קניון King of Prussia בפנסילבניה / צילום: shutterstock
במשך שנים, הקניונים שנמצאים במיקומים הטובים ביותר בארצות-הברית הצליחו בדרך-כלל להתחמק מן ההרס שפקד את מגזר הקמעונאות הפיזי כתוצאה מהתחרות שיצרו ה קניות באינטרנט.
אבל כעת אפילו הם מתחילים להרגיש את הקושי, מה שמפעיל פעמוני אזעקה חדשים בוול סטריט. כמה מחברות הקניונים שמתגאות בתנועת הקונים הערה ביותר, מזהירות עתה מהאטה בגידול במכירות, והן מנסות להמציא דרכים חדשות להתמודד עם השינוי בהתנהגות הצרכנים ועם המעבר של מיליארדי דולר לקניות ברשת.
לדוגמה, קבוצת סיימון פרופרטי, הבעלים של קניוני King of Prussia בפנסילבניה ו־Phipps Plaza באטלנטה, ג'ורג'יה, מסרה בשיחת הוועידה האחרונה שלה עם משקיעים כי פשיטות רגל קמעונאיות (של חנויות בקניונים) השפיעו לרעה על הרווח התפעולי שלה ברבעון השלישי. סיימון הפחיתה את התחזית שלה לשנת 2019 לטווח רווח של 6.76 עד 6.81 דולר למניה, מטווח תחזית קודם של 7.04-7.14 דולר, בגלל עלות חד-פעמית שקשורה לפירעון של חוב קודם.
טאובמן סנטרז, שהיא הבעלים של The Mall at Short Hills בניו ג'רזי ושל בברלי סנטר בלוס אנג'לס, הנמיכה גם היא את הנחיותיה לאנליסטים לשנת 2019 לרווח תפעולי מנכסים זהים לצמיחה של 0%-1%, מתחזית קודמת של 2%. ויליאם טאובמן, מנהל התפעול הראשי של החברה, אמר כי החדשות הרעות נבעו במידה חלקית מתגובת היתר של השוק לפשיטת הרגל של רשת חנויות Forever 21. "פשיטת הרגל הזו השפיעה באופן לא מידתי על קניונים מהליגה הראשונה, ובמיוחד על טאובמן סנטרז", הוא הוסיף.
במשך שנים, אנליסטים רבים של קמעונאות העריכו כי 260 הקניונים השייכים לליגה הגבוהה ביותר בארה"ב מוגנים ברובם מפני סגירות החנויות ופשיטות הרגל שפגעו במרכז הקניות העממיים יותר, השוכנים באזורים פחות אמידים. הקניונים היוקרתיים מכילים בדרך-כלל אוסף אטרקטיבי של חנויות ומסעדות, שהופך אותם ליותר רלוונטיים וקורצים לצרכנים.
אבל פשיטות הרגל האחרונות של שמות גדולים בקמעונאות מתחילות לנשוב גם לכיוון הקניונים המשובחים. יש יותר סימנים לכך שאפילו כשהקניונים נראים מלאים חנויות, הגידול בהכנסות איטי, משום שבעלי הקניונים הורידו את דמי השכירות כדי שהחנויות יישארו.
Forever 21, לדוגמה, כבר התחילה לסגור 87 חנויות. הרשת תכננה בתחילה לסגור 178 חנויות, אבל צמצמה את המספר הזה אחרי שקיבלה הנחות שכירות מבעלי קניונים, שמצידם הצטרכו להוריד את תחזיות הרווח שלהם.
התפוסה הממוצעת של הקניונים היוקרתיים ביותר ממשיכה לעמוד על רמה המכובדת של כ-90%, אבל כמה אנליסטים חוששים מן העלויות הגבוהות יותר של הבעלים כשהם מחליפים דיירים (חנויות) שעוזבים.
האנליסטים מתחילים גם להביע ספקנות כלפי המדד העיקרי שבעלי הבתים מציגים - קניות לרגל רבועה (או מ"ר). בעלי הקניונים מחשבים בדרך-כלל את המכירות של הקניון מול השטח התפוס ולא מול השטח הכולל, אבל פירוש הדבר הוא שהמדד הזה נשאר ללא שינוי כשחנות נסגרת.
לעתים, כמה חנויות רווחיות מאוד יכולות להטות את המדד של מכירות לשטח. לדוגמה, אולם תצוגה של מכוניות טסלה עשוי להעלות את המכירות לפי רגל רבועה של קניון במאות דולרים.
"נתון זה בעיקר אומר לי על הוספת אולם תצוגה של טסלה לקניון שלך. זה לא אומר לי כלום על איך שהקניון מתפקד", אמר וינס טיבון, אנליסט בגרין סטריט אדבייזורז.
המשקיעים הענישו ב-2019 את בעלי הקניונים החזקים, שמניותיהם בדרך-כלל עוקפות את מניות הקניונים החלשים יותר. בשנה היוצאת, מניות טאובמן ו-Macerich ירדו בערך בשליש, ומניית סיימון ירדה בכ-14%. מדד FTSE Nareit, העוקב אחר קרנות ריט המתמחות בנדל"ן מסחרי, עלה השנה ב-23%.
המניות ירדו כל-כך הרבה, שמספר משקיעים חושבים שזה הזמן לקנות אותן. תשואות הדיבידנד של טאובמן ו־Macerich כעת הן אטרקטיביות במיוחד, 9% ו-11% בהתאמה.
ביל סמיד, מנכ"ל סמיד קפיטל מנג'מנט, אמר כי החברה שלו החלה לאחרונה להשקיע ב־Macerich, בין היתר מפני שמנהלי חברה זו קונים גם הם את מניותיה. קניית מניות על-ידי מנהלים נתפסת על-ידי משקיעים כאיתות לאמון בכך שצפויות עליות נוספות למניות.
אבל אחרים ממליצים להיזהר. "ייתכן שהן לא אטרקטיביות כמו שזה נראה, בייחוד מפני שהדיבידנדים של כמה קרנות ריט דורשים עוד צמיחה של תזרים המזומנים", כתבו אנליסטים במורגן סטנלי בסקירה שלהם.
סיימון, טאובמן ובעלי קניונים גדולים נוספים מציינים כי הם משקיעים הרבה באופציות בידור חדשות ובאסטרטגיות קמעונאות חדשות שמשלבות קניות מקוונות עם חנויות פיזיות. הם גם משקיעים מאות מיליוני דולרים בפיתוח מחדש של מבחר קניונים. הוותיקים יותר מקבלים שיפוץ פנים ומוסיפים לעצמם שטחי מגורים, משרדים או בתי מלון בסביבתם, שיכולים לתרום ערך לנכס.