דוכן של אינטל בסין / צילום: China Stringer Network, רויטרס
רשויות פדרליות בארה"ב לא מגיבות כראוי לניסיונות של גופים ממשלתיים סיניים לנצל בשיטתיות את המחקר והפיתוח בארה"ב לצורך חיזוק הכלכלה והצבא של סין, כך לפי דוח חדש של הסנאט האמריקאי.
במה שידוע כ"תוכניות כישרונות", ממשלת סין מתגמלת חוקרים שמעבירים לעתים קניין רוחני לסין, ובכמה מקרים אף מקימים מעבדות צללים מחוץ לארה"ב שמחקות את המחקר ופיתוח האמריקאי - לפי הדוח שפרסמה השבוע תת הוועדה הקבועה בסנאט לחקירות. בדוח נאמר גם כי משתתפי התוכניות הללו מקבלים הוראות להסתיר את השתתפותם מהרשויות בארה"ב.
הדוח הדו-מפלגתי מאשים את ה-FBI ואת הגופים שמממנים מחקר אמריקאי, ביניהם מכוני הבריאות הלאומיים, מכון המדע הלאומי ומשרד האנרגיה, במה שמתואר כתגובה איטית ובלתי מתואמת לאיום של תוכנית הכישרונות הסינית. "הכישלונות הללו ממשיכים לערער את היושרה של מאמץ המחקר האמריקאי ולסכן את הביטחון הלאומי שלנו", נכתב בדוח.
מאמצי הגיוס של ממשלת סין מתרכזים בחוקרים ילידי סין שעובדים בארה"ב, אך היא גייסה גם כמה אנשים שאינם סינים במוצאם. הדוח כולל דוגמאות של מדענים שממומנים בארה"ב, שלא דיווחו לכאורה על השתתפותם ב"תוכנית אלף הכישרונות" הסינית - שהיא הידועה ביותר מבין כ-200 תוכניות סיניות דומות, או שעסקו בפעילות אחרת שמנוגדת לערכי המחקר בארה"ב.
החוקר שעבר לסין עם 30 אלף מסמכים
חוקר במשרד האנרגיה האמריקאי העביר יותר מ-30 אלף תיקים אלקטרוניים ממעבדה לאומית ששמה לא צוין לפני שהוא עצמו חזר לסין - בה התמנה לפרופסור, לפי הדוח. עובד אחר במעבדה לאומית ששמו לא צוין, שקיבל מינוי באוניברסיטת סינית במסגרת "תוכנית אלף הכישרונות" חשוד שלקח עימו קניין רוחני ומידע על פטנטים לסין.
בדוגמה נוספת, חוקר פיזיולוגיה שעבודתו מומנה על ידי מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב החזיק בתפקיד גם בבית הספר לרפואה צינגואה בסין, והעביר אליו עבודה שהייתה אמורה להתבצע בארה"ב.
תת-הוועדה מתחה ביקורת על המכון המדעי הלאומי, NSF, שמממן כ-27% מכל המחקר במימון פדרלי שמתבצע במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב, ועל מכוני הבריאות הלאומיים, NIH, שמשקיעים יותר מ-31 מיליארד דולר בשנה במחקר רפואי - על כך שאינם עושים מספיק כדי להבטיח ציות לתנאי המענקים שלהם.
חקירת הסנאט מדברת על "הודאה מדאיגה" של משרד האנרגיה, על כך שבדצמבר 2018 הוא היה מודע לפחות לתשעה עובדים לשעבר שלו שהיו קשורים לתוכנית אלף הכישרונות הסינית והחזיקו בסיווג ביטחוני בארה"ב. משרד האנרגיה הוא הגוף הפדרלי הגדול ביותר שתומך במחקרי פיזיקה.
נציג של משרד האנרגיה מסר שהמשרד נקט צעדים קונקרטיים לטיפול באיום הסיני, וציין שדוח הסנאט שיבח את המשרד כגוף הפדרלי הראשון שהגדיר בפומבי את תוכנית גיוס הכישרונות הסינית.
חוקרי הסנאט מתחו ביקורת גם על גופי אכיפת החוק, על שהמתינו קרוב לשנתיים עד שסיפקו את המידע שהיה להם על משתתפי תוכנית הכישרונות לגופים הפדרליים שמעניקים את מענקי המחקר. הם האשימו את ה-FBI באי לקיחת האיום של תוכנית הגיוס הסינית ברצינות עד 2018 - עשר שנים אחרי שסין השיקה את תוכנית אלף הכישרונות.
המלצה: לשקול מחדש הנחיה מימי ממשל רייגן
הדוח של הסנאט קובע גם שאוניברסיטאות וחוקרים בארה"ב צריכים לקחת יותר אחריות, בין היתר בכל הנוגע לסינון חוקרים שיש להם ניגודי עניינים כספיים ומקורות מימון זרים.
במקביל נאמר בדוח שלנציגי אוניברסיטאות יש תלונות מוצדקות על תגובת רשויות אכיפת החוק. בין היתר מוזכר לדוגמה כי ה-FBI סיפק לאוניברסיטה רשימה של חשודים בהשתתפות בתוכנית אלף הכישרונות בלי להמליץ לה איך לפעול כלפיהם.
הדוח ממליץ גם שארה"ב תשקול מחדש הנחיה מימי ממשל רייגן הידועה כ-"NSDD-189", שקראה לאי הגבלת גישה למחקר בסיסי למרות האיום שידע כזה עלול ליפול לידי ברית המועצות דאז.
הנושא זכה לתשומת לב לאומית בשנה האחרונה: בשימוע ביולי, ראש ה-FBI כריס וריי תיאר את הקונפליקטים בין תוכניות המענקים בארה"ב ומאמצי סין כאיום על הביטחון הלאומי. "אני חושב שאנחנו צריכים להיות מעט זהירים, כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שבו כספי משלם המסים האמריקאי מנוצלים לרעה לקידום ההישגים של סין בהיבט של הדומיננטיות הכלכלית עלינו", הוא אמר.
בעקבות הדברים הללו, נכתב בדוח של הסנאט, אתרי האינטרנט הממשלתיים בסין השמיטו התייחסות לתוכניות הכישרונות ולמשתתפים שלהן - שבעבר פורסמו בהרחבה.
המפלגה הקומוניסטית הסינית ממלאת תפקיד מוביל בתוכנית אלף הכישרונות, שהושקה ב-2008 כתוכנית הגיוס הסינית המובילה של חוקרים. ב-2017, לפי דיווח של גוף תקשורת סיני רשמי, סין גייסה מעל 7,000 "אנשי מקצוע בכירים" במסגרת התוכנית הזו.
דוח מודיעין אמריקאי מ-2018 העריך ש-2,629 מהאנשים הללו היו מדענים בארה"ב, במקרים רבים עם מומחיות בתחומי מחקר שסין מעניקה להם עדיפות גבוהה בתוכניות הפיתוח שלה. 44% מאותם מדענם התמחו ברפואה ובמדעי החיים, ו-22% עבדו ביישום טכנולוגיות תעשייה.