מרכז הסחר העולמי. עלויות האבטחה של המתחם יגיעו השנה ל־91.4 מיליון דולר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
העיר ניו יורק הפגינה חוסן רב כשבנתה מחדש את מרכז הסחר העולמי אחרי התקפות הטרור של 11 בספטמבר 2001. הפרויקט, על קרקע של רשות הנמלים של העיר, אמור גם היה להניב רווחים שיכלו לממן גשרים, מנהרות ונמלי תעופה.
אולם היום, קרוב לחמש שנים אחרי פתיחת מגדל מספר אחת במרכז הסחר העולמי (וואן וורלד טרייד סנטר, או מגדל החירות), המתחם של מרכז הסחר עדיין מפסיד כסף - בעיקר בגלל עלויות האבטחה.
רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, שהיא הבעלים של המתחם ששטחו כ-60 דונם (16 אקר) ומנהלת כמה מהבניינים בו, רשמה הפסד של כמעט 30 מיליון דולר מפעילות מרכז הסחר העולמי בשנה שעברה, לפני פחת, בלאי ותשלומי אג"ח.
בעוד שמגדל מספר אחת הוא רווחי, עלויות התפעול של המתחם שמקיף אותו, שכולל פארק, מוקד תחבורה (hub) וחניון גדול, הורידו את המתחם לשורה תחתונה שלילית.
בתקציב רשות הנמלים ל-2019, עלות האבטחה נאמדת ב-91.4 מיליון דולר, ההוצאה התפעולית הגבוהה ביותר במתחם מרכז הסחר, שעלתה מ-74.6 מיליון דולר ב-2017. עלויות האבטחה צפויות להמשיך לעלות, לפי הרשות, מפני שהיא מתכננת לבנות מגדל חדש היכן שעמד מגדל מספר 5, ומשום שיותר ויותר אנשים עובדים או עורכים קניות באזור.
מגדל מספר אחת אמור היה להיות גמור ב-2013, אולם בפועל נחנך רק בסוף 2014. המגדל, ששטח המשרדים בו הוא כ-280,000 מ"ר, רשם בשנה שעברה רווח תפעולי של כ-47 מיליון דולר אחרי תשלומי אג"ח, לפי הרשות. ההכנסות התפעוליות הגולמיות של מרכז הסחר העולמי עלו מ-207.6 ל-304 מיליון דולר ב-2015. אבל הוצאות התפעול טיפסו מ-258.7 מיליון דולר ל-333.8 מיליון דולר.
רשות הנמלים מסרה בהודעה מטעמה ש"המתחם מזמין יותר וקרוב יותר להשלמה מאשר אי פעם. האופי הייחודי והאתגרים החריגים שקשורים לאתר מחייבים אומנם עלויות משמעותיות להשלמה, אבל מגדל מרכז הסחר מספר אחת רווחי מאז 2015". ברשות מעריכים שכל המתחם יהיה רווחי בעוד כמה שנים.
שיקולים פוליטיים ולא רק כלכליים
שטחי משרד שאפתניים חדשים במנהטן נקלעים לעתים קרובות להפסדים. בניין אמפייר סטייט בילדינג רשם ב-1934, שלוש שנים אחרי השלמתו הפסד תפעולי של יותר מיליון דולר (כ-19 מיליון דולר בימינו). מרכז הסחר העולמי המקורי נשאר בהפסדים שנים אחרי שמגדלי התאומים נחנכו ב-1973, כך לפי דו"ח של משרד מבקר מדינת ניו יורק מאותה תקופה.
בניית מרכז הסחר העולמי מספר אחת, ש-84% מהשטח שלו כבר הושכר, עלתה 3.7 מיליארד דולר, לפי רשות הנמלים. היא ממשיכה להשקיע בו כסף: תקציב 2019 כולל 85 מיליון דולר עבור מה שמוגדר כ"שיפורים לשוכרים".
כריס וורד, שכיהן כמנכ"ל רשות הנמלים בשנים 2008-2011, אמר שלרשות מעולם לא היו אשליות לגבי הרווחיות של הפרויקט, וכי תוכנית האב נבעה לא רק משיקולים כלכליים, אלא גם משיקולים פוליטיים. "מגדל הסחר העולמי מספר אחת לא היה בניין בשביל תשואה או החזר שכל בניין משרדים בניו יורק יכול היה לצפות להם", הוא הסביר.
רשות הנמלים היא הבעלים של המגדל מספר אחת במשותף עם Durst Organization, חברת בנייה. הרשות אינה אחראית לתפעול שלושה מגדלי משרדים אחרים שחברת סילברסטין פרופרטיז בנתה על אדמה שהוחכרה מהרשות, ולא על שטחי המסחר שהיא החכירה לחברת יוניבייל-רודמקו-ווסטפילד. אבל דווקא הנכסים הללו מניבים רווחים לרשות.
מרטי ברגר, מנכ"ל סילברסטין פרופרטיז, אמר גע רשות הנמלים הקימה את "אחד ממוקדי התחבורה הגדולים ביותר בעולם", וכי ההשקעה שלה במרכז הסחר העולמי עזרה להחיות את הפעילות בדאון טאון מנהטן ואפשרה בנייה פרטית בסמוך, תוך שיפור הכלכלה המקומית. "כל זה עולה כסף", סיכם ברגר.