גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שותף במשרד עורכי דין היה פעם תפקיד לחיים. למה העידן הזה נגמר

בעבר, השותפים במשרדי עורכי הדין הביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות ● במודל החדש לפירמות רבות יש מאות שותפים בדרגים שונים, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון ● כך נשחק המעמד שנחשב פעם לשאיפה האולטימטיבית של עורכי דין

כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
כך השתנה מודל השותפות במשרדי עורכי הדין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

400 מעורכי הדין הבכירים של קרקלנד אנד אליס בע"מ נאספו בחודש מאי בריזורט על חוף האוקיינוס בדרום קליפורניה כדי להרים כוסית לרגל שנה מוצלחת נוספת לפירמה.

קרקלנד (Kirkland) הייתה פירמת עורכי הדין בעלת ההכנסות הגדולות בעולם זו השנה השנייה ברציפות, עם 3.76 מיליארד דולר. כאשר הופיעה על המסך השקופית שהציגה את שווי מניית החברה, השותפים בחדר עשו במהירות את החשבון: הם יקבלו 1.75 מיליון דולר עד 15 מיליון דולר.

לאירוע לא הוזמנו עוד 500 שותפים, שעובדים ב-15 משרדי הפירמה סביב העולם. למרות שהתואר שלהם, שותף, הוא אותו התואר של עמיתיהם ששכשכו במימי בריכה בקליפורניה - להם אין מניות בחברה, ועליהם להסתפק ב-800,000 דולר בשנה לכל היותר. זו אומנם משכורת נוחה מאד בלשון המעטה, אבל הסטטוס של מעמד שני אינו בדיוק הפרס לו ציפו אלה שהצליחו להשתלב בפירמה הנחשקת.

אלה הם חייה של פירמת עורכי דין מודרנית, שבה לא כל שותפיה נולדו שווים, והדאטה והכסף הם בשלטון. 

המודל הישן מת

בעבר, להיות שותף היה להצטרף ללהקה של עורכי דין שטיפלו ביחד בלקוחות ותיקים והביאו הביתה משכורות נוחות ושוות פחות או יותר. הביטחון במקום העבודה היה מובטח למעשה, והשותפים ערקו לפירמה אחרת רק לעתים רחוקות.

המודל הזה, והתרבות שצמחה איתו, מתים כעת. חברות פרקליטים הן כעת שותפויות רק בשם. מנכ"לים במשרה מלאה, לעתים כלל לא עורכי דין, החליפו את השותפים הבכירים שניהלו את משאבי האנוש והחשבונאות. גם שמות הפירמות נוטים להיות קצרים וקולעים יותר.

חברות רבות התרחבו במהירות כדי לשקף את ההתרחבות של הלקוחות התאגידיים, עם מאות שותפים מפוזרים ברחבי העולם. הפירמה הגדולה ביותר במובן זה, Dentons, חצתה לאחרונה את רף 10,000 עורכי הדין ב-78 מדינות, כשליש מהם שותפים.

"אפשר להיות שותף של מישהו שאתה בכלל לא מכיר?", שואל היועץ המשפטי אריק פרס.

במודל החדש הזה, עורכי הדין הם סחורה שניתנת להחלפה, ושותפים יכולים לקפוץ מפירמה לפירמה תמורת הסכום הנכון, עם כמה שיותר לקוחות שנאמנים להם.

עורכי דין זוטרים עבדו תמיד שעות ארוכות לפני שקיבלו קידום, אבל אז היה מדובר על כהונה לכל החיים. בימינו, להיות שותף עלול לקחת יותר מעשר שנים, ועדיין צריך יהיה לחפש לקוחות חדשים. להיות שותף, אומרים בעגת המקצוע, זה כמו לזכות בתחרות אכילת פשטידה רק כדי לגלות שהפרס הוא עוד פשטידה.

"אם תשמע משותפים ברגעים הפרטיים שלהם דיבורים על כך שהם שואפים שהילדים יהיו שותפים במשרד עורכי דין גדול - אהיה מופתע מאד", אמר אליוט פורטנוי, המנכ"ל העולמי של Dentons.

בשנות ה-80, רוב פירמות העילית היו קטנות ונשענו על קשרים קרובים עם כמה לקוחות היסטוריים שעברו מדור שותפים לדור הבא. קראבת סוויין אנד מור עבדו בשביל יבמ. דייביס פולק אנד וורדוול יצגו את בנק מורגן סטנלי. שירמן אנד סטרלינג החזיקו את סיטיבנק. עם נפח מובטח קבוע של עבודה, לשותפים לא היה צורך לפזול לצדדים.

