גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

רון יקותיאל, אמנון שעשוע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: איל יצהר, אלעד מלכה

"אין הרבה חברות כמוה בשווי כזה": למה מניית טבע לא מפסיקה לרדת?

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע • האנליסטים חלוקים לגבי עתידה של מובילאיי לקראת הדוחות השבוע ● בקרן הגידור מסבירים למה טבע דווקא שווה "קנייה" ומחיר יעד גבוה ב-31% מהשוק ● וגם: איזה מנוע צמיחה עשוי להזניק את מניית קלטורה אחרי התנודתיות החדה?

איך לנהל בעידן של רעש / צילום: Shutterstock

כשטרנד ה-Six-Seven מגיע ללשכת המנכ"ל: איך לנהל בעידן של רעש

במציאות שבה אנו מוצפים במידע, טרנדים ו־AI, גם המנהלים עלולים ללכת לאיבוד ● היתרון הניהולי החדש אינו ידע או סמכות, אלא היכולת לחבר בין אנשים, להבחין בין רעש לאות ולייצר בהירות במציאות ארגונית כאוטית

היילי סטיבנס / צילום: ap, Jose Juarez

התקווה הגדולה של ישראל במפלגה הדמוקרטית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב תתקשה מאוד להשמיד את האתר האסטרטגי החשוב של איראן, ההסכם הביטחוני הגדול בין מצרים וטורקיה, וחברת הקונגרס הפרו-ישראלית היילי סטיבנס מנסה לזכות בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לסנט במישיגן ● כותרות העיתונים בעולם    

משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מתכווץ: התחלות הבנייה בקצב הנמוך ביותר זה 17 שנה

ברבעון הראשון החלה בנייתם של 53,128 מ"ר משרדים בכל רחבי הארץ, קצב שנתי של קצת יותר מ־200 אלף מ"ר ● ב־2025 היקף התחלות הבנייה למשרדים הסתכם בכ־560 אלף מ"ר, ובתחילת העשור הקצב הגיע ליותר ממיליון מ"ר בשנה

גור פילים. מדעני הפרויקט פיתחו חיסון לנגיף ה-EEHV, גורם המוות המרכזי של גורי פילים אסייתיים / צילום: Shutterstock

תעודות ביטוח לאנושות: היתרונות והחסרונות של כספת DNA עולמית

חברת הביוטכנולוגיה Colossal Biosciences מבקשת להקים רשת כספות של DNA לבעלי חיים ● מיזם כזה יכול לסייע ביצירת חיסונים ובחיזוק מינים נחלשים ● מנגד, אם הכל מגובה במעבדות קפואות, למה להשקיע תקציבים בהגנה על החי?

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דניאל שרייבר / צילום: אוהד דיין

בכיר ההייטק שמצהיר: זה אחד התחומים הראשונים שיתייתרו בחסות ה־AI

שיחה עם דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת הביטוח למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית ● על גל הפיטורים בהייטק והקשר ל-AI, איך אנחנו כעובדים צריכים למנף את הטכנולוגיה, וכיצד המדינה אמורה לטפל במובטלים ● האם תהיה לנו עבודה? פרק ראשון בסדרה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הנוסחה שסידרה לאלטשולר שחם קאמבק בתשואות ביוני – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

רשות שוק ההון יצאה להיאבק בשידול חוסכים למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה, אך הותירה בחוץ סעיף מרכזי אחד ● בית ההשקעות אלטשולר שחם הוביל ביוני את טבלת התשואות - זו האסטרטגיה שהשתלמה לו ● מה אומרים האנליסטים על הזינוק החריג של מדד המניות הקטנות ביותר בוול סטריט ● וגם: מנהל ההשקעות שממליץ לצעירים להשקיע 100% מהתיק במניות

איור: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה משפיע על התשובות של הצ'אט שלכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

הפסקת שתייה במונדיאל 2026. עוד דרך להכניס כסף / צילום: ap, Matt Slocum

השינוי שהטריף את האוהדים וזה שהפסיד מיליון דולר בהימור אחד

ממספר שיא של 48 נבחרות ו-104 משחקים, דרך הכנסות שצפויות לחצות את רף 11 מיליארד הדולר ועד למחירי כרטיסים שהפכו את הטורניר ליקר בהיסטוריה: מונדיאל 2026 שבר שיאים כלכליים, הרחיב את גבולות המסחור של המשחק והמחיש עד כמה הכדורגל העולמי הפך למכונת הכנסות משומנת

מדד הביג מק כבר לא לבד / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד הביג מק לא לבד: מדף הספרים וכוס הקפה שמגלים כמה באמת שווה הכסף שלכם

מאחורי נוסחאות מורכבות של כלכלנים, מסתתרים מוצרי צריכה יומיומיים שמשקפים את יוקר המחיה, פערי שערי החליפין וכוח הקנייה האמיתי שלכם ברחבי הגלובוס ● על הדרך הם מייצגים את ההתפשטות הגלובלית של כמה מהמותגים החזקים בעולם ● הצצה לחמישה מדדים אלטרנטיביים

עופר ברק / צילום: שלומי יוסף

היזם שרכש את נכסי משפחת פישמן - והפך לענק קמעונאות

עופר ברק הפך בשנתיים האחרונות מבעלי רשת הדיסקאונט הסטוק לרוכש הסדרתי של נכסי משפחת פישמן ● עם טויס אר אס, הפיראט האדום ו־35% מהום סנטר - קבוצת הקמעונאות שהוא עומד בראשה מגלגלת היום 1.6 מיליארד שקל בשנה ● עכשיו הוא פותח מותג אקספרס וגם מתכנן את ההנפקה ● ראיון

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם נישלה מצוואה בן אחד מתוך חמישה. מה קבע ביהמ"ש?

