גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר המים החריף שמאיים לייבש את הודו

גידול באוכלוסייה, מודרניזציה, שינויי אקלים וניהול לא נכון גורמים למשאב הטבע לאזול ביותר מקומות במדינה ומסכנים המוני בני אדם - אולי יותר מבכל מדינה אחרת

תושבים בהודו סוחבים מכלי מים שמילאו ממכלית ממשלתית / צילום: רויטרס, Adnan Abidi
תושבים בהודו סוחבים מכלי מים שמילאו ממכלית ממשלתית / צילום: רויטרס, Adnan Abidi

אזור לדאק (Ladakh) בצפון הודו הוא אחד האזורים הגבוהים, הצחיחים והבלתי מיושבים ביותר בעולם. במשך מאות שנים, מי שלגים שנמסים בהימלאיה קיימו את הכפרים הזעירים ששוכנים באזור הזה.

כעת, כמו במקומות רבים בהודו, המים אוזלים בחלקים מלדאק. בום בתיירות הגדיל את האוכלוסייה המקומית בעונת הקיץ, והמערכת המסורתית של אגירת מי שתייה לא עומדת בנטל (ראו מסגרת).

משברי מים קיימים בכל רחבי הודו, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, המודרניזציה, שינוי האקלים, ניהול לא נכון ושבירה של מערכות קיימות לחלוקת משאבים. המים אוזלים ביותר מקומות, בדרכים רבות יותר, תוך סיכון יותר בני אדם - אולי יותר מבכל מדינה אחרת.

כמעט בכל הערים הגדולות בהודו, כולל ניו דלהי, מאגרי המים התת-קרקעיים מתרוקנים בקצב מהיר, ו-40% מתושבי המדינה עלולים להישאר ללא מי שתייה בשנת 2030, לפי דוח מהשנה שעברה של NITI Aayog, מכון מחקר ממלכתי.

הודו היא המדינה ה-13 בחומרת המחסור שלה במים בעולם, אבל אוכלוסייתה גדולה פי שלושה מזו של יתר 16 המדינות שניצבות בפני מצוקת מים קיצונית דומה, לפי מכון המשאבים העולמיים, מלכ"ר בעל נציגים ברחבי העולם שעוקב אחרי שימוש במים ומקורות טבעיים וסביבתיים נוספים.

משאבי המים של הודו מנוהלים בצורה גרועה זה עשרות שנים. מי התהום הקריטיים, שמהווים 40% מהיצע המים במדינה, מתרוקנים בקצב שאינו בר-קיימא, לפי הדוח של NITI Aayog. תקופות הבצורת שכיחות יותר, והן יוצרות בעיות חמורות לחקלאים שתלויים בגשמים.

בשנת 2030, הביקוש למים בהודו צפוי להיות כפול מההיצע הזמין, לפי הדוח הזה. "אם שום דבר לא ישתנה ומהר, המצב יחמיר בהרבה, ומחסור חריף במים למאות מיליוני בני אדם נראה באופק", נאמר בדוח.

בעיר צ'נאי בדרום המדינה, מאגרי מי התהום התרוקנו כמעט לחלוטין השנה. 20 ימים ללא גשם אמנם נקטעו לאחרונה, אבל החודש הראשון של עונת המונסון השנתית הביא איתו גשם בכמות שנמוכה בשלישי מהממוצע של 50 שנה. זה היה יוני השחון ביותר בחמש שנים, לפי השירות המטאורולוגי ההודי.

שניים מארבעת מאגרי המים של צ'נאי התייבשו לגמרי, והשניים האחרים קרובים לכך. מיליוני תושבים בעיר החמישית בגודלה בהודו, עם כ-10 מיליון תושבים, מקבלים את מי השתייה שלהם ממכליות - ממשלתיות או של חברות פרטיות בתשלום.

ברצועה החקלאית של הערבות בצפון המדינה, שבה גדל כמעט שליש מהמזון של הודו, האיכרים בדרך כלל משלמים מעט או בכלל לא על מי התהום שהם מנצלים או על האנרגיה לשאיבת כמה מים שהם רוצים. זה גרם להם לשתול גידולים עתירי מים וליצור מחסור במים בייחוד בעונות מונסון חלשות, תוך סיכון היצע המזון במדינה.

כמה מדינות מחוז בהודו מנהלות ביניהן קרבות משפטיים ופוליטיים על השליטה והשימוש במים שזורמים בנהרות האגדיים של המדינה, כמו הגאנגס.

