מנכ"לי חברות התרופות הגדולות בארה"ב לפני פגישה עם טראמפ בבית הלבן, ינואר 2017. בתי חולים, חברות ביטוח וחברות רכש תרופות בזול התאחדו בקריאה לרסן את רווחי חברות התרופות צילום:ASSOCIATED PRESS PA
הלובי של תעשיית התרופות בארה"ב, אחת השדולות החזקות ביותר בקפיטול, כבר אינו אותו הבריון שהתרגלנו לראות במשך עשרות שנים במסדרונות של וושינגטון. אחד הסימנים לכך הוא תופעה נדירה בבירה - שיתוף פעולה חוצה מפלגות בקונגרס. והפעם, בניגוד לעבר, כדי למזער את כוחם הביריוני.
הסנטור צ'אק גרסלי, רפובליקאי מאיווה, הצטרף לסנטור רון וויידן, דמוקרט מאורגון, בניסוח הצעת חוק ביולי שעבר לפיקוח על מחירי תרופות מרשם - רעיון שיצרני התרופות התנגדו לו מאז שנות ה-60. הסנטור הרפובליקאי ג'ון קורנין, מטקסס, הצטרף במאי להצעת חוק של עמיתו הדמוקרט ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט, שמבקשת למנוע מחברות להשתמש בחוקי פטנטים כדי לעכב הוזלת תרופות.
גם הנשיא טראמפ ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, שרק באחרונה התכתשו אחד עם השנייה בפומבי בקפיטול, מתחו ביקורת על שדולת התרופות ותמכו בהצעות להוזלת עלויות. וזאת למרות שהם חלוקים בגישה לנושא הזה. טראמפ תומך בתוכנית להצמיד מחירים של כמה תרופות לעלויות שלהן, מה שעלול לעלות לחמש היצרניות הגדולות 500 מיליון דולר בשנה, להערכת PWC. פלוסי, בהצעת חוק שעברה את בית הנבחרים, תאפשר לממשל לנהל מו"מ על מחיריהן של כמה תרופות יקרות של מדיקאייר (הביטוח הרפואי לגמלאים).
הפער המתרחב בין הרפובליקאים ובעלי הברית הוותיקים שלהם בתעשיית התרופות מטלטל את המדיניות הפרמצבטית, ולראשונה מזה דור, כמה רפובליקאים ודמוקרטים מתאחדים לשינוי כולל של הרגולציה על מחירי התרופות.
שדולת התרופות PhRMA היא מהגדולים בוושינגטון. יש לה 47 חברות לובינג בשכר קבוע ועוד 183 לוביסטים רשומים. הא מעסיקה עורכי דין, כלכלנים, אסטרטגים פוליטיים, עורכי סקרים, יועצי תקשורת ועוד. התקציב של PhRMA כפול מזה של שדולת הנפט בוושינגטון. יחידה אחת שלה מוציאה עשרות מיליוני דולר בשנה על גיוס רופאים, גמלאים וחולים שנהנו מתרופות חדשות להופיע בקונגרס.
עד כה בקמפיין בחירות 2020, התעשייה תרמה 7.5 מיליון דולר למחוקקים, בעיקר רפובליקאים, כולל מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מקונל, מקנטקי ומנהיג המיעוט בבית הנבחרים, קווין מקארתי, מקליפורניה.
הלוביסטים מנהלים מלחמות חורמה
רוב המחוקקים הרפובליקאים עדיין תומכים בשדולת התרופות רבת הכוח, PhRMA ("המחקר והייצור הפרמצבטיים באמריקה"). השדולה הזו וחברות התרופות יכולות עדיין לחנוק את מאמצי הרפורמה, וחוקי מחירי התרופות החדשים עדיין לפני דיון ומבלי יכולת לנבא מתי הם יעברו. הלוביסטים מנהלים מלחמות חורמה, וחברות התרופות הן עדיין תורמות גדולות לרפובליקאים ולדמוקרטים.
רק באוקטובר האחרון אמר טראמפ לקהל של גמלאים, שהוא לא יופתע אם יתברר ששדולת התרופות עומדת מאחורי הניסיונות להדיח אותו. "הורדנו את מחירי תרופות המרשם, ובכך אנחנו מתמודדים עם היצרניות הללו", הוא אמר באירוע בפלורידה. "בינתיים הן תוקפות אותי מכל הכיוונים".
גם פלוסי לא משאירה הרבה מקום לדמיון באשר לכוח של השדולה. "אני משערת ש- PhRMA נכנסה לתמונה", אמרה פלוסי לעיתונאים באחרונה כשהיא נשאלה למה הקונגרס לא אישר את חוק מחירי התרופות.
