גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ילדים שבידיהם קופות חיסכון או שקיות מטבעות נהרו אל ה"שפארקאסה", בנק החיסכון המקומי בעיר המרחצאות באדן באדן, כדי לקבל שיעור בהתנהגות פיננסית ראויה.

הפולחן הזה מתרחש ברחבי גרמניה בכל שנה מאז ש"מכון בנקי החיסכון הבינלאומי" השיק את "יום החיסכון העולמי" ב-1924 כדי לקדם אוריינות פיננסית בסיסית, החל מהכלל הראשון: "לעולם אל תוציא יותר משאתה מרוויח".

בימינו, החיסכון נתפס בגרמניה כמסורת וערך חיובי. זה נכון לצרכנים, שמכניסים כספים למזרנים ולחשבונות עובר ושב, למדינה, שמנהלת עודף תקצבי זה חמש שנים, ולחברות, שצוברות רווחים.

הבעיה היא שבעולם של שערי ריבית שליליים, אגירת מזומנים מותירה את משקי הבית הגרמנים עניים יותר בהשוואה לעמיתיהם הבינלאומיים, מפריעה לחברות הגרמניות להשקיע בעתיד שלהן ומרסנת צמיחה כלכלית ברחבי אירופה. ההון החציוני של משק בית הגרמני, 61 אלף אירו (67 אלף דולר), נמוך מזה של יוון, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מבין כל האירופים, לגרמנים יש הכי מעט בעלות על בתים, בין היתר מפני שהם רואים בנדל"ן סיכון.

אז למה הגרמניים חוסכים יותר, גם אחרי שנים של מדיניות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), שמיועדת לצמצם את החיסכון ולעודד את הצריכה וההשקעה?

כמה כלכלנים סבורים שהחסכנות הגרמנית היא ענין שקל לשנות על ידי מדיניות, אך סביר יותר שמדובר על זהות שנבנתה לאור 300 שנות מהפכה, היפר-אינפלציה, מלחמות, תקופות מיתון ודיקטטורה.

המחויבות של גרמניה לחסכנות מחזיקה מעמד בזכות היציבות של בנקי החיסכון שלה, והעובדה שמעמד העובדים רואה בחסכנות ערך חיובי, אמרה סנדרה מאס, פרופסור להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת רוהר בבוכום.

בבאדן באדן, מכסימיליאן ולאסק בן ה-10 אמר שהוא חוסך את כל דמי הכיס שלו, 15 אירו בחודש. ילדים רבים לא היו בטוחים למה הם עושים את זה. "זה בשביל העתיד", אמרה מליסה קראפה בת ה-8.

ולדמר שניידר, שהגיע עם נכדו ונכדתו, סאבין ויוהן, אמר "שערי הריבית עולים ויורדים, אבל אנחנו ממשיכים לחסוך, גברים ונשים".

ה-ECB הוריד בספטמבר את הריביות שוב, למינוס 0.5%, במאמץ לעודד את הגרמנים ללוות כספים, לצרוך או להשקיע, ובכך לתמוך בצמיחה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שמנהלת כעת פלירט עם מיתון.

אבל משקי הבית ממשיכים להחזיק בצד 11% מהכנסתם הפנויה לעומת 9.3% -2013 - מול 7% בארה"ב, לפי נתוני OECD.

לארס פלדן/ צילום:רויטרס

140 מיליארד אירו מתחת למזרנים

בשנה שעברה הוסיפו משקי הבת הגרמנים 108.7 מיליארד אירו לחשבונות הבנק שלהם, יותר מבכל שנה מאז שהאירו הושק, לפי מחקר של דויטשה בנק. פיקדונות המזומנים בבנקים, 2.5 טריליון אירו, הם 40% מהנכסים הפיננסיים של הגרמנים, לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה.

הפיקדונות הללו מרוויחים מעט מאוד תשואה, אם בכלל. בנקים רבים אפילו גובים מהלקוחות כסף עליהם. אבל 60% מהגרמנים אומרים שהם לא מתכוונים לשנות את הרגלי החיסכון שלהם, לפי סקר של התאחדות בנקי החיסכון. רבע מבין אלו ששינו את התנהגותם חוסכים עוד יותר.

ובעיקר, הגרמנים נמנעים מהנכסים שהשביחו ערך בסביבת הריבית האפסית או השלילית, כמו מניות ונדל"ן, שנחשבים מסוכנים מדי. רק עשירית ממשקי הבית מחזיקים מניות, ואילו ל-70% יש חשבונות חיסכון, לפי נתוני הבונדסבנק. עוד כ-140 מיליארד אירו טמונים במזרנים או בבית.

