מערכת סקיילורד של חברת Xtend הישראלית / צילום: Xtend
אתה חוגר לראשך את הקופסה-קסדה הקלה והנוחה, מחזיק את השלט ביד ולוחץ על כפתור. רחפן מתרומם לאוויר, וחולף בזמזום מעל רחובות העיר ההומים. דרך המשקפיים אתה רואה את מה שהרחפן רואה: נוף ברור ב-360 מעלות של בתים הרוסים ועצים עקורים. כשאתה מביט למטה, אתה רואה את מה שמתחת לרחפן. התמונה בצבע מלא לא נעצרת. אין משהו נסתר. אתה למעשה מעביר את עצמך באמצעי דיגיטלי אל אתר של אסון טבע.
זו לפחות המטרה. "טלה-תעבורה דיגיטלית", כפי שהתחום הזה מוגדר, עדיין לא קיימת. אבל חסידי הטכנולוגיה הזו, שחלקם מכנה אותה "העברה חיה" (Live Delivery), מאמינים שבשנים הבאות תמהיל של מציאות וירטואלית, רשתות אלחוטיות מהירות ומכונות כמו רחפנים ורכבים קטנים יאפשרו לאנשים להטמיע את עצמם בסביבה אמיתית רחוקה בזמן אמת. "העברה חיה היא סוג חדש של כלי שימציא מחדש את האופן שבו אנחנו חווים את העולם, ויאפשר לנו להיות בנקודה שבה מתרחשים הדברים", אמר מארק קארל-ביליארד, מנהל בכיר ב-Accenture Labs, שמייעצת לעסקים בנושאי מציאות מדומה ומציאות רבודה (VR ו-AR).
בעוד שמציאות מדומה מציגה למשתמש סצנות שצולמו מראש, מציאות מדומה חיה - שמתחילה להופיע בחדרי לימוד וחדרי ניתוח - מאפשרת למשתמשים לחוות את מה שמתרחש בפועל. חברות כבר מתחילות להצמיד גרסאות פשוטות של VR לרחפנים כדי לתת למשתמשים את התחושה של להיות במקום אחר.
מאז מאי האחרון משתמשים חיילים ישראלים על גבול עזה במערכת רחפנים לצורך מעקב אחרי מטעני נפץ ולוחמי אויב בשטחים מוגדרים, ויירוט חפצים מעופפים שהם משגרים, כך לפי צה"ל. הרחפן משדר תמונה חיה בזווית של 130 מעלות לקסדה של החייל המפעיל, וכך אפשר לסרוק אזורים מסוכנים בלי לסכן את חיי החיילים.
מבחינת Xtend, היצרנית של המערכת הזו מתל אביב, שדה הקרב הוא רק ההתחלה. בסופו של דבר החברה רוצה לבנות רחפן קל לשימוש שמשדר וידאו תלת-ממדי ב-360 מעלות לקסדת VR, שתטמיע את המשתמש בכל מקום בעולם שאליו הוא רוצה לטוס. Xtend הוקמה על ידי מטאו ואביב שפירא, האחים שמאחורי חברת ריפליי טכנולוגיות, שמאפשרת לצופים לצפות באירועי ספורט ב-VR ונרכשה על ידי אינטל ב-2016. המייסדים האחרים הם מומחה האווירונאוטיקה אדיר טובי ורובי ליאני, ממייסדי FPV "ליגת המרוצים בישראל" - מלכ"ר שמקדם ומארגן תחרויות רחפנים.
"חששות בטיחות ופרטיות רציניים"
מכשולים טכנולוגיים משמעותיים עומדים בדרכם לחזון הגדול. כמות הנתונים שנחוצים לווידאו תלת-ממד חי ב-360 מעלות אינה מאפשרת שידור ללא פיגור משמעותי בזמן ברשתות האלחוטיות הקיימות, אומר ג'ייקוב צ'קרסקי, מנהל המעבדה לתקשורת הטמעה (Immersive Communication) באוניברסיטת אלבמה. לדבריו, הקסדות נוטות להיות מסורבלות ויקרות והמערכות זקוקות לעוד כרטיסים גרפיים וכבלים. הופעת רשתות הסלולר מהדור החמישי והמחשוב שיאפשר עיבוד נתונים קרוב יותר למכשירים - ולא בענן - יכולה לעזור, אבל שירותי הדור החמישי הם עדיין בחיתוליהם, במיוחד בארה"ב.
כיום יש כמה סטארט-אפים שכבר מפתחים מציאות מדומה חיה בלי רחפנים. סטודנטים באוניברסיטת פורדהם בניו יורק, ששוכנת בשני קמפוסים, יכולים להשתמש בשירות בשם כימרה שפותח על ידי חברת Pagoni VR מניו יורק, לצורך ישיבה בכיתת לימוד בקמפוס השני. חברת Immertec מפלורידה שיתפה פעולה עם J&J בפיתוח זרימה של הליכים ניתוחיים אמיתיים שמתבצעים בעשרות בתי חולים בארה"ב, כולל בית החולים הניתוחי ביילור סקוט ו-ווייט שבשרמן ומכון ויטרוביו לקידום הרפואה בדאלאס.
