גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפקט הפחד: כשהחשש מהנגיף מתפשט מהר יותר מהנגיף עצמו

הניסיון של ממשלות ורשויות להפחית את החשיפה לנגיף הקורונה מרחיב בכל יום את היקף הפאניקה ● מכאן והלאה, מזהירים כלכלנים, מתחיל להיווצר מנגנון תגובה דרסטי שכבר מוביל לשיתוק כלכלי, שאת תוצאותיו ייקח זמן רב לתקן

נוסעים בנמל התעופה בהונג קונג. אופן זרימת החדשות ישפיע על היקף השיתוק הכלכלי / צילום: AP - Kin Cheung
נוסעים בנמל התעופה בהונג קונג. אופן זרימת החדשות ישפיע על היקף השיתוק הכלכלי / צילום: AP - Kin Cheung

כלל ידוע הוא שתגובת מערכת החיסון של הגוף לדלקת שמתפתחת בו, היא כואבת במקרים רבים יותר מן הדלקת עצמה. אותו הדבר נכון גם לגבי נגיף הקורונה והכלכלה.

בדיוק כמו התקפות טרור ומשברים פיננסיים, תת-מגפה (אפידמיה) מייצרת אי-ודאות רחבה ולעיתים פאניקה. ואנחנו רואים את זה כעת: רשויות ממשלתיות שונות ואנשים פרטיים מגיבים תכופות בהפחתה דרסטית של חשיפה להלם, ובכך הם מעצימים את האפקט הכלכלי העולמי של הפאניקה.

הפאניקה התבטאה בירידות חדות בשוקי המניות בתחילת השבוע, ששיקפו חששות מכך שהתפשטות נגיף הקורונה למדינות נוספות תייצר תגובה דרקונית כפי שהייתה בסין.

האם הפאניקה מוצדקת? בהתבסס על האפקט הבריאותי לבדו, נגיף הקורונה לא צריך להיות בבחינת "ביג דיל" לכלכלה העולמית. נכון לאתמול, לפי המספרים הרשמיים הרג הנגיף 2,618 בני אדם, רובם ככולם בסין, היכן ששיעור ההידבקויות החדשות כבר הגיע כנראה לשיאו. כהשוואה, רעידת האדמה במחוז סצ'ואן במאי 2008 הרגה כ-69 אלף איש, מבלי לשרוט את הצמיחה הסינית. 

ההבדל הוא שההיקף והחומרה של נזקי רעידת האדמה מוגבלים וברורים הרבה יותר מאשר הנגיף. ובמקרה הזה של נגיף הקורונה, הרשויות בסין לא לוקחות סיכון: הן נעלו 60 מיליון איש במחוז חוביי, והביאו את הכלכלה המקומית לשיתוק בפועל.

המסכות לא תמיד יעילות

תגובה דרסטית: סגירת גבולות וערים

ארה"ב הזהירה מפני נסיעות לסין, ואסרה כניסה של אזרחים לא-אמריקאים שביקרו בסין ב-14 הימים האחרונים. בדרום קוריאה המחלה התפשטה אמנם במהירות, אבל היא הרגה פחות בני אדם משהורגת שפעת ביום אחד. אבל הכניסה לבתי קולנוע בדרום קוריאה השנה כבר צנחה ב-38% לעומת השנה שעברה, לפי אנליסטים של סיטיגרופ. "החשש מהנגיף מתפשט במדינה זו בקצב מהיר בהרבה מן הנגיף עצמו", הם כתבו.

מומחים שונים מהעולם למגיפות אומרים שאין תקדים לתגובה כה דרסטית. תת-המגיפה, שעלולה להתפתח למגיפה אם היא תהפוך לנרחבת במספיק מדינות, רחבה בהרבה ממקרים קודמים, כמו סארס שהחלה באסיה ב-2002, או אבולה שהחלה במערב אפריקה ב-2014. 

מאז המקרים הללו, התמיכה בגלובליזציה במדינות רבות התחלפה בדרישות לגבולות חזקים יותר. לרשויות יש פחות רתיעה מהעלאת חסמי סחר ונסיעות בשם בקרת מחלות. כך הפכה מחלת הקורונה החדשה לעוד כוח שפועל נגד גלובליזציה.

"באופן מסורתי, ההתערבויות שאנחנו מכירים של מערכת הבריאות הציבורית להאטת המחלה מסתכמות בדברים כמו איבחון, בידוד בבית או בבית חולים", אמר טום אינגלסבי, מנהל המרכז לביטחון בריאותי באוניברסיטת ג'ון הופקינס. "אמצעים דרסטיים יותר כמו הדברים שעשתה סין הם חסרי תקדים".

"יש הרבה השערות על האפקטיביות וההשלכות השליליות של אמצעי-המאקרו הללו, ללא נתונים היסטוריים, כמו סגירה של עיר, איסור על נסיעות מחלק אחד של המדינה או מהמדינה בכלל", הוא הוסיף.

לורנס גוסטין, מנהל מכון או'ניל לחוקי בריאות לאומיים ועולמיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, אמר, "עברנו משאננות לפאניקה ולעשיית דברים שאינם מבוססים על ראיות, עם השלכה מאסיבית על הכלכלה".

הוא אמר כי הכנסת אמריקאים שהיו על אוניית הקרוז ביפן לבידוד היא מהלך סביר, אבל "איסור כניסה גורף על כל אזרחי החוץ, שיכול להתרחב בלי הודעה מוקדמת, משתק את מגזר הנסיעות ואת המסחר".