אדם בצפון מערב גרמניה איבד חצי מיליון אירו כאשר חבר שלו הדליק דוד חימום שהכסף היה מוסתר בו, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט.

לארס פלד, ממועצת היועצים הכלכליים של ממשלת גרמניה, אומר שהתנהגות כזו הגיונית יותר מכפי שנדמה בגלל הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית. כאשר דור הבייבי בום מתקרב לפרישה מהעבודה, הוא נמנע מהשקעות מסוכנות. יותר חיסכון, מפני שהריביות יורדות, יכול להיות הגיוני בהקשר הזה.

אנדראס ראדמאכר, הבעלים של מלון "דר קליינה פרינץ" בבאדן באדן, אמר שהוא ואשתו שוחחו לאחרונה על קניית מניות, אבל החליטו להימנע מכך שבגלל התנודות בשוק הזה. "אנשים רבים ממתינים לראות מה יקרה", הוא אמר.

ג'סיקה שרייבר, עוזרת משאבי אנוש בת 23, עובדת במשרה מלאה בחברת טכנולוגיית מידע בפרנקפורט ולומדת בסופי שבוע. היא מכניסה יותר מ-300 אירו בחודש לשלושה חשבונות חיסכון ואין לה חובות. "זה גם לביטחון וגם לקניות עתידיות", היא אמרה.

רשת בנקים שנוסדו במאה ה-18

במשך למעלה ממאה שנה, תרבות החיסכון נעזרה ברשת הצפופה של בנקי שפארקאסן, שנוסדו במאה ה-18. הבנקים הללו חויבו לקבל גם פיקדונות קטנטנים, כאשר הבנקים האחרים טיפלו אך ורק בעשירים. חלק מההיגיון היה לבנות שליטה על המעמדות הנמוכים, ולהרתיע אותם מהתקוממויות, אמר ההיסטוריון הכלכלי רוברט מוסקלה.

היום, הבנקים מנהלים הסברה בבתי ספר, נותנים חסות לאירועים מקומיים, מספקים תחבורה לקשישים ומפיקים רצועת קומיקס בעיתונים, Knax. הם אפילו מנהלים אוניברסיטה. ילדים רבים מקבלים את החשבון הראשון שלהם במתנה בגיל תשע.

"המשימה שלנו לא השתנתה: לקדם תחושת חסכונות בין אנשים", אמר הלמוט שלווייס, נשיא התאחדות בנקי החיסכון בגרמניה.

הבנקים הללו הם המתנגדים הגדולים ביותר למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלטענתם מרמה את ציבור החוסכים הגרמני עם הריבות השליליות שלה. "יש לנו מצב ריביות הרסני, והחוסכים הם המפסידים הגדולים", אמר לותר פולה, מנכ"ל בנק החיסכון בבאדן באדן.

גם המדינה ניצבת לצד ציבור החוסכים. אחרי עודף תקציבי בכל שנה מ-2014, הממשלה הפדרלית אמורה לחסל כליל את החוב הלאומי ב-20-30 השנים הבאות. מאחר שהמשקיעים משלמים למעשה למשה כדי ללוות ממנה, דרך אג"ח בריבית שלילית, ברלין צפויה לסיים גם את 2019 כשנה שישית של עודף תקציבי. למערכת הרווחה של המדינה יש יתרות של עשרות מיליארדי אירו, ויתרות הזהב של גרמניה הן השניות בגודלן בעולם אחרי ארה"ב.

"חלק גדול מקריירה המקצועית שלי היה מחוץ לגרמניה, ואני עדיין נדהם מהחשיבה השונה הזו בברלין ובגרמניה בכלל", אמר מרסל פרצשר, נשיא מכון המחקר הכלכלי DIW בברלין.

החוסכות הגדולות ביותר מבין החברות הגרמניות הן חברות התעשייה בגודל בינוני, עמוד השדרה של הכלכלה, שידועות כ"מיטלשטנד". החברות הללו העלו את יחס ההון העצמי שלהן לנכסים ביותר מחמש נקודות אחוז בעשור האחרון, אל מעל 30%, לפי ההתאחדות הגרמנית של העסקים הקטנים והבינוניים.

