גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשבריסט: מסר של הסתרה, רדיפה וחוסר הוגנות - בפרשת סג"ל התאגיד ירה לעצמו ברגל. פעמיים

צונאמי של שיימינג הופנה בסוף השבוע נגד התאגיד בעקבות השעיית אראל סג"ל ● התגובה הצינית שהוציא בוודאי לא הועילה ● אבל כדי לבדוק האם יש כאן משבר ומה עומקו, צריך לנסות ולהבין מי עשוי או עלול להיות מושפע ממנו ואיך ● "המשבריסט" חונך טור ראשון ב"גלובס" עם מסקנה מטרידה

הסרטון שהצית את המשבר עם תאגיד "כאן" / צילום: צילום מסך
הסרטון שהצית את המשבר עם תאגיד "כאן" / צילום: צילום מסך

אם מישהו רצה עוד הדגמה לכוחן של הרשתות החברתיות, הוא קיבל אותה מסרטון השירה השבועי #ניגון_לשבת של שלישיית עיתונאי הימין אראל סג"ל, שמעון ריקלין וינון מגל, כשהפעם הצטרף אליהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הסרטון שפורסם ברשתות החברתיות הגיע לכלי התקשורת, זכה לתגובה מצד תאגיד השידור הציבורי ויצר טוויסט בעלילה, שהתבטא בגל שיימינג כבד נגד "כאן".

מסתבר כי סרטון אחד הצליח לדרוך בכישרון רב בדיוק על נקודת השבר הכי מאתגרת של החברה הישראלית: הפער בין יהודית ודמוקרטית. הפער הזה הוא שהצליח לכרסם את השמאל, לתפור בריתות, לשמר את הקיטוב הפוליטי, והוא זה שמאפשר לראשון לזהות את העוצמות שלו להישאר בשלטון בכישרון רב שנים רבות.

לפי העיתונאי עמית סגל (שמתבסס על ההיגיון שהנחה את יועץ התקשורת המיתולוגי של בנימין נתניהו, ארתור פינקלשטיין ז"ל), הרעיון שבסיס הפער הזה הוא פשוט: תשאלו אדם ברחוב האם הוא יותר ישראלי או יהודי. אם הוא יענה ישראלי, ישנה סבירות גבוהה שהוא מצביע לשמאל. אם יהודי, הסבירות הגבוהה יותר היא שהוא מצביע ימין.

עד כמה השיטה הזו עובדת? תשאלו האם שירת "שבחי ירושלים" של העיתונאים עם ראש הממשלה הוא סרטון תעמולה, ותקבלו תשובות שונות ממצביעי ימין וממצביעי שמאל. אבל לתאגיד השידור הציבורי "כאן", שסג"ל משדר במסגרתו, אין את הפריבילגיה לעבור על הנושא לסדר היום.

בניגוד לערוץ תקשורת מסחרי, שיכול לעשות חישובים של עלות תועלת, כתאגיד שידור ציבורי כאן צריך להחליט אילו אמות-מידה הוא מאמץ, וככל הנראה המבחן שלו היה פשוט: אם זה מופיע בדף הפייסבוק של ראש הממשלה, אם זה בתקופת הבחירות, ואם זה דורך על קו השבר בין המחנות, כנראה שמדובר בתעמולה פוליטית. ואם זה המצב, תגובה צריכה להגיע.

האפקט של הסרטון הוא רווח נקי לנתניהו

ככלל, תגובה צריכה לבטא את האסטרטגיה, את הערכים ואת הנורמות של המותג. במקרה זה האמינו בתאגיד שצריך להיות הבדל בין היותו של עיתונאי בעל דעה לבין השתתפות שלו בקמפיין בחירות, ולכן הם בחרו להשעות את אראל סג"ל. בתגובתם לכלי התקשורת נמסר: "הסרטון מהווה לכאורה עבירה על כללי האתיקה של התאגיד, שאוסרים על השתתפות בתעמולת בחירות. סג"ל הושעה עד לבירור העניין".