גם כמה מוקדי תיירות סובלים ממחסור במים. בשנה שעברה, באתר הבריטי לשעבר סימלה, עשרות מלונות נאלצו לבטל הזמנות ולהיסגר זמנית, ופסטיבל הקיץ הגדול של העיר בוטל. בתי הספר הממשלתיים נסגרו לעשרה ימים בגלל מחסור במים לתלמידים ולמורים.

"עד עכשיו היה די קל להגדיל את ההיצע בלי לחשוב הרבה על הביקוש, אבל חלקים של הודו מתחילים להגיע לגבול הטבעי של היצע המים שלהם", אמר מרווין פיזה, מנהל מחקרי משבי מים ומזון במכון "כיוונים עתידיים בינלאומיים" באוסטרליה. "אם לא תהיה הפחתה בקצב שבו משתמשים במקורות הללו, הם יתרוקנו בסופו של דבר".

מול משבר המים במדינה, ראש המשלה נרנדרה מודי, שהחל לאחרונה את כהונתו השנייה בתפקיד, מינה שר מים שקיבל לידיו כמה משרדים נפרדים בעבר שהיו מופקדים על פיתוח אדמות הבעל והנהרות, מי השתייה והתברואה.

התחממות האקלים הופכת את היצע המים לפחות ניתן לחיזוי באזור ההימלאיה, שכשני מיליארד בני אדם תלויים בזרמי המים ממנו. מחקר חדש של ארגון לא ממשלתי שמתמקד בנושאי פיתוח אזורי, שנקרא "תוכנית הניטור וההערכה הינדו כוש", הזהיר שהקרחונים שמזינים את הנהרות באזור הזה עלולים להתחיל להיעלם אחרי שנת 2050. 

מדינות שסובלות ממחסור קיצוני במים

זרם התיירים בעיר הפך לשיטפון, שייבש את מקורות המים

לדאק, שגובל עם סין ופקיסטן בצפון הרחוק של הודו, הפך למדינת מחוז רשמית מוקדם יותר החודש, כאשר הממשלה המרכזית הפרידה אותו מג'אמו וקשמיר. הוא היה מבודד זמן רב, בייחוד בחורף, כאשר דרכים רבות מתכסות בשלג והטמפרטורה צונחת מתחת לאפס. בשנות ה-70 פתחה ממשלת הודו את האזור לתיירות, ומשכה זרם דק של מבקרים מערביים ברובם, שמטיילים בטבע ומבקרים במנזרים הבודהיסטים העתיקים, לאורך נהר ההינדוס.

ואז הגיע הסרט הלהיט הבוליוודי "שלושה אידיוטים". סצנת הריקוד המסיימת איחדה שני כוכבי מסך באהבה על גדות אגם פנגונג, שהיה אז אתר תיירות קטן בלדאק. הצופים ההודים החלו לנהור לאגם הזה.

מספר המבקרים בלדאק, שאוכלוסייתו הקבועה מונה 133 אלף נפש, עלה מאז פי ארבעה ל-327 אלף מבקרים בשנה שעברה. רובם לנים בעיר לה (Leh). מלונאים ואנשי תיירות מקומיים אומרים שהמבקרים הללו, שלא כמו התיירים המערביים לפניהם, נוטים ללון במלונות שבהם הם מתקלחים פעמיים ביום ומשתמשים בשירותים בהדחה ולא בשירותי ה"צליפה" המסורתיים של הכפריים. הם גם מעדיפים עגבניות ופלפלים על פני תפוחי האדמה והשעורה המסורתיים באזור, שזקוקים לפחות מים.

המבקרים החדשים צורכים 25% יותר מים לנפש מהמקומיים בחודשי הקיץ וכפול מהצריכה של המקומיים בעונת החורף, כאשר מזג-האוויר הקר מפחית את צריכת המים, לפי איפטיקר אחמד, מהנדס במשרד לבריאות הציבור שמפקח על השימוש במים במחוז.

הבום של הקמת מלונות בלה הגדיל את מספר החדרים הזמינים מאז 2016 ל-16 אלף, לעומת פחות מ-2,000 עד אז.

כדי להשיג אספקת מים יציבה, בתי המלון קדחו בארות משלהם. כאשר הרשויות החלו לעקוב אחרי הקידוחים הללו בשנה שעברה, הם העריכו שהמלונות שואבים מעל שני מיליון ליטר מים ביום בחודשי התיירות יוני-אוגוסט, ממי תהום שמוזנים על ידי הפשרת שלגים וקרחונים. הכמות הזו מהווה כעת 20% מצריכת המים העירונית.