ב-1985, המגזין המקצועי "American Lawyer" החל לפרסם את ההכנסות ואת הרווחים של הפירמות הבכירות. השותפים הבינו לפתע שהם יכולים להרוויח יותר בפירמה מתחרה. במקרים רבים, הלקוחות הלכו אחריהם.

בינתיים הפירמות התרחבו והתמזגו לחנות כלבו משפטית, עם הכנת חוזים, התדיינות בבתי משפט וייעוץ בנושאי מס ועבודה. בסוף שנות ה-60 הפירמה הגדולה בארה"ב הייתה שירמן אנד סטרלינג עם 169 עורכי דין. היום ישנן 29 פירמות עם לפחות 1,000 עורכי דין.

התמקדות בנתונים החליפה את הקשרים האישיים ההדוקים. הפירמות עוקבות מקרוב אחרי כמות שעות העבודה בתשלום שכל עורך דין שלהן צבר, אילו לקוחות מפגרים בתשלום וכמה שעות עבודה לוקחת כל משימה.

כשמיילס סקאלי הצטרף למשרד גורדון אנד ריס לפני 30 שנה, "אני לא זוכר שידענו איך לקרוא דוחות כספיים", הוא אומר.

"אלה היו עדיין הימים המשוגעים. היו לנו ארוחות צהריים של שלושה מרטיני. בסוף השנה היינו רואים את מה שהיה בחשבון הבנקאי, ומחלקים את זה בינינו", לדבריו. 

לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר

אין פירמה שמגלמת את השינוי יותר מאשר קרקלנד, שנוסדה בשיקגו ב-1909 ועשתה לעצמה שם בעבודה משפטית עבור חברת עיתוני "טריביון" ולקוחות נוספים.

בעשור האחרון, קרקלנד נודעה בהצעותיה הגבוהות לכוכבים בחברות מתחרות, בסך 10 מיליון דולר בשנה ויותר בכמה מקרים. הפירמה אימצה מערכת של שתי ליגות לשותפים. הליגה הנמוכה מקבלת שכר קבוע, ואילו השותפים מהמעגל הפנימי מתחלקים ברווחי החברה.

השיטה אמורה לתגמל עורכי דין צעירים ושאפתנים מהר יותר, לפני שהם נשחקים בתואר ה-associate שהוא תואר הכניסה לפירמה. מה שלא נאמר במפורש הוא שהקידום לתואר "שותף" מצדיק במקרים רבים הקפצה של שכר-הטרחה שלהם לכ-1,000 דולר לשעה, מה שמעשיר את השותפים הבכירים שמתחלקים ברווחי הפירמה ולא אותם.

השינויים הרחיבו את הפער בין השותפים המרוויחים הכי הרבה והכי פחות בקרקלנד ליחס של 43:1. בין השותפים שמחזיקים במניות החברה, הפער הוא 1:9. מסורתית, השותף המשתכר ביותר קיבל לא יותר מאשר פי שלושה או פי ארבעה מהשותף הזוטר ביותר בפירמות הבכירות בארה"ב.

ראשי פירמות יריבות אומרים שהשכר שמציעה קרקלנד אילץ אותם להעלות את שכר העובדים הבכירים שלהם, תוך סיכון שפערי השכר יגדלו.

סימפסון, תאצ'ר וברטלט, יעד מיוחד לניסיונות הפיתוי של קרקלנד, העלה בשנים האחרונות את יחס השכר של השותפים המרוויחים ביותר לשותפים הפחות מרוויחים מ-1:4 ל-1:6, לפי שותף בפירמה זו. שותפים בכירים מרוויחים כ-9 מיליון דולר בשנה.

כשדייויד גרינוולד חזר לכהן כאחד ממנהלי פרייד, פרנק, האריס, שרייבר וג'ייקובזון ב-2013, אחרי כהונה כמשפטן הבכיר ביותר של גולדמן זקס, בנק ההשקעות מוול סטריט קרטע. ההכנסות ירדו ב-17% מ-2007, והמתחרים פיתו את עורכי הדין של גולדמן לעבור אליהם.

אחת הבעיות, הוא אומר, הייתה שהשותפים היו רשלניים מאד בעניין הדיווח על שעות העבודה שלהם, מה שאמר שהלקוחות לא תמיד קיבלו חשבונות לתשלום. הרשלנות הזו עלתה לפירמה 6 מיליון דולר בשנה.

