ספינה של צאקוס אנרג’י, חברת ספנות ותיקה עם צי של 70 ספינות תובלה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ניקולס צאקוס התבונן במפה דיגיטלית בחדר המבצעים במטה חברת התובלה הימית שלו, שמשקיף על חוף הים של אתונה באחד הבקרים האחרונים, וחייך. "תודה לאל שכל המכליות שלנו עסוקות בשיעורים גבוהים", הוא אמר.
בצד השני של העיר, בבית אופנה בסגנון ניאו-קלאסי למרגלות האקרופוליס, סליה קריתריוטי, אשתו של צאקוס, ביצעה מדידה סופית לשמלת כלה עם עיטורי תחרה מתוצרת בית ואבנים יקרות לכלה צעירה שקרנה מהתרגשות.
שוקי האופנה הגבוהה ומכליות-העל לא יכולים להיות שונים יותר, אבל בני הזוג היווני חיברו את כישוריהם השונים כדי להשיג הצלחה בהיקף עולמי בשווקים תנודתיים, עם תחרות חסרת רחמים ומשבר חוב הרסני שמחק רבע מכלכלת המדינה שלהם. זהו סוג היזמות שיכול להאיץ את ההבראה הכלכלית התחילית ביוון, שמתאוששת מעשור של חובות מסתחררים.
משפחה מסורתית של אנשי ספנות
צאקוס, שלמד כלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מגיע ממשפחה מסורתית של אנשי ספנות, שקנו את הספינה הראשונה שלהם ב-1954.
הוא מנהל כעת את צאקוס אנרג'י נביגיישן, TEN, חברת מכליות הרשומה למסחר בניו יורק בשווי של כ-340 מיליון דולר עם צי של 70 אוניות ששוויין יותר מ-2.5 מיליארד דולר, לפי ספקית הנתונים VesselsValue. החברה מעבירה נפט גולמי ומוצרי נפט ללקוחות שכוללים את אקסון-מוביל, שברון ורויאל דאץ'\של.
קריתריוטי למדה מינהל עסקים בחוג לכלכלה ועסקים באוניברסיטת אתונה, "אבל האופנה כבשה אותי כבר בגיל העשרה", היא אמרה. משפחתה הייתה בעסקי האופנה מאה שנים, והיא השיקה את חברת האופנה הגבוהה שלה ב-2013 עם שמלות שנלבשות על ידי סלבריטאיות על שטיחים אדומים, כמו ג'ניפר לופז, קייט בקינסייל וקים קרדשיאן.
בו זמנית, העבודה שלה גורפת מחמאות של כלות ביוון ומחוצה לה, ושמלות כלה מהוות כעת מחצית מעסקיה.
"אם את רוצה להיות זוהרת, את לובשת סליה", אמרה איליאנה אלפטריו, הכלה שמדדה את שמלתה באוגוסט. "כשאת בשמלה שלה, את מרגישה יפה ומועצמת".
המכליות של צאקוס אינן כה מהודרות, אך החברה שלו היא אחת מחברות הספנות הוותיקות ביותר בבורסת ניו יורק, שבה היא הונפקה ב-2002. העסק ניצב מול רוחות נגדיות חזקות בעשור שחלף, עם תעריפי הובלה נמוכים במיתון מתמשך, אך החברה החזיקה מעמד מעל המים על ידי חוזי החכרה של עד 15 שנה, שמעניקים לצי שלו הגנה מפני תנודות התעריפים.
"ב-11 בספטמבר 2001 עשינו את ה'רואד שואו' להנפקה שלנו בארה"ב", אמר צאקוס. "זה היה כמו שהשמיים נפלו עלינו, אבל חזרנו והנפקנו כעבור חצי שנה, ומאז לא החמצנו אפילו תשלום דיבידנד אחד".
העסק שלו השתנה בצורה דרסטית בספטמבר האחרון, כאשר הנשיא טראמפ הטיל עיצומים על מכליות של חטיבה של ענקית הספנות הסינית קוסקו, בנימוק של העברת נפט לא חוקית מאיראן. המהלך הזה טלטל את שוקי תובלת הנפט ושיגר את תעריפי התובלה לעלייה חדה בן לילה.
"תעריפי התובלה השתגעו, ועלו מ-35 אלף דולר ל-70 אלף דולר ואחר כך ל-140 אלף דולר ולבסוף ל-280 אלף דולר ויותר", אמר צאקוס. "התעריף שמאזן את הפעילות שלנו הוא בערך 25 אלף דולר ליום. לא ראיתי דבר כזה מאז מחזור-העל של 2004-2008".
הגאות הזו נמשכה שבועיים. התעריפים היומיים נסוגו מאז אך נשארו כ-100 אלף דולר ליום למכליות-על רבות, נכון לסוף השבוע שעבר. צאקוס אומר שהירידה בריאה בטווח הארוך, כי פחות צפוי שחברות התובלה הימית יזמינו הרבה מכליות חדשות, מה שיוביל לעודף היצע של תובלה.
"ב-100 אלף דולר אנחנו עדיין מקבלים תשואה טובה. תנאי שוק בסיסיים חיוביים קיימים גם לגבי השנתיים הבאות, ולכן יש לנו פוטנציאל עלייה משמעותי", הוא אמר.
