אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: שלומי יוסף
רגע לפני שהוא עוזב את בנק מזרחי טפחות, מסכם המנכ"ל אלדד פרשר כהונה טובה, עם דוח כספי חזק לשנת 2019, שעליו הצהיר כי הוא "משקף נתוני שיא בהכנסות בכלל - 7.31 מיליארד שקל, בהכנסות המימון מפעילות שוטפת בפרט - 5.47 מיליארד שקל, וברווח הנקי". בשורה התחתונה רשם הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית המקומית רווח נקי שנתי של 1.84 מיליארד שקל, המשקף תשואה על ההון נאה בשיעור של 11.9%. על רקע זאת הודיע הבנק על חלוקת דיבידנד של 176 מיליון שקל.
על פניו רשם הבנק גידול של כ-53% ברווח הנקי, לעומת 2018. ואולם, ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק כללו בשנת 2018 הפרשה חד-פעמית וגבוהה בהיקף של 546 מיליון שקל בגין חקירת משרד המשפטים האמריקאי על חלקו של הבנק בפרשת הסיוע להעלמות המסים של לקוחות אמריקאים. מתוך הפרשה זו, כ-121 מיליון שקל נרשמו ברבעון הרביעי ב-2018, שבסופו רשם הבנק רווח של כ-202 מיליון שקל. ברבעון הרביעי ב-2019 רשם מזרחי טפחות רווח של 440 מיליון שקל.
ללא הפרשות בגין החקירה בארה"ב, הרווח "האמיתי" של הבנק גדל ב-2019 בכ-12%, מרווח של כ-1.65 מיליארד שקל. אפרופו זאת, הפרשה האמריקאית עדיין אינה היסטוריה מבחינת הבנק ומנהליו, כולל פרשר. זאת משום שבנק ישראל הורה לדירקטוריון הבנק להקים ועדה לבדיקת חלקו של הבנק, ושל מנהליו. הוועדה כבר הייתה אמורה לפרסם את מסקנותיה אך קיבלה ארכה. עתה מציינים בבנק כי הוועדה תידרש לעוד כמה חודשים כדי להגיע למסקנות.
"ככל שהזמן עובר האפקט של הקורונה גדל"
הגידול בתוצאות הבנק מתפרסם בימים בהם הכלכלה העולמית עוסקת בעיקר בהשפעות הקורונה, שמרעידות את שוק ההון. ביחס לקורונה אומר פרשר, כי "הקורונה זה אירוע חריג, מסוג האירועים שמתנהג באופן אקספוננציאלי - כלומר, שככל שהזמן עובר האפקט גדל. אם בהתחלה חשבו שאפשר להכיל את האירוע ושהאפקט שלו יהיה נמוך, בגלל השפעת סין בכל שרשרת האספקה והייצור, הרי שככל שהזמן עובר והאפקט גדל זה ישפיע על יותר ויותר ענפים ועל יותר גופים".
בבנק ציינו כי הם עוקבים אחרי ההשפעות הללו, כשפרשר אמר כי "כרגע קשה להעריך את האפקט המלא, כי לזמן יש משמעות מאוד גדולה". עם זאת, הוא העריך כי "כרגע האפקט נראה בר-הכלה ברמה הכלכלית הישראלית, אבל ענפים רבים חשופים ובוודאי עסקים רבים באופן פרטני, גם לשרשרת הייצור וגם לשרשרת האספקה, והוא עלול להעיב על ביצועיהם במהלך השנה הנוכחית". עוד אמר כי כרגע לא נראה שהבנק מושפע מהקורונה באופן ייחודי, "אבל בסוף הבנק הוא בבואה של העסקים במדינת ישראל. אם הקורונה תשפיע לאורך זמן על העסקים בישראל, תהיה לכך השפעה על המערכת הבנקאית", אמר.
מזרחי טפחות הינו בנק צומח, מבחינה אורגנית וגם הודות לרכישות מוצלחות שעשה בעבר, והוא צפוי לגדול בחודשים הבאים גם הודות לרכישה הנרקמת של בנק אגוד. למרות השפעות שליליות של המדד על הכנסות הבנקים, הציג מזרחי טפחות בשנת 2019 גידול נאה בהכנסות השוטפות, שקבעו שיא מבחינת הבנק, כאשר הגידול הנאה נרשם הן בהכנסות המימון והן בהכנסות מעמלות.
