גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרדי גוגל ישראל. בהייטק לכולם יש הזדמנויות שוות. אבל מה קורה בשלבים שלפני / צילום: shutterstock

באחרונה התנהל דיון בקבוצת הפייסבוק של מדור ההייטק שלנו בנוגע לפריפריה ונשמעה טענה נגד קבוצות אוכלוסייה שבוחרות להישאר עניות (ולא להיכנס להייטק). המוביליות החברתית בישראל היא גבוהה, כך נכתב, ולכן אפשר להגיד שזאת הבחירה שלהן. המוביליות החברתית בישראל אכן נחשבת גבוהה ביחס לאי השוויון בישראל (בדרך כלל יש מתאם בין שני הנתונים האלו), אך לפי השערות, הסיבה לכך היא שישראל היא מדינת הגירה.

המשקיע יורם שניר מ-83North צוטט בסוף השבוע כך: "אין בתעשייה הזאת (הייטק - ע"ז) פוזה או פלצנות, היא מכילה ומשטיחה מעמדות. המוביליות החברתית היא אבסולוטית. לא משנה איפה נולדת, מה עשית, ומה למדת - מאותו רגע ואילך אתה באחוזון ה-90 ומעלה. אין שום דבר דומה לזה" (הדברים נאמרו במדור "טיסות נכנסות / טיסות יוצאות" של עיתון "הארץ").

זאת אינה אותה טענה - שניר, כך אני מפרש, אמר שמהרגע שנכנסים לתעשייה, אז הסיכויים להצליח דומים לאלו של כל אחד אחר. לא כל כך ברור לי מה זה אומר בכלל להיכנס לתעשייה - לעבוד בה? להיות יזם בה? האם יזם ששירת בתפקיד טכנולוגי ב-8200 לא מגייס הון יותר בקלות? האם כדי להגיע למשקיעי הון סיכון לא צריך קשרים, שלא בהכרח יש לכל הצעירים בישראל?

אם הכוונה לעובדים אז שניר צודק (רק בנקודה הספציפית הזאת). השכר בתעשייה גבוה בהשוואה לתעשיות אחרות, גם בתפקידים שאינם טכנולוגיים. שניר משקף עמדה רווחת ולא מופרכת - תעשיית ההייטק היא "החלום האמריקאי" - כל אחד יכול להצליח (החלום האמריקאי אגב לא באמת עובד - המוביליות החברתית במדינה נחשבת לנמוכה מאוד ביחס למדינות אחרות). ועדיין, לכל אחד סיכוי שווה לחשוב על רעיון טוב, להקים צוות, להוביל אותו במשך כמה שנים ולמכור את החברה בעשרות ומאות מיליוני דולרים.

אבל, וזה אבל גדול, השאלה היא מה קורה עוד לפני הכניסה לתעשיית ההייטק. קשה לפספס את ההומוגניות של היזמים - גברים, ממרכז הארץ, שחונכו בבתי ספר טובים ושירתו ב-8200. זה לא גורף, תמיד יש יוצאי דופן, אבל רוב המשתנים האלו משותפים לרוב היזמים. במידה רבה, אלו המאפיינים גם של רבים מהעובדים.

האם באמת כל מי שרוצה יכול לעבוד בתעשיית ההייטק? ממש לא. אז איפה המוביליות החברתית?

כמה דוגמאות:

1. עד שהושקה התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה של נפתלי בנט היו יישובים שלמים בישראל (לוד, שלומי וכו') שלא הייתה בהם בכלל האפשרות ללמוד ברמה של 5 יחידות. התוכנית אמרה שיפרה את המצב אבל עדיין שיעור התלמידים הנבחנים מהעשירונים הנמוכים הוא נמוך משמעותית. העשירונים הנמוכים מופלים בהיבטים נוספים - רמת ההוראה שם פחות טובה, מספר כיתות המחוננים שם נמוך יותר ובאופן כללי - הרשויות במרכז הן בדרך כלל עשירות יותר ותקציב החינוך שלהן גבוה משמעותית (לפעמים גם פי 20-30) מזה של הרשויות החלשות.
2. לפי מחקר של משרד האוצר, צעירים בעלי יכולות מתמטיות גבוהות - ציון כמותי של 120 ומעלה בפסיכומטרי - יפנו ללימודי הייטק בלי תלות למצבם הכלכלי של הוריהם. אולם הבעיה היא שלב אחד אחורה: כ-80% מאלו שמקבלים ציון כמותי גבוה הם ילדים להורים מהחציון העליון.
3. בשבוע שעבר פורסמו נתוני פיזה (ללא תלמידים מהחברה החרדית), שהראו כי המצב של התלמידים בחברה הערבית הולך ומחמיר. בעוד שהמצב של התלמידים היהודים נשאר יציב, הציונים של התלמידים הערבים הידרדרו. עיבוד של הנתונים שערכו ב"דה מרקר"הראה כי מערכת החינוך בישראל מורכבת משלוש קבוצות שונות - הציון הממוצע במתמטיקה של התלמידים מהמעמד הכלכלי הנמוך היה מהנמוכים בעולם, פחות מתלמידי קזחסטן ואזרבייג'ן, והציון של תלמידי ישראל המבוססים בעולם הביא אותם למקום 13 בעולם, מעל תלמידי פינלנד, שוודיה ובריטניה.

