אדם משבט הסמבורו בקניה מנסה להניס את הארבה / צילום: NJERI MWANGI, רויטרס
השיטה המסורתית לגירוש נחילי ארבה מהיבולים באפריקה היא להכות בחוזקה על פחיות ולשרוק בקולי קולות. אבל כשהנחילים פושטים בבת אחת על חמש מדינות ומתפזרים בו זמנית על פני שטח בגודל של בירת רוסיה, מוסקבה, נחוצים אמצעים דרסטיים יותר. על פי התצפיות, נחיל אחד של ארבה יכול להכיל 150 מיליון חרקים לקילומטר רבוע. נחיל עצום במיוחד שנמדד בצפון קניה הקיף שטח באורך 60 קילומטרים וברוחב של 40 קילומטרים.
● פחות סקסי מאוסטרליה, אבל לא פחות הרסני | רועי ברק, דעה
בקניה, המשטרה שניצבת מול הפלישה הגדולה ביותר של הארבה זה 70 שנה, יורה עליהם בתת-מקלעים ורימוני גז כדי למנוע מהם לכלות את השדות. באתיופיה הרשויות החליטו על פיזור קוטלי חרקים ממטוסים קטנים מגובה רב אך למרבה הצער (והסכנה), נחילי הארבה ההמוניים אילצו מטוסי נוסעים באזור לבצע נחיתות חירום מסוכנות. באריתראה וג'יבוטי, קבוצות של מאות בני אדם מגרשים את הארבה במשאבות ידניות של קוטלי חרקים ובמרססים על גבי משאיות.
העלייה במספר חרקי הארבה המדברי היא איום חסר תקדים על התזונה, הכלכלה והחיים בכלל ביבשת אפריקה, מסר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, FAO. "זה הפך לבעיה בעלת ממדים בינלאומיים שמאיימת על המזון בכל תת-היבשת הזו", אמר קו דונגיו, מנכ"ל הארגון.
הזן ההרסני ביותר שזולל המון ומהר
ארבה המדבר, הזן ההרסני ביותר מכל זני הארבה, יכול לזלול מזון זהה למשקל גופו בכל יום. נחילים שמכילים מאות מיליוני חרקים כל אחד, יכולים לחסל מדי יום 150 ק"מ של יבול. נחיל בגודל של מנהטן יכול לזלול ביום אחד כמות מזון כמו אוכלוסיית פינת שלוש המדינות של ניו יורק, אמר מומחה הארבה של FAO, קית קרסמן. הטרגדיה היא שיש נחילים גדולים בהרבה.
האו"ם מעריך כי אם ההתפרצות לא תיעצר, ותנאי מזג האוויר יישארו "טובים" לריבוי הטבעי, המכה הזו עלולה להתפשט ל-30 מדינות באפריקה ואסיה.
"זה הרבה יותר רציני ממה שחשבנו", אמר גולייד ארטן, החזאי הראשי של רשות הפיתוח הבין-ממשלתית של מזרח אפריקה. "יותר נחילי ארבה נכנסים לצפון קניה בכל יום, ובקצב הזה הם יוכלו בקרוב להגיע לאוגנדה ולדרום סודאן".
הקשר בין ההתפשטות לבין משבר האקלים
מאחורי התופעה קיים מזג אוויר קיצוני, לפי האו"ם. מזרח אפריקה עברה גשמים כבדים לא רגילים בסוף 2019, שהציפו אזורים צחיחים-למחצה בדרך כלל. תנאים אלו הם אופטימליים לריבוי הארבה אם האדם לא מפריע לו, וזה מהווה אתגר למדינות האזור העניות, שמתמודדות בין היתר גם עם מלחמות אזרחים וסיכונים ביטחוניים נוספים.
נחילים נכנסו לקניה בסוף דצמבר מסומליה, שבה בעיות הביטחון השגרתיות השאירו אזור ריבוי גדול ללא שליטה. כשהם חצו את הגבול, תושבי מחוז ואג'יר הקנייתי החלו לצעוק, לשרוק ולתופף על פחיות כדי להפחיד את הארבה.
בקרב זה הראשון, המאמץ של המקומיים אילץ את הנחיל הראשון לסגת, אבל כעבור יום חזרו נחילים גדולים יותר, והשחירו את השמיים. המשטרה ירתה רימוני גז וכדורים לאוויר, אך הארבה לא התרשם, והמשיך להתפשט. בשבוע שעבר, הנחילים הגיעו למרחק 150 ק"מ ממזרח לניירובי, כשהם פוגעים בשדות התירס ומטעי הפרי באזור.
