גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

אלי כהן, מנכ''ל הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

הבינלאומי: רווח נקי של 2.3 מיליארד שקל ב-2025; בוחן תוכנית רכש עצמית של מניותיו

הבנק הבינלאומי הודיע על חלוקת 50% מהרווח הנקי ברבעון האחרון של השנה שעברה ועל חלוקה נוספת מעודפי ההון ● בנוסף, הבנק בוחן אפשרות לבצע חלוקות נוספות בהיקף של כ-25% מהרווח הנקי לכל רבעון במהלך השנתיים הקרובות

הורים וילדים / אילוסטרציה: Shutterstock

מתי הורים יכולים להישאר עם הילדים, ומי צפוי לקבל דמי אבטלה?

מה הציע המתווה של סמוטריץ להורים, לפי אילו קריטריונים ישולמו דמי אבטלה, והאם מעסיק רשאי להוציא לחופשה כפויה? ● גלובס עושה סדר

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

התנועה בהורמוז נעצרה? כך מגיבים באיראן לאיומים מארה"ב

על פי לויד'ס ליסט, העוקבים אחרי תנועת הספינות באזור, מעבר הספינות צנח מ־60־70 בכל יום, לשלוש ספינות לכל היותר ● מי שבעיקר עוברות במצר כעת הן ספינות "צי הצללים" האיראני

אלי גבאי / צילום: איל יצהר

בשווי מקוצץ בגלל תנאי השוק: חברת הנדל"ן גבאי השלימה את ההנפקה. אלה המוסדיים שהשתתפו

חברת הנדל"ן המשפחתית קבוצת גבאי הנפיקה 19.9% מהמניות וגייסה 175 מיליון שקל לפי שווי של 700 מיליון שקל לפני הכסף ● במקור החברה תכננה להנפיק לפי שווי גבוה יותר של מיליארד שקל לפני הכסף ולגייס כ-250 מיליון שקל, אך המלחמה עם איראן טרפה את הקלפים ובחברה בחרו לא לעצור ולהנפיק בכל זאת

אנתרופיק / צילום: Reuters, DADO RUVIC

הקווים האדומים של אנתרופיק: כך הפכה ענקית ה־AI לאויבת הפנטגון והבית הלבן

לאחר שסירבה לאפשר שימוש בטכנולוגיה שלה לנשק אוטונומי ולמעקב המוני, מצאה עצמה אנתרופיק תחת מתקפה של הממשל האמריקאי ● החברה נאלצת כעת להכריע בין אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים לבין עקרונות הבטיחות שהפכו אותה לחביבת המפתחים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

שרפה 12 מיליארד דולר בשבוע: המלחמה באיראן דוחקת את טורקיה לקצה

בעוד האינפלציה מאיימת לזנק שוב בשל עליית מחירי הנפט, הבנק המרכזי באנקרה מהמר על הרזרבות כדי לייצב את הכלכלה השברירית ● בנוסף, ארדואן חושש מהתפרקות המשטר באיראן שתסלול את הדרך לאוטונומיה כורדית, ומתיחות גוברת מול יוון בקפריסין

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

דיבידנדים במיליארד שקל: החזר ההשקעה הענקי של אבי גבאי בפרטנר

החברה בניהולו של אבי גבאי מדווחת על חלוקת דיבידנד בסך 465 מיליון שקל ובוחנת פנייה לבית המשפט לקבלת אישור לחלק עוד 500 מיליון שקל כדיבידנד שלא מתוך רווחיה ● ברבעון האחרון של 2025 גדל מספר לקוחות הטלוויזיה של פרטנר ב–6,000 - עלייה ראשונה זה ארבע שנים

כותרות העיתונים בעולם

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב וישראל שולטות במרחב האווירי של איראן אבל זה לא מספיק להפלת משטר, איך ישראל תיראה ביום שאחרי איראן וההשוואה המקוממת של הגרדיאן בין המלחמה באיראן לזו באוקראינה • כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

תחזיקו חזק: הבורסה בתל אביב בדרך ל"תנודתיות חריגה"

לאחר שבוע של אופוריה בבורסה המקומית, הצטרפה גם ת"א למגמה השלילית מעבר לים ● דיסקונט: "עבור משקיע סבלני, יסודות הכלכלה הישראלית נותרו איתנים" ● תמיר פישמן: "עדיף שלא לבצע מהלכים דרמטיים בתיק" ● פעיל בשוק: "בסוף זו החלטה של אדם אחד - טראמפ"

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דיווח: איראן הניחה עשרות מוקשים במצר הורמוז; טראמפ איים בתגובה עזה

