גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

משרד הפנים / צילום: תמר מצפי

בתעודת הזהות שלכם עומד לפוג התוקף? הממשלה מאריכה אותו בשנה נוספת

בשל העומסים הצפויים בלשכות האוכלוסין: משרד הפנים מבקש להאריך את תוקפן של תעודות הזהות ● ברשות האוכלוסין אומרים שהם נוקטים מספר צעדים

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

שכחתם לממש את התווים? המאבק על החוק שאמור להזכיר לכם

לאחר דיון בוועדת הכלכלה, ראש הוועדה דוד ביטן בוחן דחייה של יישום הרגולציה החדשה על שוברי מתנה ותווי קנייה, לאחר שכבר אושרה, ומסר כי הוא מוכן לשקול ארכה באורך של כ-4.5 חודשים ● בענף מזהירים מעלויות של מיליונים, חוסר בהירות וחשיפה לתביעות ייצוגיות

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

67% עברו את בחינות לשכת עורכי הדין בפעם הראשונה. מי האוניברסיטה המובילה?

בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין הסתיימו עם ממוצע הצלחה של כ-52.3% בקרב הניגשים ● המכללה למנהל התמקמה במקום גבוה ומאיפה המתמחים בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצלחה?

צביקה בר-נתן / צילום: אופיר אייב

הבגידה, ההחמצה והמיליונים: פרקליט־העל חושף את הסודות

הנסיעה ליערות גואטמלה כדי לחלץ פעוט מציפורני כת, הכישלון בתיק הפרקליטה שנחשפה כמדליפה וחייה התהפכו, והתחקיר שמזכיר לו היום את קטארגייט ● בספר חדש צביקה בר־נתן, מבכירי עורכי הדין בישראל, חושף פרטים על הפרשות הגדולות שליווה במהלך 35 שנות קריירה ● ראיון

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

אולם קולנוע. טעמי הקהל משתנים / צילום: Shutterstock

על המודל החדש של הקולנוע: בין מועדון ג'אז לפארק שעשועים

כמו מועדוני הג׳אז של פעם, גם אולמות הקולנוע מאבדים את מעמדם כמרכז של תרבות המיינסטרים ● כעת, הקולנוע יצטרך לעבוד קשה ולהצדיק כל ביקור של הקהל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

שוק השכירות בתל אביב / צילום: Shutterstock

שוק השכירות בת"א: הדירות ששוות יותר ואלו ששוות פחות

אחרי שנים שבהן מחירי השכירות בתל אביב לא עצרו לרגע, ועל כל דירה שיצאה לשוק היה תור, נראה כי הביקוש לדירות בשכירות בעיר מתמתן ● המחירים עדיין רושמים עליות, אך לא בכל אזור ולא בכל תנאי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

כורדים סורים מפגינים נגד המשטר בחסכה, השבוע / צילום: Reuters, Orhan Qereman

המחאות באיראן עלולות לפגוע באינטרסים הישראליים בסוריה

בעוד שהקשב הבינלאומי מופנה לאיראן ולוונצואלה, טורקיה שולחת כוחות צבאיים לשטח מדינת החסות סוריה - והמיעוט הכורדי מבין שזהו חלון הזדמנויות מסוכן ● המונים התקבצו היום בשערי בסיס אמריקאי בחיפוש אחר הגנה מפני ארדואן, אך וושינגטון שומרת בינתיים על שתיקה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

רוצים לדעת מה תעשה הבורסה בתל אביב השנה? תקראו את הראיון הזה

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: למה ת״א תעשה ביצועים עודפים על וול סטריט ומי יהיו הנפקות הענק הבאות