מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס
ענקית ההשקעות בטכנולוגיה סופטבנק תגייס הרבה פחות ממה שתכננה לקרן ההשקעות הבאה שלה אחרי שהמשקיעים, שנדהמו מההימורים הגרועים של הקרן הראשונה, דוגמת ההשקעה ב- WeWork, ומסגנון עבודה הכאוטי והלא שגרתי של החברה, מסרבים להזרים לה מזומנים חדשים, כך מסרו מקורות יודעי דבר.
סופטבנק דיברה בקיץ שעבר על קרן המשך של 108 מיליארד דולר לקרן ויז'ן (חזון) שלה, שגייסה 100 מיליארד דולר (זו שהסתבכה בהשקעה הכושלת ב-WeWork), וכעת נראה שהקרן החדשה תהיה פחות מחצי מהגודל שתוכנן, וכמעט כל ההון שלה יגיע מסופטבנק עצמה.
הכישלון של סופטבנק לגייס עוד הון לקרן החדשה שלה צפוי להדהד בעולם הסטארט-אפים. עשרות חברות, מענקית הנסיעות השיתופיות אובר עד חברת משלוחי המזון דורדש, קיבלו חיזוק רציני מאמוק ההשקעות של קרן ויז'ן בשנתיים האחרונות, שהגיע ל-90 מיליארד דולר.
פחות כסף להשקעה יכול לגרום גם לפיטורים בקרב 500 עובדי ההשקעות של החברה. עד כה כבר עזבו כמה בכירים, ואחרים עברו מהמטה של סופטבנק בלונדון לאבו דאבי. בהיעדר קרן גדולה חדשה, החברה דנה עם משקיעים על עסקאות חד-פעמיות, שבהן יקבלו השתתפות בהחלטות על אופן הוצאת הכסף. כמו כן, על פי מקורות קרובים לקרן ויז'ן, היא גם השיקה קרן גידור.
המעבר האפשרי מהתמקדות ארוכת טווח שמתבססת על השקעות גדולות גרם לחילוקי דעות בין מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן, והבוס של קרן ויז'ן, ראג'יב מיסרה, מסרו יודעי הדבר. סאן, שרואה את עצמו כבעל חזון טכנולוגי, מתמקד בגיוס הקרן השנייה, בעוד שמיסרה מוכן לעסקאות חד-פעמיות וגם יזם את קרן הגידור.
קרנות ההשקעות של סעודיה ואבו דאבי מציבות תנאים
לסאן יש כעת חזית נוספת. הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי המשקיעה הפעילה אליוט מנג'מנט בנתה החזקה של מעל 2.5 מיליארד דולר בסופטבנק, והיא לוחצת על החברה לבצע מהלכים, כמו יותר קנייה של מניותיה מהציבור כדי להעלות את מחיר המניה, שנסחרת מתחת לשווי הנכסים שלה. הפניית עוד כספים לרכישות חוזרות (buybacks) תפגע בתוכניות ההשקעה העתידיות של סאן.
קרן ויז'ן - בסך 100 מיליארד דולר, בהשתתפות גדולה וחשובה של אבו דאבי וסעודיה - הייתה המכשיר הגדול אי פעם שהוקם להשקעה בחברות טק צעירות. עוד בטרם היא סיימה להשקיע את כל כספיה, סופטבנק הודיעה ביולי האחרון כי היא תקים את קרן ויז'ן 2 עם הון של מעל 108 מיליארד דולר.
מאז, הרבה מחברות הפורטפוליו של קרן ויז'ן 1 התבררו ככישלונות, והאסטרטגיה של סאן - השקעות גדולות כדי להאיץ את הצמיחה, לא יצרה שום חברה שנהייתה ווינרית. הכישלון הגדול ביותר הייתה כמובן WeWork, שלא הצליחה להנפיק את עצמה בעקבות הביקורת על מודל העסקים והתנהגות ההנהלה שלה (עיין ערך אדם נוימן, המייסד והמנכ"ל לשעבר). קרן ויז'ן ביצעה מחיקה חשבונאית של ההשקעה שלה ב-WeWork, בסך 4.4 מיליארד דולר, לשווי של 900 מיליון דולר.
ויז'ן 1 התנהלה אחרת מכל קרן אחרת בממדים שלה. החלטות על השקעות של מיליארדי דולרים התקבלו תוך כמה דקות, ולא על ידי ועדות מסודרות, אחרי חודשים של בדיקה. בכירי הקרן ניהלו גם קרבות אגו והניהול כולו הוגדר על ידי יועץ חיצוני כ"כאוטי" ו"פרסונלי".
סופטבנק התחילה ללחוץ על חברות התיק שלה לקצץ עלויות ולעבור לרווח במהירות. כמה כאלו פיטרו לאחרונה עובדים כדי לרסן את הפסדיהן, בהן WeWork, Oyo הוטלס אנד הומס, אובר, ראפי (משלוחי מזון) ו-Fair (החכרת רכב).