בסיס ההכנסות המרכזי של כל בנק הינו האשראי לציבור. כך, בסוף 2019 הסתכם תיק האשראי הכולל של הבנק, שהינו השחקן הגדול ביותר בשוק המשכנתאות, בכ-204.7 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-5.3% ביחס לסך האשראי שהבנק העמיד לציבור בסוף 2018. בהקשר זה מגלה הבנק, כי "שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מהאשראי לציבור הגיע בשנת 2019 ל-0.18%, בהשוואה ל-0.16% בשנת 2018". בבנק ציינו כי שיעור ההפרשות נמוך וטוב, וצמח בשיעור לא חד, משום ש"ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2019 הושפעו מהפרשה פרטנית בגין מספר מצומצם של לווים".
עקפו כבר עתה את היעדים של 2021
בבנק מתגאים כי עקפו כבר עכשיו את היעדים לשנת 2021 שנקבעו בתוכנית האסטרטגית הנוכחית, ועל כן הם ינסחו כבר בחודשים הקרובים תוכנית חדשה. "בסוף 2016 פרסם הבנק תוכנית אסטרטגית ל-2017-2021, ובה יעדים מוגדרים במספר פרמטרים ותחומי פעילות. מנתוני הדוחות ל-2019 עולה כי כבר כיום, שנתיים לפני תום התוכנית, עומד הבנק ביעדים שקבע לסוף 2021, וזאת למרות תנאי מאקרו מאתגרים של שיעורי ריבית ואינפלציה, שהיו נמוכים מההנחות שעל בסיסן נבנתה התוכנית האסטרטגית", אמרו בבנק.
לאור השגת יעדי התוכנית האסטרטגית, הנחה דירקטוריון הבנק את ההנהלה להיערך להכנת תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025, ולהביאה לאישור הדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2020". בהקשר זה פרשר הצהיר, כי "אנחנו הבנק התחרותי ביותר בישראל, צומחים תוך כדי נטילת נתח שוק מהמתחרים".
עוד אמר פרשר כי לתפיסתו "מיזוג עם בנק אגוד יהווה נדבך מרכזי בתוכנית האסטרטגית החדשה", כאשר "העסקה הזו יחד עם התוכנית החדשה תשפר את כושר התחרות של הבנק הממוזג, ותגביר את רמת התחרות במערכת הבנקאית כולה". עוד אמר פרשר, כי "ההצלחה שלנו להקדים בשנתיים את הלו"ז של התוכנית האסטרטגית והחלטת בית המשפט לאפשר את עסקת אגוד מעמידות להערכתי את הבנק בנקודת מוצא לביצוע קפיצת מדרגה נוספת לשנים הבאות".
נדגיש כי השלמת רכישת בנק אגוד אינה ודאית, בעיקר משום שרשות התחרות הורתה לבנקים למכור את תיק האשראי ליהלומנים של אגוד טרם אישור העסקה. לפי שעה נראה כי עסקה שכזו לא נמצאת בשלב מתקדם. לדברי פרשר, "מטפלים בסוגיית מכירת תיק היהלומים. יש לנו שיח נוסף עם הממונה על התחרות, ואנחנו מנסים לתאם את לוחות הזמנים בין מכירת תיק היהלומים והצעת הרכש למניות אגוד, כי אחרת יש בחוסר הסינכרון בעיה. יש מתעניינים".
בכל אופן, פרשר שב והסביר כי "מבחינתי האישית המציאות הזו חייבה אותי לקבל החלטה לגבי המשך דרכי בבנק... המשימות שעומדות על הפרק לשנים הקרובות מחייבות מנכ"ל לאופק ארוך-טווח, שיהיה מתחילת התוכנית ועד השלמתה. הגעתי למסקנה שלא ארצה להתחייב לתקופה נוספת שכזו ולכן החלטתי לפרוש". פרשר צפוי לפרוש בקרוב לאחר כהונה של כשבע שנים וחצי כמנכ"ל. אתמול הודיע הבנק, שנסחר לפי שווי חברה של כ-21 מיליארד שקל, על הקמת ועדת איתור למחליף לפרשר, בראשות היו"ר משה וידמן.
בנק מזרחי טפחות ממצב עצמו כשונה ממתחריו בכך שהוא מגדיל את מספר הסניפים שלו, ולא מקטין את מספרם לטובת אפיקים דיגיטליים. בהקשר זה מצוין בדוחות, כי "ב-2019 גדל מערך הסינוף בחמש נקודות מכירה חדשות" ו"ב-2020 צפוי הבנק לפתוח כשלוש נקודות שירות ומכירה נוספות". "בסך הכול מחזיקה הקבוצה ב-198 סניפים, ובהם 53 סניפים של בנק יהב (שהבנק מחזיק במחצית ממניותיו, ר' ש')", נמסר מהבנק.
