גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ילדים שבידיהם קופות חיסכון או שקיות מטבעות נהרו אל ה"שפארקאסה", בנק החיסכון המקומי בעיר המרחצאות באדן באדן, כדי לקבל שיעור בהתנהגות פיננסית ראויה.

הפולחן הזה מתרחש ברחבי גרמניה בכל שנה מאז ש"מכון בנקי החיסכון הבינלאומי" השיק את "יום החיסכון העולמי" ב-1924 כדי לקדם אוריינות פיננסית בסיסית, החל מהכלל הראשון: "לעולם אל תוציא יותר משאתה מרוויח".

בימינו, החיסכון נתפס בגרמניה כמסורת וערך חיובי. זה נכון לצרכנים, שמכניסים כספים למזרנים ולחשבונות עובר ושב, למדינה, שמנהלת עודף תקצבי זה חמש שנים, ולחברות, שצוברות רווחים.

הבעיה היא שבעולם של שערי ריבית שליליים, אגירת מזומנים מותירה את משקי הבית הגרמנים עניים יותר בהשוואה לעמיתיהם הבינלאומיים, מפריעה לחברות הגרמניות להשקיע בעתיד שלהן ומרסנת צמיחה כלכלית ברחבי אירופה. ההון החציוני של משק בית הגרמני, 61 אלף אירו (67 אלף דולר), נמוך מזה של יוון, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מבין כל האירופים, לגרמנים יש הכי מעט בעלות על בתים, בין היתר מפני שהם רואים בנדל"ן סיכון.

אז למה הגרמניים חוסכים יותר, גם אחרי שנים של מדיניות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), שמיועדת לצמצם את החיסכון ולעודד את הצריכה וההשקעה?

כמה כלכלנים סבורים שהחסכנות הגרמנית היא ענין שקל לשנות על ידי מדיניות, אך סביר יותר שמדובר על זהות שנבנתה לאור 300 שנות מהפכה, היפר-אינפלציה, מלחמות, תקופות מיתון ודיקטטורה.

המחויבות של גרמניה לחסכנות מחזיקה מעמד בזכות היציבות של בנקי החיסכון שלה, והעובדה שמעמד העובדים רואה בחסכנות ערך חיובי, אמרה סנדרה מאס, פרופסור להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת רוהר בבוכום.

בבאדן באדן, מכסימיליאן ולאסק בן ה-10 אמר שהוא חוסך את כל דמי הכיס שלו, 15 אירו בחודש. ילדים רבים לא היו בטוחים למה הם עושים את זה. "זה בשביל העתיד", אמרה מליסה קראפה בת ה-8.

ולדמר שניידר, שהגיע עם נכדו ונכדתו, סאבין ויוהן, אמר "שערי הריבית עולים ויורדים, אבל אנחנו ממשיכים לחסוך, גברים ונשים".

ה-ECB הוריד בספטמבר את הריביות שוב, למינוס 0.5%, במאמץ לעודד את הגרמנים ללוות כספים, לצרוך או להשקיע, ובכך לתמוך בצמיחה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שמנהלת כעת פלירט עם מיתון.

אבל משקי הבית ממשיכים להחזיק בצד 11% מהכנסתם הפנויה לעומת 9.3% -2013 - מול 7% בארה"ב, לפי נתוני OECD.

לארס פלדן/ צילום:רויטרס

140 מיליארד אירו מתחת למזרנים

בשנה שעברה הוסיפו משקי הבת הגרמנים 108.7 מיליארד אירו לחשבונות הבנק שלהם, יותר מבכל שנה מאז שהאירו הושק, לפי מחקר של דויטשה בנק. פיקדונות המזומנים בבנקים, 2.5 טריליון אירו, הם 40% מהנכסים הפיננסיים של הגרמנים, לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה.

הפיקדונות הללו מרוויחים מעט מאוד תשואה, אם בכלל. בנקים רבים אפילו גובים מהלקוחות כסף עליהם. אבל 60% מהגרמנים אומרים שהם לא מתכוונים לשנות את הרגלי החיסכון שלהם, לפי סקר של התאחדות בנקי החיסכון. רבע מבין אלו ששינו את התנהגותם חוסכים עוד יותר.

