הורים עובדים / צילום: שאטרסטוק
לא קל למצוא חברות ידידותיות למשפחה באמת בימינו. מעסיקים רבים מקדמים חופשות לידה לאבות, שעות עבודה גמישות ועבודה מהבית, אבל בדרך-כלל מדובר על פסאדה של התחשבות במשפחה. שינויים נרחבים באופן העבודה של אנשים מקשים על עובדים ומנהלים לקבוע גבולות בעבודה. אנשים שמחפשים יותר זמן איכות עם המשפחה חייבים להתבונן מעבר לבניית הדימוי החיובי של החברה, ולחפש מנגנוני תמיכה עדינים יותר.
ראו לדוגמה את ניקי טרוינובסקי, מפיקת טלוויזיה ואשת יחסי ציבור לשעבר באינדיאנפוליס. כשהגיעה לחברה הקודמת שבה עבדה, נאמר לה על ידי אנשי כוח אדם שהחברה ידידותית למשפחה, וכמה מועסקים נהנים מעבודה בבית או מלוחות זמנים גמישים. החברה גם צוינה כמקום עבודה טוב בתקשורת, והיא החליטה לקבל את המשרה שהוצעה לה.
היא הייתה אסירת-תודה כשנאמר לה שהיא תוכל לעבודה ארבעה ימים בשבוע, ובימי שישי תוכל לטפל בתינוקת שלה בבית. היא הסכימה לשכר מופחת ב-20%, בלי הפחתה בהיקף העבודה. העבודה גלשה במהירות ליום החופשv שלה. כשהיא התבקשה לבדוק פרויקט ביום שישי, "הרגשתי מכה בבטן, וחשבתי, 'אני צריכה לעשות את זה'", היא אומרת. אחרי שהיא התבקשה לקבל על עצמה חלק מעבודה של עמית לשעבר, היא מצאה את עצמה עובדת כמעט בכל יום שישי.
"חשבתי שזו חברה ידידותית למשפחה, אבל במציאות, המעסיק שלי עשה את עסקת חייו", אומרת טרוינובסקי, אם לשניים. היא התפטרה בסופו של דבר, בין היתר בגלל הצורך להישאר מחוברת כל הזמן לעבודה. כעת היא פרילנסרית בתחום של יחסי ציבור ושיווק.
פחות שעות עבודה? גם המחיר לשעה יורד
אנשים שמנסים להגביל את שעות העבודה שלהם נאבקים בזרמים נגדיים חזקים. עובדים רבים מעבירים כעת 85% מזמנם בעבודה עם צוותים רבים של עמיתים באזורי זמן שונים בפגישות, מיילים, שיחות ועידה או מסרונים, אומר רוב קרוס, פרופסור למנהיגות עולמית במכללת בבסון בוולסלי, מסצ'וסטס. לכן, הזמינות המקוונת 7/24 וזמן המשרד חשובים יותר.
שיתופי-הפעולה הללו בולעים בנקל שעות עבודה רגילות ומאלצים אנשים לעשות עבודה אינדיבידואלית אחרי שעות העבודה בצוות. "זה מוביל לנזילה איומה של העבודה אל הבית", אומר ד"ר קרוס. זה גם מרחיב את פערי השכר עם אלו שמקדישים פחות שעות לעבודה.
אנשים שעובדים 50 שעות ויותר בשבוע משתכרים בממוצע 4.5% יותר מעובדים באותה דרגה שעובדים 35-49 שעות בשבוע, אומרת קים ווידן, פרופסורית לסוציולוגיה ומנהלת המרכז ללימודי אי-שוויון באוניברסיטת קורנל. זהו היפוך של מגמות השכר לפני שנת 2000, כאשר עובדים בשעות ארוכות יותר קיבלו פחות שכר לשעה, לפי מחקר של ווידן עם יאנגיו צ'ה, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת אינדיאנה ומאוריסיו בוקה, עמית מחקר במכון האוניברסיטה האירופית ליד פירנצה, איטליה. המחקר אמנם אינו כולל את הסיבות להיפוך פערי השכר, אך כמה מומחים אומרים שהוא משקף מגמה בקרב המעסיקים להעניק תוספת שכר לאנשים שמוכנים לעבוד בלי הפוגה בבלוקים ארוכים של זמן, ולתזמן את העבודה שלהם כדי שתחפוף שעות עבודה של עמיתים.
אימהות צפויות לעבוד פחות מ-50 שעות בשבוע, אומר ד"ר ווידן. זה גורם להרחבת פער השכר בינן לקבוצות אחרות.
מיקלה קינר, מחברת Female Firebrands על נשים בעבודה, ניצלה את מדיניות הזמן הגמיש של מעסיק קודם כדי שתוכל להגיע הביתה לארוחת ערב ולשעת ההשכבה של הילדים, אבל עומס העבודה היה כבד עד שהוא זלג ללילה ולסופי שבוע. אחת הבדיחות באותה חברה הייתה שאתה יכול לעבוד היכן שאתה רוצה, כל עוד אתה ממלא את מכסת ה-80 שעות. "ההרגשה שהעבודה לא נגמרת כשאתה מגיע הביתה היא שוחקת", אומרת קינר.
כשהיא שבה לעבודה אחרי חופשת לידה, זה היה כמו להיכנס לאזור צונאמי. כשהיא יצאה מהמשרד ב-17:00, ביום הראשון שחזרה אחרי לידת הילד הראשון שלה, עמית לעבודה שאל: "עובדת רק חצי יום?" אחרי חופשת הלידה השנייה, היא מיד הובילה כמה פרויקטים, "ללא זמן להתארגן, הספידומטר עבר מ-0 ל-80. לא יכולתי שלא להרגיש שהייתה יותר מדי עבודה, 25% יותר, בכל אחת מהמשרות התאגידיות שמילאתי", אומרת קינר.
כדי למצוא חברה שבאמת ידידותית למשפחה עובד צריך להסתכל מעבר לדימוי או למדיניות. תבדקו כמה נשים והורים בכלל ממלאים תפקידי ניהול בכירים, בררו כמה מהם מתנתקים מהעבודה בלילות, בסופי שבוע, בחופשות לידה או בחופשות בכלל.
שיחה על הצבת גבולות בעבודה לא צריכה להיות טאבו. ג'סיקה קלזרטה, סגנית נשיא בחברת כוח האדם Insight Global, סיפרה לאחרונה בפגישה פנימית בחברה על האופן שבו התפתחה התפיסה שלה לגבי ההגדרה של לתת מעצמך 100% במשרה. לאחר שקודמה שלוש פעמים והביאה לעולם שני ילדים, היא לוקחת הפסקות רבות יותר ביום העבדוה שלה כדי לאכול עם ילדיה או כדי לקחת אותם לרופא ילדים. "אני מוצאת את ה-100% החדשים שלי", היא אומרת.