גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יפוזרו 2 טריליון דולר? כל מה שרציתם לדעת על תוכנית החירום האמריקאית ולא העזתם לשאול

בזמן שבישראל הדיונים הכספיים מקרטעים ונראה שכל משרד מושך לכיוון אחר, בארה"ב הצליחו שתי המפלגות היריבות בזמן שיא של כשבוע בלבד לנסח, לריב, לשנות ולהצביע 3 פעמים על חבילת התמריצים הגדולה ביותר אי-פעם בארה"ב ובעולם כולו

הסנאטור לינדזי גרהאם מדבר על תוכנית החילוץ האמריקאית / צילום: אנדרו הרניק, AP
הסנאטור לינדזי גרהאם מדבר על תוכנית החילוץ האמריקאית / צילום: אנדרו הרניק, AP

אחרי ויכוחים ארוכים בין המפלגה הדמוקרטית לרפובליקאית בקונגרס על אופן חלוקת חבילת התמריצים לציבור האמריקאי בהיקף חסר תקדים של 2 טריליון דולר במסגרת, נראה כי "חוק סיוע החירום לכלכלה האמריקאית במגפת הקורונה" מגיע לקו הסיום שלו בקונגרס.

אמש (ד') הסנאט העביר את החקיקה ובית הנבחרים ידון בו מחר (ו'). מה הוסכם לבסוף בין המפלגות? לפניכם סקירה של הסעיפים העיקריים בחבילה בהתבסס על החקיקה בסנאט. הסקירה מחולקת לארבעה קטגוריות: השורות התחתונות והחשובות, משקי הבית והעובדים, עסקים ובנקאות, כסף אישי ומיסים.

השורות התחתונות והחשובות

● 250 מיליארד דולר לביטוח אבטלה זמין ליותר קטגוריות של עובדים והארכת דמי האבטלה ל-39 שבועות מ-26 ברוב המדינות. בנוסף, תוספת של 600 דולר בשבוע לארבעה חודשים.

● 301 מיליארד דולר בתשלומים ישירים למשקי בית.

● 349 מיליארד דולר בהלוואות לעסקים קטנים. הסכום שיוצא על עובדים, שכירות וחשמל/מים יהפוך למענק.

● 500 מיליארד דולר להלוואות, ערבויות להלוואות וסיוע אחר לעסקים, מדינות ועיריות -כולל האפשרות שהממשל יקבל אחזקות ישירות בחברות במצוקה. 29 מיליארד דולר יוקצו לחברות תעופה (נוסעים ומטען), ו-17 מיליארד לעסקים חיוניים לביטחון הלאומי, כמו בואינג. היתר, 454 מיליארד דולר, ישמשו לכיסוי הפסדים של מסגרות הלוואות שהוקמו או הורחבו על ידי הפדרל ריזרב.

● 32 מיליארד דולר במענקים לכיסוי שכר בחברות תעופה (נוסעים ומטען) וקבלנים שלהן.

● 150 מיליארד דולר בסיוע ישיר למדינות לפי גודל האוכלוסייה. רשות מקומית תוכל לפנות לקבל סיוע ישיר, שיופחת מהסיוע למדינה.

● 221 מיליארד דולר במגוון של הטבות מס לעסקים, כולל דחיית מיסי מעסיקים שמופנים למדיקייר ולביטוח הלאומי, ליתרת השנה. עסקים יוכלו זמנית גם לתבוע ניכוי של ההפסדים הנוכחיים מהרווחים בעבר כדי לקבל החזרי מס מהירים.

● 340 מיליארד דולר בהוצאה משלימה, כולל 117 מיליארד דולר לבתי חולים וטיפול ביוצאי צבא, ו-25 מיליארד דולר לחברות תחבורה ציבורית.

משקי בית ועובדים 

■ צ'קים ליחידים. תשלום ישיר של 1,200 דולר למבוגר ו-500 דולר לילד למשקי בית בצורה של החזרי מס מהירים. אין סעיף לתשלומים ישירים בעתיד אם המצב הכלכלי יישאר בעינו עד סוף האביב. המענקים יחולו על הכנסה של עד 99,000 דולר בשנה ליחיד בלי ילדים או זוג נשוי ללא ילדים עם הכנסה של מעל 198,000 דולר, שלא יקבלו אותם.