אחת הטענות שעלו נגד התאגיד היא חוסר הוגנות, שהתבטא בנחרצות יתר במקרה של סג"ל בהשוואה לזה של חבר הכנסת לשעבר יגאל גואטה, שהשתתף ב"לפידקאסט", הפודקאסט הווידאופוני של מספר 2 בכחול לבן, יאיר לפיד. ייתכן כי ההסבר לכך הוא שהפודקאסט עם גואטה, המגיש תוכנית יומית בתאגיד, הוא מקרה שונה בתכלית, משום שהוא עלה ב-25.10.2019, לפני פיזור הכנסת וההליכה לבחירות - אבל כל עוד אין הסבר או ניסיון למענה, משתתפי גל השיימינג מקבלים תחושה שפעולתם צודקת.

יכול להיות שבמקרה זה הטעות של "כאן" היא בתחושה שהקוד האתי שלהם חשוף ומוכר לציבור, ושהציבור מבין מהו המודל הראוי של שידור ציבורי. אבל הדבר בעידן שבו אנשים מאמינים למה שמתיישב הכי טוב עם הנורמות החברתיות שלהם ולא עם מקור הסמכות שהתאגיד שואף להיות, הקוד האתי הוא מסמך שלא מוכר ולא חשוב לציבור. מצד שני, אחרי הניסיון שצברו עם גאולה אבן ועם אבישי עברי, יכול להיות שבקרוב נראה סדרת רשת או מספר סרטוני דקותיים, שיענו לטענות ויצליחו לבצע Shaming Turnaround במקום ובזמן שיתאימו לכאן.

די בהחלטה זו לכשעצמה כדי לגרור ביקורת ברשת, אבל הסיפור לא נגמר כאן אלא ממשיך עם שני פרסומים נוספים של התאגיד ברשת: הראשון, שפורסם טרם ההשעיה, הוא החלפת פס הקול של שירת "שבחי ירושלים" בשיר "אני תמיד נשאר אני" מהתוכנית "פרפר נחמד" ופרסום הטייק-אוף הזה בדף "כאן ארכיון - אוצרות השידור הישראלי" (וציוץ מחדש שלו בכאן); השני, שפורסם לאחרי ההשעיה, הוא הציוץ בפרופיל הטוויטר של "כאן", שמציג את סג"ל לבדו על רקע לוגו התוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון", עם הכיתוב: "לפחות דילמה אחת נחסכה לנו", כולל תיוג של העיתונאי.

השילוב של שלושת הדברים האלה ביחד גררו צונאמי של שיימינג נגד התאגיד, שבמקרים אחרים היה יכול להיחשב באופן אוטומטי כמשבר רשת. אבל כדי לבדוק האם יש כאן משבר ומה עומקו, צריך לנסות ולהבין את מי עשוי או עלול להיות מושפע ממנו ואיך.

נתחיל בחלק הקל: נתניהו הוא המרוויח העיקרי. הוא מחזק את התחושה שהטמיע על אכיפה בררנית נגדו ונגד מקורביו, את התחושה של תקשורת שמאלנית - זו שיודעת לדבר על דמוקרטיה ומגוון דעות אבל לא מסוגלת להכיל דעות ימניות. הוא מחזק את הגישה שההיאחזות ב"ערכי הדמוקרטיה" (שכאמור אינם אותנטיים) באה על חשבון ערכי היהדות - ולראיה, תראו מה המחיר של מי שמעז לשיר "שבחי ירושלים", שיר שמקורו בפיוט מספר תהילים.

מבחינתו של ראש הממשלה, האפקט של הסרטון הוא רווח נקי. הוא היה אמור להיות עוד סרטון שבו נתניהו ממשיך את המסורת ויוצא "מלך", כזה שיודע להשתלב בתופעות רשת מעניינות ולמנף אותם לקמפיין שלו וכמי ששומר על הגחלת. אבל בפועל הוא הרוויח את חזרתו של התאגיד, זה שחמק לו ב"צוק איתן", כאויב שניתן לחבוט בו כדי לצופף את שורות המחנה.

