גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ילדים שבידיהם קופות חיסכון או שקיות מטבעות נהרו אל ה"שפארקאסה", בנק החיסכון המקומי בעיר המרחצאות באדן באדן, כדי לקבל שיעור בהתנהגות פיננסית ראויה.

הפולחן הזה מתרחש ברחבי גרמניה בכל שנה מאז ש"מכון בנקי החיסכון הבינלאומי" השיק את "יום החיסכון העולמי" ב-1924 כדי לקדם אוריינות פיננסית בסיסית, החל מהכלל הראשון: "לעולם אל תוציא יותר משאתה מרוויח".

בימינו, החיסכון נתפס בגרמניה כמסורת וערך חיובי. זה נכון לצרכנים, שמכניסים כספים למזרנים ולחשבונות עובר ושב, למדינה, שמנהלת עודף תקצבי זה חמש שנים, ולחברות, שצוברות רווחים.

הבעיה היא שבעולם של שערי ריבית שליליים, אגירת מזומנים מותירה את משקי הבית הגרמנים עניים יותר בהשוואה לעמיתיהם הבינלאומיים, מפריעה לחברות הגרמניות להשקיע בעתיד שלהן ומרסנת צמיחה כלכלית ברחבי אירופה. ההון החציוני של משק בית הגרמני, 61 אלף אירו (67 אלף דולר), נמוך מזה של יוון, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מבין כל האירופים, לגרמנים יש הכי מעט בעלות על בתים, בין היתר מפני שהם רואים בנדל"ן סיכון.

אז למה הגרמניים חוסכים יותר, גם אחרי שנים של מדיניות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), שמיועדת לצמצם את החיסכון ולעודד את הצריכה וההשקעה?

כמה כלכלנים סבורים שהחסכנות הגרמנית היא ענין שקל לשנות על ידי מדיניות, אך סביר יותר שמדובר על זהות שנבנתה לאור 300 שנות מהפכה, היפר-אינפלציה, מלחמות, תקופות מיתון ודיקטטורה.

המחויבות של גרמניה לחסכנות מחזיקה מעמד בזכות היציבות של בנקי החיסכון שלה, והעובדה שמעמד העובדים רואה בחסכנות ערך חיובי, אמרה סנדרה מאס, פרופסור להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת רוהר בבוכום.

בבאדן באדן, מכסימיליאן ולאסק בן ה-10 אמר שהוא חוסך את כל דמי הכיס שלו, 15 אירו בחודש. ילדים רבים לא היו בטוחים למה הם עושים את זה. "זה בשביל העתיד", אמרה מליסה קראפה בת ה-8.

ולדמר שניידר, שהגיע עם נכדו ונכדתו, סאבין ויוהן, אמר "שערי הריבית עולים ויורדים, אבל אנחנו ממשיכים לחסוך, גברים ונשים".

ה-ECB הוריד בספטמבר את הריביות שוב, למינוס 0.5%, במאמץ לעודד את הגרמנים ללוות כספים, לצרוך או להשקיע, ובכך לתמוך בצמיחה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שמנהלת כעת פלירט עם מיתון.

אבל משקי הבית ממשיכים להחזיק בצד 11% מהכנסתם הפנויה לעומת 9.3% -2013 - מול 7% בארה"ב, לפי נתוני OECD.

לארס פלדן/ צילום:רויטרס

140 מיליארד אירו מתחת למזרנים

בשנה שעברה הוסיפו משקי הבת הגרמנים 108.7 מיליארד אירו לחשבונות הבנק שלהם, יותר מבכל שנה מאז שהאירו הושק, לפי מחקר של דויטשה בנק. פיקדונות המזומנים בבנקים, 2.5 טריליון אירו, הם 40% מהנכסים הפיננסיים של הגרמנים, לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה.

הפיקדונות הללו מרוויחים מעט מאוד תשואה, אם בכלל. בנקים רבים אפילו גובים מהלקוחות כסף עליהם. אבל 60% מהגרמנים אומרים שהם לא מתכוונים לשנות את הרגלי החיסכון שלהם, לפי סקר של התאחדות בנקי החיסכון. רבע מבין אלו ששינו את התנהגותם חוסכים עוד יותר.

ובעיקר, הגרמנים נמנעים מהנכסים שהשביחו ערך בסביבת הריבית האפסית או השלילית, כמו מניות ונדל"ן, שנחשבים מסוכנים מדי. רק עשירית ממשקי הבית מחזיקים מניות, ואילו ל-70% יש חשבונות חיסכון, לפי נתוני הבונדסבנק. עוד כ-140 מיליארד אירו טמונים במזרנים או בבית.

אדם בצפון מערב גרמניה איבד חצי מיליון אירו כאשר חבר שלו הדליק דוד חימום שהכסף היה מוסתר בו, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט.

לארס פלד, ממועצת היועצים הכלכליים של ממשלת גרמניה, אומר שהתנהגות כזו הגיונית יותר מכפי שנדמה בגלל הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית. כאשר דור הבייבי בום מתקרב לפרישה מהעבודה, הוא נמנע מהשקעות מסוכנות. יותר חיסכון, מפני שהריביות יורדות, יכול להיות הגיוני בהקשר הזה.

אנדראס ראדמאכר, הבעלים של מלון "דר קליינה פרינץ" בבאדן באדן, אמר שהוא ואשתו שוחחו לאחרונה על קניית מניות, אבל החליטו להימנע מכך שבגלל התנודות בשוק הזה. "אנשים רבים ממתינים לראות מה יקרה", הוא אמר.

