוער

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

מחירי הדלק מזנקים: חברות התעופה כבר מקצצות קווים ומתכוננות להעלאות מחירים

בזמן שבישראל השמיים סגורים לחברות זרות, הן כבר מוחקות יעדים ובונות על העלאת מחירים ● מנכ״ל יונייטד סקוט קירבי שלח מכתב לעובדים כדי להרגיע את הרוחות ● וגם:חברות התעופה האירופיות דורשות מהאיחוד להפחית רגולציה ירוקה