גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר המים החריף שמאיים לייבש את הודו

גידול באוכלוסייה, מודרניזציה, שינויי אקלים וניהול לא נכון גורמים למשאב הטבע לאזול ביותר מקומות במדינה ומסכנים המוני בני אדם - אולי יותר מבכל מדינה אחרת

תושבים בהודו סוחבים מכלי מים שמילאו ממכלית ממשלתית / צילום: רויטרס, Adnan Abidi
תושבים בהודו סוחבים מכלי מים שמילאו ממכלית ממשלתית / צילום: רויטרס, Adnan Abidi

אזור לדאק (Ladakh) בצפון הודו הוא אחד האזורים הגבוהים, הצחיחים והבלתי מיושבים ביותר בעולם. במשך מאות שנים, מי שלגים שנמסים בהימלאיה קיימו את הכפרים הזעירים ששוכנים באזור הזה.

כעת, כמו במקומות רבים בהודו, המים אוזלים בחלקים מלדאק. בום בתיירות הגדיל את האוכלוסייה המקומית בעונת הקיץ, והמערכת המסורתית של אגירת מי שתייה לא עומדת בנטל (ראו מסגרת).

משברי מים קיימים בכל רחבי הודו, כתוצאה מהגידול באוכלוסייה, המודרניזציה, שינוי האקלים, ניהול לא נכון ושבירה של מערכות קיימות לחלוקת משאבים. המים אוזלים ביותר מקומות, בדרכים רבות יותר, תוך סיכון יותר בני אדם - אולי יותר מבכל מדינה אחרת.

כמעט בכל הערים הגדולות בהודו, כולל ניו דלהי, מאגרי המים התת-קרקעיים מתרוקנים בקצב מהיר, ו-40% מתושבי המדינה עלולים להישאר ללא מי שתייה בשנת 2030, לפי דוח מהשנה שעברה של NITI Aayog, מכון מחקר ממלכתי.

הודו היא המדינה ה-13 בחומרת המחסור שלה במים בעולם, אבל אוכלוסייתה גדולה פי שלושה מזו של יתר 16 המדינות שניצבות בפני מצוקת מים קיצונית דומה, לפי מכון המשאבים העולמיים, מלכ"ר בעל נציגים ברחבי העולם שעוקב אחרי שימוש במים ומקורות טבעיים וסביבתיים נוספים.

משאבי המים של הודו מנוהלים בצורה גרועה זה עשרות שנים. מי התהום הקריטיים, שמהווים 40% מהיצע המים במדינה, מתרוקנים בקצב שאינו בר-קיימא, לפי הדוח של NITI Aayog. תקופות הבצורת שכיחות יותר, והן יוצרות בעיות חמורות לחקלאים שתלויים בגשמים.

בשנת 2030, הביקוש למים בהודו צפוי להיות כפול מההיצע הזמין, לפי הדוח הזה. "אם שום דבר לא ישתנה ומהר, המצב יחמיר בהרבה, ומחסור חריף במים למאות מיליוני בני אדם נראה באופק", נאמר בדוח.

בעיר צ'נאי בדרום המדינה, מאגרי מי התהום התרוקנו כמעט לחלוטין השנה. 20 ימים ללא גשם אמנם נקטעו לאחרונה, אבל החודש הראשון של עונת המונסון השנתית הביא איתו גשם בכמות שנמוכה בשלישי מהממוצע של 50 שנה. זה היה יוני השחון ביותר בחמש שנים, לפי השירות המטאורולוגי ההודי.

שניים מארבעת מאגרי המים של צ'נאי התייבשו לגמרי, והשניים האחרים קרובים לכך. מיליוני תושבים בעיר החמישית בגודלה בהודו, עם כ-10 מיליון תושבים, מקבלים את מי השתייה שלהם ממכליות - ממשלתיות או של חברות פרטיות בתשלום.