מחוץ ללה, שם עבודת האדמה היא עדיין בסיס חיי הכפר, המים כבר נחשבים מזמן למשאב יקר ערך. כדי לשמר אותו ולהבטיח הפצה שוויונית, האיכרים ממנים מנהלי מים, שמכונים צ'רפונים. מי השלגים נאגרים בבריכות ומחולקים באמצעות רשת של תעלות ומרזבים במורד הגבעות אל חלקות הגידול המשפחתיות. הרעיון הוא להבטיח שהחלקות הגבוהות יותר, שמקבלות ראשונות את המים, משאירות די והותר מים למשפחות במקומות הנמוכים יותר.

העיר לה עצמה הפסיקה להשתמש בשיטת הצ'רפונים ב-2015 כאשר החקלאות פינתה את מקומה לתיירות. העיר הייתה על סף אסון. כמה בארות של בתי מלון התייבשו כאשר מי השלגים המעטים לא הצליחו למלא מחדש מעיינות בקצב מהיר.

כ-100 אלף עובדים זמניים שוהים סביב לה בעונות הקיץ. כמעט כולם חיים באזורים שבהם מים מחולקים במכליות, אחת לשלושה ימים.

לטווח הארוך יותר, ללה יש פרויקט של 11 מיליון דולר לשאיבת מי שתייה מנהר הינדוס הסמוך. התוכנית הזו נהגתה ב-2006, והיא אמורה להתבצע עד שנת 2046, לאוכלוסיית קיץ שחזויה להיות 84 אלף נפש. אבל אוכלוסיית הקיץ הנוכחית כבר מונה לפחות 80 אלף נפש, אומר המהנדס אחמד. לכן, לוח הזמנים של הפרויקט נדחס, והוא אמור להסתיים כבר בעוד שנתיים.

עד הסיום שלו, צורכי המים ייענו בעזרת עבודת טלאים של מערכות הובלה. לכ-4,500 משקי בית יש כעת מי שתייה בצינורות לבתיהם לכמה שעות ביום, במסגרת תוכנית לספק מים זורמים לכל בית. הבעיה היא שבחודשי החורף, הצינורות עלולים לקפוא אם לא מרוקנים אותם בלילות.

אספקת מים במכליות תימשך לאלפי משקי בית אחרים. התושבים מאחסנים את המים במכלי פלסטיק נעולים, כדי למנוע גניבות.

בשנה שעברה החלה לה לחייב את התושבים והעסקים לרשום את הבארות שלהם, אבל רק קומץ מהם נהג כך. השנה, העירייה מבצעת בדיקות מבית לבית כד לשפר את הרישום. היעד הסופי הוא לגבות תשלום עבור הבארות, ולהתחיל למדוד שימוש במים לצורך גבייה בהתאם, אם כי פקידים מודים שאמצעים כאלו הם במרחק של שנים מיישום. 

עוד כתבות

"מעורר חשד רב": ניתוח לוויני חדש חושף פעילות גרעינית באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: הקו הצהוב בעזה הופך לקבוע, חשד שאיראן מחדשת את הפעילות הגרעינית סמוך לנתנז, ישראל מנצחת במלחמות אבל מתקשה בשלום, ולמה טראמפ רצה לשחרר את ברגותי ● כותרות העיתונים בעולם 

גמל להשקעה או קרן נאמנות? / צילום: Shutterstock

גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

יוקר המחיה מחריף, והמשקיעים מבינים שהכסף שלהם חייב לעבוד, אך מתלבטים ● היכן להשקיע? בניהול עצמי דרך קרנות נאמנות שקופות ונזילות, או בניהול מנוטרל רגשות בקופת גמל להשקעה?

ח''כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה בהצעה לשינוי דרך מינוי מועצת התאגיד / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב/נועם מושקוביץ

הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת התאגיד

ועדת הכלכלה, בראשות היו"ר ח"כ דוד ביטן, עסקה היום בהצעת חוק העוסקת במינוי חברים חדשים למועצת תאגיד השידור הציבורי, על-מנת שזו תוכל לפעול ● ח"כ אושר שקלים מהליכוד הציע שהמינויים יהיו בידי שר התקשורת ובאישור ועדת המינויים, ביטן הציע שההליך יתנהל כך רק לגבי יו"ר המועצה – כלל הנוכחים התנגדו

גילעד אלטשולר / צילום: שלומי זירה

אלטשולר שחם איבד יותר מ-2 מיליארד שקל למתחרים בספטמבר. מי הוביל בגיוסים?

