לא כדאי לעבוד בסטארט-אפ

סטארט-אפ זו לא באמת מילה נרדפת לאקזיט, אם כבר אז לכישלון

קריירה / צילום: שאטרסטוק
קריירה / צילום: שאטרסטוק

כמות האנשים שחולמים להקים סטארט-אפ, או לפחות לעבוד באחד כזה, גדולה יותר מכמות העובדים בתעשיית ההייטק. מרביתם גברים החולמים על האקזיט הגדול, מוכנים לסכן לשם כך קריירות לא רעות בכלל, למרות הסיכוי הכל כך גבוה לכישלון. במרבית המקרים אני לא בעד המהלך, אלא אם מדובר במפתחים, במובטלים, או (במקרים יוצאי דופן) באנשים שמחוץ לתעשיית ההייטק, שעבורם מיזם שכזה עשויה לפתוח את הדלת לתחום.

מדוע מפתחים הם יוצאים מהכלל? משום שסטארט-אפים בהגדרתם מפתחים את המחר. מפני שאיש פיתוח, בחברה כזו זוכה להתמודד עם אתגרים בחזית הטכנולוגיה והוא שותף לפיתוח מוצרים חדשים מההתחלה, להבדיל ממפתחים בחברות גדולות שרבים מהם עסוקים בפיתוח גרסאות ותחזוקה של מוצרים קיימים. לכן מתכנתים עם ניסיון בסטארט-אפים נהנים מערך שוק גבוה והם מבוקשים מאד גם בחברות הגדולות.

למי נדבק הכישלון?

מתכנתים רבים מעדיפים סטארט-אפים למרות שאופי העבודה שם אינטנסיבי, העומס גדול, הלחץ גבוה והיקף השעות רצחני. הם אוהבים את האווירה הייחודית, מה גם שההזדמנות לקפיצת מדרגה המקצועית ותחושת השותפות ליצירת יש מאין שווה מבחינתם את ההשקעה, שלא לדבר על החלום להתעשר בין לילה.החיסרון העיקרי הוא העדר ביטחון תעסוקתי, לכן מי שבוחר לעבוד בסטארט-אפ חייב לקחת בחשבון שגם מתכנת מצוין עתיד לעוף באותה ההתלהבות בה גויס, ולמי שזה לא מתאים רצוי שמלכתחילה ידיר רגליו מהשכונה המאתגרת הזו.

ומה עם הסיכוי הגבוה לכישלון, האם הוא לא מאיים בעיקר על מתכנתים? מסתבר שלא. למרות שסטארט-אפ במהותו הוא פיתוח של משהו חדש, הכישלון לרוב איננו נדבק לאנשי הפיתוח, ועל כן לא פוגע בערך השוק שלהם. להבדיל משאר בעלי המקצוע בחברה תדמית המפתחים נפגעת הכי פחות, אם בכלל, ומבחינתם מספיקה קדנציה של שנתיים וצפונה כדי ליהנות מהיתרון המקצועי והתדמיתי שעבודה בסטארט-אפ מעניקה להם.

רק המיתוג מבטיח

בניגוד למפתחים שעבורם עבודה בסטארט-אפ היא הזדמנות, עבור שאר העובדים המצב בדרך כלל הפוך, לרבות מנהלי פיתוח. מדוע? משום שבסופו של דבר, ולמרות ההבטחה הגדולה הגלומה במיתוג הנוצץ - 'סטארט-אפ' , כמעט תמיד מדובר בעוד חברה קטנה (עד קטנטנה) שלא תצליח לפרוץ לשום מקום, ובמקרה הטוב תמשיך לדשדש לה בנחת עוד ככה וככה שנים, יחד עם התדמית המקצועית של עובדיה.

המשמעות הפרקטית היא קושי להיחלץ מעולם הסטארט-אפים, וזאת בשל ערך שוק נמוך שהוא תוצאה ישירה של עבודה בחברה קטנה ועלומה (כפי שהרחבתי בטור קודם "תגיד לי מי המעסיק שלך") שהיקפי הפעילות שלה מצומצמים. אנשים מסרבים להבין שהיקפי הפעילות הם מהחסמים הכי פחות עבירים בשוק העבודה, וכי ארגונים ממעטים לגייס אנשים שהתנסו בהיקפים יותר קטנים (מחזור, תקציב, אנשים וכו'), מוכשרים ככל שיהיו. חברת הייטק שמוכרת בעשרות מיליונים ויותר לא תגייס מנהל מכירות יוצא סטארט-אפ שמכר במיליונים בודדים וניהל בעיקר את עצמו, כנ"ל כשמדובר בגיוס מנהלי פיתוח, כספים, מוצר, תפעול וכו', שניסיונם מצומצם משמעותית בהשוואה למקבילים להם בחברות המבוססות, שלא לדבר על מנכ"ל.

מניה איזוטרית בטג'יקיסטן

חברות מתעקשות על ניסיון מקצועי וניהולי דומה לפחות, גם בהיקפים כספיים וגם במספר כפיפים, כולל מאלה שהעבודה בסטארט-אפ הקנתה להם ניסיון שאין למרבית הקולגות בחברות גדולות יותר (למשל אנשי כספים עם ניסיון בגיוס השקעות).

התוצאה היא שמרבית הלא מתכנתים סובלים בעיקר מהחסרונות של סטרט-אפ - עבודה קשה, שכר נמוך יחסית, חוסר יציבות, פיטורים- אלא אם במקרה נפלו על WAZE ולהקתם.

חשוב לזכור שקריירה זה לא שוק ההון. אי אפשר לפזר סיכונים וכל תזוזה משמעה הימור על כל הקופה. לכן מומלץ בחום לא להתעלם מהסטטיסטיקה ולבצע תחקיר יסודי על החברה, המוצר, השוק, הבעלים, המנהלים, השלב בו נמצא הסטארט-אפ וכו', אחרת תגלו שאתם מושקעים כל כולכם במניה איזוטרית בטג'יקיסטן.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com