גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם הקורונה תשפיע לאורך זמן על העסקים בישראל, תהיה לכך השפעה על המערכת הבנקאית": פרשר נפרד ממזרחי טפחות עם הכנסות ורווחי שיא

הבנק השלישי בגודלו רשם רווח נקי של 1.84 מיליארד שקל ב-2019, המשקף תשואה על ההון נאה בשיעור של 11.9% ● פרשר על שוק הנדל"ן: "כשהתחלות הבנייה הולכות ויורדות במהלך השנים האחרונות, התוצאה די ברורה – יש עליית מחירים"

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: שלומי יוסף
אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: שלומי יוסף

רגע לפני שהוא עוזב את בנק מזרחי טפחות, מסכם המנכ"ל אלדד פרשר כהונה טובה, עם דוח כספי חזק לשנת 2019, שעליו הצהיר כי הוא "משקף נתוני שיא בהכנסות בכלל - 7.31 מיליארד שקל, בהכנסות המימון מפעילות שוטפת בפרט - 5.47 מיליארד שקל, וברווח הנקי". בשורה התחתונה רשם הבנק השלישי בגודלו במערכת הבנקאית המקומית רווח נקי שנתי של 1.84 מיליארד שקל, המשקף תשואה על ההון נאה בשיעור של 11.9%. על רקע זאת הודיע הבנק על חלוקת דיבידנד של 176 מיליון שקל.

על פניו רשם הבנק גידול של כ-53% ברווח הנקי, לעומת 2018. ואולם, ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק כללו בשנת 2018 הפרשה חד-פעמית וגבוהה בהיקף של 546 מיליון שקל בגין חקירת משרד המשפטים האמריקאי על חלקו של הבנק בפרשת הסיוע להעלמות המסים של לקוחות אמריקאים. מתוך הפרשה זו, כ-121 מיליון שקל נרשמו ברבעון הרביעי ב-2018, שבסופו רשם הבנק רווח של כ-202 מיליון שקל. ברבעון הרביעי ב-2019 רשם מזרחי טפחות  רווח של 440 מיליון שקל.

ללא הפרשות בגין החקירה בארה"ב, הרווח "האמיתי" של הבנק גדל ב-2019 בכ-12%, מרווח של כ-1.65 מיליארד שקל. אפרופו זאת, הפרשה האמריקאית עדיין אינה היסטוריה מבחינת הבנק ומנהליו, כולל פרשר. זאת משום שבנק ישראל הורה לדירקטוריון הבנק להקים ועדה לבדיקת חלקו של הבנק, ושל מנהליו. הוועדה כבר הייתה אמורה לפרסם את מסקנותיה אך קיבלה ארכה. עתה מציינים בבנק כי הוועדה תידרש לעוד כמה חודשים כדי להגיע למסקנות. 

מזרחי טפחות מציג ב-2019 שיפור בכל הפרמטרים (במיליארדי שקלים)

"ככל שהזמן עובר האפקט של הקורונה גדל"

הגידול בתוצאות הבנק מתפרסם בימים בהם הכלכלה העולמית עוסקת בעיקר בהשפעות הקורונה, שמרעידות את שוק ההון. ביחס לקורונה אומר פרשר, כי "הקורונה זה אירוע חריג, מסוג האירועים שמתנהג באופן אקספוננציאלי - כלומר, שככל שהזמן עובר האפקט גדל. אם בהתחלה חשבו שאפשר להכיל את האירוע ושהאפקט שלו יהיה נמוך, בגלל השפעת סין בכל שרשרת האספקה והייצור, הרי שככל שהזמן עובר והאפקט גדל זה ישפיע על יותר ויותר ענפים ועל יותר גופים".

בבנק ציינו כי הם עוקבים אחרי ההשפעות הללו, כשפרשר אמר כי "כרגע קשה להעריך את האפקט המלא, כי לזמן יש משמעות מאוד גדולה". עם זאת, הוא העריך כי "כרגע האפקט נראה בר-הכלה ברמה הכלכלית הישראלית, אבל ענפים רבים חשופים ובוודאי עסקים רבים באופן פרטני, גם לשרשרת הייצור וגם לשרשרת האספקה, והוא עלול להעיב על ביצועיהם במהלך השנה הנוכחית". עוד אמר כי כרגע לא נראה שהבנק מושפע מהקורונה באופן ייחודי, "אבל בסוף הבנק הוא בבואה של העסקים במדינת ישראל. אם הקורונה תשפיע לאורך זמן על העסקים בישראל, תהיה לכך השפעה על המערכת הבנקאית", אמר.

מזרחי טפחות הינו בנק צומח, מבחינה אורגנית וגם הודות לרכישות מוצלחות שעשה בעבר, והוא צפוי לגדול בחודשים הבאים גם הודות לרכישה הנרקמת של בנק אגוד. למרות השפעות שליליות של המדד על הכנסות הבנקים, הציג מזרחי טפחות בשנת 2019 גידול נאה בהכנסות השוטפות, שקבעו שיא מבחינת הבנק, כאשר הגידול הנאה נרשם הן בהכנסות המימון והן בהכנסות מעמלות.

