פרנק לארוז, מזכיר המדינה של מדינת אוהיו בארה”ב / צילום: שלומי יוסף
לפרנק לרוז (Frank LaRose), מזכיר המדינה של מדינת אוהיו בארה"ב מזה כשנה, יש הרבה אחריות על הכתפיים. הוא אחראי על קיומן התקין של מערכות הבחירות באחת מהמדינות החשובות ביותר בבחירות לנשיאות ארה"ב. אוהיו לאחת המדינות ה"מתנדנדות" - מדינות שלא נמצאות בכיס של אף מועמד, ושהניסיון ההיסטורי מראה שיש הן לרפובליקאים והן לדמוקרטים סיכוי סביר לנצח בהן. מאז 1896, רק בשתי מערכות בחירות לנשיאות המועמד שזכה באוהיו לא זכה בבחירות הכלליות. בפעם האחרונה שהדבר קרה, המועמד שנכנס לבית הלבן היה ג'ון פ. קנדי, בעוד אוהיו העדיפה דווקא את ריצ'רד ניקסון.
בין הסוציאליזם של ברני, הישירות של אליזבת והתעוזה של פיט: מה מספרים הדמוקרטים של איווה? | טל שניידר בדרכים, יומן בחירות
אבסורד אמריקאי: ההשפעה העצומה של מדינה חקלאית דלת-אוכלוסין על המירוץ לנשיאות | יואב קרני, דעה
כמזכיר המדינה, תפקיד אליו נבחר לפני כשנה, משמש לרוז מעין קצין בחירות ראשי של המדינה. מתוקף תפקידו הוא אחראי לניהול התקין של הבחירות מכל היבט אפשרי - הקשר עם ענקיות המדיה החברתית, רגולציה, הכשרת מערך עובדי הבחירות, וכמובן המישור הטכנולוגי - עם קיומה התקין של ההצבעה והספירה, כולל כל היבטי האבטחה הדרושים, בהם הגנת סייבר.
ככל שמתקרב מועד הבחירות לנשיאות בנובמבר השנה, כך גדל החשש מניסיונות להשפיע על דעת הבוחרים בדרכים לא כשרות. החשש הגדול הוא שמה ראינו בבחירות 2016, היה רק קדימון ל-2020 והנחת המוצא היא שכל החשודים המידיים כמו רוסיה, סין, ואיראן - ינסו לטמון ידו בצלחת. אוהיו כבר חסמה בהנחיית המשרד לביטחון המולדת סדרת כתובות IP ובלמה התקפה שמקורה בכתובות IP מפנמה, ששימשו חברת בלוקצ'יין רוסית.
אבל לא פחות מכך החשש הוא שהרשתות החברתיות ינוצלו לשם פגיעה בהליך הבחירות התקין. החשש הוא לא רק מפני הפצת מידע שעלול להשפיע על עמדת הבוחרים, אלא מניסיון לפגוע בעצם היכולת של האזרחים לממש את זכות הבחירה, למשל באמצעות הטעיה הנוגעת למועד ומיקום ההצבעה. כחלק ממאמצי ההיערכות לבחירות, הגיע לרוז בשבוע שעבר לישראל כדי להשתתף לצד עשרות פוליטיקאים ורגולטורים בכירים בכנס "סייברטק" שנערך בתל אביב.
כאמור, פייסבוק כיום היא אחד השחקנים החשובים בזירה הפוליטית וככזו, בין המשימות של לרוז נמצאת גם תחזוקת מערכת היחסים איתה. "כקבוצה, מזכירי 50 המדינות בנו מערכות יחסים טובות עם חברות המדיה החברתית", אומר לרוז בראיון ל"גלובס", אך לצד הפרגון הוא לא חוסך בביקורת ומתריע מפני מה שבבחירות הקרבות עלולה להיות החוליה החלשה - הנגישות המוגבלת, בלשון המעטה, של פייסבוק לפניות ציבור.
"כאשר אנו מזהים קמפיין דיסאינפורמציה שמנסה להפיץ מידע שברור לחלוטין שהוא לא נכון, וגם ניתן להוכיח זאת, אני צריך להיות מסוגל לדעת למי בדיוק אני צריך לצלצל בפייסבוק. לצערי אין לי כיום את הביטחון שהייתי רוצה שיהיה לי", אומר לרוז.
מהכוחות המיוחדים להדחת סנאטור ותיק
אפשר לומר שאל תפקיד מזכיר המדינה באחת ממדינות ארה"ב, תפקיד המקביל לתפקיד שר הפנים בישראל - לרוז "התגלגל". בגיל 18 התגייס לרוז לצבא, שם שירת כעשר שנים בכוחות המיוחדים המכונים "הכומתות הירוקות". אחת המשימות בהן עסק בשירותו הצבאי היה אימונים של כוחות צבא זרים. הוא שהה כשנה בקוסובו, בעיראק הוא אימן את הכוחות המיוחדים SWAT, ובמרוקו אימן לוחמים רכובים על גבי סוסים, גמלים וחמורים. האימונים עם צה"ל, שנערכו בפורט בראג, היו לדבריו יוצאי דופן. "כמעט בכל המדינות אנחנו היינו מלמדים אותם משהו. עם צה"ל, הם גם לימדו אותנו משהו. זה היה נהדר".
