גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

סקוט ראסל / צילום: NiCE

"אני לא אפסיד": מנכ"ל נייס מדבר לראשונה על צניחת המניה, מהפכת ה־AI והעתיד של ענקית התוכנה

סקוט ראסל, מנכ"ל נייס, קיבל את החברה בתקופה מאתגרת במיוחד, שבה נדרש להמציא אותה מחדש בעולם ה־AI, בזמן שהמניה צוללת ב־70% ● בראיון ראשון הוא מספר על הטמעת הבינה המלאכותית: "אנחנו מקדימים את התוכניות בחצי שנה", ובטוח שלחברה יש יתרון תחרותי" ● ויש לו גם מסר למשקיעים: "התאוששות המניה תגיע"

3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות / אילוסטרציה: Shutterstock

האם רישום בטאבו הוא סוף פסוק? 3 פסקי דין חדשים משרטטים את הגבולות

חתימה ללא הסבר, תביעות היסטוריות שהתיישנו ועסקאות עבר שלא נרשמו: בתי המשפט מבהירים מתי הרישום הרשמי במקרקעין יגן עליכם, ומתי המציאות בשטח תגבר על המרשם

אתר בנייה (אילוסטרציה) צילום: Shutterstock

פינוי מחזיקים ושחרור תוכנית שנתקעה 15 שנה: 2 החלטות משמעותיות בענף הנדל"ן

בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר את פינוי מתחם בקעת קנאים ואימץ את עמדת רמ"י ● ועדת הערר המחוזית מרכז קבעה כי אין לעכב תוכניות נקודתיות בשל תכנון כוללני שטרם הבשיל ● ההחלטות צפויות להשפיע על עשרות הליכי פינוי ותוכניות בנייה נוספות

עמוס שוקן / צילום: אביב חופי

קבוצת הארץ דה מרקר תפטר 35 עובדים

באסיפה שנערכה הערב עם הועד נמסר כי 19 עיתונאים בהסכם קיבוצי יפוטרו בחודש הקרוב והיתר עובדים שאינם בהסכם קיבוצי ● החלוקה הפנימית טרם התבררה אולם על פי הערכות דה מרקר צפוי להיפגע ומחלקת החדשות של הארץ וכן האנגלית ייפגעו פחות ● 5 משרות נוספות יצומצמו ללא פיטורים

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

קופה ראשית וארץ נהדרת כובשות השבוע את פסגת הפרסומות הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי ושירה שטיינבוך, והפרסומת האהובה ביותר לבנק הפועלים ואירנה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● במקום השני והצמוד באהדה נמצאים קופ"ח מאוחדת והטורטלים

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בעלת מניות באינמוד רוצה לרכוש את החברה בכמיליארד דולר ולהדיח את המנכ"ל

סטיל פרטנרס מציעה לרכוש את החברה לפי מחיר של 16.75 דולר למניה ● מדובר בפרמייה של כ-16% ובכך למעשה נפתח מאבק שליטה חדש על אינמוד

מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מדוע איראן תקפה השבוע ספינות שעברו במצר הורמוז?

לפי מחקר חדש מהו התחום עם השכר הגבוה ביותר בהייטק? ● לאיזו חברה יש את פעילות הנדל"ן הרביעית בגודלה בישראל? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט: הדאו ג'ונס צנח ב-1.1%, הנאסד"ק נעל בירוק

חשש מסיום הפסקת האש במזרח התיכון הזניק את הברנט לקראת 78 דולר לחבית ● מגמה מעורבת בוול סטריט: הדאו ג'ונס ננעל בנפילה ● פרוטוקול הפד חושף: חילוקי דעות עמוקים בצמרת הבנק לגבי גורל הריבית בארה"ב ● הלחץ האינפלציוני מקפיץ את תשואות האג"ח בארה"ב, והשווקים מגדילים את ההימורים על העלאת ריבית של הפד ● ענקיות הטכנולוגיה מממנות את מרוץ ה־AI באג"ח ● אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון סיניים ומבקשת מוושינגטון אישור להרחיב את הרכש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שלומי יוסף, CANDO, Shutterstock

שתי חברות קטנות ומפסידות הנפיקו בתל אביב. מה לגבי היתר?

ירידות השערים בבורסה בחודש החולף קיררו את שוק ההנפקות הלוהט ושלחו חברות שכבר הגישו תשקיפים לבחון את צעדיהן מחדש (אביסרור, רפא, קיסו ועוד) ● למרות ההתקררות, שתי חברות קטנות שעדיין רושמות הפסדים השלימו לאחרונה הנפקה בת"א

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

"השלכות כבדות": למה איראן לא יורה לעבר ישראל?