בסיס ההכנסות המרכזי של כל בנק הינו האשראי לציבור. כך, בסוף 2019 הסתכם תיק האשראי הכולל של הבנק, שהינו השחקן הגדול ביותר בשוק המשכנתאות, בכ-204.7 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-5.3% ביחס לסך האשראי שהבנק העמיד לציבור בסוף 2018. בהקשר זה מגלה הבנק, כי "שיעור ההוצאות בגין הפסדי אשראי מהאשראי לציבור הגיע בשנת 2019 ל-0.18%, בהשוואה ל-0.16% בשנת 2018". בבנק ציינו כי שיעור ההפרשות נמוך וטוב, וצמח בשיעור לא חד, משום ש"ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשנת 2019 הושפעו מהפרשה פרטנית בגין מספר מצומצם של לווים".

עקפו כבר עתה את היעדים של 2021

בבנק מתגאים כי עקפו כבר עכשיו את היעדים לשנת 2021 שנקבעו בתוכנית האסטרטגית הנוכחית, ועל כן הם ינסחו כבר בחודשים הקרובים תוכנית חדשה. "בסוף 2016 פרסם הבנק תוכנית אסטרטגית ל-2017-2021, ובה יעדים מוגדרים במספר פרמטרים ותחומי פעילות. מנתוני הדוחות ל-2019 עולה כי כבר כיום, שנתיים לפני תום התוכנית, עומד הבנק ביעדים שקבע לסוף 2021, וזאת למרות תנאי מאקרו מאתגרים של שיעורי ריבית ואינפלציה, שהיו נמוכים מההנחות שעל בסיסן נבנתה התוכנית האסטרטגית", אמרו בבנק.

לאור השגת יעדי התוכנית האסטרטגית, הנחה דירקטוריון הבנק את ההנהלה להיערך להכנת תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025, ולהביאה לאישור הדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2020". בהקשר זה פרשר הצהיר, כי "אנחנו הבנק התחרותי ביותר בישראל, צומחים תוך כדי נטילת נתח שוק מהמתחרים".

עוד אמר פרשר כי לתפיסתו "מיזוג עם בנק אגוד יהווה נדבך מרכזי בתוכנית האסטרטגית החדשה", כאשר "העסקה הזו יחד עם התוכנית החדשה תשפר את כושר התחרות של הבנק הממוזג, ותגביר את רמת התחרות במערכת הבנקאית כולה". עוד אמר פרשר, כי "ההצלחה שלנו להקדים בשנתיים את הלו"ז של התוכנית האסטרטגית והחלטת בית המשפט לאפשר את עסקת אגוד מעמידות להערכתי את הבנק בנקודת מוצא לביצוע קפיצת מדרגה נוספת לשנים הבאות".

נדגיש כי השלמת רכישת בנק אגוד אינה ודאית, בעיקר משום שרשות התחרות הורתה לבנקים למכור את תיק האשראי ליהלומנים של אגוד טרם אישור העסקה. לפי שעה נראה כי עסקה שכזו לא נמצאת בשלב מתקדם. לדברי פרשר, "מטפלים בסוגיית מכירת תיק היהלומים. יש לנו שיח נוסף עם הממונה על התחרות, ואנחנו מנסים לתאם את לוחות הזמנים בין מכירת תיק היהלומים והצעת הרכש למניות אגוד, כי אחרת יש בחוסר הסינכרון בעיה. יש מתעניינים".

בכל אופן, פרשר שב והסביר כי "מבחינתי האישית המציאות הזו חייבה אותי לקבל החלטה לגבי המשך דרכי בבנק... המשימות שעומדות על הפרק לשנים הקרובות מחייבות מנכ"ל לאופק ארוך-טווח, שיהיה מתחילת התוכנית ועד השלמתה. הגעתי למסקנה שלא ארצה להתחייב לתקופה נוספת שכזו ולכן החלטתי לפרוש". פרשר צפוי לפרוש בקרוב לאחר כהונה של כשבע שנים וחצי כמנכ"ל. אתמול הודיע הבנק, שנסחר לפי שווי חברה של כ-21 מיליארד שקל, על הקמת ועדת איתור למחליף לפרשר, בראשות היו"ר משה וידמן.

בנק מזרחי טפחות ממצב עצמו כשונה ממתחריו בכך שהוא מגדיל את מספר הסניפים שלו, ולא מקטין את מספרם לטובת אפיקים דיגיטליים. בהקשר זה מצוין בדוחות, כי "ב-2019 גדל מערך הסינוף בחמש נקודות מכירה חדשות" ו"ב-2020 צפוי הבנק לפתוח כשלוש נקודות שירות ומכירה נוספות". "בסך הכול מחזיקה הקבוצה ב-198 סניפים, ובהם 53 סניפים של בנק יהב (שהבנק מחזיק במחצית ממניותיו, ר' ש')", נמסר מהבנק.