קרן ההשקעות הציבורית (ריבונית) של סעודיה והקרן הממשלתית מובדאלה של אבו דאבי, שנכוו מההפסדים של WeWork וחששו שהפורטפוליו של קרן ויז'ן מכיל עוד כשלונות כאלו, הודיעו למנהלי קרן ויז'ן שכסף חדש שהן ישקיעו בקרן ויז'ן 2 יגיע רק מרווחים מהשקעות שביצעה הקרן הקיימת, כך לפי יודעי דבר. קרן זו הניבה 10 מיליארד דולר בקירוב ברווחים מדווחים, אולי רעיוניים.
רוח ממשי לא צפוי בקרוב, הסיק צוות של מובדאלה בשבועות האחרונים, לפי מקור יודע דבר. מובדאלה ביצעה לאחרונה ניתוח יסודי יותר של השקעות קרן ויז'ן, כולל ברשת בתי המלון ההודית Oyo, שמפטרת כעת עובדים אחרי הודאת המנכ"ל שלה שהיא צמחה מהר מדי. הניתוח הביא למסקנה שהתשואות הגבוהות שהבטיח מנכ"ל סופטבנק לא צפויות להתגשם.
גם משקיעים קטנים יותר שסופטבנק ציינה תחילה כמועמדים להשתתף בקרן ויז'ן 2, כמו חברות ביטוח מטייוואן ויפן והבנקים גולדמן זאקס וסטנדרד צ'רטרד, לא צפויים להשקיע. סופטבנק טוענת שהיא תוכל עדיין למשוך מזומנים חיצוניים, ולדבריה "משקיעים נוספים בוחנים כעת התחייבויות עתידיות בפוטנציה".
מובדאלה לא רוצה לנטוש את סופטבנק ואת סאן, מסרו המקורות שמקורבים לקרן הזו, אך היא גם אינה רוצה להשתתף בעוד קרן מאסיבית שמוציאה במהירות עשרות מיליארדי דולר כפי שעשתה הקרן הראשונה.
הבוס של מובדאלה, חלדון אל מובארק, אמר לסאן בפגישה לאחרונה כי סבב ההשקעות הראשון של קרן ויז'ן זקוק לעוד זמן כדי להתפתח, ומובדאלה רוצה להעריך את הסביבה הטכנולוגית לפני שתתחייב לקרן הבאה. בכך הוא טרפד למעשה את מאמצי גיוס ההון לקרן ויז'ן 2.
בכירים בקרן הריבונית הסעודית ספקנים באותה מידה, אם כי לא קיבלו בינתיים החלטה בנושא ההשקעה בוויז'ן 2. נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמן, שמכהן כיו"ר הקרן הריבונית (PIF), ובנה יחסים הדוקים עם סאן, שקל לפני כן התחייבות גדולה קרן השנייה, אחרי שהשקיע 45 מיליארד דולר בקרן המקורית, לפי מקור מקורב אחד.
אבל הנסיך החל להתמקד מאז יותר באג'נדה הכלכלית המקומית שלו, והוא מתכנן להשקיע את 29.4 מיליארד הדולרים שהתקבלו מהנפקת חלק קטן ממניות חברת האנרגיה ערמקו הסעודית למימון פרויקטים שמיועדים לגוון את כלכלת סעודיה. פקידים סעודים התלוננו באופן פרטי על כך שההטבות שהובטחו מההשקעות עם סופטבנק לא התממשו - ולמשל שחברות התיק של קרן ויז'ן לא פתחו משרדים בסעודיה ולא שכרו בה עובדים.
עזיבות בכירים ומעבר למפרץ
גיוס כסף חיצוני לקרן ויז'ן השנייה חיוני לא רק כדי להשביע את התיאבון של סאן להשקעות גדולות, אלא גם משיקולי מס. ללא הון עצמאי בקרן, רווחים עתידיים שלה יהיו כפופים למס גבוה.
כעת סופטבנק מחפשת דרכים יצירתיות אחרות לגיוס הון. היא נטלה לאחרונה הלוואות בגיבוי מניותיה בעליבאבא, ענקית האינטרנט הסינית, ומנסה כעת לגייס 5 מיליארד דולר מבנקים בגיבוי החזקותיה בחברת עיצוב השבבים Arm הולדינגז, לפי יודעי דבר.
על רקע המבוכה הזו, היו כמה פרישות של בכירים מקרן ויז'ן. מנהל שותף אחד, פרבין אקירג'ו, עזב בדצמבר, ומנהל אחר, מיכאל רונן, מנהל מו"מ על עזיבה, לפי מקור יודע דבר. סופטבנק לא הגיבה לשאלות בנושא זה.
בין הבכירים שעברו לאבו דאבי מהמטה של סופטבנק בלונדון נמצא אקשיי נהטה, מנהל שותף, המנהל את ההשקעות של סופטבנק בחברות טק ציבוריות. נהטה ניהל קרן גידור בלונדון לפני שהצטרף לסופטבנק ב-2017, והמעבר כעת לאבו דאבי נבע בחלקו מהרצון לשאת חן בעיני האמירות, שאולי תשתכנע בסופו של דבר כן להשקיע בקרן ויז'ן השנייה, לפי חלומו של מסיושי סאן.