אם נישלה אחד מחמשת ילדיה מהצוואה – ובית המשפט אישר את רצונה ● מתי מיזם עסקי מחייב גם ללא הסכם כתוב? ● וגם: מי הוכר כבעליו החוקיים של יהלום בשווי כ־2 מיליון שקל? ● 3 פסקי דין בשבוע

מכוניות חשמליות בטעינה / צילום: Shutterstock, Scharfsinn

בהנחה של עד 60%: האם זה הזמן לרכוש רכב חשמלי משומש, וממה להיזהר

עשרות אלפי כלי רכב חשמליים שעדיין נמצאים באחריות, זורמים לשוק המשומשות לאחר שספגו ירידת ערך דרסטית ● עבור הנהג הישראלי מדובר בהזדמנות מצוינת לחסוך בעלויות השוטפות - בתנאי שמכירים את האותיות הקטנות: החל מרצף טיפולים מתועד ועד מצב הסוללה

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

מודל צרפתי או הולנדי? הדוח שמציף את הקרב על החשמל בישראל

חברת הייעוץ שלדור חושפת במסמך כיצד המבנה של משק החשמל הישראלי חורג מהסטנדרט העולמי, הדוגל בהפרדה בין גוף המייצר חשמל לבין זה האמון על התשתית ● האוצר והיצרנים הפרטיים דוחפים למודל מבוזר, בעוד בחברת החשמל מתריעים כי הפרטה תוביל להתייקרות

קלפי / צילום: Shutterstock

ביחס לעולם, לישראל יש ותק דמוקרטי מרשים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: האם מדינתנו נכנסה למועדון הדמוקרטי מאוחר? רוב המדינות נכנסו אליו אחריה

מי העיר הכי דמוקרטית במדינה? / אילוסטרציה: Shutterstock

לראשונה בישראל: מי העיר הכי דמוקרטית במדינה?

מדור הדמוקרטיה ברשויות המקומיות של גלובס, בשיתוף תנועת "פנימה", מתחקה אחר המדד הראשון בישראל שבוחן את מידת הדמוקרטיות של רשויות מקומיות בישראל ● מי העיר הכי דמוקרטית, מי הכי פחות - ואיך בכלל מכמתים את זה? ● מדד הדמוקרטיה המקומית, מדור חדש

מפרץ עקבה / צילום: Shutterstock

איראן שיגרה מטח לעקבה שבירדן, הדי פיצוצים נשמעו באילת

צה"ל התריע שייתכנו אזעקות בדרום הארץ בעקבות הטילים ששוגרו מאיראן לירדן ● להתרעה קדמה הודעה של שגרירות ארה"ב בירדן שטענה ש"נמלי התעופה והים בעקבה מפונים עקב 'איום ממוקד'"; בעקבה הכחישו ● עפ"י דיווח סעודי, המסרים של חמינאי נכתבים בידי משמרות המהפכה באיראן; עוד דווח כי איראן תכננה להתנקש באישים ישראלים בת"א כנקמה על חיסול עלי חמינאי ● דיווח באיראן על פיצוצים בעיר הנמל בנדר עבאס ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יותר מ-180 מיליון שקל בשנה: רש"ת יוצאת במכרז רחב-היקף

רשות שדות התעופה פרסמה מכרז להפעלת מערך החניונים בנתב"ג, במעבר הגבול בגין ובנמלי התעופה רמון וחיפה ● מי שמפעילה כיום את המערך היא חברת מרחבים טל ● מדובר באחד ממכרזי התפעול הגדולים והמשמעותיים בישראל

יובל שטייניץ / צילום: דוברות רפאל

יו"ר רפאל מזהיר: "אם לא תהיה הנפקה, לא תהיה רפאל שאנחנו מכירים"

פרופ' יובל שטייניץ, יו"ר רפאל ושר האוצר לשעבר, מזהיר בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" מפני איבוד המהנדסים והטאלנטים לאנבידיה ולענקיות הביטחון האמריקאיות: "כשמציעים לעובד 200 אלף שקל בחודש, הוא בסוף צריך לדאוג למשפחתו" ● הפתרון היחיד לדעתו הוא הנפקה והפרטה חלקית, ומהר ● וגם - הביקורת על מקרון ("חבר לאנטישמים") וחוב העתק שמכביד על קופת החברה

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג עם אחד ממעילי העור שברשותו / צילום: ap, Chiang Ying-ying

פי 2 מהציפיות: בכמה נמכר מעיל עור של מנכ"ל אנבידיה

בית המכירות הפומביות סות'ביס קיבל 45 הצעות שונות לרכישת מעילו המיתולוגי של מייסד אנבידיה, והוא נרכש לבסוף בסכום הגבוה בלפחות פי 2 מההערכות המוקדמות