ברצועה החקלאית של הערבות בצפון המדינה, שבה גדל כמעט שליש מהמזון של הודו, האיכרים בדרך כלל משלמים מעט או בכלל לא על מי התהום שהם מנצלים או על האנרגיה לשאיבת כמה מים שהם רוצים. זה גרם להם לשתול גידולים עתירי מים וליצור מחסור במים בייחוד בעונות מונסון חלשות, תוך סיכון היצע המזון במדינה.

כמה מדינות מחוז בהודו מנהלות ביניהן קרבות משפטיים ופוליטיים על השליטה והשימוש במים שזורמים בנהרות האגדיים של המדינה, כמו הגאנגס.

גם כמה מוקדי תיירות סובלים ממחסור במים. בשנה שעברה, באתר הבריטי לשעבר סימלה, עשרות מלונות נאלצו לבטל הזמנות ולהיסגר זמנית, ופסטיבל הקיץ הגדול של העיר בוטל. בתי הספר הממשלתיים נסגרו לעשרה ימים בגלל מחסור במים לתלמידים ולמורים.

"עד עכשיו היה די קל להגדיל את ההיצע בלי לחשוב הרבה על הביקוש, אבל חלקים של הודו מתחילים להגיע לגבול הטבעי של היצע המים שלהם", אמר מרווין פיזה, מנהל מחקרי משבי מים ומזון במכון "כיוונים עתידיים בינלאומיים" באוסטרליה. "אם לא תהיה הפחתה בקצב שבו משתמשים במקורות הללו, הם יתרוקנו בסופו של דבר".

מול משבר המים במדינה, ראש המשלה נרנדרה מודי, שהחל לאחרונה את כהונתו השנייה בתפקיד, מינה שר מים שקיבל לידיו כמה משרדים נפרדים בעבר שהיו מופקדים על פיתוח אדמות הבעל והנהרות, מי השתייה והתברואה.

התחממות האקלים הופכת את היצע המים לפחות ניתן לחיזוי באזור ההימלאיה, שכשני מיליארד בני אדם תלויים בזרמי המים ממנו. מחקר חדש של ארגון לא ממשלתי שמתמקד בנושאי פיתוח אזורי, שנקרא "תוכנית הניטור וההערכה הינדו כוש", הזהיר שהקרחונים שמזינים את הנהרות באזור הזה עלולים להתחיל להיעלם אחרי שנת 2050. 

מדינות שסובלות ממחסור קיצוני במים

זרם התיירים בעיר הפך לשיטפון, שייבש את מקורות המים

לדאק, שגובל עם סין ופקיסטן בצפון הרחוק של הודו, הפך למדינת מחוז רשמית מוקדם יותר החודש, כאשר הממשלה המרכזית הפרידה אותו מג'אמו וקשמיר. הוא היה מבודד זמן רב, בייחוד בחורף, כאשר דרכים רבות מתכסות בשלג והטמפרטורה צונחת מתחת לאפס. בשנות ה-70 פתחה ממשלת הודו את האזור לתיירות, ומשכה זרם דק של מבקרים מערביים ברובם, שמטיילים בטבע ומבקרים במנזרים הבודהיסטים העתיקים, לאורך נהר ההינדוס.

ואז הגיע הסרט הלהיט הבוליוודי "שלושה אידיוטים". סצנת הריקוד המסיימת איחדה שני כוכבי מסך באהבה על גדות אגם פנגונג, שהיה אז אתר תיירות קטן בלדאק. הצופים ההודים החלו לנהור לאגם הזה.

מספר המבקרים בלדאק, שאוכלוסייתו הקבועה מונה 133 אלף נפש, עלה מאז פי ארבעה ל-327 אלף מבקרים בשנה שעברה. רובם לנים בעיר לה (Leh). מלונאים ואנשי תיירות מקומיים אומרים שהמבקרים הללו, שלא כמו התיירים המערביים לפניהם, נוטים ללון במלונות שבהם הם מתקלחים פעמיים ביום ומשתמשים בשירותים בהדחה ולא בשירותי ה"צליפה" המסורתיים של הכפריים. הם גם מעדיפים עגבניות ופלפלים על פני תפוחי האדמה והשעורה המסורתיים באזור, שזקוקים לפחות מים.