ג'סיקה שרייבר, עוזרת משאבי אנוש בת 23, עובדת במשרה מלאה בחברת טכנולוגיית מידע בפרנקפורט ולומדת בסופי שבוע. היא מכניסה יותר מ-300 אירו בחודש לשלושה חשבונות חיסכון ואין לה חובות. "זה גם לביטחון וגם לקניות עתידיות", היא אמרה.

רשת בנקים שנוסדו במאה ה-18

במשך למעלה ממאה שנה, תרבות החיסכון נעזרה ברשת הצפופה של בנקי שפארקאסן, שנוסדו במאה ה-18. הבנקים הללו חויבו לקבל גם פיקדונות קטנטנים, כאשר הבנקים האחרים טיפלו אך ורק בעשירים. חלק מההיגיון היה לבנות שליטה על המעמדות הנמוכים, ולהרתיע אותם מהתקוממויות, אמר ההיסטוריון הכלכלי רוברט מוסקלה.

היום, הבנקים מנהלים הסברה בבתי ספר, נותנים חסות לאירועים מקומיים, מספקים תחבורה לקשישים ומפיקים רצועת קומיקס בעיתונים, Knax. הם אפילו מנהלים אוניברסיטה. ילדים רבים מקבלים את החשבון הראשון שלהם במתנה בגיל תשע.

"המשימה שלנו לא השתנתה: לקדם תחושת חסכונות בין אנשים", אמר הלמוט שלווייס, נשיא התאחדות בנקי החיסכון בגרמניה.

הבנקים הללו הם המתנגדים הגדולים ביותר למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלטענתם מרמה את ציבור החוסכים הגרמני עם הריבות השליליות שלה. "יש לנו מצב ריביות הרסני, והחוסכים הם המפסידים הגדולים", אמר לותר פולה, מנכ"ל בנק החיסכון בבאדן באדן.

גם המדינה ניצבת לצד ציבור החוסכים. אחרי עודף תקציבי בכל שנה מ-2014, הממשלה הפדרלית אמורה לחסל כליל את החוב הלאומי ב-20-30 השנים הבאות. מאחר שהמשקיעים משלמים למעשה למשה כדי ללוות ממנה, דרך אג"ח בריבית שלילית, ברלין צפויה לסיים גם את 2019 כשנה שישית של עודף תקציבי. למערכת הרווחה של המדינה יש יתרות של עשרות מיליארדי אירו, ויתרות הזהב של גרמניה הן השניות בגודלן בעולם אחרי ארה"ב.

"חלק גדול מקריירה המקצועית שלי היה מחוץ לגרמניה, ואני עדיין נדהם מהחשיבה השונה הזו בברלין ובגרמניה בכלל", אמר מרסל פרצשר, נשיא מכון המחקר הכלכלי DIW בברלין.

החוסכות הגדולות ביותר מבין החברות הגרמניות הן חברות התעשייה בגודל בינוני, עמוד השדרה של הכלכלה, שידועות כ"מיטלשטנד". החברות הללו העלו את יחס ההון העצמי שלהן לנכסים ביותר מחמש נקודות אחוז בעשור האחרון, אל מעל 30%, לפי ההתאחדות הגרמנית של העסקים הקטנים והבינוניים.

Trumpf GmbH + Co. KG, חברה בבעלות משפחתית באזור תעשייה לא בולט בדרום מערב גרמניה, היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיכון, עם מכירות של 3.8 מיליארד אירו ב-2018. ל- Trumpf אין חובות ויש לה מאות מיליוני אירו בבנק. ובכל זאת, לאחרונה היא החלה לצמצם עלויות על רקע ירידה בהזמנות.

החברה החליטה שלא לבקש דירוג אשראי, שיפתח לה את הגישה לשוקי האג"ח, מפני ש"זה תהליך קשה ויקר מדי", אמר שטפן שמיט, סמנכ"ל הכספים. הוא חושב שסוכנויות הדירוג יגבו תעריף של עשרות אלפי אירו.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי שהחיסכון התאגידי הגבוה בגרמניה תורם לפערי ההכנסה מפני שרק לגרמנים מעטים יש מניות, והבעלות על העסקים ריכוזית מאוד.

מומחים רבים, ביניהם כלכלנים חדשים רבים, רואים בחיסכון מופרז מגמה מסוכנת. כאשר המסחר העולמי מצטנן, ביקוש מקומי הוא הדרך היחידה ליציאה מהאטה שפוגעת בכל אירופה.

גרמניה יכולה להשתמש בעודפי התקציב שלה כדי להגדיל הוצאה ציבורית ולעזור לאזן מחדש את הכלכלה האירופית, אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי החדשה, כריסטין לגארד, באוקטובר.

במקום זאת, העודף השוטף במאזן התשלומים הגרמני, שמודד גם את החיסכון המוגזם במשק, יהיה הגדל ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות ב-2019, עם 276 מיליארד דולר - מעל יפן וסין, לפי מכון המחקר השמרני Ifo.

חיסכון לא מציע הגנה מפני זמנים קשים. פעמיים במאה שעברה - בשנות ה-20 ובשנות ה-40 - הגרמנים איבדו את מרבית חסכונותיהם, רק כדי לחזור לחסוך.

מבחינת מוסקלה, צבירת הון אינה המטרה. "זה אפילו לא עניין של הכנסה פרטית", הוא מסביר. "זה עניין של סגנון חיים, שבנוי סביב אתיקת העבודה הגרמנית - אתה בונה את עצמך בשתי ידיך". 

עוד כתבות

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● כל מה שקרה השבוע בתעשיות הביטחוניות עוד לפני שפרצה מלחמה

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון