שאול אלוביץ' / צילום: איל יצהר
מדוע החליט שאול אלוביץ' לוותר על השימוע בתיק בזק, כפי שנחשף ב"גלובס"? שימוע בפני הפרקליטות הוא הליך שמאפשר לחשוד בפלילים לשטוח באמצעות סנגוריו בפני רשויות התביעה את טענות ההגנה שלו בניסיון לשכנע אותם לוותר על ניהול משפט פלילי נגדו. זהו הסיכוי האחרון של חשוד בפלילים למנוע את הסיטואציה הקשה שבה נאשם צריך לעמוד בפני שופט או שופטים בהליך משפטי ארוך ויקר עבור הנאשם, שגובה ממנו וממשפחתו מחירים קשים.
הפרקליטות מצדה צריכה להתייצב להליך השימוע ב"לב פתוח ובנפש חפצה". שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, כתב במקרה של הנשיא לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס, כי "שימוע אינו עניין טכני, שימוע הוא עניין מהותי. שימוע הוא הליך שנועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ושימוע לעתים קרובות מביא לשינוי בתמונה הראשונית של חומר הראיות. זה מה שהביא לשינוי בסעיפי האישום".
ההחלטה של חשוד בפלילים לוותר על זכותו להליך שימוע היא דרמטית וחריגה. ברוב המקרים, כפי שקרה למשל בתיקי נתניהו, מנצלים חשודים את זכותם לשימוע בפני הפרקליטות. במקרים רבים, כפי שציין מזוז, השימועים גם מביאים לסגירת תיקים או להפחתה באישומים נגד חשוד. אלוביץ' יודע היטב שהחלטתו לוותר על זכותו לשימוע בפני עו"ד ליאת בן-ארי ואנשיה תגרום בוודאות לכך שהוא ייאלץ להתמודד במקביל עם שני משפטים פליליים שינוהלו נגדו: האחד - בתיק 4000 בבית המשפט המחוזי בירושלים. השנית - בתיק המרמה בבזק, "תיק בזק הראשון", במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.
אז למה אלוביץ' ויתר על השימוע והחליט בעיניים פקוחות ללכת לעוד משפט פלילי שינוהל נגדו? לא משום שהוא כבר אינו מאמין שהוא חף מפשע. ההחלטה לוותר על זכותו לשימוע התקבלה אצל אלוביץ' בראש ובראשונה בגלל האכזבה שלו מתוצאות הליך השימוע שנערך לו בתיק 4000. אלוביץ' ורעייתו איריס האמינו ביכולתם לשכנע בשימוע את הפרקליטות והיועמ"ש שלא להעמיד אותם לדין בתיק 4000, או לכל הפחות לא להעמיד לדין את איריס, או לצמצם את האישומים נגדם. החלטת הפרקליטות לדחות את הרוב המוחלט של טענות ההגנה שלהם הביאה את שאול ואיריס למפח-נפש גדול ועמו לחוסר אמונה בסיכויי הליך השימוע הנוסף של שאול.
אבל מעבר לתחושות הללו, שיקול נוסף של אלוביץ' בוויתור על הליך השימוע בתיק המרמה בבזק, הוא שלא לחשוף את טענות ההגנה שלו בפני התביעה. החשש מחשיפת קו ההגנה בפני התביעה טרם המשפט מלווה כל חשוד וסנגור שמתייצבים להליכי שימוע. בעבר היו מקרים לא מעטים שבהם חשודים, חלקם מוכרים, ויתרו על זכותם להליך שימוע. בשורת התוצאה לעתים זה השתלם להם.
כך למשל, ביולי 2009 הודיעו פרקליטי ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ליועמ"ש דאז, מני מזוז, על החלטתם לוותר על זכות השימוע בפרשת "ראשונטורס". ההחלטה התקבלה לאחר שהפרקליטות החליטה להאשים באותה פרשה את רייצ'ל רז-ריסבי, שהייתה מתאמת הנסיעות של אולמרט. פרקליטי אולמרט הסבירו כי זכות השימוע בתיק הפכה חסרת תועלת, אם הפרקליטות גם כך לא מתכוונת לוותר על העמדתו לדין.
בסופו של דבר, הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום נגד רז-ריסבי, וכתב האישום נגדה בוטל אחרי שמונה שנים. גם אולמרט יצא בפעם הזו כשידו על העליונה. בספטמבר 2016 זוכה אולמרט בדעת רוב של שופטי העליון מהאישומים נגדו בפרשת ראשונטורס. שניים מחמשת שופטי העליון, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, רצו להרשיע את אולמרט גם בפרשה זו. פרשת ראשונטורס היא היחידה שבה הועמד אולמרט לדין פלילי ויצא ממנה זכאי.
גם ראשת העיר נתניה, מרים פיירברג, ויתרה על זכותה להליך שימוע בעת שהייתה חשודה בביצוע עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. ב-23 ביוני 2019 התברר כי ההחלטה של פיירברג לא פגעה בה: הפרקליטות הודיעה על סגירת התיק נגדה מחוסר ראיות.
עם זאת, המקרה של אלוביץ' שונה מזה של פיירברג. כאמור, גם אלוביץ' יודע שהסיכוי שלו להיחלץ מכתב אישום פלילי הוא קלוש. אלוביץ' וסנגוריו כבר מתכוננים למשפט, והם מקווים שהשופטים ייטו עמם חסד, יותר מאשר אנשי הפרקליטות.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ושאר המעורבים לא הורשעו בביצוע עבירה, מכחישים את המיוחס להם בכתב האישום, ושמורה להם חזקת החפות.