אלטשולר שחם רושם חודש חמישי רצוף של אובדן כספים למתחרים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל ● אצל ילין לפידות גם ספטמבר הוא אחד החודשים הגרועים בהיסטוריה של אובדן הכספים שלו ומאז מאי האחרון כבר איבד יותר מ-2 מיליארד שקל ● הראל מפתיעה ורושמת חודש ראשון של גיוס חיובי מתחילת השנה. המרוויחים הגדולים ● מור ראשון כבר ארבעה חודשים, אנליסט המגייס הגדול מתחילת השנה וגם מיטב רושם שלושה חודשים רצופים עם גיוסים של יותר ממיליארד שקל לחודש

נסיך הכתר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

פוטנציאל של 135 מיליארד דולר: סעודיה היא מגרש המשחקים החדש של בכירי הטק וה־AI

לא רק נפט: סעודיה מעוניינת לגוון את מקורות הצמיחה שלה ומקדמת את תחום ה-AI כמנוע מרכזי ● השבוע הודיעה ענקית השבבים קוואלקום על הסכם עם HUMAIN - חברת AI ודאטה סנטרים שנתמכת על־ידי קרן העושר הסעודית

מוצרי סוגת, גד ותנובה במדפי הסופר / צילום: טלי בודנובסקי, יח''צ החברות

"אפשר לישון בשקט וליהנות מדיבידנדים": איך דווקא התחום הזה הפך ללהיט של המשקיעים

בקרוב צפויה סוגת להתחיל להיסחר בבורסה לפי שווי של מעל מיליארד שקל ● היא תצטרף לגל של עסקאות גדולות בתחום המזון, שבמשך שנים נותר מחוץ לשוק ההון ● ההנפקה הגדולה מכולם, תנובה, עוד מתחממת על הקווים וצפויה להגיע לבורסה ב־2026

פיטורי הענק באמזון / צילום: Reuters

אמזון לא לבד: גל פיטורים חדש בהייטק. זו הסיבה

אמזון הכריזה על פיטורי 14 אלף עובדים, לרבות מתכנתים ובעלי מקצועות שנחשבו בעבר מוגנים ● ענקית הטכנולוגיה לא לבד: עוד שורה של חברות בעולם ובישראל ערכו בחודשים האחרונים קיצוצים במצבת העובדים כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית, שמגדירות את התעשייה מחדש

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

אנבידיה שוברת שיא חדש: שווי השוק שלה חצה את ה-5 טריליון דולר

בסוף ספטמבר קבעה החברה שיא של 4.5 טריליון דולר, ובתחילת יולי עקפה לראשונה בהיסטוריה שיא של 4 טריליון דולר ● מה דחף אותה לשיא החדש?

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

אנבידיה מציגה: מפעלי בינה מלאכותית עצומים, חיבור בין מחשוב קוונטי ל-GPU ושבבים כחול-לבן

ענקית השבבים הכריזה הערב בכנס בוושינגטון על הקמת שני מפעלי AI ענקיים בשיתוף ממשלת ארה"ב ואורקל, שיספקו כוח מחשוב אדיר של 2,200 אקסהפלוס • שני שבבים שפותחו בישראל - BlueField-4 ו-ConnectX-9, יעמדו במרכז מהפכת הדאטה החדשה • וגם: טכנולוגיה שמחברת בין בינה מלאכותית למחשוב קוונטי

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מצא: זו ההשפעה של יזמים ישראלים על כלכלת ניו יורק

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: מחקר חדש מצא כי ישראלים מובילים את היזמות הזרה בניו יורק, אילון מאסק משיק אלטרנטיבה לויקיפדיה, עובד לשעבר ב-OpenAI מזהיר שהשימוש בצ׳אט החכם שלה עלול להיות מסוכן ושני גיוסים בולטים לסטארטאפים ישראלים • חדשות ההייטק 

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

ריי דליו מזהיר: בשוק הבינה המלאכותית נוצרה בועה מסוכנת, זו הסיכה שעלולה לפוצץ אותה

"מתי היא תתפוצץ - אולי איננו יודעים בדיוק" אמר המיליארדר, "אבל דבר אחד ברור - רמת הסיכון גבוהה מאוד" ● "בועות לא באמת מתפוצצות עד שהידוק מוניטרי גורם להן להתפוצץ"

נשיא טייוואן: "ישראל היא מודל להגנת אי"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: שלוש המעצמות ששולטות במזרח התיכון, קטאר מפיצה תחקירים נגד צה"ל באל-ג'זירה, ונשיא טייוואן משבח את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אנליסט בהמלצה חריגה: תמכרו את המניה של וורן באפט

