פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ, איל יצהר
1.
את הסערה בחזית המדינית-ביטחונית שיש לקוות שתיעלם בקרוב, צפויה להחליף בימים או בשבועות הקרובים סערה בגזרה המשפטית. כל האינדיקציות מלמדות על כך שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו היא כבר מעבר לפינה.
מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן אמורים היו להשתתף השבוע, כבכל שנה בשנים האחרונות, בכנס המשפט בחיפה. אבל השניים ביטלו את השתתפותם ברגע האחרון כדי להקדיש את כל זמנם ומרצם לסיום התהליך המייגע, הארוך, המייסר, ולהודיע סוף-סוף לציבור הישראלי אם בכוונתם להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה המכהן, ואם כן - בגין אילו עבירות.
ביטול ההשתתפות בכנס הוא גם חלק מתהליך הפקת הלקחים מפרשיית היעדרותה של הפרקליטה ליאת בן-ארי מחלק מהליך השימוע שנערך לנתניהו. מנדלבליט וניצן הבינו, באיחור רב מדי, שהציבור הישראלי לא יקבל בהבנה סיטואציה שבה הם "מבזבזים" חצי יום בנסיעה לחיפה, במקום לסיים את עבודתם על התיקים. הם הבינו גם שמוטב להם לא לשאת דברים בפומבי בעת הרגישה הזו, שכן כל אמירה שלהם עלולה להתפרש בצורה לא נכונה.
היועמ"ש שותק היום, ובצדק. הוא "ידבר" במסגרת ההכרעה הכתובה והמנומקת שיפרסם לציבור. בשנה שעברה, בכנס המשפט בחיפה, הודיע היועמ"ש כי חקירת תיקי נתניה על סף סיום. "יצאו דברים בתקשורת. ממני לא תשמעו דברים נוספים. חשוב לי שהחקירה תהיה יסודית, ונגיע לחקר האמת", אמר אז היועץ. עכשיו הגיע העת לדעת מהי אותה אמת, לשיטתו.
מנדלבליט הוא אולי האדם הבודד ביותר במדינת ישראל היום. יש לו כמובן חברים, ומשפחה, ומשנים ליועמ"ש ועוזרים, שתומכים בו. אבל את ההחלטה הגורלית הוא יקבל בינו לבין עצמו. בינו לבין אלוהיו. אפשר לבקר אותו, אפשר לצדד בו, אי-אפשר לקנא בו.
אם יש מישהו שיכול להבין מה עובר על מנדלבליט בימים אלה, זהו שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז. מזוז, שמגיע לכנס חיפה (גילוי נאות - החתום מעלה מנחה פאנל בהשתתפות מזוז), קיבל בזמנו שתי החלטות גורליות בתיקי חקירה של ראשי ממשלה לשעבר.
במקרה הראשון נחקר אריאל שרון שהיה באותה עת שר החוץ ושר התשתיות, בחשד כי קיבל שוחד מהיזם דודי אפל, באמצעות העסקת בנו של שרון, גלעד, בפרויקט האי היווני (פרויקט נופש ותיירות שאפל רצה להקים על האי פאטרוקלוס ביוון). ביוני 2004 הורה מזוז על סגירת התיק נגד שרון. מזוז התייצב אז מול ביקורת ציבורית וגם ביקורת מבית, בעיקר של פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, שטענו כי צריך היה להגיש כתב אישום נגד שרון.
ב-1 במרץ 2009 הודיע מזוז לראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, כי החליט להגיש נגדו כתב אישום בפרשת "מעטפות הכסף" שקיבל מאיש העסקים מוריס טלנסקי. בתום הליך משפטי ארוך זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את אולמרט מהאישומים בפרשת טלנסקי וראשונטורס, והרשיע אותו בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות. לאחר הזיכוי אמר העיתונאי אמנון דנקנר, חברו של אולמרט, כי פרקליט המדינה משה לדור "צריך להתאבד".
מזוז יצא אז לתקשורת ואמר שפרקליטות המדינה חייבת לערער על זיכוי אולמרט בפרשת טלנסקי. "אני חושב שלקבוע כי שר בכיר שמקבל כספים במעטפות ובדרכים אחרות, שמנהל קופה סודית, שפועל בניגוד עניינים חמור, מקבל מאות אלפי דולרים ומסייע בעסקים לאותו אדם שנותן (טלנסקי) - הקביעה שזה לא מגיע לעבירה של הפרת אמונים היא בעיניי מאוד בעייתית", אמר מזוז.