אולם, למרות כל זאת, גל הצעות חוק חדשות מהעת האחרונה מוכיח שתעשיית התרופות איבדה חלק מהשפעתה בוושינגטון. ל-PhRMA היה פעם את הכוח לחסום כמעט כל ניסיון לשינוי מדיניות בעניינן. לא מזמן, כשברק אובמה היה הנשיא והדמוקרטים שלטו בקונגרס, PhRMA חיסלה את כל ההצעות העיקריות לפיקוח על מחיר תרופות.
כעת, תרעומת הציבור על מחירי התרופות, הכעס על משבר תרופות שיכוך הכאבים הממכרות, חישובים לא נכונים של התעשייה והלוביסטים שלה, והגל הפופוליסטי שהביא את טראמפ לבית הלבן, מרופפים את קשרי הרפובליקאים עם תעשיית התרופות ופותחים את הדלת לרגולציה כפי שלא הייתה מעולם בארה"ב.
"לא" כבר לא מספיק יותר
בחודש שעבר חתם טראמפ על אמנת סחר מחודשת עם מקסיקו וקנדה, אחרי שהקונגרס הוציא ממנה תוכנית שנתמכה על ידי PhRMA לשמור על כמה תרופות שנמכרות היטב מפני תחרות במשך שנים.
מבחינת PhRMA, כבר לא מספיק לומר סתם כך "לא". "בעבר היה לנו מוניטין של 'מתקפת טנקים אגרסיבית' נגד כל הצעה, בלי קשר להשלכה שלה על התעשייה", אמר מנכ"ל השדולה הזו, סטפן אובל, "אבל עכשיו אנחנו נוקטים גישה 'מונעת' של להציע לקובעי המדיניות פתרונות שמתייחסות ליכולת הכלכלית של החולים".
כך, בשנה שעברה ויתרה PhRMA על התנגדותה להצעת חוק של פטריק ליהי, דמוקרט מוורמונט, להשקה של תרופות גנריות מהר יותר בשוק כדי להוזיל תרופות פטנט. בהצעה אמנם בוצעו כמה שינויים, אך היא הפכה לחוק בדצמבר.
על פי סקרים, באופן כללי האמריקאים שבעי רצון מהביטוח הרפואי שלהם, אך הם חוששים מהגידול בעלויות. לכן תרופות מרשם הן בעייתיות במיוחד מפני שהצרכנים רואים קודם כל את המחיר. ההוצאה הממוצעת של יחידים ומשלמי ביטוחים רפואיים על תרופות מרשם עלתה ב-2017 ל-1,025 דולר מ-819 דולר בשנת 2010 - כך על פי ניתוח של נתונים פדרליים שנעשה על ידי מכון פיטרסון לבריאות וקרן משפחת קייזר, אם כי היא ירדה במקצת מאז.
כמעט 80% מהאמריקאים מפנים אצבע מאשימה כלפי תעשיית התרופות שמתעניינת ברווחים שלהן ולא בבריאות הציבור. הדעה הכללית הציבורית על חברות תרופות היא השלילית ביותר מאז שמכון גאלופ החל לערוך סקרים בעניין זה ב-2001. שערוריות כמו זו של מרטין שקרלי, מנהל קרן הגידור שכונה "אח של הפארמה", ושכנע חברת תרופות בתיק שלו לייקר תרופה אחת, שנחוצה לחולי איידס, מ-13.50 דולר ל-750 דולר, גרמו גם הן לכך. רשתות בתי חולים, חברות ביטוח וחברות רכש תרופות מרוכז זול התאחדו בקריאה לחקיקה לריסון רווחי חברות התרופות.
הרפובליקאים טיגנו את המנכ"לים בשימוע
רפובליקאים, רבים מהם שמחזיקים בעמדות שמרניות בנוגע לשוק החופשי, נלכדו בין ההתנגדות לרגולציה והזעם הציבורי של הקהילות שמצביעות להם. "אם אני הולך לכנסייה ויש שם תומך של ברני סנדרס ותומך של דונלד טראמפ, ושניהם אוחזים לי בדש הז'קט", אומר הסנטור ביל קסידי, רפובליקאי מלואיזיאנה (שהיה גסטרו-אנתרולוג במקצועו), "זה כנראה בעניין מחיר התרופות".
בשימוע בסנאט בפברואר לפני שנה, הוא ורפובליקאים נוספים "טיגנו" את המנכ"לים של שבע חברות תרופות בנושא תמחור המוצרים שלהן. "משהו מקולקל מהיסוד במערכת שלנו אם צרכנים בחו"ל משלמים הרבה פחות על תרופות", אמר קסידי למנהלים.
קסידי אמר גם שחברות התרופות זקוקות לתמריץ כספי כדי להשקיע בטיפולים פורצי דרך, טענה שהמנהלים בחדר השימוע הסכימו לה. ריצ'רד גונזלס, מנכ"ל AbbVie , אמר בשימוע שאם החברה שלו תגבה "מחירים אירופאיים", היא לא תוכל להשקיע במחקר ופתוח ברמה שהיא משקיעה היום. קסידי תמך מאוחר יותר בהצעת החוק של גרסלי להגבלת מחירי התרופות.