יש לכך לא מעט סיבות. מונא פארס, שאחראי על התוכניות הלאומיות במשרד החינוך, אמר לי פעם בנוגע לצמצום פערים במתמטיקה כי במשרד הופתעו מרמת הקושי. "יש סיבות שגורמות לכך שקשה לפעול בפריפריה, סיבות שלא מוצאים במקומות חזקים. להערכתי זה קשור למרחק הפיזי - מרחק ממוקדי ההשכלה, ממרכזי התרבות השונים", אומר פארס ומוסיף. "הבנו שחיזוק הציר האקדמי, כלומר מורים ותקציבים, צריך להיות במקביל לחיזוק הציר המנטלי, ששם דגש על הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של התלמידים".

יש גם הבדלים אחרים, למשל בחברה הערבית תפסו (ועדיין תופסים) את תעשיית ההייטק עם פחות יציבות תעסוקתית, אך התפיסות האלו הולכות ומשתנות. גם שיעור הנשירה של הסטודנטים הערבים הוא גבוה יותר. בתעשייה עדיין קל למצוא עבודה באמצעות "חבר מביא חבר", וגם הריכוז של חברות ההייטק במרכז הארץ פוגע כמובן בנגישות של אוכלוסיות נוספות לתעשיית ההייטק.

מי שסבור כי העבודה בהייטק נגישה לכולם עוצם עיניים - הוא מתעלם מרמת החינוך ברוב בתי הספר, מהיעדר מודלים לחיקוי, מפערי שפה ותרבויות, מהעובדה כי קשה לחלום כשאתה במצב כלכלי פחות טוב ומכך שגם ביחידות הטכנולוגיות בצבא יש תת ייצוג לעשירונים הנמוכים. תמיד יש אנשים יוצאי דופן, אבל כשמסתכלים על האוכלוסיות הללו בכללותן, המצב רחוק מלהיות טוב.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• אף מדען רציני לא חושב שרובוטים מתוסכלים יצאו למסע הרג בעתיד הנראה לעין, אבל הקהילה המחקרית משוכנעת שהעשור הקרוב עשוי להיות העשור של הבינה המלאכותית. אז מה צפוי לנו? כתבה של שחר סמוחה

• מה עם זכויות האדם והתחרותיות במשק? כך תנסה ישראל להימנע מהסכנות של עתיד הבינה המלאכותית. אורי ברקוביץ' על דוח של ועדה שעסקה בנושא.
• "היינו במסיבה פרועה כמה שנים, ופתאום מישהו כיבה את האור": עמק הסיליקון מסתגל למציאות חדשה, באדיבות אדם נוימן. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
• "בתאגידים לא מבינים שמנכ"ל סטארט-אפ צריך לתקן את הלפטופ שלו בעצמו". על האתגרים הטמונים בשיתופי פעולה של תאגידים וסטארט-אפים.
• האמן ההולנדי קונסטנט דולארט הבין שהדרך להעביר מסרים על טכנולוגיה היא באמצעות שימוש בה. הוא יצר תמונה של אנגלה מרקל באמצעות בינה מלאכותית וכדי להבין את המניעים של חברות הטכנולוגיה הוא גייס במימון המונים והקים חברה משלו. ראיון של אורי ברקוביץ'
• חדוה בר: "ענקיות הטכנולוגיה ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"
• מאבק על עשרות מיליוני דולרים: ענקית השבבים ברודקום ניצחה את רשות המסים