גרינוולד הבין שהפירמה צריכה לתפקד פחות כשותפות של עורכי דין ויותר כמו בנק ההשקעות שהוא עזב, כדי להמשיך להתקיים.

הוא סגר שלוחות לא מתפקדות באסיה והקים ועדת כספים. כל השותפים נדרשו להגיש תוכניות להרחבת העסקים שלהם. שותפים השתכרו יותר על סמך ביצועים ופחות על-פי ותק, וגם לא יכלו יותר לדעת כמה מרוויחים העמיתים שלהם. דוח שעות העבודה היה צריך להיות מוגש אחת לשבוע, באיום של קנס על פיגורים.

הרווח הממוצע לשותפים בעלי מניות של פריד פרנק הוכפל מאז 2013, ליותר מ-3 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי הפירמה הזו. נעלמו ימי השוויון בתגמול שאפיינו את ימיו הראשונים של גרינוולד בחברה: השותף המרוויח ביותר בפריד פרנק מרוויח פי 13 מהשותף בעל התגמול הנמוך ביותר.

"כולנו על הדרך שמובילה משותפות קטנה, שבה כל אחד יכול להשתתף בדיונים ולקבל החלטות, לריכוז של הרבה קבלת החלטות בידי צוות של אנשים או מנהל אחד", אומר גרינוולד. 

שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה

הדרך מהשותפויות הישנות אל מכונות הרווחים הפכה כמה עורכי דין לעשירים מאד. ב-15 הפירמות הרווחיות ביותר, השותפים הבכירים גובים שכר-טרחה של 1,655 דולר לשעה, והתעריפים שלהם עולים בקצב מהיר מהאינפלציה.

ב-100 פירמות עורכי הדין הגדולות ביותר בארה"ב, הרווח הממוצע של שותף בעל מניות הוכפל מאז 2004, ל-1.88 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". שמונה חברות השיגו ממוצע של מעל 4 מיליון דולר לשותף.

"אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמגיע למישהו שלא מציל חיים", אמר דייויד בואיז, פרקליט מתדיין שעזב את משרד קרבאת ב-1997 כדי להשיק פירמה משלו. בשנים הטובות ביותר הוא שילם לעמו 25 מיליון דולר, אישרה דוברת שלו.

כאשר הפירמות מתחרות על העלאת שכר עובדי הצמרת שלהן, עורכי הדין שבתחתית הסולם נשארים לעתים הרחק מאחור. Associates מבטיחים שיכלו פעם לצפות לכך שיהפכו לשותפים בתוך שבע-שמונה שנים, ממתינים היום עשר שנים ויותר. אבל החברות יצרו עבורם אבני-דרך נוספות כדי לשמור על שביעות-רצונם ולגרום להם לא לעזוב.

שותף חדש שקודם זה עתה במעמדו בפירמה גדולה, אמר שהוא קיבל הלם כשנודע לו כי הוא יצטרך להקדיש שנה לעבודה כיועץ (counsel), תואר ביניים שנפוץ יותר ויותר. הפירמה אמרה לו שמדובר על הכנה לשינוי הגדול יותר של קבלת תואר השותף. "לא הייתי עורך דין ציני אם לא הייתי חושב שהיו עוד מניעים של רווח מאחורי ההחלטה הזו", הוא אמר.

תחנת ביניים פופולרית נוספת היא "שותף ללא מניות", זה שמוחזק על-ידי 560 עורכי הדין של קרקלנד שלא הוזמנו לאירוע בקליפורניה. הם מקבלים שכר ולא משתתפים בחלוקת הרווחים השנתית.

בשנת 2000, 78% מסך השותפים החזיקו מניות בפירמות שלהם, לפי המגזין "American Lawyer". בשנה שעברה השיעור הזה ירד ל-56%. 

בקרקלנד, שותפים זוטרים מתחרים מדי שנה על כמה מקומות בליגת השותפים בעלי המניות. רבים מהם מגישים דוח על 2,500 שעות עבודה בשנה ויותר כדי לנסות להתבלט. פירוש הדבר הוא עבודה של 80 שעות לפחות בשבוע.

בפירמות עילית בניו יורק, מערכת כזו של שני סוגי שותפים הייתה פעם בלתי אפשרית. שותפים היו שותפים. בשנה האחרונה הופיעו סדקים במבנה הזה בשתי פירמות.

