גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, נשיא ומנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Mark Schiefelbein

אנבידיה ב"רבעון הטוב בהיסטוריה של שוק ההון" - אז למה הרווחיות יורדת?

אנבידיה לא רק עקפה את התחזיות, אלא הציגה קצב הכנסות שנתי של 550 מיליארד דולר ותחזית לצמיחה חריגה, הנשענת על גל השקעות חסר תקדים של ענקיות הענן וחברות ה"ניאו-קלאוד" בבינה מלאכותית

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

אנבידיה משיקה מרכז בכפ"ס ומעלה שאלה: למה להתרחב למקומות קטנים

אנבידיה תשכור עד 4 מגוואט בחוות השרתים סרברז בכפר סבא, בעסקה שצפויה להניב לשותפות של רני צים וקרדן־גבע 8 עד 18 מיליון שקל בשנה ● החווה, שפועלת כיום בקיבולת של 20 מגוואט, מתכננת להתרחב ל־200 מגוואט על רקע המחסור בחוות שרתים זמינות והקפאת חיבורי חוות חדשות לרשת החשמל

פרופ' חיים סומפולינסקי / צילום: Kris Knipp - Harvard

לפיזיקאי שהפך לחוקר מוח מוביל יש חדשות רעות בשבילכם: אין דבר כזה רצון חופשי

פרופ' חיים סומפולינסקי, שזכה לאחרונה בפרס דיראק היוקרתי, הוא מהראשונים בעולם שחיברו בין פיזיקה, רשתות נוירונים ממוחשבות וחקר המוח האנושי ● כעת הוא משתמש בבינה מלאכותית כדי להבין זיכרון, תודעה ואקראיות ● בראיון לגלובס הוא מסביר למה מוסר וערכים הם חלק מהפיזיקה שלנו, ומדבר על הקשר בין הבית החרדי והמדעי שבו גדל לעיסוק שלו בשאלות הגדולות של הקיום

קרן אלומה / צילום: מצגת החברה

קרן אלומה משנה את מודל התגמול: מוותרת על תגמול שנובע משיערוכים חשבונאיים

קרן התשתיות אלומה מתכננת לשנות את מודל התגמול שלה, ומבקשת להאריך את ההסכם עם חברת הניהול, שתוקפו עומד לפוג בנובמבר ● צפויה גם לחלק לראשונה דיבידנד ולצאת למהלך של רכישה עצמית של מניותיה

אילוסטרציה: Shutterstock

הקבלן מאחר למעלה משנה במסירת דירה. מה קיבלו הרוכשים?

מה ההערכות של בנק סיטי בנוגע להחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל? ● וגם: מה שיעור ההוצאות על שכר העובדים ברשות שדות התעופה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מכלי גז עירוניים בגרמניה / צילום: Reuters, Michael Nguyen

מחירי הגז בשיא: אחרי קיץ קשה, לאירופה מחכה חורף קשה אפילו יותר

אירופה הקימה מאגרי גז אדירים, במטרה להבטיח אספקה שוטפת לחימום ולאנרגיה בחורף, אך אלו בשפל של קרוב לשני עשורים ● המתיחות במפרץ הפרסי מקשה על היבוא ומקפיצה מחירים ● ויש גם מי שמרוויח

ראש אגף תקציבים מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

רוצה שליטה מלאה: המהלך של הממונה על התקציבים שמעורר דאגה

מהרן פרוזנפר פועל להקים "מיני אגף", הכולל שלושה רכזים חדשים, שיוביל להחלשת המעמד העצמאי של הסגנים באגף התקציבים

השוק לא מתאושש, אלא הולך אחורה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הקיץ הקשה של שוק הנדל"ן: מכירות הדירות נחלשו עוד יותר

דוחות יזמיות המגורים ברבעון השני הציגו עלייה מתונה במכירות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך נתונים עדכניים מחודשי הקיץ מלמדים כי הביקושים שוב דועכים ● הסיבות וההערכות: מתי התמונה תשתנה?

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

אנבידיה שוב מנפצת את התחזיות. ההכנסות ברבעון: 96 מיליארד דולר

ענקית השבבים יותר מהכפילה את הכנסותיה לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וכך עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● תחזית ההכנסות שלה עקפה גם היא את הציפיות בשוק

טראמפ וארדואן בפגישה בבית הלבן, ארכיון / צילום: ap, Evan Vucci

טורקיה בדרך חזרה לעסקת ה־F-35? המהלך החדש של ארדואן בארה"ב

טורקיה חתמה על חוזה בהיקף של 2.4 מיליון דולר עם חברת הלובינג בלארד פרטנרס, המקורבת לנשיא דונלד טראמפ ● המטרה: לקדם את חזרתה לתוכנית מטוסי ה־F-35, שממנה הודחה בעקבות רכישת מערכות ההגנה הרוסיות S-400 ● באנקרה בוחנים כעת למכור את המערכות למדינה שלישית כדי להסיר את המכשול לעסקה