מה לגבי היקפי ההשלכות הכלכליות של הצעדים הדרסטיים הללו? קשה לדעת. אומדני ההשלכה הכלכלית של מחלת נגיף הקורונה הם במידה רבה ניחושים מושכלים. גולדמן זאקס, לדוגמה, צופה פגיעה של 0.8 נקודת אחוז בצמיחת התמ"ג האמריקאי ברבעון הנוכחי כתוצאה מירידה בתיירות וביצוא והפרעות לשרשראות אספקה, כאשר רוב הפגיעה תימחק עד סוף השנה.

אבל, אומרים בגולדמן זאקס, "הסיכונים מוטים לכיוון פגיעה חזקה יותר, מפני ששינויים בזרימת החדשות עשויים להוביל לרתיעה חזקה יותר מסיכונים - שיתבטאו בפחות נסיעות, פחות יציאות לעבודה ולקניות".

התרחיש הקודר: מיתון עמוק

פיטר ברזין, האסטרטג העולמי הראשי בחברת הייעוץ BCA ריסרץ', מעריך כי הצמיחה הכלכלית העולמית תרד לאפס ברבעון הנוכחי ותתאושש לאחר מכן, עם פגיעה של כחצי נקודת אחוז בצמיחה השנתית.

אבל הוא פרסם גם תרחיש קודר יותר: אם הנגיף יפגע במיליארד בני אדם, כפי ששפעת החזירים עשתה ב-2009 וב-2010, 20 מיליון בני אדם עלולים למות, כתב ברזין. "הביקוש לרוב הפריטים מלבד מוצרי יסוד יהיה משותק". להערכתו, המיתון שינבע מכך יהיה עמוק כמו זה שהיה ב-2008-2009, אם כי ההבראה ממנו תהיה מהירה יותר.

תיקון מלאכותי: הפחתת ריבית

כיצד תיערך הכלכלה ל"תיקונים"? יש כמה אפשרויות. הפדרל ריזרב, למשל, יוכל להגיב בהפחתת הריביות. לפי שעה, בכירי הבנק המרכזי האמריקאי עוקבים אחרי המצב, וחוששים מפעולה לפני ראיות ברורות לנזק כלכלי ועל רקע תחזיות שכל פגיעה תהיה זמנית.

גם אם הריביות יופחתו, האפקט יהיה מינימלי. הורדות ריבית מעודדות את הביקוש לסחורות ולשירותים, אבל הבעיה כעת היא אם עובדים וחברות יכולים לספק אותם.

אחרי אירועי הטרור ב-11 בספטמבר 2001, הפעילות הכללית צנחה מחוף לחוף בארה"ב על רקע קרקוע טיסות מסחריות וחשש מעוד התקפות. הפד הוריד אז את הריביות, אך העדר התקפות טרור נוספות היה מה שהחזיר את האמון. הפד הפחית ריביות גם אחרי קריסת ליהמן ברדרס ב-2008, אבל נדרש חילוץ פיננסי על-ידי הממשל כדי לסיים את הפאניקה.

בכל מקרה, הסיפור של 2020 שונה מבחינת יכולת התמרון של הפד. ב-2001 וב-2007-2008, הפד הפחית ריביות בכחמש נקודות אחוז בתגובה לאירועים. כעת הוא יכול להוריד ב-1.75 נקודות אחוז בלבד לפני שיגיע לאפס.

לא ברור גם איך יגיבו קובעי מדיניות אחרים. ארה"ב ובעלות בריתה שיתפו פעולה ב-2001 כדי להביס את אל-קעידה, וב-2008 כדי להכיל את המשבר הפיננסי. היום, רוח שיתוף-הפעולה נפגעה על-ידי מלחמות הסחר והנכונות המוגברת של הנשיא טראמפ לפעול לבדו.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

ביידן בקריאה לקונגרס במאמר מיוחד: "לאשר בדחיפות את הסיוע הביטחוני לישראל ולאוקראינה"

הנשיא האמריקני הבהיר: "זה לא הזמן לנטוש את ידידותינו, לא מתקבל על הדעת שנעמוד מנגד" • על המתקפה האיראנית אמר ביידן: "איראן רוצה למחוק את המדינה היהודית היחידה מעל המפה" • עוד הזהיר הנשיא: "ארה"ב עלולה להיגרר למלחמה, אסור שנניח להגנה של ישראל להיחלש"

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחותם של הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● על פי דיווח הוול סטריט ג'ורנל, ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר, אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר משופרסל התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת-הלב של רשות ניירות ערך?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 עולה ב-0.3% ות"א 90 יורד ב-0.1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

המדינה מאפשרת יבוא הולך וגובר של חומרי מחצבה ממחצבות פלסטיניות / צילום: Shutterstock

"סכנה של ממש": מה נחשף בתביעה של מפעילת מחצבה ישראלית?

תביעה של מפעילת מחצבה באזור בית שאן חשפה כי היקף חומרי המחצבה שנכנסו לישראל דרך מעבר ג'למה שבצפון זינק בשנתיים האחרונות ● על פי ההערכות, 15% מכלל החצץ המשמש בישראל מגיע מהרשות - שיעור שצפוי עוד לגדול

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

"עשיתי דברים מסוכנים": המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה