תביעות דיבה ואיומים. בנימין נתניהו, איתמר בן גביר, אהוד ברק ועוד / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הבוקר (ג') נפתחו כעשרת אלפים קלפיות, ומיליוני ישראלים ינהרו במהלך היום כדי לשלשל לתוכן את הפתק הנכסף. בחירות 2019 א' ו-ב' היו רוויות בספינים ובהשמצות - אך לא פחות מכך גם באיומי תביעות דיבה. בדיקת "גלובס" מגלה כי לצד תביעות דיבה שאכן מומשו והוגשו, זכה העם בישראל לאיומים רבים שלא מומשו, וככל הנראה מעולם לא הייתה כוונתה לממש את האיום.
ראש הממשלה בנימין נתניהו איים להגיש תביעת דיבה נגד חברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד ומשה (בוגי) יעלון, שטענו כי הוא "מכר את ישראל" בפרשת הצוללות: גנץ ויעלון כלל לא היו חברי כנסת, ולכן לא נהנו מחסינות מפני תביעות דיבה, ולפיד הודיע כי יוותר על החסינות במקרה שנתניהו יחליט לתובעו. אך למעלה מחמישה חודשים חלפו מאז הצהרת נתניהו כי יתבע אותם - והתביעה לא הוגשה.
יש לציין כי כאשר פרסמתי את החלטת נתניהו לגנוז את התביעה, לשכתו מסרה בתגובה כי זהו "שקר מוחלט. התביעה בהכנה ותוגש בקרוב".
גם אהוד ברק, בכיר המחנה הדמוקרטי, איים בתביעת דיבה לפני חודשיים נגד ה"דיילי מייל", לאחר שהעיתון פרסם על קשריו של ראש הממשלה לשעבר עם המיליארדר והפדופיל ג'פרי אפשטיין, תוך רמיזה כי ברק נטל חלק במעשים האסורים. במכתב דרש עורך דינו של ברק להסיר באופן מיידי את הלינק לאתר ולמחוק את הידיעה המכפישה "עוד היום בשעה שבע שעון לונדון". ברק דרש כי תפורסם התנצלות ותיקון מיידי באתר, התחייבות שלא לפרסם רמיזות שכאלה שוב, ולשלם לברק פיצויים. ה"דיילי מייל" דחה את כל דרישות ברק. ברק, בתגובה ציונית הולמת, גנז את התביעה.
מועמד עוצמה יהודית, עו"ד איתמר בן גביר, השתמש יותר מכולם בנשק איומי התביעה: הוא שלח מכתב התראה לרב בני לאו, לאחר שזה השווה בין הכהניזם של עוצמה יהודית לבין תורת הגזע והנאציזם. בן גביר דרש תשלום פיצויים בסך 100 אלף שקל והתנצלות. הרב לאו לא התנצל, אולם התביעה לא הוגשה.
איום נוסף בתביעה מצד בן גביר נשלח לפרשן חדשות 12 עמית סגל. ההתראה נשלחה בעקבות דברים שאמר סגל, לפיהם יש מחלוקת בין בכירי עוצמה יהודית אם לפרוש או להתמודד עד הסוף ולשרוף קולות לימין. בן גביר הכחיש את הדיווח, דרש פרסום תיקון והבהרה, כמו גם פיצוי בסך חצי מיליון שקל מטעמי פשרה בלבד.
סגל החליט להעלות את האיום לטוויטר ולגלג עליו: "איתמר בן גביר הוא לא רק עורך דין, אלא דוקטור לשם כבוד בפקולטה למדעי הרוח והצלצולים. את הספינים והאיומים שלו שישמור לכתבי שטחים מגל"צ בשבוע השני לקד"צ. המשך יבוא". גם האיום הזה נותר מיותם, והתביעה לא הוגשה.
יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, איים על ח"כ יאיר לפיד בתביעת דיבה, לאחר שלפיד טען כי הרב אמר שהחילונים רשעים. פרץ כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "אם לפיד לא יחזור בו מדבריו, אתבע אותו דיבה. מעולם לא אמרתי את מה שהאשים אותי - לא היו דברים מעולם". התביעה עדיין ממתינה.
גם יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ עמיר פרץ, איים בתביעת דיבה, והיא חריגה ומשונה במיוחד ולמעשה כלל לא אפשרית. לאחר שיאיר נתניהו תקף את רבין בבוטות על חלקו בפרשת אלטלנה ויצר סערה, הודיע פרץ כי יתבע אותו דיבה בשם המפלגה ובשמו של רבין. פרץ כתב כי "הנחיתי את היועצים המשפטיים של המפלגה להכין תביעת דיבה נגד יאיר נתניהו. כמי שמופקד על מורשת רבין וכממשיך דרכו, לא אאפשר את הכפשתו והשחרת דרכו של גיבור ישראל במלחמה ובשלום. אני אלחם על דרכו ולא אתן לרעיונות חולניים של אנשים חולניים לשכתב את ההיסטוריה ולפגוע בשמה של המפלגה ובשמו". החוק כמובן לא מאפשר להגיש תביעה בשם אדם שאיננו בין החיים, וכמובן שהתביעה לא הוגשה, חרף "הנחיית היועצים המשפטיים".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, איים גם הוא בתביעת דיבה. בראיון לגלי צה"ל הגיב עודה להודעת הליכוד לפיה עודה "תומך טרור". יו"ר הרשימה המשותפת אמר: "'תומך טרור'? אני יכול להגיש תביעת דיבה על האמירה הזאת". אלא שיו"ר הרשימה המשותפת הבהיר במהלך השיחה עצמה כי אין בכוונתו לעשות זאת, כיוון שאין לבתי המשפט אומץ.