ב־KBW ציינו כי העסקים המרכזיים של ברקשייר צפויים לעמוד בפני לחצים בשנה הקרובה, "דברים רבים נעים בכיוון הלא נכון" ● חוסר הוודאות סביב הירושה בחברה נובע מ"המוניטין הבלתי־מעורער כמעט של וורן באפט ומה שאנו רואים כחוסר גילוי נאות מספק, שעלול להרתיע משקיעים" ● באפט בן ה־95 יפרוש מתפקיד מנכ"ל החברה בסוף השנה

פרויקט התחדשות עירונית בירושלים. השכונות הפעילות ביותר בבנייה היו רמת אשכול ותלפיות / צילום: Shutterstock

מפת הבנייה של ישראל: העיר שצפויה להכפיל את עצמה ואלה שיורדות בקצב

ירושלים ותל אביב ממשיכות להוביל בהנפקת היתרים, אבל הפערים מצטמצמים: ערי לוויין במרכז ויישובים בפריפריה מציגים קצב בנייה גבוה במיוחד ● הבולטות: בית שמש, פתח תקווה, אופקים ואלעד ● במקביל - ערים כמו רעננה, קריית אונו ואשקלון מאטות משמעותית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בליץ המדדים נמשך: הבורסה תשיק מדד חדש על 35 מניות הנדל"ן הגדולות

המדד החדש עשוי להיות כלי עבודה נוח למוסדיים אבל גם לציבור הרחב שרוצה להחשף אליהן ● מבין המניות שייכללו במדד החדש ייכללו ענקיות הקניונים והמשרדים, ביניהן עזריאלי, מליסרון וביג ● גם לחברות הבנייה למגורים יש גם נוכחות: דמרי, אזורים ואאורה ביניהן

טל צורף / צילום: עופר חג'יוב

מפרסום לקמעונאות: טל צורף תכהן כמנכ"לית חנויות אדידס בזכיינות באלקטרה מוצרי צריכה

צורף עוזבת את משרד הפרסום יהושע TBWA, שם כיהנה כמנכ"לית, ותהיה אחראית על 45 חנויות אדידס שבזיכיון של אלקטרה ● לפי אדידס ישראל, מדובר בכ-15% מכלל פעילות המותג בארץ

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האולפן הפתוח, ערוץ 14, 21.09.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה התיק של יונתן אוריך מגיע תמיד לאותו שופט במחוזי?

איך יכול להיות שהתיק של יונתן אוריך, יועצו של רה"מ בנימין נתניהו, מגיע שוב ושוב אל אותו שופט מחוזי שמחמיר איתו? ● התהייה של השר איתמר בן גביר - והתשובה שאולי תיתן מענה לחששות שלו ● המשרוקית של גלובס

הצלב האדום מוביל חללים חטופים לישראל / צילום: Reuters

הערכה בצה"ל: חמאס יחזיר 4 חללים חטופים בימים הקרובים

צה"ל מאשר: בהתאם להנחיית הדרג המדיני, ולאחר סדרת תקיפות משמעותיות - הפסקת האש מתחדשת ● הותר לפרסום: רס"ר (מיל') אפי (יונה אפרים) פלדבאום נפל בתקרית ברפיח ● טראמפ: התגובה של ישראל לירי לא תסכן את הפסקת האש ● גורם ביטחוני: חמאס משתמש בכלים כבדים כדי לשקם מנהרות ולא כדי לחלץ חללים חטופים ● הזרוע הצבאית של חמאס טוענת: הצלחנו לחלץ שני חטופים חללים במהלך פעולות החיפוש ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה קודמת / צילום: Reuters, Carlos Barria

השווקים כבר מתמחרים "פגישה פנטסטית" בין טראמפ לשי. מה יכול להשתבש

הפגישה בין נשיא ארה"ב לנשיא סין בחמישי, שעשויה להביא לחתימת הסכם סחר חדש בין שתי הכלכלות, מזרימה אופטימיות לשווקים ● אילו סקטורים כבר נכנסים לכוננות ספיגה, ואילו עומדים ליהנות מכל הקלה במכסים ההדדיים ● מדדי אסיה ו-וול סטריט פתחו שבוע בעליות

אבטחת סייבר | אילוסטרציה: Shutterstock

"גאון מי שחשב על זה. בהצלחה למגינים": כך מתקפות הסייבר מתגברות ומשתכללות

נתונים עדכניים של צ'ק פוינט ומיקרוסופט מראים כי ישראל מתמודדת עם גל חסר תקדים של מתקפות סייבר, שהולכות ונעשות מתוחכמות יותר ● רכיבים פשוטים כמו שעוני נוכחות במקומות עבודה נפרצים והתחזויות ה־AI עולות רמה ● מומחים מזהירים: "מנגנוני ההגנה נעקפים בקלות מדאיגה"