משלוחים מסין / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
מלחמת הסחר שמנהל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכמה חזיתות מחזירה אותנו לתקופות שבהן החסמים בפני סחר היו חלק מהמציאות הכלכלית. למעשה, מלחמת הגומלין של המכסים בין ארה"ב וסין היא ביטוי לגלישה עולמית אל מדיניות של פרוטקציוניזם כלכלי - הגנה על התעשייה המקומית באמצעות כפייה של מכסים ומגבלות - שמתנהלת כבר עשור, ולא מראה סימני האטה.
בכירים בממשל טראמפ מציגים את המכסים ככלי קצר טווח להפעלת לחץ על מדינות כדי שידונו על הסכמי סחר טובים יותר, אך כלכלנים רבים מעריכים שהאמצעים הללו מגבילים את ארה"ב ואת הצמיחה הכלכלית העולמית. לפי ניתוח של דויטשה בנק ו-UBS גרופ, המכסים של טראמפ על מוצרים מפלדה, פאנלים סולריים וטקסטיל העלו את המכס הממוצע על כל היבוא לארה"ב לקצת יותר מ-4% בלבד, אבל זהו נתון גבוה בהרבה מהנתון המקביל בכמה מהמדינות שטארמפ מתקיף. כך למשל לפי הבנק העולמי, המכס הממוצע על יבוא לאיחוד האירופי הוא כ-1.8% והמכס הממוצע על היבוא הקנדי הוא 1.5%. רק סין, היריבה העיקרית של טראמפ, רושמת מכס ממוצע גבוה יותר על היבוא שלה, 4.6%, לפי חישובי דויטשה בנק.
לפי נתוני הבנק העולמי, בפעם האחרונה היה המכס הממוצע על היבוא לארה"ב קרוב לרמה הנוכחית בשנות ה-70. אם איומי טראמפ בהרחבת מכסים ייושמו, הם יעלו עוד יותר את המכס הממוצע. להערכת דויטשה בנק, האיום האחרון להטיל מכס של 10% על מוצרי צריכה סינים ב-15 בדצמבר יעלה את המכס הממוצע אל מעל 5%, או ל־7% אם המכס הזה יעלה ל-25%. אם נוסיף לכך איום במכסים נוספים על יבוא ממקסיקו ויבוא כלי רכב אירופיים, המכס הממוצע על מוצרי יבוא לארה"ב יעלה לפי UBS ל-9% - רמה שלא הייתה מאז 1947, לפני המאמץ הממושך של אחרי מלחמת העולם השנייה להסיר חסמי סחר ולעודד את הסחר העולמי.
העלאת המכס הממוצע לרמה כזו תכניס את ארה"ב למועדון של מדינות כמו סרי לנקה, ברזיל ועוד שווקים פחות מפותחים, שבהם הממשלות מנסות להגן על תעשיות מקומיות מתחרות זרה. לדברי רוב מרטין, כלכלן ב-UBS, "יש לנו שינוי מגמה בארה"ב במונחים של סחר חופשי".
לפי דובר הבית הלבן, טראמפ משתמש בכל כלי זמין להשוואת תנאי הסחר של ארה"ב, ונאבק באסטרטגיה של תחרות לא הוגנת מצד מדינות רבות. אלא שרוב הכלכלנים אומרים שהגבלת מסחר מטילה עלויות על עסקים, צרכנים והכלכלה הרחבה. UBS חישב שעימות הסחר גורע 0.75% מכלכלת ארה"ב. גם התוצר העולמי נפגע: לפי UBS, הכלכלה העולמית קטנה יותר בכ-0.4% כתוצאה ממלחמות הסחר. הנזק הזה יעלה ל-0.7% אם טראמפ יישם את איומי המכסים הנוספים שלו.
קרן המטבע הצביעה לאחרונה על מתיחויות הסחר כעל הסיבה העיקרית להורדת תחזית הצמיחה העולמית שלה לשנת 2019 ל-3.2% לעומת תחזית של 3.3% באפריל. בשנה שעברה צמחה הכלכלה העולמית ב-3.6%.
עם זאת, כמה כלכלנים אומרים שהמכסים אינם מספרים את כל הסיפור, וייתכן שהם איתות מטעה למצב האמיתי של הסחר. קודם כול, מכסים ממוצעים שמיושמים חלים על סחורות שנרכשו בשנה נתונה, כלומר הם יכולים להשתנות אם היבואנים מחליטים לקנות ממקור אחר. לדוגמה, נתונים מהעת האחרונה מראים שהיבוא הסיני מארה"ב ירד ב-30% בשנה שהסתיימה ביוני, לאחר שהיבואנים הסינים התעלמו מפולי הסויה והגז הטבעי מארה"ב לטובת חלופות זולות יותר.
המכסים לא בהכרח גם מצביעים על דפוסי הסחר העולמי. "קחו, למשל, את כלי הרכב האמריקאים, שחוסר הפופולריות שלהם באירופה נובע יותר מרחובות צרים מאשר ממכסים באירופה", אמר סם לובה, מומחה לסחר חוץ במרכז לרפורמה אירופית, מכון מחקר מלונדון שמתמקד בנושאים של האיחוד האירופי.
"כשטראמפ מתלונן על מכוניות אמריקאיות והאיחוד האירופי, מה שהוא באמת רוצה הוא שהצרכנים באירופה ישנו את הטעם שלהם", הוסיף.
סיימון איבנט, פרופסור למסחר בינלאומי ופיתוח כלכלי באוניברסיטת סנט גאלן בשווייץ, אמר כי מדיניות כמו רגולציות, הקלות מס וסבסוד של היצוא מעוותת את המסחר זה שנים.
רק השנה, למשל, קנדה מסרה שהיא תגדיל את התמיכה הציבורית במגזר הנפט והגז שלה ל-755 מיליון דולר כדי לעודד את היצוא. צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה הודיעו שהן מממנות פרויקט מיקרו-אלקטרוניקה של האיחוד האירופי בהלוואות ומענקים בהיקף כ-2 מיליארד דולר. ברזיל וארגנטינה נוקטות אמצעים להגבלת יבוא של כלי רכב זרים.
איבנט (Evenett), שמנהל את פרויקט Global Trade Alert שעוקב אחרי התפתחויות במדיניות סחר, מעריך שב-2019 כ-73% מהסחר העולמי יושפעו מצעדים מלאכותיים כלשהם - לעומת 35% בלבד לפני עשר שנים.
לדבריו, המאמצים להחיות כלכלות שנחלשו במשבר הפיננסי הן שחוללו את שינוי המגמה וההיפוך מהסחר החופשי. ארה"ב אינה חפה מפשע בתחום זה, אבל היא גם נהנית ממנו. כ-59% מהיבוא האמריקאי השנה כפופים לאמצעי המעוות את הסחר החופשי, אך בסין מדובר על 75% מהיבוא. "יש לנו מערכת סחר שנראית פתוחה, אבל למעשה היא מעוותת", אמר איבנט.