גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

למשברים כלכליים יש פוטנציאל להשפיע על המגזר העסקי. מה שהצית את המשבר הפיננסי ב-2008 היה חוסר אחריות וחזירות של הבנקאים בוול סטריט, שניפחו את בועת המשכנתאות בארה"ב. הם לא שילמו את המחיר ויש מחלוקת עד כמה לקחי המשבר באמת שינו את המציאות. מה שכן, המשבר השפיע על השיח, שם במוקד חשיבה על מחזיקי עניין נוספים חוץ מבעלי המניות, והציף את הנושא של הון שלטון (לא שזה בהכרח מספיק).

בשנים שעברו מאז, חל שינוי בצמרת החברות העסקיות והשתלטו עליה ענקיות הטכנולוגיה. זה הביא לשולחן בעיות רגולטוריות אחרות כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של תאגידים טכנולוגיים שמפתחים במקום אחד, מוכרים במקום אחר ומשלמים מסים במקום שלישי. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה. הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות (יסמין יבלונקו פרסמה כתבה מאוד מעניינת על הנושא לפני שלושה חודשים).

● רוצים לקבל את הסיכום השבועי במייל? הירשמו כאן

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, ישתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. המנהיגים ומערכות הבריאות הם אלו שאחראים לרמת הפגיעה שחווה ותחווה כל מדינה. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות. אני מהמר על האופציה הראשונה, ובעיקר מקווה שזה ייעשה בצורה חכמה.

בסוף השבוע פרסמתי ראיון עם חמי פרס, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו. דיברנו גם על הנושאים האלו. לדבריו, "יווצר שיתוף פעולה חדש בין מסגרות של מדינות לבין מסגרות של חברות עסקיות, צריכה להיכתב אמנה מחודשת, כללי משחק חדשים".

"מעבר מעולם של מלחמות לעולם של סכנות גורם לכך שהאחריות שנופלת על הכתפיים של חברות עסקיות היא יותר גדולה מבעבר. אנחנו רואים, למשל, שבארה"ב החברות העסקיות התנהלו באופן עצמאי בנקיטת אמצעים והתגוננות, אבל בסוף צריך ששתי המערכות האלו יעבדו יחד, באמון, בשיתוף פעולה". פרס גם בטוח שיהיה משבר אמון בין האזרחים לממשלות ואומר: "החברות העסקיות מנעו משבר עסקי יותר גדול, מכיוון שעברו לעבוד מהבית לפני שהמדינה הנחתה לעשות זאת".

בראיון פרס דיבר גם על הצורך של תעשיית ההייטק להשתנות בעקבות המשבר, לשנות את המיקוד שלה לעסקים עם אימפקט ו"להתיישר" מבחינת החגיגה שהתקיימה בה עד פרוץ המשבר.

לראיון המלא עם חמי פרס.

מהירות ויצירתיות: כך יזמים צריכים להגיב למשבר

אמרנו שבכל שבוע נביא לפה משקיע הון סיכון. מכיוון שכבר יש ראיון עם חמי פרס מפיטנגו, ריכזתי את הטיפים שהוא נתן במהלך השיחה בינינו:

1. לפעול בזריזות: "לפעול מהר, בלי להסס. אם אתה מבין שאין לך חמצן לפחות ל-12 חודשים, אם לא יותר, אל תהסס - אחרת לא תגיע לצד השני. כל חברה שאין לה מספיק מזומן או ששורפת מזומנים בקצב גבוה מדי, חייבת לנקוט בפעולות מיידיות כדי לשרוד. אלו פעולות אכזריות וקשות, אבל חייבים לקבל אותן בזמן.

2. לגייס הון: "אם יש לחברה יכולת להשיג כסף, למשל לממש הלוואה שעומדת לו או לעשות מהלך פיננסי אחר שמגדיל את המשאבים שלו - הוא חייב לעשות את זה".

3. התחדשות ויצירתיות: "לבחון את המודל העסקי והלקוחות, ולראות האם הם עומדים במבחן המציאות החדשה, להיות כנים לגבי זה ואם צריך לשנות - לחשוב מחוץ לקופסה. למשל חברה בתחום של נסיעות שיתופיות - במצב שבו אין תחבורה ציבורית היא יכולה להסיע עובדים חיוניים. צריך לחשוב איך להציע שירות חדש שלא קיים, איך דווקא בעידן המטורף הזה לעשות משהו מיוחד שאף אחד אחר עוד לא חשב אליו או לא הספיק להיערך אליו. אנשים עושים את זה, יש פרץ אדיר של יצירתיות בתקופה הזאת".

