גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

אחרי ביטול העסקה עם אבו: ג'י סיטי תממש נכסים ב-6 מיליארד שקל

בזמן שהיא מחפשת רוכש אסטרטגי, חברת הנדל"ן המניב ממשיכה במהלכים לצמצום רמות המינוף הגבוהות באמצעות מכירת חלקים נרחבים מנכסיה באירופה, ארה"ב וברזיל ● התחזקות השקל ומכירת הנכסים העיבו על תוצאותיה

עמית בירמן, מנכ''ל שיכון ובינוי / צילום: רמי זרנגר

הרווח התפעולי של שיכון ובינוי קרס ב-70% - אז איך הרווח הנקי זינק?

ירידה במסירת דירות באירופה ושחיקת הדולר הובילו לירידה בהכנסות שיכון ובינוי ל-2.3 מיליארד שקל ברבעון השני ולצלילה ברווח התפעולי ● למרות זאת, הרווח הנקי זינק ב-70% ל-241 מיליון שקל הודות להטבת מס משמעותית, וצבר ההוצאה הקבלנית רשם שיא של 18.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; האג"ח מחקו את רוב העליות; הביטקוין ומניות הקריפטו מזנקים

ירידות באירופה ● התשואות מזנקות למרות לאחר הרכישה החוזרת של האג"ח ארוכות הטווח שביצע הממשל האמריקאי ● מחירי הנפט מטפסים, והביטקוין מזנק ● וולמארט נופלת לאחר שהמכירות בחנויות הזהות בארה"ב האטו לקצב הנמוך ביותר מזה שש שנים ● ירידה מפתיעה במספר המובטלים בארה"ב

חן ליכטנשטיין, מנכ''ל צים

העובדים בהלם: השינוי הראשון של מנכ"ל צים הנכנס

בזמן שגורל מכירת צים עדיין לא הוכרע, מביא המנכ"ל החדש גישה שונה למשרדי חברת התובלה הימית מזו של קודמו, אלי גליקמן ● "חן טיפוס שונה, הוא יותר 'סחבק', ואלי יותר איש צבא", מספר אחד העובדים ● דוחות משופרים לצים ברבעון השני — עם חזרה לרווח

מימין: עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST; אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעליה; רפי ביסקר, יו''ר הקבוצה; ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי הקבוצה / צילום: רפי דלויה

בסט בהודעה חריגה: הבעלים לקחו בטעות כמיליון שקל מהחברה - והחזירו

קבוצת הנדל"ן בסט, שהונפקה בבורסה ביוני האחרון, הודיעה על בדיקה עקב חשש לאי-סדרים כספיים בחברה-הבת ● לפי ההודעה, בזמן שהחברה הייתה פרטית, בעלי השליטה וקרוב נטלו - לטענתם בשגגה - סכום זניח במונחי החברה מכספי החברה-הבת, ללא האישורים הנדרשים ובניגוד לנהלים ● עם היוודע הדבר הסכום הוחזר באופן מיידי כולל ריבית

צילום: shutterstock

הימרו נגד המניה שזינקה 177% בערב, וספגו הפסד של 5 מיליארד דולר

ניסוי מוצלח בחיסון לסרטן מלנומה הוביל לקפיצה אדירה במניית מודרנה, שנאבקת מאז הקורונה למצוא את דרכה ● המשקיעים שהימרו נגד המניה הפסידו מיליארדים, חלקם ניסו אמש להציל את כספם

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Khalil Hamra

למרות האזהרות מישראל, טורקיה מבהירה: "נמשיך לסייע לסוריה לפתח יכולות צבאיות"

טורקיה מבהירה כי תמשיך לסייע לסוריה לפתח את יכולותיה הצבאיות ואת התשתיות הצבאיות שלה ● מהמחויבויות שנקבעו לפני החתימה על הסכם בתיווך ארה"ב ● צבא ארה"ב הקים נתיב שיט חשאי במצר הורמוז להעברת נפט, ומדי יום מועברות בנתיב כ-10 מיליון חביות נפט לשוק העולמי ● דיווחים בלבנון: חיל האוויר הישראלי תקף במרחב רכס עלי טאהר במהלך הלילה ● דיווח: החות'ים בתימן מתכוננים להסלמה עם סעודיה ושוקלים גם מבצע קרקעי ● עדכונים שוטפים

וורן באפט / צילום: ap

ההשקעה שמלמדת: האם וורן באפט עדיין מושך בחוטים?

לפני כשנה חשף באפט פוזיציה ראשונה במניית אלפבית שמאז צמחה להימור של מיליארדים ● מדובר בהשקעה לא שגרתית לענק ההשקעות שפרש לאחרונה מתפקיד המנכ״ל. האם הוא עדיין מושך בחוטים?

איציק וייץ, קרסו מוטורס וגיל אגמון, דלק רכב / צילום: אלעד גוטמן, אוהד רומנו

כמה מרוויחות היבואניות על כל רכב והמותג שעשה את ההבדל

ההתנפלות של הישראלים על מכוניות סיניות מגיעה לדוחות היבואניות ● קרסו, בעזרת המותג צ'רי, הגדילה את נתח השוק שלה לשיא של כ־15% ● לעומת זאת דלק רכב, יבואנית מאזדה ששלטה בעבר בכבישים, עם נתון שפל של 3% ● וכמה הרוויחו היבואנים על כל רכב שנמכר?