■ עובדים מובטלים. דמי האבטלה ישולמו לאורך 39 שבועות במקום 26 כנהוג ברחב המדינות, ויכללו העלאה של 600 דולר בשבוע בארבעת החודשים הראשונים. הבונוס הזה יהיה זמין עד 31 ביולי. הם יורחבו גם לעובדי קבלן, פרילנסרים ועוד עצמאים שאין להם הטבות בכמה מדינות.

■ פרילנסרים. החוק מרחיב את ההטבות והמענקים לקבלנים עצמאיים כמו נהגי אובר ועורכי סרטים בפרילנס. מובטלים כאלו ייהנו גם מההטבה של 600 דולר בשבוע. קבלנים עצמאיים יכולים גם לפנות לקבלת הלוואת חרום ממסגרת בשם EIDL, שבדרך כלל זמינה רק לעסקים קטנים.

עסקים ובנקאות

● חברות תעופה. לחברות תעופת נוסעים החוק כולל 25 מיליארד דולר במימון ישיר למשכורות עובדים והטבות, ועוד 25 מיליארד דולר בהלוואות וערבויות. זו תוכנית הצלה לעובדים, לא לחברות, הגיבה בשביעות רצון נשיאת איגוד הדיילות והדיילים CWA.

 עוד 3 מיליארד דולר יופנו לסיוע לעובדי חברות קבלניות של חברות תעופה, שמספקות את שירותי ההסעדה, העמסת הכבודה, הכרטוס והעלייה למטוסים ועוד. בתמורה, חברות התעופה חייבות להתחייב לא להוציא לחופשה עובדים, לא לפטר ולא להפחית שכר עבודה עד 30 בספטמבר. הן גם יתחייבו לא לשלם דיבידנדים ולא לקנות מניות של עצמן בתקופה זו.

● תעשיית הרכב. סגירת כמעט כל מפעלי ההרכבה במדינה גרמה לאלפי ספקים לתעשיית הרכב מחנק מזומנים פתאומי. חוק הסיוע מאשר הלוואות בהיקף מאות מיליוני דולר, בין היתר ליצרנים הללו, אך לא ברור אם זה יספיק למנוע גל של פשיטות רגל.

● בנקים. החוק מעכב יישום של שינוי חשבונאי שהיה מחייב בנקים למחוק בבת אחת יתרות נגד כל הפסד מהלוואה, במקום למחוק אותם לאורך חיי ההלוואה. בנוסף, המפקח על המטבע יקבל את הסמכות להתיר לבנקים להלוות סכומים גבוהים יותר. בנקים קהילתיים קטנים עם נכסים עד 10 מיליארד דולר יקבלו יותר גמישות בהלוואות. הם גם יקבלו הקלות בחשבונאות של הלוואות צרכניות גרועות.

● בואינג. חברה זו תקבל גישה ל-17 מיליארד דולר בהלוואות וערבויות ל"עסקים חיוניים לביטחון הלאומי" (החטיבה הצבאית שלה ועוד), לפי מקורות בקונגרס. בואינג ביקשה 60 מיליארד דולר עורה ועבור קבלני המשנה שלה ותעשיית התעופה/חלל הרחבה.

● אנרגיה. החוק לא מכיל סעיפים ספציפיים לתעשיית האנרגיה. חברות הנפט ביקשו הטבות כמו טיפול מס מועדף, סבסוד ישיר ורכישת נפט ב-3 מיליארד דולר עבור מאגר הנפט האסטרטגי האמריקאי.

● חקלאים. החוק מעביר מעל 48 מיליארד דולר לחקלאות ותזונה, על רקע צניחת מחירי התירס, פולי הסויה, החיטה והבקר. 14 מיליארד דולר יופנו לחידוש חברת האשראי לקומודיטיז מימי השפל הגדול, ו-9.5 מיליארד דולר יתמכו במגדלי יבולים ומוצרי בקר וחלב מיוחדים וספקים למסעדות ובתי ספר.

