נגיד הבנק המרכזי ביפן הרוהיקו קורודה / צילום: Yoshio Tsunoda/AFLO
יפן מדגימה עד כמה קשה העבודה של בנקים מרכזיים, כאשר אזרחי המדינה לא קולטים את הרעיון של עליית מחירים מתמשכת. הערכות וניחושים בנוגע לציפיות הציבור לאינפלציה עתידית, וכן ניסיונות להשפיע עליהם הם עיקר העבודה של בנקים מרכזים ברחבי העולם, אלא שלפעמים התחזיות נתקלות בציבור "עקשן" במיוחד.
יפני או יפנית בני 20 עברו אינפלציה ממוצעת של 0.1% בימי חייהם. אין פלא שהנגיד היפני, הרוהיקו קורודה, לא עומד פעם אחר פעם בהתחייבויותיו לאינפלציה של 2%. "לאלו שנולדו בשנות ה־80 וה־90 אין כמעט ניסיון באינפלציה. גם כשאמרו להם שאינפלציה מגיעה, הם לא האמינו", אומר צוטומו ווטנאבה, פרופסור באוניברסיטת טוקיו והנגיד היפני לשעבר. אנשים מנבאים את המחירים בעתיד בהתבסס על מה שהם ראו בשנים האחרונות. במציאות, זה אומר שלקוחות יפנים התרגלו למחירים זולים והם מענישים כל חנות שמנסה לייקר אותם.
נאצומי אוזאקי, סטודנטית שעובדת במשרה חלקית בפארק דיסני בטוקיו, מדגימה את הדברים. היא הפסיקה לקנות בפארק אחרי שהבחינה שהמזכרות במקום מתייקרות. "אני מופתעת לעיתים קרובות שהדברים כה קטנים יכולים לעלות כה הרבה", היא אמרה. "אני צריכה לוותר לעיתים על קנייה כי המחירים גבוהים ממה שאני זוכרת". רינה סאטו, סטודנטית בת 22, נמנעה מקניית משקה קל לאחרונה מפני שהמרכולים בשכונתה הפסיקו לתת הנחות. "מפני שאני יודעת שהמחיר יכול היות נמוך יותר, אני לא רוצה לקנות במחיר שלהם", הוא הסבירה. "אם אני אחכה קצת, המחירים ירדו כנראה".
גם הפדרל ריזרב בארה"ב חותר לאינפלציה של 2% בשנה מפני שהוא רואה אותה כעולה בקנה אחד עם כלכלה בריאה. האינפלציה בארה"ב התקרבה לרמה הזו, אך לא הגיעה אליה זה שנים, ואנשי הפד בוחנים מחדש את מסגרת יעד האינפלציה שלהם כדי להימנע מנפילה למלכודת האינפלציה האפסית כמעט שאליה נפלה יפן. בין האופציות שנשקלות יש גישות שיאפשרו ואולי אפילו יעודדו אינפלציה של מעל 2%, בתקווה שהציפיות לאינפלציה יעלו.
הבעיה, מאמינים בנקאים בבנקים מרכזיים, היא שהציפיות לאינפלציה נמוכה יכולות להגשים את עצמן, אם הן גורמות לצרכנים להירתע ממחירים גבוהים יותר, ולעסקים להימנע מהעלאת מחירים ושכר. "אינפלציה שהיא באופן עקבי מתחת ליעד שלנו יכולה להוביל לדינמיקה לא בריאה שבה הציפיות לאינפלציה בטווח הארוך יורדות, ומושכות אחריהן את האינפלציה־בפועל לרמה נמוכה עוד יותר", אמר יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל לעיתונאים ב־11 בדצמבר.
מבחינת פאואל וקורודה, השגת אינפלציה מתונה של 2% מרחיקה מדינה מסחרחורת של ירידת מחירים ושכר וביקוש נמוך. אבל לאדם הממוצע, עליית מחירי נשמעת כמו עסקה גרועה.
בעיה נוספת של בנקים מרכזיים רבים בעולם היא שהם הפחיתו את הריביות אל קרוב לאפס או אפילו מתחת לאפס בעקבות המשבר הפיננסי כדי לתמוך בצמיחה ובאינפלציה, עם הצלחה חלקית בלבד. בימינו, גם האינפלציה וגם הריביות נשארו נמוכות מאד, ואין לבנקים מרכזים מרחב גדול להורדתן במיתון הבא.
לדברי קורודה אפשר להיחלץ מהבור הזה "זה רק לוקח יותר זמן". הוא אמר בעבר שעליות הדרגתיות בשכר ובמחירים, גם אם הן מתונות, משנות את התפיסות לגבי המחירים בעתיד. פרופסור ווטנאבה מאוניברסיטת טוקיו חולק עליו: "הציפיות למחירים של הצעירים בשנות ה־20 וה־20 לחייהם כנראה כבר לא ישתנו כל חייהם".