גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר נערך לתקציב המשכי: הביטחון לא צפוי להיפגע, המשרדים האזרחיים כן

השבוע יחלו ההתייעצויות בבית הנשיא לגבי הרכבת הממשלה, אך באוצר כבר נערכים לתקציב המשכי בתחילת 2027 ● למשרדי הממשלה יהיה קושי להתנהל בתקופה הזו וגם חבילות המיסוי יצטרכו להמתין ● ומה יקרה לגירעון? גלובס עושה סדר

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו''ר בריל / צילום: רמי זרנגר

שחר תורג'מן על סמוטריץ': "כמה שהוא חכם ככה הוא שחצן"

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, יצא נגד הרחבת הפטור ממע"מ והיה ממובילי המהלך לביטולו ● בראיון לגלובס הוא תוקף את סמוטריץ' ("שחצן"), מכנה את הליכי השימוע לעובדים "מפעל זבל בירוקרטי" ומתעקש שהיבואנים והקמעונאים אינם אחראים ליוקר המחיה ● "לפני סטארט־אפ־ניישן - אנחנו רגוליישן־ניישן"

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג נכנסת לבולגריה: רוכשת 7 נכסים תמורת 223 מיליון אירו

חברת המרכזים המסחריים מרחיבה את פעילותה באירופה, באמצעות רכישת נכסים שחלקם מצויים בהקמה, וצפויים לייצר NOI שנתי של כ-16.8 מיליון אירו ● המהלך מגיע כחלק מהתרחבותה של ביג מעבר לים, בדגש על מדינות הבלקן ומזרח אירופה

מערכת תותח רועם של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

חוזה ב-600 מיליון שקל בין משרד הביטחון ואלביט: יוקם מתקן ייעודי עבור תותח "הרועם" ומערך "להב" של חיל התותחנים

החוזה נחתם ל־15 שנה במהלך שנועד לשפר את הכשרת הלוחמים והמפקדים, לקצר זמני הסמכה ולחסוך בעלויות באמצעות סימולטורים ותשתיות טכנולוגיות ● ההסכם מצטרף להתרחבות פעילותה הבינלאומית של אלביט, הכוללת שיתופי פעולה בארה"ב וחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS ורקטות לאזרבייג'ן

מה יעשו המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות

תנועת ישראל חופשית טענה כי התיקון לחוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם ● במסגרת הצו של בג"ץ, המדינה נדרשת להסביר מדוע אין לבטל את הרחבת הסמכויות הזו

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Chiang Ying-ying

היום הגרוע של אינטל: מיליארדי דולרים נמחקו, ועובדים רבים בישראל נפגעו

תחזית מאכזבת והשבתת המפעל בקריית גת גררו את אינטל ליום המסחר הגרוע ביותר שלה זה 50 שנה ● הצניחה החדה קטעה רצף דוחות חזקים ומחקה סכומי עתק משווי המניות של העובדים, קרנות ההשקעה ובעל המניות הגדול ביותר שלה - הממשל האמריקאי

אהוד ברק, יפעת שאשא ביטון,  משה כחלון,  איילת שקד / צילום: איל יצהר, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, ליאור מזרחי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

התגמולים הנדיבים, הסקנדלים הסוערים והמניות שצנחו: מה קורה כשפוליטיקאים מצטרפים לשוק ההון

ממשה כחלון דרך אהוד ברק ועד לאיילת שקד: שורה של שרים וח"כים בדימוס עשו את דרכם ממסדרונות הכנסת לחדרי ההנהלה במגזר העסקי ● למרות התקוות שנתלו בקשרים וביכולת פתיחת הדלתות שלהם, מקרי העבר מלמדים שההצלחה רחוקה מלהיות בטוחה, והדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים מאכזבים של מניית החברה

תל אביב / צילום: Shutterstock

100 התנגדויות ביום, 5 דקות לאדם: בקשה להאריך את הדיון בתוכנית המתאר של ת"א

לקראת הדיונים על מאות התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, לשכת עורכי הדין דורשת מהעירייה לדחות את המועדים, להאריך את זמן הטיעון לכל מתנגד ולאפשר השתתפות בזום, בטענה שהמתכונת שנקבעה אינה מאפשרת דיון מעמיק בתוכנית שתעצב את עתיד העיר

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

דיסקונט מתניע מחדש את מכירת כאל. אלה המועמדים המובילים

דיסקונט נערך למכרז מחודש למכירת כאל, לאחר שההסכם עם יוניון-הראל פקע ● הבנק מקווה לקבל ארכה מהרגולטורים, בעוד גיל אגמון בוחן אף הוא את רכישת חברת כרטיסי האשראי

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים"

מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה בפתיחת כנס צמיחת הקיבוצים כי התנועה הקיבוצית ניצבת בפני גל של שינויים - מהקמת קיבוצים חדשים וצמיחה דמוגרפית ועד זינוק ביזמות, באנרגיה ובתהליכי העברה בין-דורית של הון וערכים

באי הכנס / צילום: תמר מצפי

תמונות ורגעים מכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס

הכנס, הנערך זו השנה השלישית, שם דגש על מיצוי הפוטנציאל של המרחב הכפרי, דיור והתחדשות, תעשייה וחקלאות מתקדמות, טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת, לצד תפקידם של הקיבוצים בשיקום הצפון והעוטף ● וגם: הנוכחים נהנו מהופעה של הזמרים דורית ראובני  וחנן יובל

חוות שרתים / צילום: גלעד ארצי

מי ישלם, מי ישקיע ומי יישאר בישראל? המבחן של הממשלה הבאה בהייטק

העלאת המס על אופציות לעובדים, הסדרת חוות השרתים, השקעות ב־AI ובקוונטום והתמודדות עם חרמות ● הממשלה הבאה תידרש לקבל שורת החלטות שעשויות לעצב את עתיד ההייטק הישראלי ● מסמך של איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מציג את הסוגיות המרכזיות

מצביע בבחירות / צילום: ap, David Goldman

עושה את זה שוב: העיר שחזתה את התוצאות של הבחירות

רחובות ממשיכה להיות העיר שבה דפוס ההצבעה דומה ביותר לזה של כלל המדינה ● חיפה, פתח תקווה ולוד בולטות גם הן בדמיון לתוצאות הארציות, בין היתר בשל עלייה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית ● הנתונים העירוניים, עם זאת, מסתירים פערים משמעותיים בין שכונות בעלות מאפיינים חברתיים וכלכליים שונים

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

שנתון התנועה הקיבוצית: שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל כמעט הוכפל

ניצן אבירן, ראש אגף כלכלה בקיבוץ הדתי, חשף בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס נתונים ראשונים מתוך השנתון ה־22, שטרם פורסם ● שיעור הקיבוצים עם הון עצמי של יותר מ־100 מיליון שקל עלה מ־20% ב־2009 ל־39% ב־2024, אוכלוסיית הקיבוצים כמעט הוכפלה מאז 2005, ו־64% מהקיבוצים מנהלים כיום את האנרגיה המתחדשת כענף עצמאי. "רשימות ההמתנה במרבית הקיבוצים גדולות מאוד"

שדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: Shutterstock

מרכז ת"א מתחדש באלפי דירות, והפעם העירייה דאגה להיטל השבחה שמן

תוכנית רובעי 5 ו־6 צפויה להוסיף אלפי דירות מחוף הים ועד איילון ● התוכנית נשענת על חלופת שקד, ותאפשר לעירייה לגבות מיליארדי שקלים בהיטלי השבחה כבר בעת מכירת הדירות

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"