גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

המלחמה הנחיתה מכה קשה על ארדואן. כך הוא מנסה למנוע קריסה כלכלית

בניסיון לבלום את צניחת הלירה מול טלטלות המלחמה וזינוק מחירי האנרגיה, טורקיה מכרה כרבע מהרזרבות שלה בתוך חודש ● המהלך נועד למנוע העלאות ריבית שיפגעו בבסיס התמיכה של ארדואן, אך במקביל מתעורר חשש כבד ליציבותה של הכלכלה הטורקית בטווח הארוך

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

שר החוץ גדעון סער הצהרה לתקשורת, 23.03.26 / צילום: מארק ניימן-לע''מ

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?

עשרות מדינות הצטרפו להכרזה על משמרות המהפכה של איראן כ"ארגון טרור" • מה המשמעות של המהלך, ואיזה סיבוך הוא יוצר? • המשרוקית של גלובס

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

עם תאריך ושעה: טראמפ פרסם את הדד-ליין המדויק לאיראן

נשיא ארה"ב נקב במועד פקיעת האולטימטום לאיראן, ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף השיב: "כל האזור שלנו הולך להישרף כי אתה מתעקש לציית לפקודותיו של נתניהו" ● בכיר איראני: "מצר הורמוז יפתח רק אחרי הפיצוי על הנזקים"

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

נתניהו קיבל את עמדת משרד החינוך: מיום ראשון - חזרה מדורגת ללימודים

כפי שפורסם ב-N12: המתווה של משרד החינוך יתבסס על חזרה הדרגתית לספסל הלימודים בשיטת "הקפסולות" • השר קיש בירך על עמדת רה"מ: "מאפשר חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות פרונטלית לאחר חג הפסח - הפעלת המתווה ליום ראשון הקרוב תהיה כפופה להערכת המצב של פיקוד העורף שתתקיים במוצאי החג"

זירת נפילה בנהריה / צילום: מד''א

ירי בלתי פוסק לצפון; שניים נפצעו קל מפגיעה בנהריה

מוקדם יותר: טיל מתפזר נורה מאיראן לגוש דן ולאילת, מספר מוקדי נפילה במרכז • פיקוד העורף משאיר את ההנחיות ללא שינוי - עד יום חמישי בערב • האולטימטום של טראמפ לאיראן על פתיחת מצר הורמוז עומד להסתיים - וייתכן שהמלחמה תלך כבר הלילה להסלמה משמעותית • בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: פסימיות בסביבת הנשיא להשגת הסכם • צה"ל באזהרה חריגה לאיראנים: "לא לנסוע היום ברכבת" • עדכונים שוטפים 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאם הגיע הזמן למכור את הלהיט של וול סטריט?

השווקים בדריכות שיא לקראת תפוגת האולטימטום של טראמפ לאיראן ● וול סטריט סגרה שבוע ירוק ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה, ומחירי הנפט קפצו ● האינפלציה בארה"ב צפויה לרשום את הקפיצה החודשית הגדולה מאז 2022 ● וגם: אחרי שהמריאו במאות אחוזים בשנה האחרונה, האנליסט הוותיק שמעריך - הגיע הזמן למכור את מניות שבבי הזיכרון ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

מרץ, סטארמר, מקרון ומאלוני / צילום: AP-Evan Vucci, Kin Cheung, Sutterstock

באיטליה מתחילים להבין: זו דווקא כן המלחמה גם שלהם

בזמן שבוושינגטון ובטהרן מנהלים את המערכה, אירופה סופגת נזק כלכלי ● ראשת ממשלת איטליה היא הראשונה מבין מנהיגי המדינות הגדולות ביבשת שמגיעה לאזור המפרץ: "לא כדי להיות צופה מהצד" ● וגם: הסדקים הראשונים בחזית המאוחדת מול רוסיה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

דריכות לקראת סיום האולטימטום של טראמפ: עליות באירופה ובחוזים

המסחר באסיה ננעל במגמה חיובית ● מחירי הנפט ממשיכים לטפס ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות בשלישי בלילה" ● חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ לפי שווי כ-56 מיליארד אירו ● המכתב השנתי של מנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון ● וגם: איך יגיבו השווקים ביום שאחרי?

מטוס של לופטנזה חונה בתוך ההאנגר בנמל התעופה בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst)

קפיצה של 50% במחירים בארה"ב והחברה שביטלה אלף טיסות בחודש

מנכ"ל חברת התעופה יונייטד איירליינס תמחר את העלות המוגברת על מחירי הנפט "ב־11 מיליארד דולר בהוצאות השנתיות" ● חברות התעופה בעולם מחפשות דרכים להתמודד עם העלות החדשה - מביטולי טיסות ועד תשלום מוגדל על כבודה ● והמכה הכפולה בישראל

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

בנגקוק, תיאלנד / צילום: Shutterstock

אפקט השמיים הסגורים: כרטיס לבנגקוק ב-2000 דולר לכיוון אחד ביום העצמאות

גלובס בדק כמה יעלה כרטיס טיסה בחברות התעופה הישראליות בשבוע של יום העצמאות ● מחירי הכרטיסים אמנם הכי זולים באל על אך היא טרם מאפשרת רכישה, ואילו המחירים בארקיע גבוהים משמעותית משתי המתחרות

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

לפי שווי של 56 מיליארד אירו: הרכישה החדשה של משקיע העל

חברת פרשינג סקוור של ביל אקמן הגישה הצעה לרכישת יוניברסל מיוזיק גרופ בעסקה שתתבצע במזומן ובמניות ● העסקה צפויה להיסגר עד סוף השנה, והחברה הממוזגת תירשם למסחר בוול סטריט

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"