חסן דיאב, ראש ממשלת לבנון הנכנס / צילום: Dalati & Nohra/Handout, רויטרס
לבנון הכריזה בליל שלישי על ממשלת קואליציה חדשה בראשות מועמד שנתמך על ידי חיזבאללה ודמויות מהממסד, וגרמה בכך למפגינים שהפילו את הממשלה הקודמת לקרוא לעוד הפגנות, בדרישה לשינויים עמוקים יותר במערכת הפוליטית העדתית במדינה.
בראשות הממשלה יעמוד חסן דיאב, פרופסור להנדסת מחשבים בן 61 שמרצה באוניברסיטה האמריקאית בביירות. הוא כיהן כשר חינוך בשנים 2011־2014. דיאב התחייב להילחם בשחיתות ואמר כי המשבר הכלכלי יהיה בעדיפות הראשונה של הממשלה.
העלייה באלימות בסוף השבוע האחרון יצרה חששות חדשים מכך שההפגנות ידרדרו להתנגשויות הקטלניות שמתרחשות בבגדד בחודשים האחרונים. הימים הבאים יספקו לממשלה החדשה מבחן מוקדם כשהיא תנסה לטפל בתלונות ולשכנע את וושינגטון וריאד שהיא יכולה להתנהל ביעילות.
ההשפעה של חיזבאללה, התנועה הפוליטית והצבאית שנתמכת על ידי איראן, בקואליציה עלולה לקשות על הממשלה לקבל את תמיכת בעלות הברית החיוניות ארה"ב וסעודיה, האויבות המרות של חיזבאללה.
"רק ממשלה שמסוגלת לקחת על עצמה רפורמות אמיתיות ומוחשיות תחזיר את אמון המשקיעים ותפתח את הסיוע הבינלאומי ללבנון", אמר מקור בשגרירות ארה"ב בביירות לפני ההודעה על הממשלה החדשה. "יש קונצנזוס בינלאומי חזק בנקודה הזו: אין מסלול לסיוע בינלאומי מלבד רפורמות קונקרטיות שיבוצעו על ידי ממשלה אמינה ובעלת יכולת", הוסיף.
ארה"ב מספקת תמיכה כספית חיונית ואימון לצבא הלבנוני, שנתפס במדינה כאחד הנדבכים האמינים של הממשלה. אבל בממשל טראמפ יש הטוענים שחיזבאללה הסתנן לצבא הלבנוני, ולכן וושינגטון מסייעת פחות לצבא באחרונה.
ארה"ב וסעודיה, שתמכו בממשלות לבנון במימון חיוני לאורך שנים, נותרו ללא תמריץ לבוא לעזרתה. ההנהגות שלהן רוצות לראות את ממשלת לבנון החדשה משתחררת מהשפעת חיזבאללה, שממשיך לשמור על כוח פוליטי חזק.
בעיות כלכליות במדינה
משטרת המהומות ירתה בסוף השבוע רימוני גז וקליעי גומי על מפגינים, ופגעה בכמה מהם בראש ובעיניים. המפגינים השליכו בתגובה אבנים וענפי עץ על המשטרה.
בימים האחרונים, מתפרעים ברובע העסקים בביירות תקפו סניפי בנקים. מאות מהם נפצעו בעימותים בשבוע שעבר, לפי רשויות הצלב האדום וההגנה האזרחית.
כבר תקופה ארוכה שלבנון נמצאת במצוקה כלכלית: הלירה המקומית קורסת; הבנקים קבעו תקרות למשיכות מזומנים; הפסקות החשמל שהפכו לחלק מחיי היומיום מתגברות; מסעדות, חנויות וספקים מסרבים לתשלומים בכרטיסי אשראי; חברת הטלקום הממלכתית הזהירה באחרונה כי אולי לא תצליח לפרוע את חובותיה הבינלאומיים, מה שיוביל לניתוק מהאינטרנט וברחבי המדינה לא ניתן למשוך דולרים מהכספומטים.
מחשש למשבר כלכלי, בעלי הפיקדונות משכו בשנה האחרונה בשקט את כספם והמירו אותו לדולרים או העבירו אותו לחשבונות בחו"ל. בימים האחרונים, כמה מפגינים הוציאו את התסכול שלהם על הבנקים, כשהם הורסים כספומטים, מנפצים חלונות ראווה שלהם ותוקפים את הפקידים בסניפיהם. עשרות מפגינים קיימו ישיבות מחאה בסניפים, והכריחו את הספסרים לשלם להם מעבר לתקרת המשיכה השבועית המותרת. המפגינים נאספים בקביעות בחזית בניין הבנק המרכזי, וקוראים קריאות בוז וקללות נגד הנגיד שלו, ריאד סלאמה, שנחשב פעם לאחד מבכירי הבנקאים המרכזיים בעולם.
