הסטארט-אפים שפונים למילניאלים / אילוסטרציה: Shutterstock
אחת התגובות הכי נפוצות לטורים שלי היא משהו בסגנון "מה זה השטויות האלה, 90% ממה שאת כותבת לא רלוונטי לסטארט-אפים". האמת שזה די נכון, כמעט כל מה שאני כותבת לא רלוונטי עבורם, פשוט משום שהם לא רלוונטיים ל95% משוק העבודה.
מהי קדנציה תקנית
מדוע? כי חברות סטארט-אפ מעסיקות פחות מ 5% מהעובדים במשק, רק שהנתח הזעום הזה, שמתנהל אחרת לגמרי ממרבית הארגונים במשק, משתלט על השיח משל מדובר בפורמט התעסוקה הכי נפוץ בשוק, והתוצאה היא שלל מיתוסים מזיקים שמעוותים את הציפיות מעולם העבודה, במיוחד בקרב צעירים. דוגמה? לא מזמן פנתה אלי תחקירנית מגוף שידור מוביל וביקשה לראיין אותי באשר לנחיצות של השכלה אקדמית בעולם העבודה החדש. עוד בטרם התחלתי לפרוס בפניה את משנתי הקצרה בנושא (אין קריירה בלי השכלה, אין עולם עבודה חדש), היא ישר אמרה "בסטארט-אפים אפשר לעבוד גם בלי תואר".
אני לא מאשימה אותה, זה הבאזז החדש, אבל גם לו היה נכון הרי שמדובר ב 1%-2% מהעובדים במשק (בסטארט-אפים רוב העובדים הם אנשי פיתוח, שרובם המכריע אוחזים בתואר טכנולוגי), אז למה לבזבז על הכלום הזה זמן אוויר, שלא לדבר על להטעות את הציבור? לצערי האייטם הזה כנראה ישודר בסוף - לא חסרים מי שישמחו לספר למצלמה שהיום כבר לא חייבים תואר - ויעניק אישור לעוד מאות צעירים לדלג על השכלה אקדמית. אז מה אם אף אחד מהם לא ימצא עבודה בסטארט-אפ, אלא אם מדובר במיזם של שני עובדים (היזמים) שמחפשים עובד שלישי, חצי בהתנדבות?
עיוות מציאות נוסף באדיבות חברות סטארט-אפ, ואולי הבעייתי שבהם - משך קדנציה "תקני" בחברה. עובדי סטארט-אפים מאופיינים בקדנציות קצרות משמעותית מעובדי חברות מבוססות, קצת כי הם יותר תזזיתיים, אבל בעיקר מפני שהסטארט-אפים נסגרים ופולטים אותם לשוק. הפוקוס המוגזם עליהם יוצר את האשליה כי שנה-שנתיים זהו זמן תקני לקדנציה בחברה, אבל המציאות לא מתיישרת עם הסטנדרט הזה. חברות רציניות נמנעות מעובדים שבקריירה שלהם יותר משתי תחנות קצרות (במיוחד עם הן ברצף), כי לא משתלם להשקיע משאבי הכשרה בעובד שינטוש קצת אחרי שהתחיל להניב ערך (מי שעוזב אחרי שנה-שנתיים כבר הוריד רגל מהגז חודשים ארוכים לפני). חוץ מזה, כשהקדנציות כל כך קצרות, כמה הצלחות כבר אפשר לחלוב מהן, כלומר על איזה בסיס בונים את היתרון היחסי בראיונות העבודה לתפקיד הבא?
עבודה שחורה
ומה לגבי האתגר ומידת ההשפעה בעבודה? תרבות הסטארט-אפים הולידה ציפיות לתפקידים מאד מגוונים ומעניינים, המאפשרים לעובד לממש את הפוטנציאל ולהשפיע על תהליכים כבר בתפקיד הכניסה לשוק העבודה. ואכן כשמספר העובדים בארגון הוא קטן הציפייה הזו די ראלית, אבל בארגונים מבוססים התפקידים הם יותר צרים ועתירי "עבודה שחורה" בפרט בהתחלה - שכר לימוד שהוא הכרחי לבניית קריירה איכותית, בכל מקצוע ומקצוע. מדוע? כיוון שעושר ורוחב התפקידים בסטארט-אפים הוא על חשבון עומק, והתוצאה היא רדידות מקצועית שהופכת את העובדים לכולבויניקים מההתחלה, מה שלא מאפשר להם את מימוש הפוטנציאל בהמשך הקריירה - כלומר, לטובת המימוש ההתחלתי הם משכנו את הקריירה כולה.
לזה תוסיפו את הציפייה לקצב קידום מהיר שאופייני לסטארט-אפים - שנה שנתיים גג בכל תפקיד - מה שגורם לאנשים להתחיל לזוז באי נוחות על הכיסא כבר אחרי שנה וקצת, ולפתח תחושות תקיעות. משהקידום מבושש להגיע הם נוטשים חברות בעלות פוטנציאל קריירה אדיר, לטובת תפקידים בכירים בהגדרתם ורדודים במהותם - כלומר, נסוגים בהתנדבות ומחבלים בערך השוק ובפוטנציאל ההשתכרות. ועוד לא אמרנו כלום על הציפייה לסביבה דינמית, צעירה, אינטימית ובלתי פורמלית, סיבה נוספת לחוסר שביעות רצון ולתחושות תסכול והחמצה, כאילו סטארט-אפ הוא פורמט ההעסקה האולטימטיבי - רק טוב, בלי כל רע.
חוקיות לא ברורה
אז זהו שלא. אם תדברו עם מספיק "פליטי" סטארט-אפים תגלו שהסביבה הצעירה היא לעיתים קרובות סביבה לא בשלה, שהאינטימי והבלתי פורמלי הוא הרבה חוסר גבולות, שהדינמי יותר קרוב לכאוס טוטלי, ושלגמרי לא ברור אם מחר תהיה לכם עבודה. זו הסיבה שאני לא מרבה לכתוב על סטארט-אפים, אינני מבינה עד הסוף את החוקיות שם, אם היא בכלל קיימת, מה גם שלדעתי חסרונותיהם לקריירה עולים לאין שיעור על יתרונותיהם (הרחבה בטור לא כדאי לעבוד בסטארט-אפ), אלא אם אתם אנשי פיתוח. לכן, בטרם אתם בוחרים לבנות קריירה בגזרת הסטארט-אפים לימדו לעומק את המשמעות, ואל תמהרו לעזוב חברות איכותיות לטובת חלומות על אקזיט, שקרוב לוודאי לא יתממש.
ולסיום, קוריוז להמחשת השתלטות הסטארט-אפים על השיח. בעודי כותבת את הטור נתקלתי בטוויטר בציוץ של עיתונאי מצוין לגבי התוצאות העגומות במבחני PIZA שהתפרסמו שלשום. וכך הוא אמר: "מבחני פיזה לא מטרידים אותי...יש הרבה מה לשפר ברמה של תלמידי ישראל, אבל מספר היזמים שצומחים כאן, הסטארטפים והפטנטים נגזרים ממשהו הרבה יותר רחב ממבחן טכני כזה". ואני אומרת, אולי בגלל זה ההייטק כולו מהווה בקושי 8% משוק העבודה הישראלי.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה