גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

ליסיה בכר-מנוח, יו''ר אלרון המודחת / צילום: באדיבות אלרון

מאבק בצמרת מטלטל את קרן ההון סיכון המיתולוגית, ויש מי שמנסה להרוויח מכך

נפילה במניית אלרון סיבכה את בעלי השליטה בחברה, שנטלו חוב גדול למימון ההשתלטות, והובילה לסכסוך ביניהם, להדחת יו"ר אלרון ואף לתלונה במשטרה ● ובזמן שעתיד השליטה בספינת הדגל של ההייטק הישראלי בעבר אינו ברור, הוגשה הצעה לרכישת 15% ממניותיה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אודי ניסן / עיבוד: פרטי

החוקר שחוזה: כך ייראה שבוע העבודה בעידן ה-AI

שיחה עם: פרופ' אודי ניסן מהאוניברסיטה העברית, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר ● על גודל הפער בתשלום למדינה בין חרדים ללא-חרדים, האדישות בציבור ליוקר המחיה והתחזית לקיצור שבוע העבודה - בגלל ה-AI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

מה הסיכוי לחידוש המלחמה? אלה ההערכות העדכניות בשוק

למרות הניצחון של הדמוקרטים בבחירות האמצע חברות מחקר מעריכות כי הסיכון לחידוש הלחימה נותר גבוה • ברקע: תקיפות נוספות באזור והמשך ההיערכות הצבאית האמריקאית • מומחים מזהירים כי מחיר הנפט עלול לזנק ל-130 דולר לחבית

צילום: Shutterstock

הנתון שישפיע על כיוון השווקים השבוע, והפרט החריג שמסתתר בו

אחרי שבוע של ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, המשקיעים ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביום שלישי • דוח התעסוקה החזק הגביר את החשש מהעלאת ריבית נוספת, ונתון אינפלציה גבוה מהצפוי עלול להחריף את הלחץ בשווקים • אלא שהפעם יחסר בדוח אחד המספרים החשובים ביותר

השבוע בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

הוא חזה את גל העליות הגדול בבורסה. מה לדעתו יקרה עכשיו - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הבורסה בתל אביב ירדה במעל 15% משיאה האחרון ואנליסטים מעריכים האם הגיע הזמן לקנות את הירידות ● הדולר זינק לשיא של כחצי שנה - האם מדובר בתיקון חולף או בשינוי מגמה? ● תעשיית הקרנות סיכמה חודש חיובי, אך הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות חריגים, ובשוק מסבירים שהמשקיעים עברו "לשבת על הגדר" ● וגם: מנהל ההשקעות שאופטימי למרות הירידות בשווקים

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

רמ"י עדכנה את בית המשפט: חריגות זיהום נמצאו באחד המגרשים בגוש הגדול בשדה דב

רמ"י עדכנה כי באחד מארבעת המגרשים שנבדקו אותרו כימיקלים נצחיים (PFAS) מעל ערכי הסף ● בשלושת המגרשים האחרים לא נמצאו חריגות, ותוצאות היתר יתקבלו בתוך 30 יום ● כ-1,700 בעלי זכויות בגוש הגדול ממתינים להשלמת הבדיקות, בצל החשש מפגיעה בשווי הקרקעות ומעיכוב בבנייה

מתקני נפט בנמל סנט פטרסבורג. דלקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים זורמים מרוסיה לעולם / צילום: Shutterstock

איומים ברצח, תביעות ומיליארדים על הכף: הקרב על הובלת הנפט הרוסי

בכיר לשעבר בדויטשה בנק נכנס לעסקים עם הבוסים של צי הצללים הרוסי ● אלא שאז הכל השתבש

ענת אדמתי / צילום: ענבל מרמרי

האקדמאית הישראלית מהבכירות בארה"ב: "משבר 2008 עלול לקרות שוב"

