גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שגריר איראן מסרב לעזוב ולבנון מאבדת אחיזה, האם הרפורמיסטים ינצלו את רגע החולשה באיראן? וגם: המלחמה באיראן חושפת את מגבלות הכוח הרוסי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אנבידיה מצטרפת למשקיעים: הסטארט-אפ הישראלי מגייס מאות מיליונים לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר

החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להפעיל מודלי בינה מלאכותית במהירות גבוהה ובעלויות חישוב מופחתות ● בין המשקיעים החדשים בסבב נמצאת ענקית השבבים אנבידיה, שהשקיעה כ־100 מיליון דולר, לצד קרן ההון סיכון רדיקל

 

חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

מחיר ההתרחבות המהירה: הפסד של 600 מיליון שקל לדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל מדווחת על הפסד נקי של 604 מיליון שקל בשנה, לעומת הפסד של 15 מיליון שקל בשנה הקודמת ● לטענתה, חלק ניכר מהפסד זה נובע משינוי בשיערוך הדולר מול השקל, כמו גם התרחבות דרמטית שצפויה יותר מלהכפיל את ההכנסות עד 2027

מכלית וספינת מטען במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

מה יקרה למחירי הנפט אם המלחמה באיראן תסתיים מחר?

חסימת מצר הורמוז ע"י איראן ותקיפת תשתיות נפט במדינות המפרץ הביאו לזינוק במחיר הנפט ● בענף חוששים כי העלייה במחירי הנפט אינה רק מיידית, אלא צפויה להימשך גם אם המלחמה תסתיים מחר ● ויש מי שמסמן את המרוויחים הגדולים

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

מכת הסיום? ארבעה תרחישים אפשריים למהלך הבא של טראמפ

לפי דיווחים, האי הקטן, שמרכז את רוב יצוא הנפט מאיראן, הפך למטרה המרכזית של הבית הלבן ● עם תוכניות לכיבוש קרקעי ופריסת אלפי לוחמים, וושינגטון נערכת להכרעה - ולמומחים יש השגות בנושא

גיל מאסטי / איור: גיל ג'יבלי

חברת הנדל"ן תובעת מנהל בכיר: חייב לנו מיליונים וסידר לעצמו דירה בתל אביב

רותם שני הבורסאית טוענת כי גיל מאסטי, לשעבר מנכ"ל חברה-בת, שנחקר ברשות ני"ע בחשד להטעיית משקיעים, לא החזיר לה הלוואות ב-6 מיליון שקל, וכמו כן הרחיב דירה פרטית שרכש באחד הפרויקטים שלה על חשבונה ● מאסטי: "בריונות שנועדה לנשל אותי מהחזקותיי"

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

זורק את אירופה לכלבים: האם טראמפ מכין את הקרקע לסיום המלחמה ללא הסדר בהורמוז?

דונלד טראמפ יוצא להתקפה מחודשת נגד מדינות אירופה וקורא להן לקחת את מצר הורמוז: "ארה"ב לא תהיה שם כדי לעזור יותר" ● בכך, מנהיגי אירופה עשויים להיקלע לבעיה מורכבת, אך הדבר עשוי גם לאותת על כוונתו של הנשיא האמריקאי לעצור את המלחמה באופן חד-צדדי

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים: אושר חוק עונש מוות למחבלים

כמעט שבוע לאחר שאושר בוועדה לביטחון לאומי, מליאת הכנסת הצביעה על ההצעה שקובעת כי "מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור – דינו מוות" ● למרות שהובטח רוב גם בלעדיו: רה"מ נתניהו הצביע בעד החוק ● ישראל ביתנו מהאופוזיציה הצביעה בעד, יהדות התורה מהקואליציה הצביעה נגד החוק

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

למה האיראנים יורים כל־כך הרבה לדרום?

בימים האחרונים מספר השיגורים לדרום גובר ● מומחים מעריכים: "איראן מזהה שם יעד אסטרטגי"

ינון ניר, מנהל חדר מסחר בנק ירושלים / צילום: ינאי יחיאל

מנהל חדר המסחר שממליץ על שתי מניות שנחתכו וכעת יעלו "דרמטית"

כשינון ניר, מנהל חדר המסחר של בנק ירושלים, מסתכל על השווקים, הוא מוצא מעט סיבות לאופטימיות ● אינפלציה בשילוב מיתון, מלחמת עולם ושחיקה של הדולר - כולם סיכונים שהוא חושש שאורבים למשקיעים כיום ● ובכל זאת הוא מתעקש: "אל תעשו שינויים דרמטיים בתיק"

קניות / צילום: שירה ספיר

לא רק היערכות לחג הפסח: קניות ה"פיצוי" של הישראלים במגמת עלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי המתנות לבית, האופנה ובתי הקפה רשמו את העליות הגבוהות ביותר

אביב אלוש בקמפיין הפרסום של פליי קארד / צילום: מתוך יוטיוב

להיות פליי קארד: מה חסר למועדוני לקוחות כדי להפוך לנכס אסטרטגי?