עמית לנג, מנכ''ל אקרשטיין / צילום: מקורות

לא רק דוחות חלשים: מניית קבוצת אקרשטיין מתרסקת. זו הסיבה

חברת מוצרי הבנייה והנדל"ן המניב הציגה צניחה של מעל 85% ברווח במהלך הרבעון, בעקבות קיטון בהכנסות ועלייה בהוצאות ההובלה וההנהלה ● במקביל לפרסום הדוחות, הודיע אקרשטיין על עזיבתו של המנכ"ל, עמית לנג, פחות משנה לאחר שמונה לתפקיד

צילום: Shutterstock

שווייץ תשקיע למעלה ממיליארד פרנק לרכישת מערכות הגנה אווירית

התקיפות של ישראל וארה"ב לא הצליחו לעצור את תנופת הייצור הביטחוני באיראן, שלטענתה אף שילשה את הקצב ● במקביל טייוואן פותחת את הארנק מול האיום הסיני, ושוויץ חוששת להישאר בלי הגנה אווירית בעולם שבו הביקוש למערכות דיפנס רק הולך וגדל ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מסעדת סבא גבטו בבאר שבע / צילום: אילן זגדון

אלפי עובדים מסרי לנקה בדרך למסעדות? זה מה שחושבת רותי ברודו

העובדים הפלסטינים כבר לא כאן והענף רחוק מלהתאושש ● המסעדן אילן זגדון אומר בריאיון לגלובס כי קידם מול שר האוצר סמוטריץ' מתווה שיביא עוד אלפי עובדים זרים: "המסעדנים הכי טובים הפכו לשוטפי כלים" ● אבל לא כולם מתרשמים: "זו בדיחה. זה אפילו לא פלסטר", אומר המסעדן ברנרדו בלחוביץ'

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

3 דירות בשדה דב, 12 דירות בירושלים: מה מגלים דוחות ישראל קנדה על השוק והמחירים?

זרוע המלונאות העבירה את ישראל קנדה להפסד חצי שנתי של 36 מיליון שקל, חרף מעבר לרווח ברבעון השני ● בפרויקט Rainbow בשדה דב, נמכרו 7 דירות בלבד במחצית, תוך ירידה במחיר למטר והורדת תחזית הרווח ● החברה הציגה את תוכנית המימון לעסקת אקרו והעריכה כי החשיפה מתנאי התשלום המיטיבים לרוכשים אינה מהותית

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

מתחם מחיר למשתכן בבאר שבע: החברה נקלעה לקשיים והפרויקט לא יושלם בזמן

פרויקט מחיר למשתכן בבאר שבע של א.ש.יגל נקלע לחדלות פירעון, ולא יושלם במועדו ●
החברה מתמודדת עם חובות של עשרות עד מאות מיליוני שקלים וסכסוך בין בעלי המניות

בני לנדא / צילום: איל יצהר

הצרות של בני לנדא: יעביר את חלקו בפרויקט הנדל"ן המשותף לויתניה

חברת הנדל"ן שבשליטת רמי אונגר תרכוש את זכויותיו של יזם ההייטק בפרויקט משותף בנס ציונה באמצעות נטילת חוב של כרבע מיליארד שקל וויתור על חוב של לנדא כלפיה ● ויתניה הפרישה אשתקד 80 מיליון שקל בעקבות קריסת עסקי הדפוס של לנדא

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל חשפה: 250 סגני נשיא עזבו או פוטרו השנה

סמנכ"ל הכספים של אינטל, דיוויד זינסנר, חשף בוועידת הטכנולוגיה של דויטשה בנק את מהלכי ההבראה העמוקים של המנכ"ל ליפ-בו טאן ● מספר שכבות הנהלת הביניים נחתך בחצי, וצומצמו כ-250 סגני נשיא כדי להילחם בבירוקרטיה ולהאיץ פיתוח מוצרים ● זינסנר מעריך: המעבר לסוכני AI יגדיל פי 6 את הביקוש למעבדי הליבה (CPU) של החברה

הרמטכ''ל אייל זמיר (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

“הקופה ריקה, מוכנות צה"ל נפגעת”: האזהרה החריגה של הרמטכ”ל

הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר בהערכת מצב הבוקר כי המחסור בתקציב פוגע במוכנות צה"ל, שנמצא בכוננות גבוהה ● הדברים מגיעים על רקע הכוונה לפרוץ שוב את תקציב המדינה ולהוסיף עשרות מיליארדי שקלים לביטחון, בין היתר לרכש מיידי של אמצעי לחימה ● המהלך, בעיצומה של תקופת בחירות, עלול להגדיל את הגירעון ולהכביד על הממשלה הבאה

קמפיין yellow / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הופ הופ: המותג yellow חוזר לזכורות והאהובות, ומתברג גבוה באהדה

הפרסומת של בנק הפועלים למתחם הג'וניור בנמל ת"א מתברגת גם השבוע בפסגת הזכירות והאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● וגם: פרידה מפרופ' אבי דגני, מייסד ונשיא גיאוקרטוגרפיה, שהלך השבוע לעולמו

גיל אגמון, מנכ''ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: אוהד רומנו

יותר מ־20% ביומיים: מאחורי הזינוק במניית הרכב הזו עומדת רכישה מאסיבית

המנכ"ל גיל אגמון רכש מניות של החברה תמורת כ-148 מיליון שקל והעלה את שיעור ההחזקה שלו בה מכ-49% לכ-56% ● המניה ירדה בכ-67% מאז שיאה האחרון