גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

עובדי WSC Sports / צילום: Trend54

אחרי המונדיאל: WSC Sports מרמת גן מפטרת 10% מהעובדים

WSC סיפקה ל"כאן 11" מערכת ליצירת תקצירים לכל משחקי המונדיאל האחרון, וככל הנראה גם למספר חברות זרות - אך בחברה מסבירים כי אין קשר בין המהלך לבין סיום הטורניר ● כחלק מהמהלך יזומנו מעל ל-60 עובדים לשיחת שימוע

דרור קרני / צילום: עמי ארליך

מנהל ההשקעות שמסמן מניה אחת מבטיחה: "מזכירה את סיפור ההצלחה של מור"

דרור קרני, מנכ"ל קרני פמילי אופיס ש"מפקחת" על נכסים בהיקף של 9.5 מיליארד שקל, טוען כי התיק של הישראלים לא מספיק מפוזר: "20 השקעות שונות שמגיבות אותו הדבר" ● אילו הזדמנויות הוא רואה באירופה, בטייוואן ובברזיל ● וגם: המניה המקומית שמזכירה לו הצלחה היסטורית

קפה. בריא או לא? / צילום: Shutterstock

איגוד הלב האמריקאי: חמש כוסות קפה ביום בטוחות לרוב המבוגרים

אף שהמחקרים בנושא הניבו תוצאות מעורבות לאורך השנים, באיגוד אומרים כי מצטברות יותר ויותר ראיות לכך שקפה בטוח לשתייה ואף עשוי להועיל לבריאות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יום ירוק בבורסה: ת"א 35 טיפס בהובלת הביטחוניות והביטוח; הנדל"ן ירד

ת"א 35 ננעל בעלייה של 1.4% ● מדד הביטחוניות זינק בסיום, הביומד והנדל"ן ננעלו באדום במוקד המניות: איי.סי.אל וקמטק קפצו מעל 4% ● נופר אנרגיה עלתה ברקע השקעה של 200 מיליון שקל ממיטב ● ישפרו-תנופורט הצטרפה לארי נדל"ן ברכישת 26% מג'י סיטי והמניות זינקו ● אלקטרה נדל"ן נפלה בשל תכנון הנפקה ● קבוצת לוזון צנחה לאחר שרשות החשמל פסלה את דוראד 2 ● בעולם - ארה"ב תקפה באיראן, מחירי הנפט עולים

חפיסות סיגריות עם תמונות מרתיעות / צילום: האגודה למלחמה בסרטן

בטוחים שאתם רוצים לעשן את זה? כך ייראו אריזות הסיגריות החדשות

החל מ-2 באוגוסט יחויבו כל מוצרי העישון הנמכרים בארץ לשאת תמונות המתארות את נזקי העישון, לצד אזהרות מילוליות והפניה לשירותי גמילה ● האזהרות יחולו גם על סיגריות אלקטרוניות, טבק לגלגול, מוצרי נרגילה ושקיקי ניקוטין ● שיווק מוצר עישון ללא תמונת האזהרה ייחשב לעבירה פלילית ויגרור קנס של מאות אלפי שקלים

פערים של מיליונים בחישובי ההיטל. פרויקט פינוי בינוי במרכז הארץ / צילום: ליאור פתאל

ישבו 3 שנים ולא הכריעו: המהפכה בהיטל ההשבחה נדחית, והקבלנים מאוכזבים

דוח ביניים שפרסם צוות בינמשרדי ונפרס על גבי כ־100 עמודים, מציע להמשיך לדון בחלופות להיטלי השבחה - ללא הכרעה ● לצד צעדים קצרי טווח כמו דחיית אירוע המס בהיתרים מותנים, במשרד המשפטים מרוצים, אך קבלנים ועורכי דין מזהירים מפני מתן צ'ק פתוח לרשויות

פיצוץ לאחר תקיפה אמריקאית באיראן / צילום: Reuters, U.S. Central Command

הערכת המודיעין החדשה בארה"ב - שמשנה את תמונת המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י האשים פעילות מודיעין זרה שמשפיעה על קבלת ההחלטות במדינה, בארה"ב מעריכים שהתקיפות האמריקאיות באיראן לא יעזרו להכניע אותה, ומדינות המפרץ גילו שאי אפשר לסמוך על הגנה מסין ● כותרות העיתונים בעולם    

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

סמסונג או אייפון? איזה מותג הישראלים מעדיפים יותר

הענקית הקוריאנית שומרת על הבכורה ● באפל אומנם מבטיחים מהפכות ושדרוגים עתידיים, אך במותגי אנדרואיד כבר מיישמים בשטח ● וגם: המהפך הקטן בשוק המחשבים האישיים ● מדד המותגים

פהמי קאדיר / צילום:  Carlotta Cardana-WSJ

בוול סטריט מכנים אותה "המתנקשת". עכשיו יש לה יעד חדש

מוכרת השורט פהמי קאדיר ממציאה את עצמה מחדש, לאחר שבמשך שנים סייעה להפיל חברות ובהן ויירקארד

כידן דהרי / צילום: ירמי מרגלית

השותף החדש של צחי אבו: "בלי שליטה מלאה אני לא נכנס בשום השקעה"

"נהפוך את ג'י סיטי לאימפריית נדל"ן" - כך מכריז כידן דהרי, רגע אחרי שהוא וירון אדיב מצטרפים לעסקת הענק לרכישת 26% מג'י סיטי תמורת 661 מיליון שקל • בשיחה עם גלובס מבהיר דהרי: "מה שקנינו היום הרבה יותר זול, וזה ממש לא סוף פסוק"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

"באופן אישי, לא": משקיע העל חושף איזה מוצר פיננסי הוא לא ירכוש

ג'יימי דיימון, שמוביל את בנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן, אמר בראיון ל-CNBC כי המשקיעים מעריכים בחסר את הסיכונים הגאופוליטיים הניצבים בפני הכלכלה העולמית ●  מה הוא חושב על הוצאות הענק בתחום ה-AI, ולמה הוא מסרב לרכוש אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ארוכות־טווח?

