ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
את קריאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לחרם כללי על גוף התקשורת החזק בישראל, ערוץ קשת 12, צריך לראות בקונטקסט הנכון: הידרדרות נוספת ביחסיו עם התקשורת, לשפל שכל פעם נראה כחדש. קדמו לה במערכות בחירות קודמות וגם בזו הנוכחית סרטוני וידאו "סאטיריים" נגד ו-ynet ותאגיד השידור, פוסטים חריפים נגד ערוץ עשר וחברת החדשות שלו ואפילו קמפיין חוצות שסימן ארבעה עיתונאים מובילים, בטענה כי הם מנסים להתנקש בדמוקרטיה.
היה גם "בדרן הבית" שבערוץ הרשמי של ראש הממשלה לעג לעיתונאי בכיר בחדשות 12, ועוד כמה ספיחים, שבחלוף הזמן והפרספקטיבה נראים כיום זניחים יחסית.
הפעם חצה נתניהו קו נוסף וקרא לחרם כולל - מ"נינג'ה ישראל" ו"ארץ נהדרת", דרך "פאולה וליאון" ועד לפרשנויות של עמית סגל בחדשות הנצפות בישראל. התירוץ: הסדרה "הנערים", שאינה משודרת כלל בקשת, ושלטענתו "נגועה באנטישמיות".
אך הסיבה האמיתית למתקפה הנוכחית היא ככל הנראה פרסומי התמלילים וההדלפות מחדרי החקירה, שבתזמון של שבועיים לפני הבחירות עשויים להטות את הכף מבחינתו של ראש הממשלה להיות או לחדול. אין לטעות: מבחינת נתניהו, הטקטיקה הרגילה של דה-לגיטימציה לגוף המשדר, בשילוב הצפת הנושאים מיוזמתו כדי לייצר תחושת גודש ורדיפה אצל בוחריו, עבדה בעבר וכנראה תעבוד שוב גם הפעם.
ועדיין, קשה שלא לראות בהליכה שלו על סף התהום עם קשת, גם את חולשתו. כנראה, גם נתניהו מבין שעוד לא נולד הבוחר שבניגוד לרצון ילדיו, יכבה בשבת בערב את "נינג'ה ישראל" (התוכנית הנצפית בישראל), כי "ככה ביבי ביקש"; ועוד לא נולד/ה הבוחר/ת שיוותרו על המתכון המנצח של "מאסטר שף" כדי "לפגוע במותג". סביר יותר להניח שנתניהו בחר לסמן גבול ולצאת במלחמת מזעור נזקים שבה הוא יכול במקרה הטוב להפסיד פחות.
ובתוך כל זה, צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הנואשות. אחרי שהקים את ערוץ 20, העביר את רשת סדרת חינוך וניקה את שאריות ערוץ עשר מתוכו, סינדל באי-נוחות את "ידיעות אחרונות" וביצר מאחזים שונים בתקשורת - נותר גוף אחד, שלמעט כמה איים בודדים של התנגדות דווקא לא ידוע כלעומתי במיוחד ועומד על שלו בפרסום ההדלפות. לרוע מזלו של נתניהו, זהו גוף התקשורת עם היקף הצפייה הגדול בישראל.
באופן פרדוקסלי, המלחמה שגזר נתניהו על קשת חושפת את חולשתו, שמתגלה במלוא עוצמתה דווקא בתיק 4000 - זה שחומריו נחשפים מדי ערב ומדירים שינה מהבית בבלפור. פעם, כדי לנסות ולסרס פרסום כזה, היה מספיק להרים טלפון לתשובה, לורטהיים, לנוני או לאלוביץ'. היום, נוסף לזה שהטלפון לא יורם - הידיעה שבצד השני לא יהיה מי שירים את השפופרת היא מתסכלת לא פחות.
אפקט 2000
כותב שורות אלה, בעודו עורך באתר וואלה! NEWS, זוכר כיצד מיד עם פרוץ פרשת 2000, והחשיפה הלילית הקבועה של אותו גיא פלג את תמלילי שיחות ביבי-נוני, חלה לפתע ירידה דרמטית בהנחתות מלשכת ראש הממשלה שניתנו במערכת האתר. אחת ההערכות הן כי גם בבלפור וגם בקרבת שאול אלוביץ' כבר הבינו כי מה שמצטייר כפוטנציאל שוחדי ב"ידיעות" - יותר מעשוי להפוך לתמונת מראה של מימוש השוחד באבן גבירול. הביטוי "הם מפחדים" קיבל לפתע אופי שונה. האם בבלפור הבינו שהמשטרה יכולה לדפוק בכל רגע על הדלת? הדבר מעניין גם מבחינה פלילית, שכן אם זה נכון, הוא מוכיח כוונה ומודעות.
נזכיר כי על אף שנתניהו מנסה לפרוט על אותו מיתר מוכר, שכבר נוסה בהצלחה במערכות הבחירות האחרונות - לצייר אויב במטרה לייצר לכידות במחנה - עדיין מדובר בהימור גדול מבחינתו, בוודאי בתקופה הזו. רגע לפני המשתה הגדול והאובססיבי הקבוע של השבוע האחרון בקמפיין, שבו הוא מופיע ללא הפסקה בתקשורת.
כאן גם יהיה מבחנה של מהדורת חדשות 12 תחת אכסניית קשת: עד כה השתדלה החברה לסקר את מאבקו של נתניהו בתקשורת, כולל זה האחרון נגדה, ב"אובייקטיביות". אולם הפעם המאבק חצה גבול נוסף וטומן אפשרות לפגיעה אמיתית בהכנסות החברה. האם יראיינו אותו כאילו כלום?
כאן המקום לציין כי בקשת בחרו, בינתיים, שלא להגיב לדברים. מבחינתם בצדק. זאת, כנראה, כדי לא לתת לסיפור אופי של מאבק בין שני צדדים ולהשאיר את חותמת הדיווח שלהם נקייה ונטולת פניות.
במה בלתי מוגבלת
ואחרי כל זה, נזכיר גם כי מה שהיה נכון בבחירות 2013, 2015 ו-2019, נכון גם בסבב הנוכחי: בסוף-בסוף נתניהו נקלע ללופ מתסכל, וניכר כי הוא עדיין מפנטז לקבל את ההכרה של מי שהוא מכנה "ערוצי התעמולה". הראיה: ראש הממשלה מקיים איתם קשרים, מדליף חומרים ולא חדל לנסות לקבוע מי יראיין אותו. כן נציין גם כי במבחן התוצאה, הוא גם מקבל, מתוקף תפקידו, במה בלתי מוגבלת מתי שבא לו.
ואם בכל זאת נתניהו מחפש נחמה, הוא יכול למצוא אותה בהצלחת הספין: במקום לדבר על "פסגת התאנים והיין" בה נפגשו אלוביץ' ומנכ"ל משרד התקשורת דאז וכיום עד המדינה שלמה פילבר - כולם מדברים על "המאבטח של גיא פלג".
* דוד ורטהיים הוא עורך מדור נתח שוק ב"גלובס"