ראשי סימפסון תאצ'ר הודיעו לשותפים באפריל כי הם מתכוונים להתחיל לציין שותפים ללא מניות. המהלך נעשה ללא ספק בתגובה לניסיונות פיתוי העובדים של קרקלנד, שמשכה אליה לפחות תריסר עורכי דין של סימפסון משנת 2016, רובם associates ו-counsel שקרקלנד הפכה לשותפים.

"אם הפירמה לא נאמנה לך", אמר דיויד לט, פרקליט ותיק ובלוגר משפטי שהפך למגייס כוח-אדם משפטי, "למה שתהיה נאמן לפירמה?". 

שני סוגי שותפים

ווילקי פאר אנד גלהאר, פירמה בת 131 שנים שבה עבדו שופט עליון לעתיד ושניים ממושלי מדינת ניו יורק, עשתה מהלך דומה באביב האחרון והנהיגה שני סוגי שותפים. ראשי הפירמה אמרו כי הכוונה היא לתגמל צעירים מבטיחים במקצוע בשלב מוקדם ולשפר את כושר התחרות של החברה בגיוס כוח-אדם.

"היה קשה יותר לומר ל-Associates, 'תישארו אתנו עשר שנים, ונראה מה יקרה'", אמר יו"ר ווילקי, סטיבן גרטנר. "הם רצו יותר ודאות, ומוקדם יותר".

להיות שותף לא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עוד כאב ראש. לפני כמה עשרות שנים, תוארי שותף חולקו במידה רבה על בסיס ידע טכני. היום, לייצר עסקים ולקוחות חדשים נחשב לרכיב עיקרי בתפקיד.

ג'ניס מק אבוי, שותפה בפריד פרנק, אומרת שכאשר היא קיבלה את תואר השותפה לפני 23 שנה, המודל העסקי היה "להמתין שהטלפון יצלצל" ולעשות עבודה טובה עבור הלקוח בצד השני של הקו. כששותף אחר הציע לקדם עורך דין בזכות קשריו האישיים הטובים והיכולת שלו להביא לקוחות חדשים, היא זוכרת שנאמר לאותו שותף: "אתה יודע שזה לא השיקול הראוי" לקבלת תואר השותף.

אלה שזוכים לכבוד הנכסף נתקלים בבעיות חדשות. משימות ביורוקרטיות נערמות על גבי שעות העבודה שמצופות ממך. שותפים חדשים עומדים בפני לחצים להכניס די לקוחות חדשים כדי לכסות את השכר שלהם, ואת זה של עורכי דין שמתחתם.

קווין סמית למד משפטים בתחילת שנות ה-2000, כי היו עורכי דין במשפחתו, והוא לא היה בטוח באיזו קריירה לבחור. בתום לימודיו הוא שימש פקיד של שני שופטים פדרליים ואחר-כך הצטרף לפירמה בינלאומית.

מינויו לשותף כעבור חמש שנים היה אחד הימים היפים של חייו, הוא אומר, אך במהרה הוא הבין שהתואר החדש "הופך את כל הדברים הרעים לגרועים עור יותר" בעבודה בפירמת עורכי דין. "יש יותר מיילים, יותר האשמות אם משהו משתבש, ויותר מתח באופן כללי", הוא אומר.

אחרי שש וחצי שנים הוא ויתר על השותפות כדי לנסוע לחו"ל והמשיך לעבוד בחברה רק במשרה חלקית.

מודל מסורתי אך מתוקן

גם כאשר העולם סביבן השתנה, כמה פירמות עורכי דין ממשיכות עם אתוס השותפות הישן. קומץ פירמות כאלה עדיין פועל בשיטת התגמול הישנה, של משכורות שוות יחסית לשותפים בהתבסס על ותק, ולא על כמות העסקים שהם מביאים.

בפירמה אחת כזו, קלירי גוטליב סטין והמילטון, ההיררכיה מופיעה בראש נייר המכתבים של החברה, שם השותפים מדורגים לפי דרגתם. הרשימה הזו היא גם כלי שימושי למתמחים שאינם יודעים מי מהשותפים שנתנו להם משימה הוא בכיר יותר.

קרבאת, עוד פירמה כזו שנחשבת זמן רב לאחת היוקרתיות ביותר בארה"ב, חגגה לאחרונה את יום השנה ה-200 להיווסדה במסיבה באגודה ההיסטורית בניו יורק. האורחים קיבלו ספר נוצץ תחת הכותרת "להפוך לקרבאת", שתיאר את הלקוחות המפורסמים ביותר של הפירמה והתגאה ב"שיטת קרבאת לטיפוח כישרונות".