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

“מלכודת מס”: תביעה חוזרת בסכסוך המיליונים של מנכ"ל וויקס

לאחר שתביעה קודמת נמחקה בטענה שהנזק טרם התגבש, אבישי אברהמי שב לבית המשפט ודורש פיצוי בגין ייעוץ מס שלטענתו הוביל לחבות מס של עשרות מיליוני שקלים ● רואה החשבון גיל סולטן מכחיש את הטענות וטוען שלא נתן ייעוץ מס

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

מנכ"ל רש"ת: "כל מטוס אמריקאי נוסף בנתב"ג יביא לביטול טיסות"

רשות שדות התעופה מזהירה כי נתב"ג הגיע לקצה קיבולת החניה שלו ● המתדלקים האמריקאים טרם פונו, מה שעשוי לגרור עיכובים ואיחורים ● מנכ"ל רש"ת: נעשים מאמצים לשמור על רציפות התעופה ולאפשר לציבור לטוס למרות העומסים

מגדלי יוקרה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא כל הזמנים במשכנתאות היוקרה: זינוק חריג גם בקרב תושבי החוץ

היקף המשכנתאות של תושבי חוץ זינק בכ-20% בתוך חודש ● רוכשי דירות היוקרה, הכוללים דירות של 5 מיליון שקל ומעלה לקחו משכנתאות של כ-1.8 מיליארד שקל, ורשמו את שיא כל הזמנים

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

הדרכון הישראלי שמר על מקומו בדירוג העולמי. ואיזה דרכון הכי חזק?

הדרכון הישראלי שמר על מקומו בדירוג הדרכונים החזקים בעולם והוא ניצב במקום ה-18 ● אזרחי סינגפור, הניצבת במקום הראשון, יכולים להיכנס ל-192 מדינות ● מעמדה של ארה"ב הידרדר בדירוג בשנים האחרונות והיא ניצבת כעת במקום העשירי בלבד

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מיטב בראש: הסכום החריג שגייסה מהמתחרות במחצית הראשונה

מיטב והראל מובילות את גיוסי הגמל במחצית הראשונה של 2026, בעוד אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדי שקלים למתחרים • כלל ביטוח משנה כיוון ומזנקת בדירוג המגייסות

המצלמה הנוסטלגית kodak chamera שהוציאה קודאק ב־2026 / צילום: אתר החברה

החברה שהמציאה את המצלמה כמו שאנחנו מכירים אותה כמעט קרסה. עכשיו היא עושה קאמבק

זה לא סיפור נוצץ, אבל הוא בהחלט היסטורי ● קודאק, החברה שהובילה את מהפכת הצילום של המאה ה־20, בקושי החזיקה את הראש מעל המים בעשורים האחרונים ועמדה על סף פשיטת רגל ● כעת היא סוף־סוף מציגה צמיחה עקבית בהכנסות, בזכות הנכס הגדול מכולם - נוסטלגיה ● מדד המותגים

ד''ר רו''ח קרן בר־חוה / צילום: סיגל איילנד

החוקרת הישראלית שעומדת במרכז החקיקה שמסעירה את וול סטריט

רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) מבקשת לבטל את חובת הדיווח הרבעוני לחברות ציבוריות ולאפשר להן לדווח פעמיים בשנה בלבד ● בלב הדיון סביב כדאיות המהלך ניצבת החוקרת הישראלית רו"ח ד"ר קרן בר־חוה ● בראיון לגלובס היא מסבירה מה SEC השמיטה מהמחקר שלה

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, Markus Mainka

כאוס בצמרת הרכבת: המינוי של ממלא-מקום המנכ"ל נפסל

יעקב מרציאנו, שמשמש כסמנכ"ל הנוסעים ברכבת ישראל, היה אמור להחליף את אבנר פלור שמונה ליו"ר הרכבת ● עפ"י הוועדה לבדיקת מינויים, למרציאנו יש ניסיון מוגבל וקצר בתחום, והוא אינו מתאים לצורכי החברה בעת הזו ● ההחלטה על מינויו של מרציאנו לא עברה בשקט, ומיד לאחריה שתי דירקטוריות התפטרו כמחאה

מחשב העל במודיעין / צילום: גלעד ארצי

ההחלטה שהכניסה את התחום הלוהט לסחרור: מה יקרה לחוות השרתים בישראל?

רשות החשמל הודיעה כי לא תאפשר חיבור של חוות שרתים חדשות לרשת החשמל, בעקבות מבול בקשות המאיים להביא לקריסת רשת ההולכה וכושר הייצור של ישראל ● בענף מזהירים: ההוראה החדשה מציבה את היזמים בפני אי־ודאות משמעותית, ועשויה להוביל לפגיעה בחוזים עתידיים