המסקנה המתבקשת מהרשימה, שהיא כנראה חלקית, היא שנבחרי הציבור שלנו עושים שימוש מופרז באיומי תביעות דיבה ככלי לפרסום חינמי וליצירת כותרות בכלי התקשורת. העיתונות לא עוקבת ולא מתעניינת מי הגיש את התביעה בסופו של דבר ומי לא. הכותרות באתרים מדגישות כי פלוני תובע את אלמוני, בעוד שמדובר באיום בלבד שלאחר זמן יתברר כי מדובר באיום סרק. נראה כי בשנת 2019 נבחרינו והמבקשים להיבחר על-ידינו למדו לנצל לרעה.
התביעות שכן הוגשו: בן גביר נגד ליברמן; בל"ד נגד עמית סגל
לצד האיומים הלא ממומשים, ישנן תביעות דיבה שהוגשו, אולם לכאורה יידחו על הסף, כיוון שהוגשו נגד חברי כנסת מכהנים שנהנים מחסינות מהותית מפני תביעות דיבה. איתמר בן גביר הגיש תביעת דיבה בסך רבע מיליון שקלים נגד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שרמז במהלך ראיון ברדיו כי בן גביר הוא סוכן שב"כ. ליברמן מצדו דרש לדחות את התביעה על הסף בטענה לחסינות מהותית. בית המשפט טרם הכריע בבקשה.
בן גביר גם תבע את חברות הכנסת לשעבר מיכל בירן וסתיו שפיר בסכום של חצי מיליון שקל בגין התבטאויות קשות נגדו. השתיים, כמו ליברמן, דרשו לדחות את התביעה על הסף בשל החסינות המהותית. גם כאן בית המשפט טרם הכריע בבקשת הדחייה על הסף. יש לציין כי בחודש אוגוסט, חמישה חודשים לאחר התביעה שהגיש נגד שפיר, הודיע בן גביר כי יגיש נגדה תביעה נוספת בסך חצי מיליון שקל. תביעה זו לא הוגשה.
ליברמן, שדרש לדחות את תביעת הדיבה שהגיש נגדו בן גביר בשל החסינות, דווקא תבע בעצמו תביעות דיבה במהלך הקמפיין. גיורא עזרא, הידוע בכינויו "קפטן ג'ורג'", שטען כי ליברמן נפגש עם לפיד בווינה ושם סגר דיל להפיל את שלטון הליכוד, נתבע על-ידי ליברמן. עזרא התנצל בשידור חי, וליברמן ביקש למחוק את התביעה בתוך 48 שעות ממועד הגשתה. באותו היום תבע ליברמן גם את רות קרייתי, שטענה גם היא כי ליברמן ולפיד סגרו דיל כאמור. טרם הוגש כתב הגנה בתביעה זו.
שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע עם הקדמת הבחירות לכנסת ה-21 כי יגיש תביעת דיבה נגד הסאטיריקן ליאור שליין, שטען כי אוחנה הצביע נגד חוק הפונדקאות ללהט"ב. אוחנה כתב בחשבון הפייסבוק שלו כי "מ-ע-ו-ל-ם, לא הצבעתי נגד אף הצעת חוק להט"בית, גם כשהמשמעת הקואליציונית חייבה זאת. זה היה שקר אחד יותר מדי, שליין, ועל זה לא אשתוק. אני תובע אותך תביעת דיבה".
אוחנה הגיש את תביעת הדיבה חודשיים לאחר האיום, ובניגוד להודעה הפומבית על כוונתו להגיש, התביעה עצמה הוגשה ללא הודעה לתקשורת. אוחנה הגיע עם שליין להסכמה על מחיקתה תוך התנצלות רפה במיוחד של שליין. גם על מחיקת התביעה, לא הודיע אוחנה לציבור.
בניגוד לעודה שאיים ולא מימש, מפלגת בל"ד הגישה תביעת דיבה נגד עמית סגל, שכינה אותה "ארגון טרור עם מימון מפלגות". השבוע הגיש סגל את כתב ההגנה שלו המבקש לדחות את התביעה. סגל טוען כי אמר אמת לאור ההיסטוריה הפלילית-ביטחונית של בל"ד לאורך השנים, וכי עומד לו חופש הגנת הבעת הדעה.