גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מחיר הנפט קפץ שוב לרמת ה-100 דולר לחבית

בורסת פרנקפורט עולה בכ-0.2% ● בורסת טוקיו ירדה בכ-1% ● מחירי הנפט שבו לזנק במהלך הלילה, על אף החלטת הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה לשחרר 400 מיליון חביות לשוק ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● מחירי האג"ח הממשלתיות האמריקאיות ממשיכים לרדת

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פגיעה במועצה המקומית בענה שבצפון כתוצאה מירי הרקטות הערב / צילום: דוברות מד''א

אזעקות ללא הפסקה בצפון; תקיפות עזות בדאחיה

חיזבאללה במטח כבד לצפון: 100 רקטות נורו מלבנון, פצועים קל בפגיעה במבנה בבענה ● אינדיקציה שתזמון הירי תואם בין איראן לחיזבאללה ● חיל האוויר תקף תשתיות חיזבאללה ברחבי לבנון ● טראמפ: "המלחמה עם איראן תסתיים בקרוב, לא נשאר כמעט מה לתקוף" ● דובר צה"ל התייחס לגל השמועות על מטח כבד: "אין שינוי בהנחיות" ● שר הביטחון כ"ץ: "המבצע יימשך ללא הגבלת זמן" ● עדכונים שוטפים

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

מנכ"ל התעשייה האווירית: ההנפקה הקרובה תחזק את ההשקעה בפיתוח וברכש

על רקע פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי כי "החברה ניצבת בקדמת הבמה של החברות הביטחוניות ברחבי העולם" ● לפי נתוני הדוחות נרשם כי ב-2025 היה גידול בהיקף המכירות של החברה למעל ל-7.3 מיליארד דולר, לעומת כ-6.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

רשות המסים מקשיחה עמדות מול וויז. זו הדרישה החדשה

מייסדי חברת ההייטק וויז, שעסקת הרכישה שלה ע"י גוגל תמורת 32 מיליארד דולר הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים ● אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר מגלה: כך חילצה החברה מאות ישראלים תחת אש

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג ע"י שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו, והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

חיפה. הובילה את מכירת הדירות בתקופת חגי תשרי האחרונים / צילום: Shutterstock

זו העיר שהקפיצה את היצע הדירות בישראל בחודש ינואר

היצע הדירות בחודש ינואר הוסיף לגדול, וה"אחראית" העיקרית לזה היא העיר חיפה, שבה גדל בחודש זה היצע הדירות בלא פחות מ-1,700 דירות חדשות בלתי מכורות

בורגס, בולגריה / צילום: Shutterstock

ביעד התיירות האהוב מזהירים: נהיה חייבים סיוע כספי אם ישראלים לא יגיעו

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בבלוגריה, התאחדות בתי המלון והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדים סיוע ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, על ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר הציג את מתווה הפיצויים לעסקים

הסיוע יינתן לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל ושנפגעו בלפחות 25%, ויכלול מענקים להוצאות קבועות ולהוצאות שכר לצד מודל חל"ת לעובדים ● במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

אחרי ציוץ של כתב גלובס: ישראייר תיקנה תקלה בהצגת תנאי טיסות החילוץ

ציוץ של כתב גלובס באירופה אסף אוני ברשת X הוביל לבדיקת ישראייר ולתיקון תקלה שהציגה מחירים גבוהים יותר לנוסעים שטיסתם בוטלה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; הירידות החדות נמחקו, נקסט ויז'ן זינקה ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6%, ת"א 90 ירד בכ-1.2% ● מדדי הבנייה והנפט איבדו כ-2.5% ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן קפצה בעקבות הדוחות ● הממשלה אישרה את הגדלת הגירעון; האוצר: המלחמה צפויה להוריד את הצמיחה ● הסקטורים שעלולים להימצא בסיכון עקב המלחמה, לפי קנטור ● וגם: כך נחשף השכר השנתי המדהים של משקיע-העל ביל אקמן

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

תשובה, ורטהיים, עזריאלי ועופר: שיאני הדיבידנד שקיבלו מאות מיליונים בשנה

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

יו"ר נקסט ויזן מגלה: מייצרים 2,000 מצלמות בחודש ו"הטלפון לא מפסיק לצלצל"

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים רשמה זינוק של 56% ברווח הנקי ל-104 מיליון דולר, ותחלק מחציתו כדיבידנד לבעלי המניות ● היו"ר חן גולן מספר על ביקוושים ערים: "כולם מתכוננים למלחמה הבאה ומבינים שיהיו בה מל"טים ורחפנים. אלה רכבות שכבר יצאו מהתחנה"

ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן

מייסד וויז: "יום היסטורי לעובדים וגם למדינה"

שעה קלה לאחר הכרזתה של גוגל על רכישת וויז, כתב ינון קוסטיקה בעמוד הלינקדאין שלו: "רגע מרגש שקשה לתאר במילים" ● הוא אף התייחס לשותפות הקרובה עם גוגל: "אין שותף טוב יותר למסע הזה... היא תעצים את היכולת שלנו להשפיע על העולם"