בתחילת גל המחאה הארצי במחצית אוקטובר, הבנקים סגרו את סניפיהם למשך 12 ימי עבודה. כשהם נפתחו מחדש, הם ניצבו בפני בהלת משיכת דולרים, והוטלו הגבלות על משיכות מט"ח והעברות לחו"ל.
אבל לפעולות הללו אין בסיס חוקי, והבנקים מגבילים את המשיכות על בסיס כל מקרה לגופו.
במצב זה משקי הבית בלבנון נאלצים להגביל את הוצאותיהם ולהעניק עדיפות למוצרי יסוד. פעילויות פשוטות כמו יציאה לקפה או מסעדה נחשבות כעת ללוקסוס, אפילו לבעלי כסף ועבודה.
חלוקת כוח דתית מסובכת
במערכת חלוקת הכוח המסובכת של לבנון, ראשות הממשלה היא של מוסלמי סוני, הנשיאות חייבת להיות של נוצרי מארוני ויו"ר הפרלמנט הוא שיעי. אלא שראפיק חרירי, המנהיג הסוני בלבנון, סירב להשתתף בממשלה חדשה בגלל חילוק הדעות שלו עם חיזבאללה. הוא העדיף ממשלה עצמאית של טכנוקרטים, במאמץ לזכות בתמיכת המפגינים. חיזבאללה התעקש על שמירת האליטה המסורתית, כולל חרירי עצמו, בממשלה.
בכירים בממשל טראמפ רוצים לנתק כליל את הסיוע האמריקאי לקואליציה החדשה, אם היא תפגין תמיכה יתרה באיראן. בשנה שעברה השעה ממשל טראמפ זמנית 100 מיליון דולר בסיוע צבאי, במסגרת המסע לצמצם את השפעת חיזבאללה ואיראן בלבנון. כמה פקידים אמריקאים רואים את הסיוע ללבנון כחלק ממסע הלחצים הכלכלי והצבאי הרחב יותר של הממשל לריסון איראן ובעלי בריתה באזור, בייחוד חיזבאללה.
המפגינים יצאו לרחובות
ההכרזה על ממשלה חדשה אמש בביירות הציתה קריאה מידית של מפגינים לצאת לרחובות ולחסום כבישים במחאה על קואליציה שלא נתפסת כאחת שתנקוט בצעדים מקיפים לשינוי צורת המשטר.
"הסיור הראשון שלי אחרי הצבעת האמון יהיה לעולם הערבי, בייחוד למדינות המפרץ", אמר דיאב לכתבים אחרי מינויו.
דיאב עומד בראש קבינט של 20 שרים, שליש פחות מהממשלה וקודמת. אך היא תכלול באופן תקדימי גם שש נשים - קצת פחות משליש מכלל השרים.
מועמדותו של דיאב הועלתה כנראה על ידי חיזבאללה כפוליטיקאי חיצוני יחסית שירחיק את הממשלה החדשה מהמעמד השליט שניהל את לבנון מאז תום מלחמת האזרחים, אומרים כמה אנליסטים. אבל שרים בקבינט החדש המקורבים לאותן מפלגות ממסד, אומרים המבקרים.
לפני כשלושה חודשים, ראש הממשלה לשעבר סעאד חרירי, שנתמך על ידי ארה"ב וסעודיה, התפטר על רקע המחאות ההמוניות, שהוצתו על ידי הצעה למס שנוי במחלוקת על שירות המסרים וואטסאפ. המחאה הפכה לתנועה המונית. המפגינים קראו לסיים את השחיתות ולשנות מהיסוד את המערכת הפוליטית.
המחאות הפכו במהרה גם לקרבות רחוב אלימים בין המשטרה שיורה כדורי גומי לבין המפגינים שמנפצים חלונות ראווה של חנויות כולל מאות פצועים.
ממשלת דיאב תהיה גם תחת לחץ של חיזבאללה להתנגד לעיצומים בינלאומיים. בשבוע שעבר הגדירה בריטניה את חיזבאללה כארגון טרור. לפני כן היא הגדירה כך רק את הזרוע הצבאית שלו. גם ארה"ב וכמה מדינות באירופה רואות בחיזבאללה ישות טרור.
לא ברור אם לבנון תוכל לשחרר את הסיוע המערבי הנחוץ מאד, אם בנקאים מערביים יראו בממשלה גוף שנשלט על ידי חיזבאללה.
"צריך להמתין ולראות מה יקרה", אמר אלן עאון, מחוקק מתנועת הפטריוטים החופשית ואחיינו של הנשיא מישל עאון. "אבל מפני שהיא נתפסת כנתמכת על ידי חיזבאללה מלכתחילה, הממשלה תצטרך לעשות הרבה לזכות באמון ובאמינות כדי להביא את הסיוע הבינלאומי, אם לא יהיה נס".