הזינוק במספר מועדוני הלקוחות בישראל יצר שוק צפוף שבו רק חלקם מצליחים להשפיע באמת על התנהגות הצרכנים ● מחקר חדש של חברת הייעוץ TASC מגלה כיצד עובדת מערכת היחסים הכלכלית, ואיך הופכים מועדון למנוע צמיחה בשווי מיליארדי שקלים, כמו במקרה של אל על

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים נפלו, מחירי הנפט טיפסו

הנאסד"ק ירד בכ-0.7% ● טראמפ: "ארה"ב מנהלת שיחות רציניות, עם משטר חדש והגיוני יותר, לסיום הפעולות הצבאיות שלנו באיראן" ● תשואות האג"ח האמריקאיות נופלות, לאחר שיו"ר הפד פאוול הצהיר כי אין צורך בהעלאות ריבית ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● באסיה, המדדים המרכזיים ביפן ובדרום קוריאה ירדו בכ-3% ● מחיר חבית ברנט המשיך לטפס ונסחר בכ-114 דולר

טיפים לחיסכון בדלק / צילום: ap, Marta Lavandier

כך תחסכו כשמחיר הדלק מזנק מעל 8 שקלים לליטר

כשמחירי הדלק בשיא: אלו הצעדים הפשוטים שעשויים לחסוך לכם עשרות עד מאות שקלים בחודש

יוסי סעדון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל על סבסוד המשכנתאות: "מנוסים בחוקי הכנסת, וזה אחד מהגרועים"

הממשלה אישרה היום את ההצעה לסבסוד משכנתאות בעלות של 10 מיליארד שקל, בניגוד לעמדות דרגי המקצוע וללא מקור תקציב ● ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מצביע על החורים בחוק ומציין מדוע הוא "יצא מגדרו" כדי לחסום את ההצעה

  / אילוסטרציה: Shutterstock

האם יש היגיון בהסתערות המשקיעים על הבורסה? צבי סטפק עונה

קרנות הנאמנות הן ברומטר מוצלח לבחינת הלכי הרוח של הציבור, כפי שהדגימה בשנים האחרונות הנהירה לקרנות המחקות את מדד 500 S&P ● מה הוביל למהפך לטובת קרנות מחקות מדדים בישראל, ובמיוחד לאלו האקטיביות המתמחות במניות מקומיות - ומי מעדיפים קרנות סל?

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

הממשלה אישרה סבסוד משכנתאות - בניגוד לעמדת בנק ישראל וללא מקור תקציבי

הצעתו של פרופ' אבי שמחון לסבסד משכנתאות התקבלה היום (ג') בממשלה ● מוקדם יותר, בנק ישראל פרסם עמדה חריפה: "הצעה כזו לא קיימת גם בכלכלות של מדינות עולם שלישי" ● כמה זה יעלה לנו, ואיך זה יעבוד?

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של של 4%, על רקע המלחמה עם איראן ובהתאם לצפי בשוק ● הבנק המרכזי צופה שהתוצר יצמח ב-3.8% ב-2026 - נתון דומה לזה שהציג הכלכלן הראשי באוצר ● מתווה הורדות הריבית צפוי להאט באופן משמעותי

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

דוח נציבות התלונות על השופטים: רק 2% מהתלונות שנבדקו נמצאו מוצדקות

בשנת 2025 הוגשו לנציבות תלונות הציבור על השופטים כ-91 תלונות בממוצע בחודש ● נציב התלונות אשר קולה מדגיש כי עיכובים ממושכים ומתן החלטות באיחור אינם נתפסים עוד כ"כשל טכני", אלא כפגיעה מהותית באמון הציבור ובתחושת הצדק ● תלונה אחת מוצדקת הוגשה גם נגד נשיא העליון יצחק עמית

כותרות העיתונים בעולם

טראמפ מאיים לצאת למשימה "מסוכנת" - כך היא תיראה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב מרכזת כוחות רגליים במזרח התיכון, סין לא בהכרח מרוויחה מהעימות מארה"ב ואיראן, ולבנון על סף פיצוץ • כותרות העיתונים בעולם