הגסת': "היום יהיו התקיפות הכי עצימות באיראן, המלחמה לא אינסופית" ● המצב המיוחד בעורף הוארך בשבועיים ● חיל האוויר בגל תקיפות בטהרן ● צה"ל מעמיק את הפעולה הקרקעית בלבנון ● הותרו לפרסום שמות ההרוגים מהנפילה ביהוד: רוסטם גולומוב ואמיד מורטוזוב ז"ל • סמוטריץ' לתושבי גבול הצפון: "תקבלו פיצוי מלא" ● יו"ר הפרלמנט באיראן: "לא מחפשים הפסקת אש" ● טראמפ איים על איראן אם תעצור את הנפט במיצר הורמוז: "אש וזעם יירדו עליהם" ● דיווחים שוטפים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

המניות שצנחו ומלמדות: בשוק מאמינים שהפסקת האש קרובה

בעקבות דבריו של טראמפ על סיומה הקרב של המלחמה נגד איראן, מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז הובילו את הירידות בתל אביב היום ונחלשו בשיעורים חדים של בין 4% ל-6% ● אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז': "גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, החברות הביטחוניות מקבלות צבר מאוד משמעותי לשנים הקרובות"

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנתונים שחושפים: המבצע "נדיב" יותר? אתם משלמים יותר על הדירה

בדיקת הכלכלן הראשי בנתיבות חושפת כיצד יזמים מגלגלים את פרמיית הסיכון על הרוכשים: ככל שנדרש הון ראשוני נמוך יותר, כך עולה מחיר הדירה ● הדבר משפיע גם על נתוני הלמ"ס

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: Reuters, Anadolu

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל

מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון החדש של איראן, צפוי לנקוט עמדה לעומתית כלפי המערב ● "עלייתו של הבן מרמזת על אסטרטגיה ברורה - התנגדות כלפי המערב", אומרים מומחים ● האם מאמציו של טראמפ להכניע את המשטר נכשלו?

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

לפני אישור ועדת הכספים: כך יחושב הפיצוי לעסקים שנפגעו במלחמה

מתווה הסיוע לעסקים טרם פורסם רשמית, אך פרטיו נחשפו בפני חברי לשכת יועצי המס על מנת "לאפשר לציבור למצות את זכויותיו" ● מסתמן: עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

עוד השפעה של המלחמה: הגשת דוחות כספיים ותשקיפים נדחתה לרבעון שני

בעקבות המצב הביטחוני הרשות לניירות ערך הודיעה על מתן ארכות מה-31 במרץ ל-20 באפריל בהגשת דיווחים שנתיים ותשקיפים

מדפי סופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

העליון קבע: החברה המרכזית למשקאות תשלם קנס של 30 מיליון שקל

בית המשפט העליון אישר כי החברה המרכזית למשקאות קלים ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי במספר פרשיות, וקבע את העיצום הכספי שיושת עליה ● פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, חותם הליך משפטי שנמשך שנים סביב התנהלות החברה, מפיצת מוצרי קוקה-קולה בישראל

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

למה האיראנים משגרים פחות טילים?

היקף הירי מאיראן קטן משמעותית ביחס לתחילת המבצע ● זה מעיד על עוצמת הפעילות של חיל האוויר הישראלי, אבל גם על כניסה למערכה של שחקנית חדשה־ישנה ● שאלת השעה

מימין: עפרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס ומו''ל גלובס, אלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

עופרה שטראוס: "חוסן לאומי הוא הדבר היחיד שיביא גם לחוסן עסקי"

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הציגה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס בשיחה עם מו"ל גלובס אלונה בר און את תפיסתה בנוגע לניהול נשי, בדגש על עיתות משבר ● שטראוס סיפרה כי בין הקורונה והמלחמה מצאה חשיבות בהיותה בצפון, לצד נשים, כדי שימצאו משאבים לפרוח, "כעת עלינו להתחיל מחדש, לחזור לכל היוזמות שהתחלנו ולבנות את חוסננו" ● "חוסן זה לא משהו שבונים ברגעי משבר אלא בונים כל יום"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; מחירי הנפט ירדו ב-8%

אמזון מגייסת 42 מיליארד דולר באג"ח והביקוש: 126 מיליארד דולר ● ישראליות: סולאראדג' זינקה בעקבות המלצה, מימושים באנלייט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר ● מחיר הזהב עלה ב-2.5%, הכסף ב-5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● אורקל תפרסם את הדוח הכספי לאחר הנעילה