פרופ' ענת אדמתי מאוניברסיטת סטנפורד זינקה למעמד של סופר–סטארית בזכות ספרה, שעסק בסכנות המערכת הבנקאית ● הקריירה שלה מאז מתמקדת בשאלה: מדוע כל כך קשה להעניש תאגידים ולהרתיע אותם מלהסב נזק לציבור? ● בינתיים היא לא רואה שינוי ממשי ("המערכת עדיין ממונפת מדי"), חושבת שענקיות הטק יצאו בזול ("קנסות לא מדגדגים להן"), ומזהירה: "בידוד בינלאומי זו סכנה גדולה"

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

הסכסוך מחריף: "כאן" מגנה את אילה חסון, והיא משיבה: “תגובת התאגיד שקרית”

העימות בין אילה חסון להנהלת תאגיד השידור הציבורי החריף בסוף השבוע, לאחר שהתאגיד גינה את התבטאויותיה והעניק גיבוי למנהל החדשות ליאור לנדנברג • חסון פרסמה צילום מסך מהתכתבות עמו, שלטענתה מוכיח כי נדרשה להקריא נוסח התנצלות שהוכתב לה כתנאי לחזרתה לשידור • בתאגיד דוחים את הטענות ומבהירים כי בין הצדדים הוחלפו טיוטות של נוסח ההתנצלות

עמית גל, הממונה על שוק ההון / צילום: כדיה לוי

עמית גל נגד הקיצוץ בפנסיה: "לא תמיד חוסכים מספיק ואסור לערער את המערכת"

בכנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס, מזהיר הממונה על שוק ההון מפני מהלכים שעלולים לערער את מערכת הפנסיה הישראלית, ומתריע כי ישראלים רבים עדיין אינם חוסכים די לגיל הפרישה

איור של מטופלי ד''ר מסמר בפריז / איור:  Wellcome Collection - Desrais, Claude Louis

הרופא הוכח כשרלטן, אבל הוא הבין על המוח משהו שמותגים שוכחים

בשיא עידן הנאורות, עשירי פריז עמדו בתור כדי לקבל טיפול נטול ביסוס מדעי ● אנשי המקצוע הצליחו להוכיח את השרלטנות, אבל בדרך פספסו שיעור מותגי שרלוונטי גם בימינו ● האלגוריתם האנושי

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

פרשת סלייס: חקירת המשטרה תקועה, אלפי חוסכים מחכים לכספים שהעבירו

במסגרת הפרשה שנחשפה בשנת 2023, נוידו קופות גמל מסלייס בהיקף מיליארד שקל לקרנות זרות ואלפי ישראלים איבדו את כספי החיסכון ● ביהמ"ש קבע כי הפרשה לא זוכה להתייחסות מספקת מצד גורמי אכיפת החוק ● גלובס חזר לנפגעי הפרשה ובדק מה עשו הרשויות עד היום

עומר בראמי / צילום: תמונה פרטית

63 מ"ר שמשווקים כ־3 חדרים: הטריק שמשקיע בן 26 מצא בפתח תקווה

עומר בראמי רכש את דירתו הראשונה בגיל 21, אחרי שבחן כ־35 דירות בבאר שבע ● חמש שנים לאחר מכן, עם דירה נוספת על הנייר, הוא מסביר מדוע בחר להשקיע דווקא בדירות קטנות - ואיך הוא מתכנן להתמודד עם חשבון המימון שיגיע בעוד ארבע שנים וחצי

הצפות בקדימה צורן, היום / צילום: כבאות והצלה לישראל

יישובים נצורים וגשמי שיא: הממשלה מתעכבת כבר שנים בטיפול בתשתיות הניקוז

גשמים עזים גרמו להצפות נרחבות ברחבי הארץ, הותירו יישובים נצורים והביאו לחסימת כבישים ● למרות אזהרות חוזרות ונשנות, הטיפול בתשתיות הניקוז מתקדם באיטיות, ורק לאחרונה גובשה מתודולוגיה ארצית להתמודדות עם סיכוני שיטפונות ● דוחות מבקר המדינה חושפים ליקויים בהיערכות הרשויות המקומיות, פערים במימון והיעדר פיקוח על עבודות הניקוז

