גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטיבן מנושין, שר האוצר האמריאי / צילום: ג'ייסון לי, רויטרס

לארה"ב יש "חששות רציניים" כלפי הצעות לשינוי עולמי של חוקי מס החברות, אמר שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין, והעלה הצעה משלו שעלולה לסבך את המאמצים לאמץ מערכת מס חדשה לכלכלה הדיגיטלית.

במכתב לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח (OECD), מנושין מצטט חששות של עסקים אמריקאים. הוא כתב ששינוי החוקים המחייבים לגבי זכותן של מדינות להטיל מס על חברות עלול להשפיע על "נדבכים ותיקים של מערכת המס הבינלאומית, שעליה נשענים הנישומים בארה"ב".

במכתב מתאריך 3 בדצמבר מנושין מציין שארה"ב ממשיכה לתמוך בשיחות העולמיות, וקרא למדינות להשעות את המסים שהן מתכננות על שירותים דיגיטליים עד שיגובש הסכם בינלאומי.

ובכל זאת, ההסתייגויות של מנושין מפתיעות בהתחשב בכך שהכללים המנחים לחוקים חדשים הוסכמו באוקטובר בהתבסס על רעיונות שקידמה ארה"ב. וושינגטון דחפה זה זמן רב אמצעים שיחולו על כל החברות, ולא רק על אלו שעסקיהן הם דיגיטליים ברובם.

ההנחיות של אוקטובר התקבלו בברכה על ידי שרי אוצר ממדינות 20G (הכלכלות הגדולות בעולם) בפגישה בוושינגטון. ארה"ב הייתה סביב השולחן לאורך כל התהליך.

השיחות העולמיות הן כבר תרגיל איזון פוליטי מסובך כאשר מדינות נאבקות על הזכות להטיל מס על חברות רב-לאומיות, בייחוד חברות טק שיכולות לרשום רווחים נמוכים יחסית היכן שיש להן לקוחות או משתמשים רבים. המכתב של מנושין אינו מוציא את ארה"ב מהדיונים, אך הוא מעלה דגל אדום מעל הגישה שנדונה במשך חודשים.

ביום ב' השבוע, ממשל טראמפ הציע מכסים על יבוא מצרפת שנע מגבינות ויינות עד תיקי יד וחרסינה בתגובה למס הצרפתי על שירותים דיגיטליים, שטראמפ טוען שהוא מכוון נגד חברות טק מארה"ב.

"משטר של נמל מבטחים"

מנושין ציין במכתבו שכל הסכם עולמי חדש יזדקק כנראה לתמיכה רחבה כדי לעבור בקונגרס האמריקאי, בחקיקה רגילה או כתיקונים לאמנות מס.

הוא הציע רעיון חדש שלפיו החוקים לקביעת אלו מדינות זכאיות לזכויות מיסוי יהיו חלק מ"משטר של נמל מבטחים" במקום להיות מחייבים. לדבריו, הגישה הזו תוכל להרגיע את חששות העסקים. המכתב לא סיפק פרטים על איך ייראה משטר כזה, אך הפיכת החוקים לאופציונליים לחברות עלולה לסבך את השיחות העדינות בלאו הכי, שלא אפשרו עד כה חופש בחירה כלשהו לעסקים.

אפשרות אחת היא שחברות שניצבות בפני מיסוי על פעילות דיגיטלית יוכלו לבחור במערכת החדשה שתגובש על ידי OECD כדרך להימנע מהמסים הללו. חברות מחוץ למגזר הטק, שהביעו לאחרונה חששות באוזני ממשל טראמפ, יוכלו לא לבחור בכלים החדשים ולהישאר במשטר המס הקיים.

אך מדינות שקיוו להכנסות מס חדשות צפיות להתנגד לגישה האופציונלית הזו. OECD מחייב קונצנזוס כדי לקדם כל תוכנית.

