גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

יעל דרומי, מומחית לשיווק עסקי / צילום: שלומי יוסף

גם בלי תקציבי ענק: כך עסקים קטנים יכולים לנצח בשיווק

בכנס "יוזמות שינוי" של גלובס לחיזוק הכלכלה היזמית הנשית בתעשייה, הסבירה יעל דרומי, מומחית לשיווק עסקי, על שיווק וקריאייטיב לעסקים קטנים ● "עסקים קטנים שיודעים להתחבר לקול הערכי הייחודי שלהם, רואים תוצאות טובות"

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

המניה ממשיכה לזנק, ובעל השליטה הרוויח 10 מיליארד שקל בשבוע

מניית הענקית הביטחונית נסקה ב־22% מתחילת המבצע באיראן והפכה לישראלית בעלת השווי הגדול ביותר ● מיכאל פדרמן מחזיק כעת מניות ששוות 56 מיליארד שקל

שבבים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים הובילו היום את הירידות בבורסה בת"א. זו הסיבה

סרגיי וסצ'ונוק מאופנהיימר מסביר כי הירידות במניות השבבים, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, מגיעות על רקע מחירי הנפט שמזנקים והירידות החדות בבורסות אסיה, ובמיוחד קוריאה ויפן - "שתי מדינות שתלויות מאוד בנפט, שמגיע בעיקר מהמפרץ" ● למרות זאת, וסצ'ונוק דווקא שומר על אופטימיות ומעריך: "הבעיה הזו לא תמשיך להכביד לנצח"

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה ומבעלי מניותיה / צילום: כדיה לוי

"קונים בשמועה ומוכרים בידיעה": מדוע מניות הפיננסים צנחו לאחר תוצאות שיא

אחרי זינוק של עשרות אחוזים בשנה האחרונה, מניותיהם של הבנקים הגדולים ושל הבורסה בת"א איבדו גובה בשבוע שעבר, דווקא לאחר פרסום תוצאות מצוינות וחלוקת דיבידנדים חסרת תקדים ● גורמים בשוק מסבירים מה הוביל לכך וחלוקים לגבי הפוטנציאל קדימה

משרדי מיקרוסופט בחיפה / צילום: יח''צ מיקרוסופט

ימי חופשה והחזר על בייביסיטר: סל הטבות החירום של ענף ההייטק

ממימון מלונות ועד הגדלת תקציבי המזון והטיפול הנפשי: חברות הטכנולוגיה מציעות מעטפת סיוע חריגה לעובדיהן בצל המלחמה ● והיכן דווקא לוחצים על חזרה לעבודה במשרדים?

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

"הילטון חמינאי" בפרנקפורט: אימפריית הנדל"ן של המנהיג החדש של איראן

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, נבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק מעולם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

מיכלית גז מונזל (LNG) / צילום: Shutterstock

מצרי הורמוז סגורים - ואירופה משלמת: זינוק במחירי הגז מאיים על הכלכלה ביבשת

חוסר העצמאות האנרגטית של היבשת מטלטל שוב את התחזיות הכלכליות ומאיים בגל אינפלציה ובהעמקת החוב הלאומי ● אירופה החליפה את התלות בגז רוסי בגז מונזל מארה"ב ומקטאר, וזינוק של 100% במחירים בשבוע מאיים לדרדר אותה למשבר אנרגיה חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

להכניס את עלויות המלחמה? הדילמה באוצר רגע לפני הדד־ליין לאישור התקציב

בצל המערכה מול איראן, במשרד האוצר מתלבטים אם לאשר תקציב "כפול" שיוחלף בהמשך, או לעדכן את תקציב 2026 כבר עתה - למרות אי־הוודאות לגבי משך הלחימה ועלותה ● בעוד שהדד־ליין מתקרב, נמשכת ההתגוששות הפוליטית בוועדות שמאיימת לעקר רפורמות מרכזיות

ביטולים ועיכובים בטיסות בהודו, בעקבות המלחמה / צילום: Reuters, IMAGO/Hindustan

320 דולר לכל דקה נוספת באוויר: כך שיבשה המלחמה את ענף התעופה בכל העולם

מאז פרוץ המערכה מול איראן, למעלה מ־23 אלף טיסות בוטלו, וחברות התעופה מצאו נתיבים עוקפים למזרח תיכון ● התוצאה: הטיסות מתארכות, העלויות מזנקות, ומחירי הטיסות צפויים לקפוץ כבר בשבועות הקרובים ● בינתיים, בענף כבר מצביעים על החשש המרכזי הבא

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

רשת 13 לרשות התחרות: אם מימון הביניים של דרהי והמשקיעים לא יאושר - הערוץ יקרוס כלכלית

הנהלת רשת 13 מזהירה כי ללא הזרמת הכספים לא יהיה לערוץ כיצד לשלם משכורות וספקים ● במקביל, פקעה תניית אי־התחרות עם אקסס, ובלווטניק יכול לבחון הצעות נוספות, כולל זו של קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט

תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko

100 דולר לחבית, שוב: מה למדנו מהעבר?