כאמור, מזרחי טפחות הינו בנק המשכנתאות הגדול בישראל, והוא נהנה משנה חזקה בביצועי משכנתאות חדשים, שהסתכמו בכ-67 מיליארד שקל בכל השוק. ביחס לשוק הנדל"ן אמר היום פרשר כי "הבעיה הבסיסית בשוק הנדל"ן היא שהביקוש עולה על ההיצע. יש ביקוש טבעי בישראל לשמחתנו, כי מדובר במדינה צעירה וצומחת, ולכן הביקוש נע בין 45 ל-55 אלף דירות חדשות בשנה. כשהתחלות הבנייה הולכות ויורדות במהלך השנים האחרונות, התוצאה די ברורה - יש עליית מחירים".
לדבריו, מחיר למשתכן העבירה מענקים לכמות של כמה עשרות אלפי משפחות ולא נתנה פתרון לסוגיית ההיצע, שהיא הסוגיה הבסיסית בשוק הדיור. לכן, אם רוצים לטפל בשוק הדיור, צריך להגדיל את היצע התחלות הבנייה. זה תהליך ארוך ואין לזה פתרון שיכול להיעשות בשנה, אלא צריך לעשות אותו בעקביות לאורך מספר שנים". יו"ר הבנק וידמן הוסיף, כי "כתוצאה מהעבר יש מחסור שמוערך ב-100 אלף דירות".
עוד התייחס פרשר לסוגיה גיאופוליטית בינלאומית הנוגעת להחלטת מועצת האו"ם על השטחים, באומרו כי "ההחלטה עלולה להשפיע על הרבה מאוד גופים בישראל. הממשלה לקחה את הטיפול על עצמה, וטוב שכך".
"למגבלת השכר לא היתה משמעות": פרשר פורש מבנק מזרחי לאחר שצבר שכר בעלות של 50 מיליון שקל
כמו מרבית עמיתיו בענף הפיננסים, גם עלות העסקתו של אלדד פרשר כמנכ"ל בנק מזרחי טפחות שמרה על יציבות יחסית בשנים האחרונות - ובהשפעתו של חוק שכר הבכירים, נעה בכל אחת מהשנים האחרונות סביב כ-3.5 מיליון שקל. ב-2019 עמדה עלות העסקתו של פרשר על כ-3.8 מיליון שקל, אחרי שהסתכמה בכ-3.5 מיליון שקל ב-2018.
בתחילת שנותיו כמנכ"ל הבנק - כהונה שאותה התחיל באוגוסט 2013 - נהנה פרשר מתגמולים גבוהים יותר, עוד לפני כניסתו של חוק שכר הבכירים לתוקף, ובסך הכל, בהנחה שגם בשנה הנוכחית ייהנה מתגמולים דומים עד לפרישתו מהבנק, ניתן להעריך כי עלות העסקתו כמנכ"ל תצטבר לכ-33 מיליון שקל. פרשר הצטרף לראשונה למזרחי-טפחות לקראת סוף 2004, ובסך הכל במהלך שנותיו בבנק צבר תגמולים בהיקף של כ-50 מיליון שקל.
באחרונה הודיע פרשר על עזיבתו את תפקיד מנכ"ל מזרחי טפחות, ופרישה זו באה בהמשך לגל פרישות של מנכ"לי הבנקים הגדולים בישראל. פרשר התייחס לכך היום, ואמר: "תפקיד מנכ"ל בנק הוא מאוד שוחק ועתיר סיכונים. באופן טבעי אחרי כמה שנות כהונה מנכ"לים מרגישים מיצוי, ולכן פורשים". לדבריו, "מרבית הפרישות שנרשמו במערכת הבנקאית הן טבעיות, ונובעות מעומס וגודל התפקיד. במקרה שלי, למגבלת השכר לא היתה משמעות. שקלתי את דרכי כבר כשהושתה מגבלת השכר, ומרגע שהחלטתי להישאר, עשיתי זאת בלב שלם. לעזיבה שלי גם אין קשר לחקירת הרשויות האמריקאיות. אני עוד לא יודע מה אעשה, אבל מניח שלא אלך לדוג".
לדברי פרשר, "הסיבה לעזיבתי היא העובדה שהבנק נמצא על פרשת דרכים, שיכולה להביא אותו למקום עוד יותר טוב מזה שבו הוא נמצא, עם תוכנית אתגרית מאוד. מנכ"ל צריך שתהיה לו אחריות להגיד שהוא לא רוצה לייצר את המחויבות הזאת, ולכן נכון גם לו וגם לבנק שיילך".