השותפים בחברה עדיין משתכרים היטב: ממוצע של 4.6 מיליון דולר בשנה שעברה, לפי "American Lawyer". אבל תשלום על שנים של שירות ולא של פריון עבודה עלול לתסכל את "עושי הגשם" הגדולים ביותר.

שותף מומחה לעסקאות (חוזים), סקוט ברשאי, ערק ב-2016 מקרבאת לפירמה מניו יורק פול, ווייס, ריפקינד, וורטון וגריסון. ברשאי, שהביא איתו לקוחות כמו יבמ וזירוקס, הוא כעת אחד מקומץ השותפים בפול ווייס שמרוויחים מעל 10 מיליון דולר בשנה, לפי אנשים יודעי דבר.

לחברה הזו יש מודל עסקי מסורתי אך מתוקן, שמעניק ליו"ר ברד קארפ את הסמכות לשלם בונוסים לאלה שבצמרת. קארפ הביע בעבר חשש מפני מה שקורה במקצוע. בישיבה של שותפי הפירמה בדצמבר 2017 הוא דיבר באריכות על כך שפירמות עורכי הדין המודרניות אינן דומות לאלה שהוא הכיר לפני עשור, לפני פגיעת המיתון הכלכלי. "פירמות רבות ממוקדות בלקוח הבא, בדולר הבא, והן לא מבחינות בהתמוססות ההדרגתית והמתמדת של הדבק התרבותי שלהן", הוא אמר.

באותה מצגת, הוא גם ציין כי רוחי פול ווייס עלו ב-92% בעשור הקודם. בשנה שעברה הם עלו עוד יותר, לממוצע של 5.02 מיליון דולר לשותף.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הפיץ חשבוניות פיקטיביות ב-700 מיליון שקל. כמה מס ישלם?

התובעים פנו לבית המשפט בבקשה להצהיר כי סירובם של בני זוג לחתום על חוזה פינוי־בינוי - אינו סביר • אח ואחיינית נאבקו על ירושתה של קשישה, שכתבה שתי צוואות שונות • ומורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות לא הצליח להתכחש לרווחיו • 3 פסקי דין בשבוע

תושבי המרכז עד גיל 50? זה מה שהמלחמה עשתה לכיס שלכם

סקר מיוחד של גלובס, בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

דיון של ועדת הכספים בחוק ההסדרים, פברואר האחרון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?

כיצד השתתק מי שנחשב לסמן של שומרי הסף, בזמן שהמסגרות נפרצו והכספים הקואליציוניים זרמו למרות המלחמה? ● תהליך ההחלשה של אגף התקציבים הוא עקבי: משר שמעדיף לעקוף אותו, דרך חוק הסדרים שרוקן מתוכן ועד לביקורת חריפה על ניהול הרזרבות ● בתווך נותר הממונה החדש, שטרם שבר את שתיקתו ומדיניותו נותרת בגדר תעלומה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו

מניות ברקשייר האת'ווי רשמה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז דצמבר 2018 ● מאז הודיע באפט כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הם איבדו 13% ● ובכל זאת, היו גם חדשות טובות השבוע לחברה של המשקיע המפורסם בעולם

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל

"עמדו מנגד": המנהל המורשה בפרשת סלייס תובע כמיליארד שקל מדלויט

לפי התביעה, שותפים ועובדים במשרד ראיית החשבון המוביל התרשלו בתפקידם כמבקרי הפנים של חברת הגמל בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים: "לא עמדו בסטנדרטים מינימליים" ● לפי הנטען, הם לא ביצעו בדיקות מהותיות ובסיסיות, פספסו או התעלמו משורת תמרורי אזהרה בוהקים - ואפשרו במשך שנים ניהול פרוץ של כספי הציבור

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי

"יש תור לשירותים כמו בצבא": כששלושה דורות גרים סביב ממ"ד אחד

כשאין ממ"ד, המסגרות של הילדים מושבתות והמשק עובד כרגיל - יותר ויותר אנשים עוזבים להורים, כדי לקבל הגנה, עזרה וגם תמיכה נפשית ● כך, בבתים רבים בישראל גרות היום משפחות כמו בקומונה, בשלושה דורות לפחות ● איך חולקים בנטל הכלכלי, מהן ההשלכות הרגשיות ומה זה עושה לנו כחברה?