כאמור, מזרחי טפחות הינו בנק המשכנתאות הגדול בישראל, והוא נהנה משנה חזקה בביצועי משכנתאות חדשים, שהסתכמו בכ-67 מיליארד שקל בכל השוק. ביחס לשוק הנדל"ן אמר היום פרשר כי "הבעיה הבסיסית בשוק הנדל"ן היא שהביקוש עולה על ההיצע. יש ביקוש טבעי בישראל לשמחתנו, כי מדובר במדינה צעירה וצומחת, ולכן הביקוש נע בין 45 ל-55 אלף דירות חדשות בשנה. כשהתחלות הבנייה הולכות ויורדות במהלך השנים האחרונות, התוצאה די ברורה - יש עליית מחירים".

לדבריו, מחיר למשתכן העבירה מענקים לכמות של כמה עשרות אלפי משפחות ולא נתנה פתרון לסוגיית ההיצע, שהיא הסוגיה הבסיסית בשוק הדיור. לכן, אם רוצים לטפל בשוק הדיור, צריך להגדיל את היצע התחלות הבנייה. זה תהליך ארוך ואין לזה פתרון שיכול להיעשות בשנה, אלא צריך לעשות אותו בעקביות לאורך מספר שנים". יו"ר הבנק וידמן הוסיף, כי "כתוצאה מהעבר יש מחסור שמוערך ב-100 אלף דירות".

עוד התייחס פרשר לסוגיה גיאופוליטית בינלאומית הנוגעת להחלטת מועצת האו"ם על השטחים, באומרו כי "ההחלטה עלולה להשפיע על הרבה מאוד גופים בישראל. הממשלה לקחה את הטיפול על עצמה, וטוב שכך". 

"למגבלת השכר לא היתה משמעות": פרשר פורש מבנק מזרחי לאחר שצבר שכר בעלות של 50 מיליון שקל

כמו מרבית עמיתיו בענף הפיננסים, גם עלות העסקתו של אלדד פרשר כמנכ"ל בנק מזרחי טפחות שמרה על יציבות יחסית בשנים האחרונות - ובהשפעתו של חוק שכר הבכירים, נעה בכל אחת מהשנים האחרונות סביב כ-3.5 מיליון שקל. ב-2019 עמדה עלות העסקתו של פרשר על כ-3.8 מיליון שקל, אחרי שהסתכמה בכ-3.5 מיליון שקל ב-2018.

בתחילת שנותיו כמנכ"ל הבנק - כהונה שאותה התחיל באוגוסט 2013 - נהנה פרשר מתגמולים גבוהים יותר, עוד לפני כניסתו של חוק שכר הבכירים לתוקף, ובסך הכל, בהנחה שגם בשנה הנוכחית ייהנה מתגמולים דומים עד לפרישתו מהבנק, ניתן להעריך כי עלות העסקתו כמנכ"ל תצטבר לכ-33 מיליון שקל. פרשר הצטרף לראשונה למזרחי-טפחות לקראת סוף 2004, ובסך הכל במהלך שנותיו בבנק צבר תגמולים בהיקף של כ-50 מיליון שקל. 

באחרונה הודיע פרשר על עזיבתו את תפקיד מנכ"ל מזרחי טפחות, ופרישה זו באה בהמשך לגל פרישות של מנכ"לי הבנקים הגדולים בישראל. פרשר התייחס לכך היום, ואמר: "תפקיד מנכ"ל בנק הוא מאוד שוחק ועתיר סיכונים. באופן טבעי אחרי כמה שנות כהונה מנכ"לים מרגישים מיצוי, ולכן פורשים". לדבריו, "מרבית הפרישות שנרשמו במערכת הבנקאית הן טבעיות, ונובעות מעומס וגודל התפקיד. במקרה שלי, למגבלת השכר לא היתה משמעות. שקלתי את דרכי כבר כשהושתה מגבלת השכר, ומרגע שהחלטתי להישאר, עשיתי זאת בלב שלם. לעזיבה שלי גם אין קשר לחקירת הרשויות האמריקאיות. אני עוד לא יודע מה אעשה, אבל מניח שלא אלך לדוג".

לדברי פרשר, "הסיבה לעזיבתי היא העובדה שהבנק נמצא על פרשת דרכים, שיכולה להביא אותו למקום עוד יותר טוב מזה שבו הוא נמצא, עם תוכנית אתגרית מאוד. מנכ"ל צריך שתהיה לו אחריות להגיד שהוא לא רוצה לייצר את המחויבות הזאת, ולכן נכון גם לו וגם לבנק שיילך". 

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"