● שירותי הבריאות. החוק מוסיף 27 מיליארד דולר לקרן חירום שיכולה לממן עשרות פרויקטים של חברות תרופות ואקדמאים שנפתחים תרופות וחיסונים לקורונה. הממשל יוכל גם לנקוט צעדים להבטיח שהמוצרים שיפותחו במימון היחרום יהיו "בני השגה בשוק המסחרי", בלי לעכב את פיתוחם. תוגבר גם חובת הדיווח על רכיבים חסרים לייצור התרופות, וגם מכונות הנשמה וציוד רפואי נוסף.

● בתי מלון. התעשייה הזו ביקשה בשבוע שעבר מהבית הלבן סיוע של 150 מיליארד דולר. במקום זאת היא תקבל טלאים של הלוואות, מענקים וסיוע במס, ברובם דרך ההקצאה של 350 מיליארד דולר לסיוע לעסקים קטנים במלוות ומענקים. מלון שזכאי לסיוע מעסיק פחות מ-500 עובדים והכנסתו נמוכה מ-35 מיליון דולר בשנה.

● בתי קולנוע. קרן הערבויות להלוואות תוכל לעזור בתשלום שכירות או משכנתא לאולמות הסגורים, או לשלם לספקים של פופוקורן ועוד. רשתות בתי קולנוע קטנות ובינוניות צפויות יותר להשתמש בקרן הסיוע לעסקים קטנים, שתוכל לממן את שכר העובדים שלהן.

בית קולנוע בארה"ב/ צילום: רויטרס

● מוזיקה. התעשייה הזו תיהנה מהרחבת תשלומי האבטלה וההלוואות לעסקים קטנים ולעצמאיים ובעלים יחידים.

● שירותי הדואר. שירות הדואר הלאומי יקבל הלוואה של 10 מיליארד דולר, וזו בשורה טובה למשתמשות כמו אמזון, UPS ובמידה פחותה פדקס, שמסתמכות על עובדי הדואר למשלוח של הקילומטר האחרון בכמה מקורות. החוק יחייב את שירות הדואר לתעדף משלוחים רפואיים ולהגן על עובדיו מהנגיף.

● רכבות. חברת רכבות הנוסעים הלאומית אמטרק תקבל כמיליארד דולר לכיסוי הפסדיה שנוגעים לקורונה. עובדי חברות הרכבות שלא מכוסים על ידי דמי האבטלה של המדינות יקבלו כיסוי מורחב. יבוטלו שבעת ימי ההמתנה לקבלת דמי האבטלה עד יולי.

● קמעונאים ורשתות שיווק. בחוק קיצוצי המס של 2017 שורבבה טעות שחייבה אותם לגלם שיפוצים לאורך 39 שנים, במקום בשנה הראשונה. בגלל הטעות הזו, רשתות השיווק וגם מסעדות ומלונות שביצעו שיפוצים בשנתיים האחרונות שילמו יותר מדי מס ב-30 מיליון דולר.

כעת הם יוכלו לקבל חזרה את הכסף הזה. אבל הסיוע הזה קטן בהרבה ממה שמנהלים בתעשייה הזו קיוו להשיג, כולל הזרמת כסף ישירה למימון שכר לעובדים כשהחנויות סגורות, הקלה בשכירות ופטור מהיטלים.

● מסעדות. מגוון רחב של רשתות יהיה זכאי להלוואות לעסקים קטנים, מאחר שבוטלה המגבלה של העסקת 500 עובדים לכל היותר על ידי כל רשת מסעדות.

● עסקים קטנים. עסקים ומלכ"רים של עד 500 עובדים במיקום אחד יוכלו לפנות דרך בנקים שמיועדים לכך לקבלת הלוואות בגיבוי מנהל העסקים הקטנים בממשל. ההלוואות יהפכו למענקים לסכומים שיוצאו על שכר עובדים, שכירות וחשמל/מים. התוכנית תהיה עם תקרה של 10 מיליארד דולר ותכסה שכר של עד 100,000 דולר בשנה.

● הייטק. חברות הטק לא יראו הרבה עזרה ישירה מהחוק. Airbnb תהיה זכאית להלוואות עסק קטן וביטוח אבטלה. נהגי חברות כמו אובר ודורדאש (משלוחים), שנחשבים לקבלנים עצמאיים, יהיו זכאים לדמי אבטלה. חברות הזנק לא יהיו זכאיות כנראה לסיוע כעסקים קטנים. יצרניות ציוד הביעו שביעות רצון מהסיוע ללקוחות שלהן.