Trumpf GmbH + Co. KG, חברה בבעלות משפחתית באזור תעשייה לא בולט בדרום מערב גרמניה, היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיכון, עם מכירות של 3.8 מיליארד אירו ב-2018. ל- Trumpf אין חובות ויש לה מאות מיליוני אירו בבנק. ובכל זאת, לאחרונה היא החלה לצמצם עלויות על רקע ירידה בהזמנות.

החברה החליטה שלא לבקש דירוג אשראי, שיפתח לה את הגישה לשוקי האג"ח, מפני ש"זה תהליך קשה ויקר מדי", אמר שטפן שמיט, סמנכ"ל הכספים. הוא חושב שסוכנויות הדירוג יגבו תעריף של עשרות אלפי אירו.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי שהחיסכון התאגידי הגבוה בגרמניה תורם לפערי ההכנסה מפני שרק לגרמנים מעטים יש מניות, והבעלות על העסקים ריכוזית מאוד.

מומחים רבים, ביניהם כלכלנים חדשים רבים, רואים בחיסכון מופרז מגמה מסוכנת. כאשר המסחר העולמי מצטנן, ביקוש מקומי הוא הדרך היחידה ליציאה מהאטה שפוגעת בכל אירופה.

גרמניה יכולה להשתמש בעודפי התקציב שלה כדי להגדיל הוצאה ציבורית ולעזור לאזן מחדש את הכלכלה האירופית, אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי החדשה, כריסטין לגארד, באוקטובר.

במקום זאת, העודף השוטף במאזן התשלומים הגרמני, שמודד גם את החיסכון המוגזם במשק, יהיה הגדל ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות ב-2019, עם 276 מיליארד דולר - מעל יפן וסין, לפי מכון המחקר השמרני Ifo.

חיסכון לא מציע הגנה מפני זמנים קשים. פעמיים במאה שעברה - בשנות ה-20 ובשנות ה-40 - הגרמנים איבדו את מרבית חסכונותיהם, רק כדי לחזור לחסוך.

מבחינת מוסקלה, צבירת הון אינה המטרה. "זה אפילו לא עניין של הכנסה פרטית", הוא מסביר. "זה עניין של סגנון חיים, שבנוי סביב אתיקת העבודה הגרמנית - אתה בונה את עצמך בשתי ידיך". 

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הזהב בשיא חדש

המאבק על וורנר ברדרס עולה הילוך והמניה עולה ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הבנק המרכזי של סין הותיר ביום שני את הריבית ללא שינוי ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות • אלפאבית מודיעה על רכישה תמורת 4.75 מיליארד דולר ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? • לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש, זו רשימת הסיכונים

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

אזרחים איראנים: "ממתינים לניצוץ אחד שיאפשר לנו להפיל את המשטר"

רה"מ על ועדת החקירה הפוליטית ל-7.10: לחקור מאז אוסלו ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● צה"ל חיסל מחבל חיזבאללה שפעל לשיקום תשתיות צבאיות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

המהלך של רשות ני"ע שירחיב את האכיפה למנהלים בחברות פרטיות

ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים של כמיליון שקל על חברה פרטית לקנאביס רפואי בשל טעויות בדוחות ● בהחלטתה קבעה הוועדה כי לראשונה סמנכ"ל הכספים ורואה החשבון המבקר נושאים באחריות לכשל ● ההחלטה עשויה להשפיע על לפחות 10% מהחברות בבורסה

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?

העיתונאי שלומי אלדר / צילום: צילום מסך יוטיוב

אול־אין פונה לחברה הערבית עם מחלקת פודקאסטים חדשה

בית הפודקאסטים אול־אין מקים מחלקה ייעודית לחברה הערבית בעקבות התחזקות ההאזנה בקרב צעירים וביקוש גובר מצד מפרסמים ● המרכז הארצי החדש להצלת צבי הים במכמורת נפתח לפעילות בהשקעה של 30 מיליון שקל ● ושורת מינויים חדשים בבזק, במשרד הפרסום מנצ' ובאיילון ביטוח ופיננסים ● אירועים ומינויים

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

מכלית נפט בחופי ונצואלה / צילום: Reuters, Humberto Matheus/Sipa USA

טראמפ מאיים להרוס את "צי הצללים" של ונצואלה, ו־8 מיליארד דולר בסכנה

העימות בין ונצואלה לארה"ב מסלים לאחר שהכוחות האמריקאים מנעו ממכליות נפט להמשיך בדרכן, כחלק מהמצור שהטיל טראמפ ● כלכלנים מזהירים: אכיפה מחמירה תגביר את המחסור במזון ובדלק במדינה ותגרום להחרפת האינפלציה