ניר למפרט / צילום: אייל טואג

המנכ"ל שאמר לא לפיקוד על 8200 והוביל מהפך עסקי

לפני 6 שנים הייתה ח. מר נתונה במשבר עמוק ונחשבה ל"כבשה השחורה" של קרן פימי ● מהלכי התייעלות אגרסיבית והתמקדות העבירו אותה מאז מהפסדים לרווחי שיא ● למפרט, שמוביל את ח. מר יותר מעשור, חוזר לשנים הקשות: "לוקח זמן לארגון להבין שזו לא ירידה עונתית אלא מגמה", ומספר על התוכניות לעתיד: "מאמינים בפוטנציאל הצמיחה באירופה" ● ומה יש לו כסגן מפקד 8200 לשעבר להגיד על תפקוד היחידה במלחמה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המדד שצלל ביותר מ-10% בשבוע, והמניות שצפויות לעלות מחר

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים לדרום תוך שעות; במקביל: ירי גם לצפון מלבנון

פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות עד יום שני ● מוקדם יותר - הירי מאיראן התחדש: 19 פצועים במצב קל מפגיעה באשתאול ונזק כבד לרכוש, נפילה בנגב ● נשיא איראן פזשכיאן איים: נגיב בעוצמה לפגיעה במפעלי הפלדה ● דובר צה"ל הודיע כי בשתי תקריות אתמול והלילה בדרום לבנון שני קצינים נפצעו קשה ושבעה נפצעו בינוני ● השיגור שבוצע מתימן יורט מחוץ לגבולות הארץ, ולא דווח על נפגעים • דיווח: 10 חיילים אמריקנים נפצעו במתקפה איראנית בסעודיה ● מרקו רוביו לשרי החוץ של מדינות ה-G7: המלחמה תימשך שניים עד ארבעה שבועות נוספים ● עדכונים שוטפים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מגבירה את ההימור: דוראד רוכשת טורבינת גז ב-830 מיליון שקל לפני אישור מרשות התחרות

פרויקט תחנת הכוח "דוראד 2" נמצא בסימן שאלה רגולטורי בשל מניות המיעוט של אדלטק, יצרנית החשמל הגדולה בישראל, מה שעלול להוביל להתנגדות של רשות התחרות או רשות החשמל ● למרות זאת, בדוראד מחליטים להמר שהתחנה תאושר, והם מעדיפים לקנות את הטורבינה כל עוד הם יכולים, ולא להסתכן שהיא תעבור ללקוח אחר

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברגע האחרון וללא חוק גיוס: תקציב 2026 צפוי לעבור הלילה

הסכמות עם המפלגות החרדיות הסירו את איום הפלת התקציב, והמליאה צפויה לאשרו הלילה שעות לפני הדדליין ● המלחמה ניפחה את מסגרת ההוצאה בכ־37 מיליארד שקל מאז אישור הממשלה בדצמבר, וכמעט ב־50 מיליארד לעומת התקציב של השנה שעברה ● הגירעון הורחב ל־4.9% תוצר, ובאוצר נאלצו לוותר על חלק מרכזי מהרפורמות שתוכננו

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

כאוס בשדה התעופה בעקבה: טיסות ארקיע בוטלו, מאות נוסעים תקועים

שינוי מדיניות בירדן פוגע בפעילות החלופית לנתב"ג ויוצר כאוס: מטוסים חכורים מאירופה אינם מורשים לפעול, וחלק מהטיסות מועברות או מבוטלות ● ארקיע הודיעה כי תפסיק את הפעילות בעקבה, כאשר חלק מהטיסות יעברו לטאבה וחלק יבוטלו ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה - העלאה שנייה מתחילת המלחמה

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

בלחץ השוכרים בקניונים: מליסרון דוחה חלקית תשלומים - ומציבה תנאים

קבוצת הקניונים מליסרון תאפשר את פריסת השכירות של אפריל לשלושה תשלומים, אך דמי הניהול ייגבו כרגיל, ורק עסקים ששילמו את חובותיהם ייכללו ● המהלך מגיע על רקע קריאות להימנע מתשלום שכירות ולחץ גובר מצד בעלי עסקים, שממתינים עדיין למתווה פיצויים מהמדינה

המפולת בוול סטריט והשאלה שמטרידה את השוק ביחס לטראמפ

וול סטריט סגרה אמש שבוע חלש נוסף ובשוק תוהים - האם טראמפ איבד את האפשרות לומר למשקיעים את מה שהם רוצים לשמוע? ● אנליסטים בברקליס מזהים: המסרים הסותרים שמגיעים מהבית הלבן מתחילים "לערער באופן משמעותי" את יעילות ההתבטאויות של טראמפ

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא