גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

איציק שנידובסקי, מנכ''ל אנליסט / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שניצל זינוק של 540% כדי למכור מניות

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט, מכר היום בעסקה מחוץ לבורסה מניות בהיקף 8 מיליון שקל ● הוא מכר מניות בסכום כולל של 13 מיליון שקל בשנה האחרונה וממשיך להחזיק במניות בשווי של 16 מיליון שקל

תומר פפר, איתן זינגר, אילן סיגל, קרן שתוי / צילום: איל יצהר, רמי זרנגר, אילן סיגל, יוני רייף

המנכ"לים והמנכ"ליות של החברות הגדולות במשק מהמרים: איזו נבחרת תיקח את המונדיאל?

ספרד, פורטוגל, צרפת או בכלל ארגנטינה? המנהלים הבכירים מציגים את ההימורים שלהם על הנבחרת הזוכה במונדיאל 2026, שנפתח השבוע, ומנמקים את הבחירה ● אירועים ומינויים

הריסות בעיר צור לאחר תקיפת צה''ל החודש / צילום: Reuters, Aziz Taher

בין ישראל לחיזבאללה: לבנון נמצאת על סף מלחמת אזרחים

על ממשלת לבנון מופעל לחץ מצד ארה"ב, ישראל וחלקים נרחבים מהציבור להתעמת עם חיזבאללה ● אך גורמים צבאיים מזהירים: "אנחנו יודעים איך יתחיל ניסיון לפרק את חיזבאללה מנשקו בכוח צבאי, אבל לא כיצד יסתיים"

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב משוכנעים: המלחמה באיראן נכנסת לשלב חדש ומסוכן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השלב החדש של המלחמה באיראן, הסכנה לארגון אופ"ק אם מצר הורמוז ייפתח, והשינוי הדרמטי שחיזבאללה עבר בשנתיים האחרונות • כותרות העיתונים בעולם 

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

טראמפ שוחח עם נתניהו והכריז: "ההסכם ייחתם בקרוב". גורמים באיראן: "הסבירות לאישור היא גבוהה"

טראמפ ונתניהו שוחחו על ההסכם ● גורמים איראנים אמרו למדינות האזור היום כי הושגה הסכמה "עקרונית" על מזכר ההבנות • טראמפ מודיע על ביטול התקיפות המתוכננות באיראן עקב "אישור הנקודות הסופיות בהסכם על ידי על הצדדים המעורבים" ● כוחות צה"ל  השלימו מבצע להשגת שליטה מבצעית במרחב צפון נחל הסלוקי בדרום לבנון • הלוחמים השמידו מאות תשתיות טרור וחיסלו, יחד עם חיל האוויר, כ-50 מחבלים ● עדכונים שוטפים

הנפקת חברת פיוניר / צילום: Nasdaq, Inc

פיוניר כמשל: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מוול סטריט בהפסד

חברת הפינטק הישראלית עשויה להימכר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר ● זו רק דוגמה למגמה רחבה יותר: חברות ה־SPAC הישראליות יוצאות מהבורסה אחרי השמדת ערך דו־ספרתית למשקיעים

אוניברסיטת בר-אילן / צילום: אוניברסיטת בר-אילן

החוג המיתולוגי לתרגום בבר־אילן נסגר. מהם המקצועות הבאים שעל כוונת ה־AI?

סגירת חוג הדגל בבר-אילן היא רק סנונית ראשונה בגל ה"מקצועות המתים" שצפויה לחולל הבינה המלאכותית ● מומחים מנתחים האם מדובר ב"מוות" של המקצוע או בהולדה מחדש של מומחיות מסוג אחר ● האם זה סופו של עידן המתרגם האנושי?

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

דוראד מסירה חסם מרכזי ומחוללת תפנית במרוץ להקמת תחנת הכוח החדשה

בעלת מניות המיעוט אדלטק הסירה את התנגדותה, ודירקטוריון דוראד, המסוכסך בדרך כלל, אישר פה אחד הקמת מגה–פרויקט ב–3 מיליארד שקל ● בכך עוקפת תחנת הכוח את ריינדיר של קרן ג'נריישן במרוץ על הרישיון האחרון, כשברקע כבר מתלקח סכסוך על דמי השכירות

נודי בחמאת סחוג ועגבניות / צילום: יעל יצחקי

הרבה יותר מג'חנון ומרק רגל: "דיוואן" נותנת במה למטבח תימני עדכני, מסקרן ועם טוויסט

המטבח התימני העדני רווי ההשפעות כמעט לא זוכה לייצוג במסעדנות המקומית הגבוהה. המקום החדש בפרדס חנה עושה כבוד למסורת

שיגור טיל של SpaceX / צילום: ap

שברה את כל השיאים: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר לפי שווי של 1.77 טריליון דולר

היתה זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר אי פעם ● בלאקרוק הזמינה מניות בהיקף שלכ-5 מיליארד דולר, מנהלי נכסים גדולים נוספים הגישו בקשות דומות ● האם לקנות? מחקר מצא שרוב ההנפקות יורדות בשלב מסויים מתחת למחיר של יום המסחר הראשון ● בפולימרקט צופים שתסיים את יום המסחר הראשון בעלייה חדה