ובעיקר, הגרמנים נמנעים מהנכסים שהשביחו ערך בסביבת הריבית האפסית או השלילית, כמו מניות ונדל"ן, שנחשבים מסוכנים מדי. רק עשירית ממשקי הבית מחזיקים מניות, ואילו ל-70% יש חשבונות חיסכון, לפי נתוני הבונדסבנק. עוד כ-140 מיליארד אירו טמונים במזרנים או בבית.

אדם בצפון מערב גרמניה איבד חצי מיליון אירו כאשר חבר שלו הדליק דוד חימום שהכסף היה מוסתר בו, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט.

לארס פלד, ממועצת היועצים הכלכליים של ממשלת גרמניה, אומר שהתנהגות כזו הגיונית יותר מכפי שנדמה בגלל הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית. כאשר דור הבייבי בום מתקרב לפרישה מהעבודה, הוא נמנע מהשקעות מסוכנות. יותר חיסכון, מפני שהריביות יורדות, יכול להיות הגיוני בהקשר הזה.

אנדראס ראדמאכר, הבעלים של מלון "דר קליינה פרינץ" בבאדן באדן, אמר שהוא ואשתו שוחחו לאחרונה על קניית מניות, אבל החליטו להימנע מכך שבגלל התנודות בשוק הזה. "אנשים רבים ממתינים לראות מה יקרה", הוא אמר.

ג'סיקה שרייבר, עוזרת משאבי אנוש בת 23, עובדת במשרה מלאה בחברת טכנולוגיית מידע בפרנקפורט ולומדת בסופי שבוע. היא מכניסה יותר מ-300 אירו בחודש לשלושה חשבונות חיסכון ואין לה חובות. "זה גם לביטחון וגם לקניות עתידיות", היא אמרה.

רשת בנקים שנוסדו במאה ה-18

במשך למעלה ממאה שנה, תרבות החיסכון נעזרה ברשת הצפופה של בנקי שפארקאסן, שנוסדו במאה ה-18. הבנקים הללו חויבו לקבל גם פיקדונות קטנטנים, כאשר הבנקים האחרים טיפלו אך ורק בעשירים. חלק מההיגיון היה לבנות שליטה על המעמדות הנמוכים, ולהרתיע אותם מהתקוממויות, אמר ההיסטוריון הכלכלי רוברט מוסקלה.

היום, הבנקים מנהלים הסברה בבתי ספר, נותנים חסות לאירועים מקומיים, מספקים תחבורה לקשישים ומפיקים רצועת קומיקס בעיתונים, Knax. הם אפילו מנהלים אוניברסיטה. ילדים רבים מקבלים את החשבון הראשון שלהם במתנה בגיל תשע.

"המשימה שלנו לא השתנתה: לקדם תחושת חסכונות בין אנשים", אמר הלמוט שלווייס, נשיא התאחדות בנקי החיסכון בגרמניה.

הבנקים הללו הם המתנגדים הגדולים ביותר למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלטענתם מרמה את ציבור החוסכים הגרמני עם הריבות השליליות שלה. "יש לנו מצב ריביות הרסני, והחוסכים הם המפסידים הגדולים", אמר לותר פולה, מנכ"ל בנק החיסכון בבאדן באדן.

גם המדינה ניצבת לצד ציבור החוסכים. אחרי עודף תקציבי בכל שנה מ-2014, הממשלה הפדרלית אמורה לחסל כליל את החוב הלאומי ב-20-30 השנים הבאות. מאחר שהמשקיעים משלמים למעשה למשה כדי ללוות ממנה, דרך אג"ח בריבית שלילית, ברלין צפויה לסיים גם את 2019 כשנה שישית של עודף תקציבי. למערכת הרווחה של המדינה יש יתרות של עשרות מיליארדי אירו, ויתרות הזהב של גרמניה הן השניות בגודלן בעולם אחרי ארה"ב.