הבורג' חליפה בדובאי / צילום: Shutterstock

המלחמה הכלכלית של טראמפ תלויה בה: המדינה שהפכה לדלת האחורית של איראן

כותרות העיתונים בעולם: הצלחת הלחץ הכלכלי של טראמפ על איראן תלויה ביכולת לנתק את ערוצי הכספים האיראניים דרך דובאי; קנצלר גרמניה מגנה את אמירותיו של איתמר בן־גביר ומשנה עמדה; ובשבדיה - שרת החינוך המוסלמית עונדת מגן דוד לנוכח העלייה באנטישמיות גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

טראמפ הכריז מלחמה כלכלית נגד איראן. כך היא תעבוד

הנשיא האמריקאי מאיים לחסום את נתיבי המימון של הממשל ולהחריף את הסנקציות ● לדבריו, מדינות שימשיכו לעשות עסקים עם איראן ייענשו ● מה עומד על הפרק, במה שונה ההכרזה מצעדים קודמים ולמה דווקא עכשיו? ● גלובס עושה סדר 

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

פעילות הטיסות בנתב"ג חודשה בשעה 15:00; צפי לשיבושים נרחבים

עקב שביתת פתע בנתב"ג באחד הימים העמוסים בשנה, ההמראות והנחיתות נעצרו בשעה 14:00 למשך כשעה ● רשות שדות התעופה: "השביתה - צעד קיצוני, קשה ומיותר" ● איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות: "העובדים אינם הבעיה, העומסים הם תוצאה של מצוקת כוח-אדם מתמשכת שעליה התרענו במשך חודשים"

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הקלינטק קפץ, מניות הבנקים ירדו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 טיפס ● נופר אנרג'י ודוראל קפצו בעקבות הדוחות הכספיים ● ארית צוללת במעל 15%, אחרי שדיווחה כי תחלק דיבידנד עצום למרות רבעון חלש; גם נטו מלינדה צנחת בחדות אחרי הדוחות ● השקל נחלש מול הדולר

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

דמרי מתקשה למכור באזור היוקרה בת״א וצופה: המחירים יירדו

חברת י.ח הציגה את דוחותיה לרבעון השני של השנה, ובולט במיוחד הפרויקט באזור שדה דב ● עד כה, מכרה החברה רק 40 דירות מתוך 455 ● גם החשש מזיהום קרקע באזור מכביד

2277664635 / צילום: Shutterstock

הקיבוץ שיקבל 34 דירות בתמורה לשטח שיושב לרמ"י

גשם החזקות דיווחה לבורסה על קידום פרויקט של 488 דירות במגדל העמק ● רמ"י משיקה רפורמה שנועדה לקצר משמעותית את הליכי ההשגות על שומות ● וגם: אזורים ליווינג תרכוש 26 דירות בפרויקט בירושלים לצורך השכרה לטווח ארוך, בכ־76 מיליון שקל ● חדשות השבוע בנדל"ן

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלקטרה צריכה בוחנת לא להמשיך את "הסל של המדינה" בקרפור

בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני של אלקטרה מוצרי צריכה, אמר המנכ"ל צביקה שווימר כי "'הסל של המדינה' הביא לקוחות חדשים לרשת, אבל פגע בהכנסות" ● כעת בוחנים בהנהלת החברה אם התנועה הנוספת שהמבצע מייצר מצדיקה את הפגיעה הכלכלית, או שעדיף לסיים את ההשתתפות בתום התקופה הנוכחית

איור: Shutterstock

בן הזוג לא חשף רכוש בבעלותו בהסכם הממון. מה קבע בית המשפט?

בני זוג חתמו על הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית, והאישה ביקשה לבטלו לאחר שגילתה שהבעל הסתיר ממנה נכסים ● מה פסק בית המשפט, ומה כדאי לכלול בהסכם ממון או גירושים כדי להרתיע מפני הסתרת רכוש

בנק פלסטין - הגדול ברשות / צילום: Reuters, Atta Mohamed/ABACA

הפועלים ודיסקונט יחכו עם נטישת הרשות הפלסטינית - לבקשת בנק ישראל

שני הבנקים הישראליים המקשרים מול המערכת הבנקאית הפלסטינית צפויים לדחות את ניתוק הפעילות במספר חודשים - כך נודע לגלובס ● זאת, לבקשת בנק ישראל ● המטרה היא למצוא פתרון קבע שימנע כאוס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בית ההשקעות שהגאות בשווקים הקפיצו את הרווחים שלו בחדות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי IBI זינקו בכ-76%, לנוכח הגאות בשווקים והצמיחה בפעילויות הליבה ● דוראל דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וצמצמה כמעט לחלוטין את ההפסד ● ויקטורי סיכמה את המחצית עם עלייה במכירות, אך לולא הסיוע לעזה, הן היו יורדות מעט ● איילון: הפרמיות ירדו אך הרווח מפעילות ליבה צמח ב-10%

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

מי עצר את נתב"ג, מה עומד מאחורי השיבושים ולמה דווקא ביום העמוס בשנה?

שביתה ושיבושי עבודה יצרו היום כאוס בנתב״ג, ביום שבו היו צפויים לעבור כ־105 אלף נוסעים ● רשות שדות התעופה טענה שהשיבושים נבעו מהנחיית ועד העובדים, על רקע מחסור בכוח אדם ● ועד העובדים וההסתדרות הכחישו שהורו על שביתה וטענו שהבעיה היא היערכות לקויה ומחסור מתמשך בעובדים ● מה הנזק שנגרם וממי אפשר לתבוע פיצוי? ● גלובס עושה סדר