הזינוק במחיר הנפט מחזיר את השווקים לרמות שנראו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך כלכלנים סבורים כי הפעם הסיכון לאינפלציה עולמית נמוך יותר בשל גידול בהיצע ובמקורות האספקה ● אילו תנאים צריכים להתקיים לפי המומחים בשביל שנראה פגיעה משמעותית בשווקים?

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הקרן שאפשרה לעשות שורט על הנפט קרסה ב-50% ותפורק

קרן סל של קסם שמרוויחה מירידת מחיר נפט ברנט איבדה כמעט מחצית מערכה בשבוע, לאחר שהמחיר לחבית חצה את רף 110 הדולר ● בשל עליית מחיר הנפט קסם ביקשה לעצור את המסחר לאחר שהקרן הגיעה לשווי שלילי, וכעת אף נבחנת פירוקה

אתי עבדי, מנכ''לית מקאן / צילום: נטלי שור

שוויון בין נשים לגברים בפרסומות? יש מי שמאמין שזה אפשרי

בקבוצת הפרסום מקאן ת"א השיקו מדד חדש לרגל יום האישה הבינלאומי: "שוות בפרסומות" ● שורדת השבי אביבה סיגל מקיבוץ כפר עזה מוציאה ספר חדש בשם "העיקר לקום לבוקר חדש" ● אירועים ומינויים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה התקצר זמן ההתרעה לפני אזעקה?

שבע דקות מרגע ההתרעה הראשונה ועד האזעקה? לאחרונה היו מקרים שבהם הזמן עמד על דקה או שתיים בלבד ● הסיבה: יש מי שדואג לקצר את הזמן ● שאלת השעה, מדור חדש

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

היישובים שסבלו מהכי הרבה אזעקות, ואלו שהייתה בהם רק אחת

נתוני פיקוד העורף מגלים פערים גדולים בין אזורי הארץ: ישובי גוש דן מובילים עם עשרות אזעקות מאז תחילת המלחמה מול איראן, בעוד שבחלק מיישובי הנגב נשמעה אזעקה אחת בלבד

אתר הבנייה ביהוד שנפגע הבוקר מטיל איראני / צילום: דורות מד''א

האסון ביהוד והפער בין התאוריה לבין המצב האמיתי באתרי הבנייה

אתרי הבנייה פתוחים מהיום הראשון למלחמה, ולכאורה מותר להם לפעול אם העובדים יכולים להגיע למרחב מוגן בתוך זמן ההתרעה, ואם הם מקבלים תדריך בשפה שלהם ● בפועל, בענף הביצוע מספרים כי המציאות נראית אחרת - והאסון שבו נהרג הבוקר עובד ונפצעו אחרים באתר בנייה ביהוד מפגיעת טיל איראני, ממחיש זאת

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

התעשייה המפתיעה שעשויה להשתבש בשל המחסור בגז הקטארי

אחת מתעשיות הלוואי של ענף הגז הטבעי היא הפקת ההליום, חומר חיוני בשלבים רבים בתהליך ייצור השבבים ● בימים שקדמו לירידות החדות בשווקי אסיה, הזהירו בכירים בדרום קוריאה כי למחסור בהליום שמקורו בקטאר יהיו השפעות מרחיקות לכת על חברות תעשיית השבבים המקומית ● הבוקר מניות אלה הובילו את הירידות באסיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חמש שעות, שלוש הודעות סותרות: הבלבול במתווה החל"ת של סמוטריץ'

הטעיה של סמוטריץ' לגבי חל"ת להורים והמתנה ממושכת לפרסום מתווה הפיצויים לעסקים יצרו כאוס לא הכרחי במשק ● נושא המחלוקת עם המגזר העסקי: המודל המחייב 14 ימי היעדרות רצופים

מבקרים במצפה רמון / צילום:  ינון ביטון

אזעקה אחת מתחילת המלחמה ותפוסת אירוח מלאה: מצפה רמון פורחת

בעוד רעשי המלחמה נשמעים היטב ברוב חלקי הארץ, בעיירה הדרומית שקט - ורבים מגיעים אליה כדי למצוא מפלט ● הביקוש לחדרי אירוח גבוה, והמועצה אף השיקה "שאלון קליטה" מיוחד לאורחים

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

אילון מאסק לא ינחת בארץ שבוע הבא. מתי הוא כן יגיע?

ועידת התחבורה החכמה הבינלאומית, שהייתה אמורה להתקיים בארץ החודש, נדחתה בשל המצב הביטחוני ● המארגנים הודיעו כי התוכנית והדוברים יישמרו - כולל השתתפותו המתוכננת של מנכ"ל טסלה - והוועידה נדחתה לחודש מאי