גישת נמל המבטחים לא הועלתה עד כה, כתב אנחל גוריה, מזכ"ל OECD, חזרה למנושין אתמול (ד'). "העלינו את הבעיה הזו כי היא עלולה להשפיע על יכולתן של 135 המדינות שמשתתפות כעת בתהליך הזה (של גיבוש הסכמי מס חדשים) להתקדם במסגרת לוח הזמנים ההדוק שקבענו יחד", כתב גוריה. הוא עודד את מנושין להגיע לפריז לפני חג המולד כדי לדון ברעיון שלו. גוריה שיבח את התפקיד שמילא מנושין בקידום הדיונים על ידי העלאת "הצעות חדשניות שקידמו אותנו אל מעבר לחוקי המס שקיימים כעת".

פמלה אולסן, סגנית מנהל תחום המיסוי בחברת הייעוץ והחשבונאות PwC, אמרה שמכתבו של מנושין מהווה עמדת מיקוח מציאותית מבחינה פוליטית, שמשקפת את האינטרסים של העסקים והממשל בארה"ב. "אני לא חושבת שזהו שינוי בעמדה האמריקאית", היא אמרה. "אני פשוט לא חושבת שארה"ב קבעה עד כה מה הייתה עמדתה".

מנושין כתב עוד שארה"ב אינה תומכת במסי מינימום על חברות שבסיסן בארה"ב, כפי שהקונגרס חוקק ב-2017.

דוברת של שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר לא הגיבה על המכתב. מוקדם יותר אתמול אמר לה מר לכתבים שצרפת פועלת לגיבוש הסכם ב-OECD למס דיגיטלי "הוגן ויעיל". הוא הוסיף שהוא מצפה לשוחח עם מנושין אתמול אחר הצהריים.

מכתבו של מנושין מגיע כאשר ממשלות ברחבי העולם מעוניינות לדון בדרך חדשה למסות עסקים בעידן הדיגיטלי. באוקטובר, שרי אוצר מקבוצת 20G קידמו בברכה הצעה שלפיה מגון רחב של חברות עם הפנים לצרכנים ישלמו עוד מס במדינות שבהן יש להן לקוחות, והן מדווחות על מעט רווחים.

מדינות 20G קראו לקידום התהליך הזה במהירות, ולגיבוש עקרונות הסכם כבר עד ינואר. המטרה הייתה להשיג קונצנזוס פוליטי עד יוני 2020, ואחריו להשיג שינויים בחוקים ובאמנות של מדינות יחידות. המכתב של מנושין מעלה תהיות לגבי יכולת העמידה בלוח הזמנים הזה, ואם הסכם בינלאומי עדיין אפשרי.

צרפת התחייבה לבטל את מס השירותים הדיגיטליים שלה, שהוצג ביולי, כאשר יושג הסכם במסגרת OECD. כמה מדינות נוספות - כולל איטליה ובריטניה - הודיעו גם הן על תוכניות למיסוי שירותים דיגיטליים, בטענה שהן יוצרות בכל תחושת דחיפות שבלעדיה לא תהיה עסקה עולמית.

הגישה הקיימת למיסוי חברות שמציעות את מוצריהן בכמה מדינות שייכת לזמנים שבהן הייתה להן נוכחות פיזית משמעותית באותן מדינות, כמו מפעל במקרה של יצרניות רכב.

היום מיסוי רווחי חברות מתבצע היכן שהערך מתהווה, במקרים רבים היכן ששוכן מטה החברה הרב-לאומית, או המדינה עם המיסוי הנמוך שבה רשום הקניין הרוחני שלה. אבל בעידן הדיגיטלי, חברות יכולות להגיע ללקוחות ללא נוכחות פיזית. מצב זה פוגע במדינות של מיסוי גבוה כמו צרפת, שחסרות ענקיות טק משלהן, אך התושבים הם לקוחות של חברות כמו פייסבוק, אלפאבית (גוגל) ואפל.