לא מדובר רק בהשעיה אלא בניסיון השפלה 

מבחינת התאגיד, העסק קצת יותר מאתגר. על פניו, לנתוני הרייטינג של "כאן" לא תזיק סערת רשת שתגרום לצרכני תוכן לשאול את עצמם במה מדובר ולהיחשף לתכנים של התאגיד. זה יכול להביא עוד צופים, וזה יכול להביא עוד גולשים, במיוחד אם סיבת הסערה ברשת תמונף לצורך "אני מאמין" של מהו שידור ציבורי במשטר דמוקרטי וחוסר הפשרה של "כאן" בתחומי מקצועיות ואתיקה - סוגיות מאוד רלוונטיות בימים של פייק ניוז וחוסר אמון בכלי התקשורת.

גם הטייק-אוף של "פרפר נחמד" היה יכול להתפרש בתחילה כלגיטימי ובתחום העוקצנות והחן ש"כאן" הרוויח עם השנים. מצד שני, עצם העובדה שדבר ההשעיה הודלף ולא פורסם באופן יזום באף אחד מהערוצים האנלוגיים או הדיגיטליים של "כאן", לא עוזר למסר המקצועי להתקבל אלא משדר מסר של הסתרה, של רדיפה וגם של חוסר הוגנות וחוסר מקצועיות.

למעשה, למעט התגובה שנשלחה לכלי התקשורת, הפרסום היחיד של התאגיד בנושא היה אותו פוסט שממליץ על סג"ל לאירוויזיון 2021. גם אם הכוונה הייתה סאטירה עצמית, וגם אם המטרה הייתה הומור, הבחירה לשבץ בו רק את סג"ל ולא את שלישיית העיתונאים, נתפסה כירידה נמוכה וכהתנהגות שאינה מקובלת ביחסי כלי תקשורת-עיתונאי.

לא מדובר רק בהשעיה אלא בניסיון השפלה פומבית כלפי מישהו שלא עשה דבר (לתפיסתו ולתפיסת סביבתו הקרובה ולתפיסת הקהל שלו). לכן יהיה מעניין לראות האם סג"ל, שלא זרם עם הבדיחה, יחזור לשדר בתאגיד. אבל בנוסף לסג"ל ישנם עיתונאים אחרים שבוחנים את ההתנהגות הזו וצריכים לשאול את עצמם שאלות. אז נכון, שוק התקשורת הישראלי הוא לא מציאה, אבל קשה לומר שהתאגיד חיזק השבוע את מיתוג המעסיק שלו.

ועדיין, הבעיה הכי גדולה בסיפור הזה היא החזרה של התאגיד לכוונת של ראש הממשלה. לצד המחאות על היחס לסג"ל, צפו מחדש בתגובות גם הזמירות הנושנות על יחס עלות תועלת נמוך מדי למשלם המסים והתהייה באשר לצורך בשידור ציבורי. עוד מוקדם לומר, אבל יכול להיות שההחלטה להתעקש על מקצועיות התאגיד וניהול האירוע, יתרמו לבחירתו מחדש של נתניהו ולאיום על עתידו של "כאן". 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת ובעל בלוג המשבריסט. בשנים האחרונות פרסם את ניתוחיו גם ב"דה מרקר". בעל תואר ראשון בתקשורת ושני במנהל ומדיניות ציבורית. החל מהיום יפרסם ב"גלובס" טור העוסק בניתוח תרחישי שיימינג ומשברים ברשתות החברתיות ואת הטיפול בהם.