צילומים: רווח הפקות-ויקיפדיה, בר-אל, טלי בוגדנובסקי

המתעשרים החדשים: התגמול שהופך שכירים למיליונרים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● אם בעבר תגמול באמצעות אופציות היה מזוהה בעיקר עם חברות טכנולוגיה, הרי שבשנים האחרונות עוד ועוד חברות מתחומי הנדל"ן, התעשייה והפיננסים מעניקות אותו לעובדיהן ● מנהל בשפיר הנדסה: "בדיוק קניתי בית, כך שזה סגר לי את הפינה. עכשיו אשתי רוצה רכב חדש, אז אמרתי לה 'חכי, אמור להיות לי עוד סיבוב בעוד חצי שנה'"

פקקים / צילום: שלומי יוסף

שלושה מופעי ענק והפגנה: עומסי תנועה חריגים צפויים היום במרכז

היום בשעות הערב צפוי גל תנועה חריג לאזור המרכז: עומר אדם, אייל גולן ובן צור יופיעו במקביל ברמת גן, תל אביב ופתח תקווה וימשכו יותר מ־80 אלף צופים ● במקביל צפויות הפגנות של הפלג הירושלמי במספר מוקדים במרכז הארץ, שעלולות לגרום לחסימות ולשיבושים נוספים בתנועה

נבחרת גרמניה באימונים לקראת המונדיאל. אדידס על המדים בפעם האחרונה בגביע העולם / צילום: Reuters, Heiko Becker

המונדיאל האחרון של אדידס בגרמניה

נייקי הדיחה את אדידס מחסות נבחרת גרמניה אחרי יותר מ־70 שנה ● בעוד היריבה הגרמנית מאבדת נכס סמלי, ענקית הספורט האמריקאית מקווה שהמהלך יסייע גם לבלום את המשבר העסקי המתמשך שלה

צילום מסך מטלגרם

סוף לעדכוני טילים בטלגרם? צה"ל סגר את צינור הגישה להתרעות מקדימות

פיקוד העורף צמצם משמעותית את הגישה למערכת שוע"ל, שהזינה במשך שנים קבוצות וואטסאפ וטלגרם במידע על שיגורי טילים לפני ההתרעות הרשמיות ● מה עומד מאחורי המהלך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה באדום בוהק, על רקע איומו של טראמפ לתקוף באיראן

הנאסד"ק נפל בכ-2%, מניות השבבים המשיכו לאבד גובה ● המסחר התנהל כשברקע המתיחות הגוברת בין ארה"ב ואיראן ופרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מאי, שעלה לשיא של שלוש שנים ● סופר מיקרו קומפיוטר צללה בעקבות תוכנית לגיוס הון בגובה 7 מיליארד דולר ● מחירי הנפט טיפסו, מחיר הזהב ירד ● בורסת סיאול נחלשה בכ-4.5%

מורן קיסוס / צילום: פרטי

הסטודנטית שמשקיעה כבר 7 שנים ומכה את ה-S&P

למורן קיסוס היה "חשוב להתחיל לצבור הון מוקדם", אז היא קראה ספרים, חקרה ואת השבתות בצבא הקדישה ללימוד השוק ● היא לא תשקיע במשהו בגלל באזז ו-FOMO, וגם בעתות משבר המוטו הוא: "לתת לכסף לעשות את שלו" ● ומה היא לומדת מאילון מאסק ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

מרוץ ה-AI גובה מחיר: מניית אורקל צונחת למרות דוחות חזקים

ענקית התוכנה והענן הציגה רבעון רביעי פיסקלי חזק בזכות זינוק של 93% בתשתיות הענן וצבר הזמנות פנומנלי של 638 מיליארד דולר • אלא שתוכניות גיוס הון וחוב מסיביות, תזרים מזומנים שלילי והחמרת המצב הגיאופוליטי, שולחות את המניה לירידה חדה בוול סטריט

צילומים: יח''צ

ישראכרט מול כאל: האותיות הקטנות של מועדוני התעופה, ואיפה מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה

לקראת עונת הקיץ והחופשות, המאבק בין חברות כרטיסי האשראי תופס תאוצה - עד כדי מכתבי התראה ● באיזה מועדון הצבירה משתלמת יותר לטיסות, מה קורה לנקודות הקיימות של מחזיקי פליי קארד, והיכן מגיעים הכי מהר לכרטיס טיסה? ● גלובס עושה סדר

אלביט מערכות / צילום: Shutterstock

אלביט לעובדים: לבחור מכונית רק מרשימה "מערבית"

בעקבות תע"א וצה"ל: גם אלביט מוציאה את הסיניות מהליסינג ● חברת מכשירי תנועה החלה לשווק בישראל את גרסת הפלאג-אין של הקרוס-אובר דיפאל S05, ששווק עד כה בישראל בגרסה חשמלית בלבד ● השבוע בענף הרכב

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת מטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

ארדואן שלף ציפורניים וחשף את עומק האיום של טורקיה על המזרח התיכון

טורקיה הפכה לאיום הגדול ביותר על המדינות הפרו־מערביות במזרח הים התיכון, ולא רק על ישראל ● לפי מכון SIPRI, טורקיה מייצאת כ־1.8% מתוך כלל הסחר הבינלאומי באמל"ח (פי 6 מאיראן) ותקציב הביטחון שלה גבוה פי 5.5 ● הפתרון לאיום הטורקי לא נמצא בישראל, אלא כנראה דווקא בארה"ב