בין בתי האופנה הטובים בעולם
קריתריוטי נמצאת בתחרות בסגנון דוד מול גוליית שמחייבת אותה לעקוב מקרוב אחרי הביקוש והתמחור בשוק שלה. היא הופיעה במהדורת יולי של המגזין "ווג" הבריטי בין בתי האופנה הטובים ביותר בעולם, לצד שמות ידועים יותר כמו שאנל, כריסטיאן דיור ו-ולנטינו. היא ו-25 התופרות שלה מפיקות יחד לא יותר מ-30 שמלות בחודש, במחירים שמתחילים ב-5,500 דולר ומסתיימים בעשרות אלפי דולרים.
"אנחנו מתחרות בענקיות עם אלפי עובדים ובוטיקים בכל רחבי העולם. התקציב שלהם גדול מאוד, אבל אנחנו שורדות ומצליחות כי אנחנו מציעות משהו ייחודי: שמלות בעבודת יד ולב", היא אומרת.
המכליות של צאקוס מיוצרות בדרום קוריאה, ולאחרונה הוא קיבל כמה מכליות חדשות שהוצבו מיד לעבודה עבור לקוחות גדולים.
"מחסומי סחר ועיצומים מעולם לא עזרו לספנות", הוא אומר. "אנחנו נהגי המשאיות של הים, ואנחנו זקוקים לכבישים פתוחים כדי לעשות עסקים".
הוא מתכנן להחליף כמה מהמכליות הישנות, ולהכפיל את צי מכליות הגז הטבעי הנוזלי שלו מארבע מכליות לשמונה בשנתיים עד ארבע השנים הבאות.
קריתריוטי רוצה לפתוח את החנות הראשונה שלה בלונדון, אבל האי ודאות בנוגע לברקזיט מעכבת אותה. "נייבא שמלות מיוון, ועד כה אין מכס על יבוא כזה. אם בריטניה תטיל מכסי יבוא, זה לא יהיה הגיוני מבחינתנו", היא מסבירה.
בני הזוג נישאו ב-2001, מגדלים שלושה ילדים בני עשרה, ונוסעים לחופשות ממושכות.
"היא הייתה איתי בעשרות השקות של אוניות ברחבי העולם, ואני הגעתי לתצוגות האופנה שלה. אל תשאלו אותי ממה נהניתי יותר", אומר צאקוס. "גם הילדים באים אם הם יכולים. משפחה היא העדיפות הראשונה".
יוון חזרה לצמוח, המשקיעים חזרו להאמין בה
בשבוע שעבר מכרה יוון אג"ח בריבית שלילית לראשונה בתולדותיה, בסימן האחרון לכך שהמשקיעים מוכנים ללכת רחוק בחיפוש אחרי תשואות בעולם של תשואות שליליות.
המהלך משקף מגמה רחבה יותר בשוקי האג"ח באירופה בשנים האחרונות, שבה המשקיעים משלמים לממשלות מגרמניה ושווייץ עד איטליה כדי שיחזיקו את כספם כאשר הבנק האירופי המרכזי מפחית עלויות מימון כדי להמריץ את הפעילות הכלכלית בגוש האירו. פירוש הדבר הוא גם שהמשקיעים נאלצים לקחת על עצמם עוד סיכון כדי להשיג תשואה - יוון נחשבת זה זמן רב למערב הפרוע האחרון בתחום הסיכונים.
יוון נחלצה באוגוסט 2018 מתוכנית חילוץ בינלאומית של שמונה שנים בעקבות משבר חוב ממושך, ושוקי החוב קיבלו אותה עם ביקוש חזק לאג"ח שלה. ירידת עלויות המימון של יוון בחודשים האחרונים היא סימן לכך שיוון הופכת לעוד מדינת אירו בעיני המשקיעים, אחרי שנים שבהן הישארותה בגוש האירו הוטלה בספק גדול.
ממשלת יוון הנפיקה עד כה רק אג"ח קצרות מועד בריבית השלילית, ואילו מדינות אירופיות אחרות מנפיקות גם לטווחים ארוכים יותר ללא ריבית. גרמניה, למשל, מכרה אג"ח ל-30 שנה בריבית שלילית בפעם הראשונה באוגוסט.
תשואת האג"ח היווניות עוקבת אחר השיפורים בכלכלת המדינה, מה שמאותת שבעלי האג"ח אינם כה חוששים להפסיד את כספם כפי שהם חששו בעבר, לפי אסטרטג בבנק UBS, לפטריס פרמקיס.
כלכלת יוון צומחת לאחרונה בכ-2% בשנה, אך היא נשארה מדוכאת מאוד אחרי התכווצות בכרבע במשבר הפיננסי. לפי תוכנית החילוץ, המדינה נאלצה להנהיג תוכנית צנע דרסטית בתמורה להלוואות של מדינות האירו האחרות וקרן המטבע הבינלאומית.
בחירתה של ממשלת מרכז-ימין פרו-עסקית בהנהגת קיריאקוס מיצוטקיס ביולי השנה תרמה עוד יותר לתחושת הנורמליות במדינה. אבל יכולתו של מיצוטקיס להקל את הצנע על ידי הפחת מסים מוגבלת על ידי התעקשות הנושים בראשות גרמניה שאתונה תמשיך לרשום עודפים תקציביים (לפני החזר חובות).
עדיין קיימים ספיקות לגבי הקיימות של החוב היווני בטווח הארוך, מפני שחבילת החילוץ הזולה הענקית ממדינות האירו צריכה בסופו של דבר להתחלף במימון שוק בעלות לא ידועה. רוב המשקיעים מאמינים שגרמניה ומדינות נוספות לא יניחו ליוון לחזור למשבר, וידחו את פירעון הלוואת החילוץ במידת הצורך.