אבי גבאי / צילום: איל יצהר
המינוי של אבי גבאי לתפקיד מנכ"ל חברת סלקום הוא מינוי ראוי, שכן גבאי העביר את רוב שנותיו במגזר העסקי בבזק ובחברות-הבנות שלה, כך שהוא מכיר את שוק התקשורת היטב; ואולם כיום מדובר בשוק תקשורת אחר ולא פחות חשוב מכך - בחברה בסיטואציה עסקית שונה בתכלית מזו שגבאי הכיר בימיו בבזק.
בסיטואציה הנוכחית בשוק התקשורת בכלל ובסלקום בפרט אין משמעות למנהלים "סלבים", ואין מעשי קוסמות שמנהל מוצלח יוכל לשלוף מהכובע, ולפיכך כל תגובה של מניית סלקום למינוי האמור היא קצרת-טווח ובעיקר מבטאת את אנחת הרווחה מהסיטואציה ההזויה והלא הוגנת בה נותרה החברה לאחר עזיבת המנכ"ל ניר שטרן רגע אחרי הנפקת מניות.
לגבאי יש ניסיון בעבודה צמודה מול עמי אראל, יושב-הראש של סלקום, עוד מימיו בבזק, במה שנראה למתבונן מהצד כיתרון, שכן שיתוף-פעולה בין יו"ר למנכ"ל הוא חיוני להצלחת כל חברה. יחד עם זאת, יש לומר כי רבים רואים באראל את האחראי למצבה הקשה של סלקום, ולא מושיע אשר מסוגל להחזיר את החברה לרווחיות מהותית ומובילות.
גבאי נדרש להוביל חברה המצויה במשבר עסקי קשה ונעה מטראומה של קיצוצים ואובדן הכנסות לטראומה חדשה של קיצוצים והתעצמות התחרות בתחום הטלוויזיה עליו הימרה החברה. החברה פועלת בענף תחרותי במיוחד, בו טרם נדלק אור בקצה המנהרה, קרי אין כל סימן לירידה במפלס התחרותיות. מדובר בסיטואציה עסקית השונה ב-180 מעלות מהסיטואציה המפנקת אותה הכיר גבאי בימיו כמנכ"ל בזק.
שבע שנים - בשנות כלב
גבאי החזיר את המפתחות של בזק בינואר 2013, רגע לפני שהצונאמי של רפורמת כחלון שינה את ענף התקשורת מקצה לקצה. בזק של גבאי הייתה חברה עשירה, מובילת שוק כמעט בכל תחום, יצרנית מזומנים אדירה, וכל זאת בענף לא תחרותי - בדיוק ההפך ממצבה הנוכחי של סלקום.
הימים בהם סיים גבאי את תפקידו כמנכ"ל בזק היו הימים בהם גולן טלקום - אז בהובלתו של מיכאל גולן - החלה את צעדיה הראשונים בחילול התחרות בענף. לכאורה מדובר רק בשבע שנים שחלפו מאז נפרד גבאי מענף התקשורת ועד שהוא חוזר לכיסא המנכ"ל של סלקום, ואולם מדובר בשנות כלב ולא בשנות אדם. אי-שם לפני שבע שנים, מהפכת הסלולר הייתה כאמור בחיתוליה, שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט היו עתידנות, טלפון נייח ניתן היה להשיג רק בבזק ועוד.
סלקום הנוכחית היא חברה דלת-שומן ועתירת-חובות, ולפיכך גבאי מוגבל ביכולות שלו ליזום מהלכים אסטרטגיים מהותיים לא בתוך עסקיה של סלקום, ובוודאי מוגבל באיתור עסקים משלימים מחוץ לשוק התקשורת. הנפקת המניות שהוביל המנכ"ל הנוטש שטרן משפרת את מצבה הפיננסי של החברה ומציידת אותה בתחמושת פיננסית חשובה לצורכי שירות חובות, ואולם היא לא הופכת את סלקום לחברה בעלת משאבים פיננסיים ליוזמות השקעה יקרות.
במציאות זו יידרש גבאי לעסוק במלאכה סיזיפית של מיצוי תוכנית ההתייעלות שהוריש לו שטרן ואולי לנסות ולבצע מתיחת פנים סמנטית של התוכנית העסקית של ההנהלה הקודמת.
במקביל, האתגר המרכזי של גבאי יהיה ריכוז המאמצים במסדרונות השלטון על-מנת לייצר לסלקום סביבה רגולטורית תומכת, או בשתי מילים - לאפשר מיזוג. מכיוון שייקח זמן עד שממשלה חדשה תשב בירושלים, גבאי ינצל את הזמן הקרוב להתמקד בצעדים העסקיים בחברה.
תחילתן של שבע השנים הטובות?
להבנתי, מיזוג של סלקום עם הוט או כל חברה אחרת בענף, אשר יקבל את ברכת הדרך של ממשלת ישראל, הוא החילוץ האולטימטיבי מהמציאות הקשה בענף, והוא מהווה את אסטרטגיית היציאה המוחשית ביותר עבור בעלי המניות, ואולם המפתחות לאקזיט כזה תלויים על קיר משרד התקשורת.
הקטנת מספר השחקנים בענף תביא עימה עליית מחירים, תייצב את המודל העסקי של סלקום ותכניס לחשבון הבנק של גבאי - שרופד ב-50 מיליון שקל ברוטו בסיבוב הקודם בבזק - הון רב נוסף.
בנקודת הזמן הנוכחית יהיה זה הימור לא רציני לנסות ולקבוע אם הניסיון הפוליטי של גבאי יסייע לו להכשיר את הקרקע לטובת מהלכים רגולטוריים המטיבים עם סלקום, או שההפך הוא הנכון. בעל השליטה בחברה, אדוארדו אלשטיין, מהמר מצידו על עסקת "הכול כלול" עם גבאי, במסגרתה הוא מקבל מנכ"ל מנוסה בשוק התקשורת - בחבילה אחת עם פוליטיקאי בדימוס המסוגל על הנייר לפתוח דלתות בירושלים.
גבאי לוקח לידיו את הגה הקברניט של סלקום במהלך שניתן למצוא בו אנלוגיה לימים הלא רחוקים בהם לקח את הגה הקברניט של מפלגת העבודה. מפלגת העבודה דאז, כמו גם סלקום היום, מהוות פלטפורמות יוצאות דופן במונחים ישראלים להישגים מרשימים.
הסוף של גבאי במפלגת העבודה ידוע לכולם - למשקיעי סלקום נותר רק לקוות שבמקרה שלהם הסוף יהיה שונה, ושהטיימינג של גבאי בהצטרפותו לחברה מבשר על תחילתן של שבע השנים הטובות.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.