4. לחשוב הרבה קדימה: "לא לאבד עשתונות. הדברים האלו חולפים וצריך לחשוב גם קדימה, איך ייראה העידן החדש - מה זה בית, מה זה עבודה, איך ניסע בעתיד? למשל, איך ייראו שדות התעופה, הרכבות והנמלים במצב שבו אדם שנושא את הנגיף יכול לגרום להדבקה המונית, איך תיראה הכלכלה השיתופית בעולם כזה? צריך כבר לחשוב על זה".

הדילמה: קיצוצי שכר או פיטורים

שירות התעסוקה התמלא בשבועות האחרונים במאות אלפי מפוטרים ועובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וגלגלי הקיצוצים החלו לזוז גם בתעשיית הסטארט-אפים. חלק מהקיצוצים הם בשכר, חלק באנשים וחלק מהעובדים הוצאו לחל"ת.

פרסמנו כתבה בנושא לפני שלושה ימים, ואת השיחות עשינו בימים שלפני כן, כך שיכול להיות שהדברים השתנו כי הם זזים מאוד מהר בימים אלו. לפני שבועיים וחצי עלה מסקר שערכה קרן ההון סיכון ויולה כי רק 1% מהחברות אמרו שהן עומדות לפטר עובדים, לפני שבוע המספר הזה קפץ ל-5%. נתונים מעודכנים שויולה פרסמו השבוע מעלים כי כשליש מהחברות כבר ביצעו קיצוץ כוח אדם ראשוני ורבע מהחברות ביצעו התאמות שכר.

גורמים בתעשייה מעריכים כי קיצוצי השכר מתבצעים במאות חברות והם בשיעור ממוצע של 20%, אך מספרים כי במקרים קיצוניים הקיצוץ יכול להגיע אף עד 50%. בחלק מהסטארט-אפים שכר המנהלים מקוצץ בשיעור גבוה יותר מזה של העובדים, סביב 30%.

שלוש נקודות נוספות:

● הדילמה של הסטארט-אפים

המשקיע רונן ניר מויולה הציג את הדילמה עמה הסטארט-אפים מתמודדים: האם לקצץ שכר או לפטר עובדים. לדבריו, ברמת המקרו, האינטרס הלאומי, עדיף שהשכר יירד אבל נישאר בתעסוקה מלאה, ואילו מנהלי פיתוח מעדיפים להימנע מקיצוץ שכר כדי לא לאבד את העובדים הטובים שלהם לחברות בינלאומיות. ניר מוסיף: "אני מבין את הדילמה, אבל אני חושב שיש פעמים שעדיף קיצוצי שכר כי הם מאפשרים להישאר עם כוח האדם ולהיות בעמדת הסתערות על השוק, כשהמצב ישתפר".

● רמות שכר חדשות?

הגאות בתעשיית ההייטק בשנים האחרונות הובילה גם לגידול בשכר העובדים, עד כדי פגיעה ביכולת של הסטארט-אפים לצמוח בשל הוצאות השכר הגבוהות. קיצוצי השכר הנוכחיים אמורים להיות זמניים, עד לסוף המשבר, אך אף אחד לא יודע אם ומתי זה יהיה. גורמים בתעשייה מציינים כי הקיצוצים דווקא מחזירים אותנו לרמות השכר השפויות והרצויות לדבריהם.

● האם החברות המבוססות ירוויחו?

חלק מחברות ההייטק המבוססות ממשיכות לגייס וכבר החלו לצוד עובדים. הן גם יעשו זאת בשכר נמוך יותר ממה שהתרגלו. עם זאת, גורם בתעשיית ההייטק שמכיר היטב את ענקיות הטכנולוגיה אמר לנו: "התהליך הזה מחולק לשניים - בהתחלה החברות האמריקאיות מנסות לנצל את המצב כדי לגייס עובדים יותר בזול, אבל אז מגיעות התוצאות הכספיות והסניפים המקומיים מקבלים הוראה מהמטה לקצץ עובדים. בשלב הזה הן יתחרטו שגייסו את העובדים החדשים. זה צפוי לקרות גם במקרה הזה, אנחנו כמה שבועות לפני פרסום הדוחות הכספיים ואז נוכל לדעת טוב יותר לאן זה הולך".

לכתבה המלאה.

דוח חלש של מבקר המדינה

מבקר המדינה פרסם השבוע דוח שהנושא שלו הוא "הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי". נשמע מעניין ומבטיח, לא? לצערי, הוא לא סיפק את הסחורה. הרבה דוחות מבקר נשכחו והעלו אבק על המדף מבלי שמישהו טרח ליישם את ההמלצות, אולם יש בהם גם יתרונות - למבקר יש סמכות לבקש ממשרדי הממשלה תשובות ונתונים שרלוונטיים לבחינת סוגיות חשובות. זה מאפשר לו לקחת סוגיה ולפרק אותה לגורמים. למשל הוא פרסם דוח גם על פעילות רשות המסים בנושא הסדר הסולר, הסדר נכסים עם חברת החשמל, תוכניות דיור למשתכן, מערך הקבורה בישראל ועוד.