משה לדור לא שעה ל"המלצתו" של אמנון דנקנר, והמשיך לדבוק בחיים. בסופו של דבר, לאחר ששולה זקן הפנתה עורף לפטרונה לשעבר והביאה לפרקליטות ראיות חדשות, נפתח מחדש משפטו של אולמרט והוא הורשע גם בפרשת טלנסקי-מעטפות הכסף.
דנקנר לא היה היחיד שמתח ביקורת חריפה על הפרקליטות. אז, כמו היום, היא סבלה מהתקפות קשות, על רקע מה שבפרקליטות ראו כמלחמה עיקשת בשחיתות הציבורית. אחרי זיכוי אולמרט התייחס מזוז להתקפות על הפרקליטות ואמר כי "לפני שנים אחדות החלה תגובת נגד של המערכת הציבורית, חלקם החליטו שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה... המטרה היא להפעיל לחץ, ליצור מורא בפרקליטות, שיהיה חשש לנהל הליכים, להגיש כתבי אישום, לפתוח בחקירות. שתהיה גישה ביקורתית כלפי המערכת שתרפה את ידי המערכת".
מזוז הוסיף ואמר כי "מול המתקפות האלה אנשים הגונים בחברה הישראלית צריכים לקום, להתייצב ולתת רוח גבית למערכת האכיפה, במאבק החשוב והקריטי שלה על ניקיון מערכות השלטון בישראל".
המתקפה על מערכת המשפט רק החריפה מאז. הדברים של מזוז אחרי זיכוי אולמרט תקפים היום שבעתיים.
2.
קשה להשתחרר מהרושם ששופטת המחוזי בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, הביאה בחשבון את תיקי ראש הממשלה נתניהו, כשכתבה את הכרעת הדין המפורטת שלה בתיק של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני. מרגולין-יחידי, שפסק הדין בתיק שמעוני הוא האחרון שהיא כותבת לפני יציאתה לגמלאות, רצתה להותיר חותם. היא יותר מאשר קרצה לכיוון הפרקליטות והיועמ"ש כשסיפקה מבחני עזר שהפעלתם יכולה להקל את בחינת הסוגיה אם יחסיו של נבחר ציבור עם התקשורת וקבלת סיקור אוהד מהווים עבירת שוחד.
כמעט כל התבחינים שהציעה מרגולין-יחידי בהכרעת הדין בתיק שמעוני, מסייעים לתזה של היועמ"ש בכתב החשדות שהוגש נגד נתניהו בתיקים 2000 ו-4000. למשל, "קיומם של אינטרסים עסקיים חיצוניים של בעליו של כלי התקשורת שיש לנבחר הציבור זיקה אליהם", "הקו שנקט כלי התקשורת עד כה" (אם היה עוין לנבחר הציבור ולפתע שינה את גישתו), "סוג המעורבות בנושאים פרסונליים ובהשפעה על תוכן הכתוב", "אופן הצגת המידע ומיקום תמונות וידיעות", "התערבות הקשורה בשיפור מעמד נבחר הציבור ו/או התערבות הקשורה ליריביו", "משך ההתנהלות ומידת החשיבות שמייחס נבחר הציבור לסיקור תקשורתי באופן כללי".
3.
לפני שנים רבות כתב המשורר משה טבנקין בשירו "ביום מסה": "בבגוד באדם דרכו - מארבע רוחות העולם, רגליו יוליכוהו שולל - אל מחוז אין בו חפץ". נזכרתי בשיר הזה בתחילת השבוע כשעד המדינה בתיק 4000, ניר חפץ, ועו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), התייצבו לדיון בבקשה שהוגשה להסיר את צו איסור הפרסום מעל סיפור תרגיל החקירה שנעשה לחפץ במשטרה.
חפץ נתפס על-ידי אנשי ראש הממשלה נתניהו כמי שבוגד בדרכו ובוגד בהם. עו"ד אמיר טבנקין הוא נכדו של אחיו של משה טבנקין.
הדבר הבולט ביותר בדיון היה שחפץ חושש לשלומו. בא-כוחו של חפץ, עו"ד אילן סופר, התריע כי חפץ "נתון תחת מתקפה מאורגנת על-ידי כוחות בעלי עניין בניצוחו של ראש ממשלת ישראל". חלפו רק יומיים, ודלת הבניין שבו מתגורר חפץ נופצה על-ידי אלמונים.
אולם בדיקת המשטרה העלתה כי ככל הנראה מדובר באירוע שאין לו כל קשר לחפץ או לחורשי רעתו. הבדיקה העלתה כי מדובר היה באירוע שבו שליח רשלני של רשת פיצה, שהביא פיצה לשכניו של חפץ, נגח בטעות בדלת הזכוכית כשהקסדה על ראשו ושבר אותה. לפעמים החיים הם הרבה יותר פשוטים ממה שהם נראים.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.