• איך משחזרים את מובילאיי ואת הקופקסון? תוכנית חדשה של הממשלה להפוך ידע אקדמי לסטארט-אפים צעירים. יסמין יבלונקו עם הפרטים
• איך מצביעים בבחירות ואיך ממלאים לוטו: מה עוד חיפשו הישראלים בגוגל
• "בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מיליון דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת
• בקול ענות חלושה הודיעה גוגל על קצן של משקפי הגוגל גלאס להמונים. מדוע קרס המיזם היומרני ומה אפשר ללמוד מכך על היכולת לחזות את "הדבר הבא". מאמר דעה של צחר רותם

מה בתעשייה:

הפסקת פעילות

חברת סטרטוסקייל, שפועלת בתחום הענן, נסגרה לאחר שגייסה בשש שנות פעילותו סכום של 70 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי אריאל מייסלוס ואיתי בוגנר (שכבר לא בחברה). בתקופה האחרונה ניהלו בחברה מגעים למכירתה, אך כשאלו לא צלחו, הוחלט לסגור את פעילותה ולנסות למכור את הטכנולוגיה שלה. מייסלוס הוא אחד ממייסדי חברת אנוביט שנרכשה ב-2012 על ידי אפל. בין המשקיעים בחברה יש קרנות בולטות כמו בסמר ואנטרה, לצד הקרנות התאגידיות של סיסקו, אינטל וקוואלקום. לידיעה המלאה.

הנפקה

חברת ההדמיה הישראלית ננוקס (Nanox), שפיתחה מכשיר CT קטן בממדיו וזול משמעותית מהמכשירים הקיימים כיום, מקדמת הנפקה בבורסת נאסד"ק ומכוונת לרבעון הראשון של 2020 - כך נודע ל"גלובס". על פי הערכות, מכוונת החברה לגיוס לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר. Nanox הוקמה ב-2012, מעסיקה כמה עשרות עובדים, והמנכ"ל שלה הוא יזם ההייטק הסדרתי רן פוליאקין. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

הסטארט-אפ הישראלי ווקמי (WalkMe), המפתח פלטפורמה לאימוץ טכנולוגיות דיגיטליות, הודיע על גיוס של 90 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.8 מיליארד דולר (עד כה גייסה החברה 307 מיליון דולר). ווקמי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ"ל דן עדיקא, נשיא החברה רפאל סווירי ואייל כהן שפרש מהחברה. את סבב הגיוס הובילה הקרן האירופית Vitruvian Partners. בין המשקיעים בחברה נמנים גם הקרנות מנגרוב קפיטל, EDBI, אינסייט, ג'מיני, גיזה, פלינט, גרינספרינג וסקייל. לידיעה המלאה.

מיזוג

חברת Beyond Verbal הוותיקה ו-Healthymize הצעירה יותר, אשר עוסקות שתיהן בניתוח ועיבוד מידע מתוך הקלטת הקול האנושי, מתאחדות ומגייסות יחד 9 מיליון דולר. את הגיוס מובילה קרן הון הסיכון למדעי החיים aMoon בהובלת מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל. החברה הממוזגת תיקרא Vocalis. ביונד וורבל הוקמה באופן רשמי ב-2012, והיא מנוהלת היום על ידי טל ונדרוב, שהיה המנכ"ל של חברת הרובוטיקה קורינדוס, שנמכרה לסימנס ב-1.1 מיליארד דולר. הלת'ימייז הוקמה על ידי הרופא ד"ר שאדי חסן ומהנדס החשמל ד"ר דניאל ארונוביץ' ב-2015. לידיעה המלאה.

קרנות

קרן ההון סיכון פרגרין (Peregrine Ventures) הודיעה על גיוס של 115 מיליון דולר לקרן רביעית שתתמקד במדעי החיים. הצעד הזה, שמגיע אחרי גיוס קודם של 75 מיליון דולר לפני כשנתיים, הופך את פרגרין לאחת הקרנות המשמעותיות הפועלות בישראל בתחום מדעי החיים, פרגרין, שהוקמה ב-2001, התמקדה לאורך רוב שנותיה בתחום המכשור הרפואי. בשנים האחרונות, הרחיבה את תחום עיסוקה גם לפארמה ולבריאות דיגיטלית, ומדי פעם היא משקיעה בחברות שאינן בתחום מדעי החיים, בין היתר בחברות קלינטק ופודטק, אינטרנט ותוכנה. לידיעה המלאה.