תעשיית התרופות הסתמכה שנים רבות על נוסחה פשוטה בוושינגטון: להחזיק בכיס את המחוקקים הרפובליקאים ולגייס די תמיכה אצל הדמוקרטים כדי לחסום שינויי מדיניות. PhRMA חייבת את ההצלחה שלה לכיסים עמוקים, גדודים של לוביסטים והחשיבות של תעשיית התרופות לכלכלת ארה"ב.
ב-2003 שכנעה PhRMA את הנשיא ג'ורג' בוש ואת הקונגרס הרפובליקאי אז לאשר חוק שמאפשר גישה של מיליוני גמלאים לתרופות מרשם במסגרת מדיקייר. החוק אסר על הממשל לקבוע את המחירים שמדיקייר (סוכנות ממשלתית-מדינתית) משלמת על תרופות.
קרע מוקדם עם הרפובליקאים החל ב-2010 כשתעשיית התרופות תמכה בחוק הטיפול בהישג יד של אובמה אחרי שהדמוקרטים ויתרו על חקיקה להגבלת מחירי תרופות. בכירי התעשייה החלו לחוש את שינוי כיוון הרוח הפוליטית ב-2015 בערך. הצרכנים התלוננו על התייקרות תרופות המרשם, ומרטין שקרלי עלה לכותרות. במקביל, התעשייה חששה שהילארי קלינטון תנצח בבירות 2016. קלינטון כזכור קראה לסיים את "סחטנות המחירים" של חברות התרופות ולאפשר לממשל לנהל מו"מ על מחירי תרופות לגמלאים.
התקציב של PhRMA עלה ב-2017 ל-456 מיליון דולר מ-271 מיליון דולר שנה לפני כן, לפי רשומות מס. היא הייתה הלובי המקצועי הגדול ביותר בארה"ב, כפול מזה של לשכת המסחר האמריקאית (שמייצגת סוחרים, בעל חנויות).
נאנחו לרווחה כשטראמפ נבחר
היצרניות נאנחו לרווחה כשטראמפ נבחר לנשיאות, אך לא לזמן רב. שבוע לפני השבעתו אמר הנשיא החדש שחברות התרופות "רוצחות בלי להיענש" כשהן מסרבות להניח לממשל לנהל מו"מ על תרופות מדיקייר זולות יותר.
אחרי פגישה עם נציגי החברות כמה שבועות מאוחר יותר, טראמפ שינה כיוון וכינה את מעורבות הממשל "קיבוע של מחירים". דובר בבית הלבן אמר שהוזלת מחירי תרופות "נשארה בעדיפות גבוהה" מבחינת הנשיא.
צרה נוספת לשדולה הזו הייתה כשהסנטור גרסלי התמנה ליו"ר ועדת הכספים בסנאט בתחילת 2019 והחל במאמצים לגבש חקיקה דו-מפלגתית למחירי התרופות. ריק סקוט מפלורידה ועוד שבעה סנטורים רפובליקאים שלחו ביוני מכתב ל- PhRMAבבקשה להציע פתרונות ל"נסיקת מחירי התרופות". כשהשדולה השיבה ביולי, סקוט צייץ בטוויטר שהתשובה "ההתייחסות לא כוללת אפילו תשובה אחת ויחידה לשאלות שלנו".
במאי האחרון הכריז ממשל טראמפ על יוזמה לחייב את חברות התרופות לפרסם את המחיר הקטלוגי של המוצרים שלהן בתשדירי הפרסום בטלוויזיה. חברות "אמג'ן" ו"איליי לילי" הגישו תביעה נגד היוזמה, ובית משפט פדרלי אימץ אותה. טראמפ כעס והורה ליועציו לזרז את העבודה על הצעת חוק שתאפשר לצרכן אמריקני לשלם מחיר זהה למחיר התרופה בחו"ל, לפי יודעי דבר. בתגובה יצרה PhRMA עמוד אינטרנט שחשף את המחירים הקטלוגים של התרופות של החברות בשדולה.
כעת מתכנן הבית הלבן חקיקה נוספת, כאשר טראמפ מתמקד בהעברת ההצעה של גרסלי-וויידן, שמתוארת על ידי דובר הבית הלבן כ"בעלת סעיפים מצוינים רבים, עם גישה דו-מפלגתית".
אבל סיכויי ההצעה בסנאט לא ברורים - מיץ' מקונל, מנהיג הרוב, שהרג את משפט ההדחה של טראמפ, אמור להביא אותה להצבעה, אלא שהוא נחשב לתומך ותק של תעשיית התרופות. עד כה הוא לא קבע תאריך יעד להצבעה.