לא חושב שאפשר להשוות היקף של נושא כמו הובלת מטענים ברכבת ליתרון הטכנולוגי של ישראל, נושא רחב ומהותי לכלכלה הישראלית. במקום להתעמק בנושא אחד - למשל מחסור בכוח אדם או פעילות רשות החדשנות - בחר המבקר לפרסם דוח שעוסק כמעט בכל היבט הקשור להייטק המקומי: כוח אדם, שילוב אוכלוסיות, תלות במשקיעים זרים, מיעוט ההשקעות של המוסדיים הישראליים, מסחור ידע אקדמי, חיבור התעשייה המסורתית לטכנולוגיה ועוד.

התוצאה: דוח שלא מחדש כמעט בכלום ביחס למה שפורסם במחקרים שונים ובעיתונות, לא מציג תובנות חדשות, וכולל מעט מאוד נתונים חדשים. פספוס גדול. וההמלצות? מלבד להפוך את נושא כוח האדם ליעד לאומי, יש רק המלצות בנאליות ועמומות, שבאמת שלא ברור מה המשמעות שלהן (בעיקר: הגופים השונים צריכים לשתף פעולה).

למה מיקרוסופט מפסיקה להשקיע ב-AnyVision

מיקרוסופט החליטה לממש את ההשקעה בסטארט-אפ AnyVision הישראלי, שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים שמוטמעת ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה בסיומה של בדיקה האם השימוש בטכנולוגיה של AnyVision מפר את הכללים האתיים של הענקית. הבדיקה נערכה בעקבות תחקירים שפורסמו ב"דה מרקר" וב-CNBC והעלו כי הטכנולוגיה לא מוטמעת רק במחסומים, אלא גם בעומק השטח.

בסטארט-אפ מכחישים, ובמיקרוסופט ציינו כי גם הם לא הגיעו למסקנה שונה (והוסיפו כי לא נמסר להם מידע רגיש ולכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת). עם זאת, בענקית הטכנולוגיה הבינו כי אין לה יכולת לפקח על השקעות כאלו ולכן החליטו להימנע מהשקעת מיעוט בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיית זיהוי פנים. בחברה ציינו כי יעשו השקעת מיעוט רק אם אין בין שתי החברות קיים שיתוף פעולה מסחרי שיאפשר לה לפקח באופן טוב יותר על השימוש בטכנולוגיה (אגב, יש לה שיתוף פעולה עם AnyVision ועדיין הוחלט לממש את ההשקעה).

אבל יש לי שאלה נוספת: מיקרוסופט היא לא בעלת המניות היחידה ב-AnyVision, שגייס 74 מיליון דולר. מה עם חברת קוואלקום, למשל. היא לא בדקה את הנושא? (בסטארט-אפ גם השקיעו הקרנות לייטספיד, רוברט בוש, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● השב"כ זיהה אתכם בטעות כבעלי סיכון לחלות בקורונה? זו הסיבה. והיום פורסמו גם עדויות לפיהן האפליקציה של משרד הבריאות לא מדייקת.

● האינטרנט איטי? החיבור לעבודה מתנתק? כך נראית הזנחה של שנים בתשתיות התקשורת. וגם - מנכ"ל בזק דודו מזרחי אמר ל"גלובס": "להפסיק את מודל האינטרנט המעוות בישראל זה צורך מיידי"

● מספר המשתמשים עולה, אז למה טוויטר ופייסבוק צופות ירידה בהכנסות

● זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידיאו

● היום שאחרי הנגיף: משקיעים סינים חוזרים להייטק המקומי

מה בתעשייה

מינויים:

● שארין פישר, שניהלה בעבר את תוכנית היזמות EISP של יוצאי יחידה 8200, מונתה לשותפה בקרן פורטרוס ונצ'רס.

גיוסי הון:

● חברת הסטארט-אפ Pyramid Analytics, שמפתחת פלטפורמות בינה עסקית לתאגידים, השלימה גיוס של 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 77 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2009 על ידי עמרי קוהל, אבי פרץ והרברט הוכטמן. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון הירושלמית JVP והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות ויולה צמיחה, סקויה ו-Maor Investments. לידיעה המלאה.

● חברת Revuze הודיעה כי גייסה 5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 12 מיליון דולר). Revuze הוא סטארט-אפ ישראלי המתמחה במחקר שוק אשר פיתח כלי אוטומטי לניתוח דעת לקוחות. הוא הוקם ב-2013 על ידי עידו רמתי. את סבב הגיוס הובילה Maverik Ventures, ובין המשקיעים בחברה נמנים גם SAP, נילסן ועוד.