לאחר שחרורו מהצבא הוא החל ללמוד מנהל עסקים בקולג' ותוך כדי נהג לסייע כפעיל במערכות בחירות מקומיות, במשימות פשוטות כמו הכנסת מכתבים למעטפות, ביול, והתקנת שלטים. במהלך 2009, שיא המשבר הפיננסי, כשחיפש עבודה עם סיום לימודיו, עלה במוחו הרעיון - מדוע שלא ירוץ בעצמו? אשתו הגיבה "בשם אלוהים למה שתרצה לעשות דבר שכזה", הוא מספר, אבל הסכימה בתנאי שיצליחו למכור את הדירה ושהיא תמצא עבודה בעיר הבירה קולומבוס, אליהם יעברו. לדברי לרוז, שני הדברים התגשמו תוך שבוע.
כשהוא בן 30 בלבד, לרוז הצליח להדיח מתפקידו סנאטור דמוקרטי ותיק ונבחר לכהונה בת 8 שנים בסנאט המדינתי. בדרכו לניצחון, השתמש לרוז, לדבריו, בטקטיקות צבאיות. "השתמשתי ביכולות שרכשתי בצבא וניהלתי קמפיין לא קונבנציונלי". במונח 'לא קונבנציונלי' לרוז מתכוון דווקא לקמפיין בחירות במובן הכי מסורתי שיש - "לנקוש על דלתות ולהוציא החוצה מהבתים בוחרים לאירועים שקיימנו על הדשא בחצר האחורית". המתחרה של לרוז, סנאטור דמוקרטי ותיק, התייחס לדבריו לניצחון כאל מובן מאליו וזלזל בו, "אבל כשהסקרים הראשונים החלו להתפרסם כבר עקפתי אותו. ניהלנו קמפיין גרילה לכל דבר ועניין. חברים מהצבא היו באים וישנים על הרצפה ובשבתות היינו יוצאים לדבר עם אנשים באופן אישי, אחד-על-אחד, אמנות שדי נעלמה".
הבעיה, הוא מסביר, היא שהמועמדים "סומכים יותר מדי על תשדירים בטלוויזיה". באנלוגיה לצבא, "פרסום בטלוויזיה הוא כמו חיפוי אווירי" - זה טוב ונחמד "אבל אי אפשר בלי כוחות קרקע". במקביל גייס לרוז תמיכה "גם בקרב קהלים לא שגרתיים כמו ועדי עובדים, בפרט בתחום הבניין, ובקרב הקהילה האפרו-אמריקאית. יצרתי קשרים עם הכמרים שלהם, והם הציגו אותי לקהילות שלהם", סיפר.
כהונת לרוז עמדה בסימן התמחות בניהול מערכות בחירות (elections administration). "הגורם האנושי הוא החשוב ביותר", אומר לרוז, ולכן המטרה היא לגייס למשימת ניהול מערכות הבחירות "אנשים שלא עושים זאת רק בגלל הכסף, אלא גם כאלה שיש להם גם מוטיבציה פטריוטית אלטרואיסטית. את עמיתיי הווטרנים הייתי מגייס בכך שהייתי מזכיר להם את שבועתנו בעת הגיוס - להגן על החוקה נגד כל אויביה מחוץ ומבית. אמרתי להם שעבודה בקלפי היא דרך להגשים את השבועה, משום שהשבועה היא לנֶצַח".
כחלק ממהפכת ניהול הבחירות שהוביל, לרוז ניסח עבור העוסקים במלאכה רשימת משימות בת 34 סעיפים ודדליין של שמונה חודשים ליישומה. בין הסעיפים, שדרוג של מערכת הרישום המוקדם להצבעה (הליך מקדמי שמאפשר את ההצבעה בבחירות, שלא קיים בישראל), עדכון התוכנות לגרסאות העדכניות ביותר, והתקנת מערכות סייבר לאתראה מפני חדירות. "מערכת הרישום להצבעה היתה תקועה בשנות התשעים. היא היתה מועדת לטעויות אנוש בהזנת המידע, היו בה שגיאות קוד במסדי הנתונים וחורי אבטחה שלא יכולנו להשלים עמם".
כחלק ממאמצי האבטחה, הצוותים עצמם עוברים בדיקת רקע וכך גם ספקי הציוד. חברי ועדות הבחירות עוברים הכשרה שכוללת זיהוי דיוג (פישינג) באימייל, כיצד לאבטח סיסמאות מה לעשות כשמתרחשת פריצה וכיצד עליהם להגיב במקרה שכזה. אוהיו גם תכשיר את מטות המועמדים, מהרמה המקומית ועד הפדרלית, כיצד להגן על מאגרי המידע והמיילים. ובנוסף, אפילו העיתונאים שאמורים לכסות את מערכת הבחירות אמורים לעבור הכשרה מיוחדת שתכין אותם למשימה ולזיהוי של קמפיין דיסאינפורמציה. "ראינו הרבה מקרים שבהם עיתונאים היוו מטרה לקמפיינים שכאלה. אם אתה רוסי שרוצה להפעיל קמפיין דיסאינפורמציה, אתה יכול לרכוש מודעות במדיה החברתית, אבל אם אתה רוצה לזכות בכל הקופה אתה יכול לגרום לעיתונאי להפיץ את המידע השגוי הזה", אמר לרוז.