מציאות מדומה חיה יכולה גם לספק לאנשים גישה למקומות שאי אפשר להגיע אליהם פיזית. Pyrus Medical מסיאטל מפתחת מערכת שנותנת למנתחים רפואיים מבט לתוך כלי דם של פציינטים. המערכת משתמשת בקופסת ראש וחיישנים שמחוברים לצנתרים שמוחדרים לגוף במהלך ניתוח. המבט הזה לתוך הגוף אמור להפחית את הצורך בצילומי רנטגן ניתוחיים ולאפשר צמצום של הליכים חודרניים למינימום. החברה עדיין לא ניסתה את המערכת על בני אדם, ולא קיבלה את אישור ה-FDA.
שילוב מציאות מדומה חיה עם רחפנים הוא השלב הבא. הטכנולוגיה מגיעה בחלקה מהעולם הקטן אך צומח של מרוצי רחפנים מקצועיים. ה"טייסים" עוטים משקפיים במהלך המרוצים, שמעניקים להם מבט מ"יד ראשונה" של התקדמות הרחפן לאורך המסלול. קשה ללמוד את המערכת הזו: לטייס דרושה תשומת לב מלאה רק כדי להטות את הרחפן. "טייסים חסרי ניסיון 'מתרסקים' במקרים רבים", אמר ניקולס הורבצ'בסקי, מנכ"ל ומייסד "ליגת מרוצי הרחפנים". הטייסים מעדיפים במקרים רבים את הצילומים בשחור לבן, משום שזה מאפשר את מהירות העברת הנתונים הגבוהה ביותר, אך שיטה זו אינה מפורטת מספיק לשימוש צבאי או לשימושים נוספים שאינם מרוצים.
שבבי העיבוד הגדולים שנדרשים להזרמה חיה של סצנות הטמעה מעיקים על רחפנים קטנים ומחייבים כוח סוללה גדול, אמרה מילי רדוביץ', אנליסטית ב"תובנות תעשיית הרחפן" (DII). ממשלות רבות מגבילות רחפנים באזורים מיושבים, ומחייבות את המפעילים לעבור מבחני אישור קפדניים להטסה שלהם מחוץ לטווח הראייה, היא אמרה.
"יש חששות בטיחות ופרטיות רציניים והיעדר מודעות לערך המסחרי של רחפנים, ולכן באזורים עירוניים רבים התושבים עדיין לא מקבלים אותם", אמרה רדוביץ'.
אבל חברות הסטארט-אפ ממשיכות קדימה: חברת NewBeeDrone מסן דייגו עובדת על קופסת ראש לרחפן לשימוש צרכני, עם מבט ראשוני של הטייס ותמונות ב-HD. "לפי שעה זו יותר הוכחה של קונספט", אמר דריל הואנג, סמנכ"ל הכספים של החברה. "אבל זה מראה לאנשים איך זה לעוף".
יכולת טיסה של 45 דקות במהירות של 160 קמ"ש
מערכת סקיילורד של Xtend הישראלית לשימוש צבאי כוללת קופסת ראש אלחוטית ורחפן אוטונומי-למחצה בגודל צלחת פריזבי עם ארבעה רוטורים, שנשלט על ידי מכשיר שמוחזק ביד ודומה לפנס קרן לייזר. לפי החברה הרחפן יכול לטוס 45 דקות במהירויות של כ-29 קמ"ש, ולהגיע ל-160 קמ"ש ויותר. החיילים יכולים ללמוד את השימוש בתוך כמה דקות, ולא בכמה חודשים כמו שנדרש ברחפן ידני מלא.
"היכולות הפנורמיות של מערכת סקיילורד מאפשרות לצה"ל לסרוק אזור גיאוגרפי גדול, ולנטרל במהירות איומים ללא צורך בפריסת חיילים", אמר סגן אלוף אסף אורן, מפקד זרוע הלוחמה האופטית של צה"ל.
Xtend מתכננת להתחיל למכור בתחילת 2020 דגם שמציע תצוגה של 180 מעלות שיכולה להשתנות עם תנועות הראש של המפעיל. "זה יהיה כמו לסובב את הראש כדי להביט דרך חלון מכונית", אמר מטאו שפירא. החברה מתכננת גם להוסיף רכיבי מציאות מורחבת, כמו למשל תא טייס וירטואלי שיעזור להפחית את תחושת הסחרחורת של תנועת הראש על ידי צמצום הצורך בתנועה, ומתן תחושה של התמצאות ואיזון.
ענקית הרחפנים הסינית DJI מוכרת קסדות ראש עם וידאו ב-150 מעלות, עם פיגור זמן של שבע אלפיות שנייה בלבד, כך לפי החברה. המערכת גם מאפשרת לאחרים שאינם המפעיל של הרחפן לעטות את המשקפיים וליהנות מחוויית התעופה.
אולם ההתקדמות הטכנולוגית שנחוצה לטלה-תעבורה (teleportation) בשימוש רחב באמצעות רחפנים עדיין רחוקה מאיתנו כנראה בשנים רבות, אמר צ'קרסקי. "רחפנים נראים כמו הטכנולוגיה הטובה ביותר לפריסת המצלמות שמאפשרות טלה-תעבורה דיגיטלית", הוא אמר. "אבל צריך לתכנן לגמרי מחדש את התהליך של איסוף הנתונים והפצתם כדי שהמציאות המדומה תמצה באמת את הפוטנציאל שלה, ויהיה לה אפקט חברתי".