*** גילוי מלא: דוד ורטהיים, עורך מדור "נתח שוק" של "גלובס", מגיש יחד עם אראל סג"ל תוכנית ברדיו 103FM

עוד כתבות

מגדל פאנקייקס / צילום: שאטרסטוק | א.ס.א.פ קריאייטיב

להמתיק את הגלולה של ההסגר: זה הזמן לקינוח

הסגר, הבידוד והימים הארוכים בסמיכות למקרר מוציאים מאנשים תשוקות חבויות, אבל דומה שדבר אחד מאחד את כולם: הכמיהה למתוק

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בזבוז בימי קורונה: כמה תעלה הממשלה הגדולה של נתניהו וגנץ?

במסגרת אישור תקציב המדינה 2019 קיבלה הממשלה החלטה לצמצם בהדרגה את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17 החל משנת 2020 ● אך כעת מסתמן שכחלק ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ מספר המשרדים יזנק ל-30, ואיתו גם הגירעון, שיעלה ב-700 מיליון שקל

שדות, ושהקורונה תחכה / צילום: איל יצהר

ובינתיים בחוץ: כך נראית ישראל בימי הסגר

דרור פויר ואיל יצהר יצאו לדרכים, רגע לפני שגם הן נסגרות לתנועה ● מסע דרומי בין אשדוד, נתיבות ובאר שבע, בין ערים ריקות לשדות ירוקים, שרק אחרי שהם נלקחים ממך אתה מתחיל להעריך עד כמה הם חסרים עכשיו

קבוצת ברצלונה חוגגת / צילום: ג'ואן מונפורט, AP

בלי משכורות מנופחות ועם פחות חסויות: הכדורגל האירופי כבר לא ייראה אותו דבר

בליגות הבכירות מחכים לחזור לשחק באצטדיונים מלאים, אבל גם כשהמשבר הבריאותי יסתיים בקבוצות יצטרכו להסתגל למציאות חדשה ● סביר להניח שכבר לא נראה סכומי העברה מופרזים על כוכבים ומשכורות מפוצצות כפי שהתרגלנו בשנים האחרונות ● וגם: החלופה המפתיעה שמצאו בתי ההימורים

שלט חוצות מותקן בדרום אפריקה ומבקש מאנשים להישאר בבתיהם / צילום: נארדוס אנגלברכט, AP

הנגיף בעין המצלמה: 10 תמונות מהעולם שהדהימו אותנו השבוע

מה שהיה נראה כאילו הוא לקוח מסרט אימים גרוע או סיוט לילי מעיק מתגלה בכל יום, שעה ודקה כמציאות המסויטת שבתוכה אנחנו חיים ● וירוס הקורונה נישא על גבי הישגיה של הגלובליזציה וחדר כמעט לכל מקום על פני הגלובוס ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

איור: אייל אונגר

עושים שרירים: כך לא תתנוונו בהסגר הביתי

במקום לחלום על חדר הכושר, הנה כמה תרגילים שיעזרו לכם לשמור על כושר בימי הסגר

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון, דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

אנגלה מרקל במסיבת עיתונאים על נגיף הקורונה / צילום: מישל טנטוסי, רויטרס

"שליטה בהתפרצות": גרמניה שוקלת לאמץ המודל הדרום-קוריאני של בדיקות מקיפות

נכון לעכשיו, אמרה אמש הקאנצלרית אנגלה מרקל, קצב ההכפלה של מספר החולים בגרמניה עומד על חמישה ימים, כך ש"מוקדם לדבר על הקלת בתקנות" ● היא ציינה כי אם הקצב יואט לעשרה ימים, ידונו הרשויות בהקלת הצעדים

הקורונה מוסיפה לקיטוב בין הדורות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

פרשנות: האם הקורונה תפתח חזית חדשה במלחמה הבין-דורית?

צלילים צורמים בוקעים משאלה מפחידה שהקורונה עלולה להביא לפתחנו: האם "בני 60 ומעלה" יישלחו אל מחוץ לאיגלו? האם קוד אתי בן 2,000 שנה לא יצליח לפתח נוגדנים מפני המחיר הכלכלי?