הצבעה דיגיטלית, אבל בלי אינטרנט
ההיערכות של גופי הבחירות באוהיו כמו בכל ארה"ב היא מתמשכת וקבועה בשל העובדה שכמעט בכל עת, המדינה נמצאת לקראת מערכת בחירות כלשהי, בין אם ברמה הארצית, המדינתית או המקומית. באוהיו חיים מעל לכ-11 וחצי מיליון בני אדם, שמונה מיליון רשומים כבוחרים. ביום בחירות ארצי פועלים בכל ועדות הקלפי כ-35 אלף בני אדם ב-88 מחוזות שונים.
תחת הנהגתו, השקיעה אוהיו כ-114 וחצי מיליון דולר בשדרוג ציוד ההצבעה. הציוד החדש נפרש בשטח כבר בשנה שעברה, 2019, וזאת לדברי לרוז בכדי שלעובדי המערכת ו-ועדות הבחירות יהיה די והותר זמן "להתרגל אליהן ולהבין כיצד הן עובדות. היה חשוב לנו לבדוק אותן במהלך מערכות בחירות ששיעור ההשתתפות בהן נמוך, ולא באמצע 2020, לקראת בחירות שצפויות להיות בעלות שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בתולדות המדינה". ברחבי המדינה יש שימוש בכמה סוגי מכונות הצבעה, דבר שאמור למתן השפעה על הבחירות במקרה של תקלה.
כיצד פועלות מכונות ההצבעה הללו? שונה מאוד מישראל. בסוג אחד של המכונות, המצביע מסמן בעיפרון את התיבה הריקה שלצד שם המועמד. הוא מכניס את פתק ההצבעה למכונה, שסורקת אותו. ההצבעה מוזנת למחשב ופתק ההצבעה מהנייר נשמר במכונה ומשמש בהמשך לצורך בקרה וכגיבוי והוכחה לספירת ההצבעה הממוחשבת.
בסוג השני, המצביע מסמן על מסך מגע את אופן הצבעתו, ובהתאם להצבעה, המכונה מדפיסה את הפתק. לאחר ההדפסה, המצביע מוודא בעיניו שלו שהתוכן המודפס על פתק ההצבעה תואם לבחירה שלו על המסך, ואז משלשל את הפתק למכונה.
האתגר בניהול הבחירות הוא לוודא שהמידע על ההצבעה נשאר שלם מרגע שהוא עוזב את המצביע ועד שהוא נספר. לשם כך, מסביר לרוז, "מכונות ההצבעה אינן מתחברות לעולם לאינטרנט, שיטת אבטחה שמכונה Air gap. המכונה ממתינה בחדר נעול תחת שני מנעולים, דמוקרטי ורפובליקני, ונפתחת רק בנוכחות שניהם. בתום יום הבחירות, הנציג הדמוקרטי והנציג הרפובליקני מסיעים את כרטיס הזיכרון לוועדה המרכזית יחד עם פתקי ההצבעה. שם כרטיס הזיכרון מועבר למכונת ספירה, שגם היא לא הייתה מחוברת מעולם לרשת וממוקמת בחדר שמור היטב עם מצלמות מעקב".
ההתמודדות של אוהיו עם אתגרי הבחירות משמשת סוג של מודל עבור שאר המדינות. כיום כמו בעבר, ההצבעה באוהיו, מסביר לרוז, מגובה בנייר, או באנגלית בעלת "שובל נייר". זה לא דבר מובן מאליו. לדברי לרוז, "העובדה שבארה"ב יש עדיין כעשר מדינות ללא שובל נייר היא מזעזעת בעיניי. מדובר בחוסר אחריות".
"שרשרת האספקה של הבחירות מורכבת מחוליות רבות", אומר לרוז, וכל אחת מהן רגישה גם מהצד הטכנולוגי וגם מהצד האנושי. כך, בדומה לאופן שבו ניצח את הבחירות לסנאט, פועל לרוז להביא לכך שלצד אבטחת הסייבר מלמעלה, תהיה למדינה גם שליטה בשטח. "יריבינו בחו"ל כבר טירגטו בעבר בדיסאינפורמציה קהלים כמו מהגרים והקהילה האפרו-אמריקאית. לכן, בנינו יחסים נהדרים עם מנהיגי הקהילה השחורה, כך שאם נגלה פעילות דיסאינפורמציה שמכוונת אליהם, נוכל לפנות אל אנשי אמוננו מקרבם, להדוף את המתקפה ולומר - 'לא, זה שגוי, אולי ראיתם משהו בפייסבוק, אך אל תאמינו לו. הוא לא נכון'. אם אמון הציבור בבחירות ייפגע, יהיה קשה מאוד לתקנו, והנוגדן הכי טוב נגד השקר - הוא האמת, הלא כן?".