למרות שיגורי הטילים לעבר מדינות המפרץ וירדן, טהרן נמנעת בשלב זה מעימות ישיר עם ישראל ● מומחים מסבירים: "המשטר מבין שהמחיר יהיה כבד בהרבה" ● שאלת השעה

זום גלובלי / צילומים: AP, רויטרס-Jason Lee

צעד נוסף בדרך לנורמליזציה? המתנה של טראמפ לנשיא סוריה

ארה"ב מבטיחה להסיר את סוריה מרשימת "המדינות התומכות בטרור" אחרי ארבעה עשורים ● סין ביצעה ניסוי טילים באוקיינוס השקט – שעות אחרי שאוסטרליה ופיג'י חתמו על ברית הגנה • והבריטית שקיבלה חנינה - 70 שנה אחרי מותה ● זום גלובלי

עפרי פילץ / צילום: אילן בשור

גם אחרי הפסד של חצי מהתיק היא לא ויתרה על מניות בסיכון

עפרי פילץ התחילה להשקיע במניות בגיל 21 ואחרי חודשיים הפסידה 50% מהתיק ● זה לא הפריע לה להמשיך להשקיע במניות בסיכון, וגם לעודד חברות לפתוח תיק השקעות ● במה היא לא תשקיע לעולם, ובאיזה סקטור היא מאמינה בניגוד לטראמפ ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

57 אלף שקל ברוטו בחודש: מחקר חדש מסמן את המקצועות הלוהטים של ההייטק

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי מחקר חדש של חברת ההשמה GotFriends, חוקרי סייבר הם בעלי השכר הגבוה ביותר בענף ● עוד עולה כי תל אביב מאבדת את הבכורה לטובת מוקדי ההייטק בשרון ובפתח תקווה - שם המשכורת הממוצעת היא כ־44 אלף ● וגם: האם הצליחו להחזיר את ההייטקיסיטים למשרד?

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

ביקושי יתר של פי 7: ההנפקה הזו הולכת להתפוצץ

גורמים המעורים בהנפקת הענק הצפויה של SK Hynix אמרו לבלומברג כי היא זכתה לביקושי־יתר של פי 7 לעומת כמות המניות שהיא מתכננת למכור ● אם העסקה תתבצע בהתאם לשער הנעילה של המניה בבורסה בסיאול היום, ההנפקה צפויה להיות אחת הגדולות אי פעם, שנייה רק ל-SpaceX

אילוסטרציה: Shutterstock

מפחדים מהירידות בבורסה? הכסף שלכם נשחק דווקא במקום שנחשב הכי בטוח

בנק ישראל פרסם שהנכסים הפיננסיים של הציבור הגיעו ל־7.25 טריליון שקל ● אך מאחורי העושר המרשים הזה - כמעט שני שלישים מהכספים שבידי הציבור ישירות שוכבים במזומן ובפיקדונות, ומחביאים סיכון ● אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות כדי שהכסף שלכם באמת יעבוד?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה ירוקה בוול סטריט: נאסד"ק עלה ב-1.3%, מניות השבבים זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% בערב בו וול סטריט חזרה להתמקד בסיפור ה־AI, תעודת הסל על השבבים זינקה ● שבע המופלאות בתמחור הזול ביותר מזה יותר מעשור ● פפסיקו ירדה לאחר תוצאות מעורבות לרבעון ● ההימור של אריק טראמפ על הביטקוין מחק יותר מ־600 מיליון דולר מהונו ● חברת השבבים SK הייניקס תתמחר הלילה את הההנפקה הגדולה ביותר של חברה זרה בארה"ב

מערכת שליטה ברחפן של פירוס אירונאוטיקס / צילום: Oleg Volk

קצין המילואים שלחם בעזה, והקים מיזם לשליטה ברחפנים צבאיים מהנשק

אלעד עמר חזר מארה"ב לשדה הקרב, והבין שתפעול רחפנים מסכן את חיי הלוחמים ● הפתרון: חברת פירוס, שפיתחה מערכת שליטה ברחפן בלי להוריד את האצבע מההדק, וכבר פועלת בצה"ל

יריב לוין, שר המשפטים ויצחק עמית, נשיא ביהמ''ש העליון / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, רפי קוץ

המשבר החוקתי: השופטים שלפו סעיף מפתיע - ושלחו מסר חד לכל עובדי המדינה

מאז שנות ה־50 נרשמו מקרים של אי־ציות לבג"ץ, אבל מומחים מסבירים שהמגמה הולכת ומתעצמת ● בהתאם, גם התגובות של ביהמ"ש נהיות חריפות יותר - והשבוע נזרק כלי חדש למערכה ● המשרוקית של גלובס מסבירה

כיסוני תחרה דובונים / צילום: דניאל בן שושן

ברחוב הכי לא צפוי בתל אביב נולדה מסעדה מעולה

שני חברי ילדות החליטו לפתוח מקום דווקא ברחוב צ'לנוב האפלולי בדרום ת"א ● התוצאה: מסעדה קטנה, קסומה, מלאת אופי ורגש בצלחת

דיון ועדת הכספים בכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

עימות חריף בין יועמ"שית הכנסת לאגף התקציבים סביב אישור העברות תקציביות בדיעבד

יועמ"שית הכנסת, שגית אפק, מאשימה את אגף התקציבים כי עיכב תקציבים למשרד ממשלתי בניסיון להפעיל לחץ לאישור העברה שכבר בוצעה, בניגוד לחוק ● באוצר דוחים את הטענות בחריפות ומדגישים כי מדובר בניסיון לכסות חריגה תקציבית חריגה ונקודתית של 7 מיליון שקל