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

מנמלי תעופה ענקיים חדשים ועד השקות קווי טיסה חדשים: חמישה דברים שכבר לא תראו במציאות התעופתית

דווקא כשהיה בשיא פריחתו, ענף התעופה הולך ודועך עם עוצר כמעט מוחלט של השמים ● עדיין לא ברור מתי הטיסות העתידיות יחזרו לשגרה, אך בינתיים דברים שעד לאחרונה היו חלק מהותי מעולם התעופה, כבר נראים כמו דמיון רחוק ● צ'ק אין לסופ"ש

אזרחים רוסיים עם מסכות במוסקבה / צילום: AP Photo, AP

"הרוסים משתמשים במגפת הקורונה כדי לעורר תסיסה חברתית"

שבעה מחברי בית הנבחרים האמריקאי קוראים לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על האוליגרך הרוסי יבגני פריגוז'ין, בנימוק שהוא קשור למעורבות הקרמלין בבחירות בארה"ב ומעורב גם בהפצת מידע כוזב על מגפת הקורונה

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס, לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

בית הנבחרים אישר את חבילת החילוץ בשווי 2 טריליון דולר, אבל המדדים בוול סטריט התרסקו

מחיר הנפט הגולמי ירד ב-4.8% ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות, מדד הפוטסי צלל לאחר שהתגלה כי ראש הממשלה ג'ונסון חולה בקורונה ● השווקים באסיה ננעלו במגמה מעורבת, הניקיי טיפס ל-3.5% ואוסטרליה צנחה ב-5.3%

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

פגישה עסקית דרך אפליקציית זום / צילום: Roman Baluk, רויטרס

זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידאו

זום אולי הפכה לשיחת היום, אבל מיקרוסופט, גוגל, סיסקו וסלאק הן רק חלק מהחברות שפועלות בתחום ● כולן מתחרות על לב המשתמשים ומציעות הרבה פיצ'רים חינמיים

חיטוי נגד קורונה בהודו / צילום: Rajesh Kumar Singh, AP

בהודו בודקים שיטה מפתיעה כדי להתמודד עם המחסור במיטות בביה"ח

אם האב טיפוס יוכתר כהצלחה, חברת הרכבות מתכננת כי בכל אזור בהודו יוסבו עשרה קרונות שינה בשבוע בניסיון להתמודד עם המגפה העולמית ● השבוע הודיע רה"מ מודי כי 1.3 מיליארד תושבי המדינה ייכנסו לסגר כללי שיימשך 21 ימים

טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: Che liang, רויטרס

אפליקציית הקורונה של אפל: שיתוף הפעולה של ענקית הטק עם ממשלת ארה"ב

אפליקציית הקורונה כבר זמינה בחנות האפליקציות של אפל, וישנו גם אתר באוויר אליו אפשר להתחבר ממערכת הפעלה של ווינדוס או אנדרואיד, כך שהשירות זמין לא רק למשתמשי אפל

“אריק איינשטיין - אוהב להיות בבית" / צילום: עטיפת האלבום

שירים מימים אחרים: 3 אלבומים למשבר הקורונה

הביתי, המשוררי והמנוכר. תזכורת ל–3 אלבומים שהגיע הזמן לחזור אליהם

צוות של מסעדה בבייג'ינג מוכר ארוחות מחוץ לחנות, ביום רביעי השבוע / צילום: רויטרס

קופונים בשווי מיליונים, בילויים וימי חופשה: כך מנסה סין להעיר את הצרכנים מהלם הקורונה

אחרי שהגבלות התנועה בוטלו, בסין רוצים לשכנע את האזרחים לחזור לאכול בחוץ, לטייל ולהוציא כסף כדי לאושש את הכלכלה המוכה ● בערים רבות מחלקים הנחות לקניית מוצרי חשמל ומכוניות ובמקומות אחרים אפילו מוסיפים חצי יום לסוף השבוע