"חלק גדול מקריירה המקצועית שלי היה מחוץ לגרמניה, ואני עדיין נדהם מהחשיבה השונה הזו בברלין ובגרמניה בכלל", אמר מרסל פרצשר, נשיא מכון המחקר הכלכלי DIW בברלין.

החוסכות הגדולות ביותר מבין החברות הגרמניות הן חברות התעשייה בגודל בינוני, עמוד השדרה של הכלכלה, שידועות כ"מיטלשטנד". החברות הללו העלו את יחס ההון העצמי שלהן לנכסים ביותר מחמש נקודות אחוז בעשור האחרון, אל מעל 30%, לפי ההתאחדות הגרמנית של העסקים הקטנים והבינוניים.

Trumpf GmbH + Co. KG, חברה בבעלות משפחתית באזור תעשייה לא בולט בדרום מערב גרמניה, היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיכון, עם מכירות של 3.8 מיליארד אירו ב-2018. ל- Trumpf אין חובות ויש לה מאות מיליוני אירו בבנק. ובכל זאת, לאחרונה היא החלה לצמצם עלויות על רקע ירידה בהזמנות.

החברה החליטה שלא לבקש דירוג אשראי, שיפתח לה את הגישה לשוקי האג"ח, מפני ש"זה תהליך קשה ויקר מדי", אמר שטפן שמיט, סמנכ"ל הכספים. הוא חושב שסוכנויות הדירוג יגבו תעריף של עשרות אלפי אירו.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי שהחיסכון התאגידי הגבוה בגרמניה תורם לפערי ההכנסה מפני שרק לגרמנים מעטים יש מניות, והבעלות על העסקים ריכוזית מאוד.

מומחים רבים, ביניהם כלכלנים חדשים רבים, רואים בחיסכון מופרז מגמה מסוכנת. כאשר המסחר העולמי מצטנן, ביקוש מקומי הוא הדרך היחידה ליציאה מהאטה שפוגעת בכל אירופה.

גרמניה יכולה להשתמש בעודפי התקציב שלה כדי להגדיל הוצאה ציבורית ולעזור לאזן מחדש את הכלכלה האירופית, אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי החדשה, כריסטין לגארד, באוקטובר.

במקום זאת, העודף השוטף במאזן התשלומים הגרמני, שמודד גם את החיסכון המוגזם במשק, יהיה הגדל ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות ב-2019, עם 276 מיליארד דולר - מעל יפן וסין, לפי מכון המחקר השמרני Ifo.

חיסכון לא מציע הגנה מפני זמנים קשים. פעמיים במאה שעברה - בשנות ה-20 ובשנות ה-40 - הגרמנים איבדו את מרבית חסכונותיהם, רק כדי לחזור לחסוך.

מבחינת מוסקלה, צבירת הון אינה המטרה. "זה אפילו לא עניין של הכנסה פרטית", הוא מסביר. "זה עניין של סגנון חיים, שבנוי סביב אתיקת העבודה הגרמנית - אתה בונה את עצמך בשתי ידיך". 

עוד כתבות

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

ולדימיר טנב, מנכ''ל רובינהוד / צילום: ap, Mark Lennihan

"הוא הקים מעין כת": הכירו את הגורו העולה של ההשקעות המסוכנות בוול סטריט

ולאד טנב, שמוביל את פלטפורמת המסחר המקוון אותה ייסד עם שותף לפני 13 שנה, בגיל 25, מקפיד להפוך את מצגות החברה לשואו ואת לקוחותיה לחוד החנית של המסחר האקזוטי ● עם מועדון מעריצים הולך ומתרחב, טנב הבין את הפוטנציאל בסוחרים פעילים ואגרסיביים, בדרך להכניס את האקסטרים להשקעות המיינסטרים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

חגי אלון / צילום: צילום מסך יוטיוב

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום פי 56

מניית SMX, הנסחרת בנאסד"ק, זינקה בתוך שבוע משווי של פחות מ-6 דולר, והגיעה לשווי שוק של כ־349 מיליון דולר ● למרות זאת, החברה עדיין לא מייצרת הכנסות ומציגה הפסדים משמעותיים