מימון אישי ומסים

■ פשיטת רגל. החוק מבטיח שאנשים שיפנו לפשיטת רגל לא יצטרכו להשתמש בצ'קים שהם יקבלו ישירות מהאוצר לפירעון חובות קודמים שלהם, והוא מאריך את הזמן שבו צריכים פושטי הרגל לשלם חלק מהחובות שלהם כדי להתחיל מחדש, מחמש לשבע שנים.

■ דיווחי אשראי. צרכנים שמפגרים בתשלומים של חובותיהם לא ייפגעו בציוני האשראי שלהם. החוק מחייב את המלווים שמאפשרים ללקוחות מתקשים לדחות או לדלג על תשלומי הלוואות לדווח שהם עומדים בתשלומים. רוב הלקוחות שפיגרו בתשלומיהם לפני הקורונה ימשיכו לסבול מציון אשראי שלילי.

■ משכנתאות. חברות שמטפלות בגביית משכנתאות בגיבוי הממשל חייבות להעניק ארכה של עד 360 יום ללווים שמצהירים שנפגעו מהתפרצות הקורונה. אסור להן לעקל נכסי חייבים ולפתוח הליכי פינוי במשך 60 יום החל מ-18 במארס. בעלים של בנייני דירות יכולים לבקש דחייה של עד 90 יום בתשלומים שלהם, שבמהלכם אסור להם לפנות דיירים בגלל אי תשלום שכירות.

■ גמלאים. החוק מקל זמנית את כללי המשיכה מחשבונות פנסיה, ומאפשר לאנשים שנפגעו מהמשבר גישה ל-100,000 דולר מהחשבונות ללא תשלום קנס של 10%. משתתפי תוכניות פנסיה מסוג 401(k) שמשקיעות במניות יכולים לקחת בששת החודשים הבאים הלוואות של 100,000 או 100% מיתרת חשבון הפנסיה, הנמוך מביניהם. החוק משעה לשנת 2020 את חובת חלוקת קצבאות הפנסיה ליחידים מגיל 72.

■ הלוואות סטודנטים. רוב האמריקאים עם הלוואות שכר לימוד פדרליות יוכלו להשעות את התשלומים החודשיים עד 30 בספטמבר ללא כל ריבית צבורה. מעסיקים יוכלו גם לתרום סכומים פטורים ממס לתשלומי הלוואות שכר לימוד של עובדיהם.

■ מסים. יחידים שלא מפרטים את הניכויים שלהם יוכלו לתבוע עד 300 דולר על תרומות לצדקה. עסקים מקבלים את היכולת לקזז הפסדים מ-2018, 2019 או 2020 מרווחים בשנים שלפני כן ולתבוע החזרי מס. מסעדות ורשתות שיווק או חנויות ייהנו מתיקון השגיאה בחוק המס מ-2017 שהגבילה את ניכויי הפחת שלהם על שיפוצים.

■ מעסיקים יוכלו לדחות תשלומים של מיסי מעסיקים, כמו העברות לביטוח לאומי ולמדיקייר. הם יוכלו לבצע את מחצית התשלומים הללו ב-2021 ואת המחצית השנייה ב-2022. בנוסף, החוק יותר זיכוי חדש למס של שמירה על עובדים, שמיועד לחברות שהן גדולות מכדי להיות זכאיות לעזרה לעסקים קטנים. הזיכוי שהן יוכלו לקבל ממס המעסיקים מגיע עד 50%. הוא מוגבל ל-10,000 דולר לעובד ברבעון, ולמעסיק עם יותר מ-100 עובדים. הזיכוי זמין רק לחברות שנסגרו או הוגבלו בהוראה ממשלתית.

עוד כתבות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק קפץ ב-1.5% ● אירופה ננעלה במגמה חיובית ● נעילה מעורבת באסיה, מדד ההנג סנג זינק בכ-1.9% ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין עומד על כ-66.27 אלף דולר למטבע ● מחיר הזהב נחלש בכ-1% ● מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בארה"ב ירד והוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"