לא כולם יכולים לרסס את הנחילים מהאוויר
האו"ם מעריך ש-23.6 מיליוני בני אדם באזור כבר ניצבים בפני מחסור במזון בגלל הגשמים המועטים, המצב הביטחוני וכעת גם בגלל הארבה שמחסל מדי יום כמויות עצומות של מזון. ההערכות מדברות על כך ש-8.4 מיליון תושבי באתיופיה לבדה יזדקקו לסיוע במזון בגלל אבדן יבולים כתוצאה מהארבה ההרסני.
נכון לעכשיו ריסוס מהאוויר הוא השיטה היעילה היחידה לצמצום נחילי הארבה, לפי האו"ם, שהודיע כי הוא זקוק לתרומות של 76 מיליון דולר כדי לטפל במשבר.
הריסוסים, שהם קודם כל יקרים אך גם מסוכנים באזורים שבהם פועלים מיליציות צבאיות, כיסו עד כה רק פחות משליש מהאזור הנגוע - כך לפי הסוכנות הבין-ממשלתית לפיתוח מזרח אפריקה. באתיופיה, המדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה באפריקה (אחרי ניגריה), הארבה פלש לכאלף ושמונה מאות קמ"ר של שדות, אזורי מרעה ויערות, הפלישה הגדולה שלו במאה הנוכחית. פחות מעשירית מהשטח הנגוע רוסס, לפי נתוני FAO. הריסוס באזורי המרעה מאתגר במיוחד מפני שדרושים כמה ימים לבעלי העדרים לפנות אותם מהאזור. אתיופיה וקניה זקוקות למטוסי ריסוס נוספים, ואזרחי סומליה יכולים להסתכל בעיניים כלות על שכניהם, שכן אצלם אי אפשר להפעיל מטוסי ריסוס מפני שהמדינה היא אזור מלחמה.
האם מדובר בהתחלה בלבד של התפרצות שעלולה לסחוף מדינות רבות אחרות באזור? חוקרים מצאו כי מקור ההתרבות של הארבה הוא אזור הערבה של ים סוף, בשטח של הגבול בין סודאן ואריתראה. אולם, באופן אירוני גורמים רשמיים בקניה מנסים להמעיט מחשיבות פלישת הארבה. שר החקלאות, פיטר מוניה, אמר בשבוע שעבר שרק חמישה נחילים נשאר במדינה, והממשלה שולטת במצב. הבעיה היא שהנחילים נעים מהר, משנים מיקום וצורה, וקשה להשתלט על הריבוי שלהם. ההערכה היא שללא נקיטת פעולה משמעותית לעצירת נחילים, הארבה צפוי להתרבות פי 500 עד יוני, שבו מזג האוויר היבש יותר מאט את ההתרבות שלו.
התוצרת החקלאית ירדה והכלכלה הואטה
לקניה, היצואנית השנייה בגודלה באפריקה שמתחת לסהרה של פירות וירקות (אחרי דרום אפריקה), יש הרבה מה להפסיד. הבצורת של 2018 ואחריה השיטפונות של 2019 הפחיתו את יבול הדגנים של המדינה כשליש, ייקרו את המזון ועוררו תסיסה בקהילות העניות ביותר. בתגובה הצמיחה הכלכלית הואטה בשנה שעברה ל-5.8% מ -6.3% ב-2018, בין היתר בגלל הירידה בתוצר החקלאי.
התפרצות גדולה של ארבה בצפון אפריקה בשנים 2005-2003 עלתה קרוב ל-600 מיליון דולר בעלויות השתלטות עליה, כולל סיוע במזון בשווי 90 מיליון דולר למדינות שנפגעו, לפי האו"ם. ההפסדים מאובדן יבולים הגיעו ליותר מ-2.5 מיליארד דולר, לפי אומדני ארגון המזון והחקלאות.
"אנחנו חייבים לטפל בפלישת הארבה כעת", מסרה דוברת של FAO, "וגם לנקוט פעולה עם מבט לעתיד להגנה על חיי הכפריים והמזון שלהם אחרת המצב באפריקה יוחמר משמעותית".