המבקרים החדשים צורכים 25% יותר מים לנפש מהמקומיים בחודשי הקיץ וכפול מהצריכה של המקומיים בעונת החורף, כאשר מזג-האוויר הקר מפחית את צריכת המים, לפי איפטיקר אחמד, מהנדס במשרד לבריאות הציבור שמפקח על השימוש במים במחוז.

הבום של הקמת מלונות בלה הגדיל את מספר החדרים הזמינים מאז 2016 ל-16 אלף, לעומת פחות מ-2,000 עד אז.

כדי להשיג אספקת מים יציבה, בתי המלון קדחו בארות משלהם. כאשר הרשויות החלו לעקוב אחרי הקידוחים הללו בשנה שעברה, הם העריכו שהמלונות שואבים מעל שני מיליון ליטר מים ביום בחודשי התיירות יוני-אוגוסט, ממי תהום שמוזנים על ידי הפשרת שלגים וקרחונים. הכמות הזו מהווה כעת 20% מצריכת המים העירונית.

מחוץ ללה, שם עבודת האדמה היא עדיין בסיס חיי הכפר, המים כבר נחשבים מזמן למשאב יקר ערך. כדי לשמר אותו ולהבטיח הפצה שוויונית, האיכרים ממנים מנהלי מים, שמכונים צ'רפונים. מי השלגים נאגרים בבריכות ומחולקים באמצעות רשת של תעלות ומרזבים במורד הגבעות אל חלקות הגידול המשפחתיות. הרעיון הוא להבטיח שהחלקות הגבוהות יותר, שמקבלות ראשונות את המים, משאירות די והותר מים למשפחות במקומות הנמוכים יותר.

העיר לה עצמה הפסיקה להשתמש בשיטת הצ'רפונים ב-2015 כאשר החקלאות פינתה את מקומה לתיירות. העיר הייתה על סף אסון. כמה בארות של בתי מלון התייבשו כאשר מי השלגים המעטים לא הצליחו למלא מחדש מעיינות בקצב מהיר.

כ-100 אלף עובדים זמניים שוהים סביב לה בעונות הקיץ. כמעט כולם חיים באזורים שבהם מים מחולקים במכליות, אחת לשלושה ימים.

לטווח הארוך יותר, ללה יש פרויקט של 11 מיליון דולר לשאיבת מי שתייה מנהר הינדוס הסמוך. התוכנית הזו נהגתה ב-2006, והיא אמורה להתבצע עד שנת 2046, לאוכלוסיית קיץ שחזויה להיות 84 אלף נפש. אבל אוכלוסיית הקיץ הנוכחית כבר מונה לפחות 80 אלף נפש, אומר המהנדס אחמד. לכן, לוח הזמנים של הפרויקט נדחס, והוא אמור להסתיים כבר בעוד שנתיים.

עד הסיום שלו, צורכי המים ייענו בעזרת עבודת טלאים של מערכות הובלה. לכ-4,500 משקי בית יש כעת מי שתייה בצינורות לבתיהם לכמה שעות ביום, במסגרת תוכנית לספק מים זורמים לכל בית. הבעיה היא שבחודשי החורף, הצינורות עלולים לקפוא אם לא מרוקנים אותם בלילות.

אספקת מים במכליות תימשך לאלפי משקי בית אחרים. התושבים מאחסנים את המים במכלי פלסטיק נעולים, כדי למנוע גניבות.

בשנה שעברה החלה לה לחייב את התושבים והעסקים לרשום את הבארות שלהם, אבל רק קומץ מהם נהג כך. השנה, העירייה מבצעת בדיקות מבית לבית כד לשפר את הרישום. היעד הסופי הוא לגבות תשלום עבור הבארות, ולהתחיל למדוד שימוש במים לצורך גבייה בהתאם, אם כי פקידים מודים שאמצעים כאלו הם במרחק של שנים מיישום. 

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס