מתקנים של ארמקו הסעודית./ צילום: רויטרס Ahmed Jadallah
ההתקפה בשבת על מתקן נפט סעודי חיוני תטלטל כמעט בוודאות את שוק האנרגיה בטווח הקרוב, אבל יש לה גם השלכות ארוכות טווח מטרידות.
מאז משבר הנפט הכפול בשנות ה-70, היו חששות מפני התקפות מכוונות על "נקודות הלם" קריטיות של הפקת אנרגיה והעברתה. נתיבים ימיים כמו מצרי הורמוז מככבים בדרך כלל בהערכות הללו. המתקן שהותקף באבקייק הוא אולי קריטי ופגיע יותר. כ-5 מיליון חביות שמופקות ביום, כ-5% מההיצע העולמי, יושבתו כתוצאה מהפגיעה.
כדי להדגים את חשיבות אבקייק בתודעת שוק הנפט, אפשר לציין שהתקפת טרור כושלת ב-2006 באמצעות כלי רכב עמוסי חומרי נפץ שיגרה את מחירי הנפט לעלייה של יותר משני דולרים לחבית. סעודיה משקיעה מיליארדי דולרים בשנה בהגנה על נמלים, צינורות ומתקני הפקה, והיא מפיקת הנפט העולמית הגדולה היחידה ששומרת על הפקה עודפת. אבל אופי ההתקפה, באמצעות רחפנים ששוגרו על ידי הלוחמים הח'ותיים שנהנים מתמיכת איראן בתימן השכנה, מראה שהגנה על מתקנים אלו קשה הרבה יותר בימינו.
יש מדינות שסובלות עד היום מגאות ושפל בהפקה שלהן כתוצאה מפעילות צבאית, בעיקר ניגריה ולוב. מדינות אחרות, כמו ונצואלה, נמצאות בירידה כרונית בגלל תסיסה פוליטית. חדשות כאלו משפיעות על שוק הנפט בשוליים, והן אינן מהוות הלם.
התקפות מכוונות על ידי צבאות של ממש היו עד כה נדירות, עם החריגה של "מלחמת המכליות" משנות ה-80 בין עיראק לאיראן וכלי שיט של שכנות כמו כוויית. כשכוחותיו של סדאם חוסיין פלשו לכוויית ב-1990, הסירו את ההפקה שלה מהשוק ואיימו על ההפקה האדירה של נפט גולמי על ידי סעודיה, המחירים הוכפלו ויותר בתוך חודשיים.
אך ההתקפות אתמול עלולות להיות עוד יותר משמעותיות. טכנולוגיה כמו התקפות רחפנים וסייבר זמינה לקבוצות כמו הח'ותים, אולי בעזרת היריבה האזורית איראן. לאיראן, מפיקה גדולה שסובלת מעיצומים אך עדיין משגרת לחו"ל נפט, יש תמריץ פוליטי ופיננסי להחליש את סעודיה. העובדה שההתקפה הייתה של ארגון ולא של מדינה מגבילה את התגובה שיכולות להנחית ארה"ב או סעודיה. ניסיון להמשיך להעניש את איראן הוא חרב פיפיות, מפני שפגיעה במקור ההכנסה העיקרי שלה, הנפט, תקפיץ את המחירים עוד יותר.
המחסור בנפט גולמי לא יימשך זמן רב על רקע פוטנציאל התשתית הסעודית, אך ההתקפה עלולה ליצור למחירי הנפט פרמיה שלא הייתה זמן רב בגלל שאננות. הסוחרים יצטרכו אולי להוסיף כעת למחירים גורם סיכון, שמביא בחשבון היעלמות של מאות אלפי או מיליוני חביות מהשוק. הפקת הפצלים האמריקאית אולי תגברה מאוד את שוק האנרגיה העולמי, אך זמן התגובה של השוק נמדד בחודשים, ולא בימים או בשבועות, והשוק אינו יכול להחליף כמה מיליוני חביות בזמן קצר.
אחרי שהעשן יתפוגג והשווקים יירגעו, התחכום הטכנולוגי והתעוזה של ההתקפה אתמול ימשיכו לרחף מעל השוק.