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מדינות המפרץ יוצאות למאבק בריגול האיראני

כותרות העיתונים בעולם: מדינות המפרץ מפרסמות את ההישגים שלהן מול ניסיונות ריגול איראני, בטורקיה חוששים מהסלמה במלחמה בין איראן, ישראל וארה"ב, והאם טראמפ חשש לאשר את הסכם הסיוע לישראל מול קונגרס דמוקרטי? • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הורידו 130 אלף שקל מהמחיר, והדירה בת"א נמכרה בשבועיים

בשכונת פארק TLV (לשעבר הארגזים) בתל אביב, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של 75 מ"ר בקומה 12 מתוך 18, תמורת 2.55 מיליון שקל ● "אפשר להרגיש שינוי גם באוכלוסייה של השכונה - מגיעות אליה ממרכז העיר משפחות צעירות שלא יכולות לממן קנייה של דירה באזור שבו חיו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עדי שחף, מנהל החטיבה הפיננסית, מזרחי טפחות / צילום: כדיה לוי

עדי שחף, מזרחי טפחות: "ההשקעות הגדולות בתשתיות AI - לא הופכות את התחום לבועה"

מנהל החטיבה הפיננסית בבנק מעריך בכנס "לראות מעבר לטרנד" שהגידול בחוב הממשלתי ובמימון תשתיות ב- AI יכתיב את הכיוון בשוקי המניות בשנה הקרובה ● לדבריו, הבינה המלאכותית עשויה להוריד מחירים בעתיד, אך בטווח הקצר היא דווקא צפויה להעלות אותם ● בישראל הוא צופה צורכי גיוס של כ-200 מיליארד שקל ב-2027

תומר רבא''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: כדיה לוי

תומר ראב"ד: "יש פה כלכלה שקשה מאוד לנצח. לישראל אין הרבה מתחרות"

"ישראל היא כלכלה די ייחודית, שוק מפותח אבל עם לא מעט מאפיינים של שוק מתפתח", אמר תומר ראב"ד בכנס "לראות מעבר לטרנד" ● "יש משקיעים זרים מתוחכמים שראינו נכנסים לבורסה ולא היו פה לפני עשור: בלקרוק, פידליטי - הם רואים מבעד לטרנד. בסוף לישראל אין הרבה מתחרות" ● על שוק הסלולר: "שוק חבוט, בעייתי, שעבר המון רפורמות"

טלפון ברבי, פקשוט מארז נוסטלגיה של עלית, פפסי / צילום: Mattel + HMD, סטודיו שטראוס, Shutterstock

רבותיי, הנוסטלגיה חוזרת: הסיבה שמותגים מנסים לשחזר את העבר

בזמן שהכול הופך דיגיטלי יותר, משהו מפתיע קורה בזירת המותגים: לוגואים ישנים חוזרים, אריזות רטרו צצות על המדפים וטלפונים מתקפלים זוכים לחיים חדשים ● מאחורי גל הנוסטלגיה מסתתר הצורך האנושי במשהו מוכר ויציב בעולם שמשתנה במהירות

הבניין ברחוב בני רייך 4 בשכונת קריית השרון בנתניה / צילום: אריק מירובסקי

דירה בנתניה נמכרה ב־15% פחות מהמחיר הממוצע בסביבה

דירת 5 חדרים בנתניה נמכרה ב־2.48 מיליון שקל, במחיר של 20 אלף שקל למ"ר ● מחיר זה הוא אחד מהנמוכים ביותר שבוצעו במגדלים הללו, אך גם בסביבה הקרובה, שם מחירי דירות כאלו מגיעים לכ־3 מיליון שקל בממוצע