מבקר המדינה: אלו האתגרים של ההייטק הישראלי

דוח חדש של המבקר סוקר את האתגרים והבעיות בתעשיית ההייטק, בהם מחסור בכוח אדם תלות במשקיעים זרים, ריכוז במרכז הארץ והשקעות נמוכות בחדשות בתעשייה המסורתית • וההמלצות? בעיקר קריאה להמשך שיתוף פעולה בין הגופים השונים

שגרת חיים בהרצליה פיתוח/ צילום: זוהר לבקוביץ'
שגרת חיים בהרצליה פיתוח/ צילום: זוהר לבקוביץ'

סוגיות מרכזיות בתעשיית ההייטק עומדות במרכזו של דוח מבקר המדינה שפורסם היום, שבו מדגיש המבקר כי נדרש תיאום מלא בין הגופים הרלוונטיים השונים כדי לשמור על היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית. המבקר בדק במהלך סוף 2018 ותחילת 2019 את פעילותה של הממשלה לשמירת היתרון הטכנולוגי של המדינה, כולל סוגיות כמו קידום מחקר ופיתוח בפריפריה, שילוב אוכלוסיות בתעשייה וכו'.

בהמלצה הראשונה מבין חמש המלצות בסך הכל מדגיש המבקר את החשיבות של גוף ממשלתי בעל ראייה רחבה, שיפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח. זו המלצה חשובה אך העמימות שלה מקשה להבין האם המבקר התכוון לפעילות הקיימת של רשות החדשנות, או שהוא חושב כי צריך להרחיב את אחריותה או אף להקים גוף חדש.

המלצה נוספת, אולי הכי חשובה בדוח המבקר, היא להפוך את הגדלת היצע כוח האדם הרלוונטי ליעד לאומי על מנת לשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל. כבר היום נעשים מאמצים להגדיל את כוח האדם. אך הנושא מורכב, בין השאר בשל גידול במספר מרכזי הפיתוח הבינלאומיים הפועלים בישראל. אלו הובילו לגידול בשכר ולפגיע ביכולת של חברות קטנות להתפתח. המבקר גם התייחס לחשיבות להגדיל את שיעור החרדים, הערבים והנשים בתעשייה.

לפי המבקר, בשנת 2017 עמד שיעור ההשקעה של ישראל במו"פ על 4.5% מהתמ"ג, שיעור זהה לזה של 2007. שיעור ההשקעה נשמר למרות קיפאון בהשקעה הממשלתית במו"פ וירידה של המגזר הפרטי המקומי, וזאת הודות לעלייה משמעותית בהשקעות של משקיעים זרים. "צמצום מעורבות ממשלתית בהשקעות בהיי-טק מעלה חשש כי היתרון של ישראל בתחום ההשקעה במו"פ קטן, וייחודיותה כמובילה בתחום המו"פ ברמה העולמית יפגעו", קובע המבקר.

בין השאר התייחס המבקר לתלות במשקיעים זרים, סוגיה חשובה בעיקר בימי משבר, ולכך שהחלק של המשקיעים הזרים בתעשייה בישראל הוא הגבוה במדינות ה-OECD. הוא ציין כי התלות במשקיעים הזרים מחייבת את רשות החדשנות, משרד הכלכלה, משרד האוצר ורשות המסים לבחון את הנושא לעומק, וכן לבחון כלים שיתנו מענה רגולטורי למצב שבו יצומצמו ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי.

התלות במשקיעים הזרים נובעת בין היתר מכך שהמוסדיים הישראליים לא משקיעים בחברות הייטק. המבקר התייחס לתוכנית לעידוד השקעות של מוסדיים בהייטק מ-2011. לפי נתונים של החשב הכללי שהופיעו בדוח, לתוכנית הצטרפו שבעה כופים מוסדיים שהשקיעו 300 מיליון שקל בקרנות הון סיכון, שלפחות 85% מהונן מושקע בחברות ישראליות. מבחינת החשב הכללי התוכנית נחשבת להצלחה, אך המבקר ציין כי יש לקבוע יעדים מדידים כדי שיהיה ניתן לבחון את יעילות התוכניות. "בפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה של הגופים המוסדיים בענף זה", ציין המבקר.

12 חברות סייבר בלבד בבאר שבע

הדוח כלל גם התייחסות לכוח האדם בהייטק ולהשקעות בקידום ההייטק בפריפריה, כחלק מניסיון לצמצם את הריכוזיות של חברות ההייטק במרכז הארץ. לגבי כוח האדם ציין המבקר את החשיבות של העסקת ערבים וחרדים, וכן הגדלת שיעור הנשים. כמו כן, הוא התייחס ל

לפי נתונים שסיפקה רשות החדשנות למבקר המדינה, 22% מהכסף שיועד לתמיכה בחברות הייטק בין השנים 2016-2018 הוקצה לחברות בצפון הארץ, שם ממוקמות 13% מהחברות; 7% מהכסף הועבר לחברות בדרום הארץ, שם יושבות 3% מהחברות. זאת על חשבון חברות ממרכז הארץ, שמהוות 77% ממספר החברות וקיבלו 64% מהכסף.

המבקר גם התייחס ספציפית לנסיונות לחזק את ירושלים, חיפה ובאר שבע כמרכזי הייטק. המבקר ציין לטובה את התפתחות האקוסיסטם בירושלים אך ציין כי למרות הפעילות הרבה שנעשתה לקידום העיר ולמרות הגידול הניכר במספר הסטארט-אפים בעיר, יש בעיות שמקשות לפתח את האקוסיסטם כמו הגירה שלילית של צעירים, מחסור בעובדים מנוסים, היעדר חברות גלובליות, פערי שכר בין חברות בירושלים לחברות באזור המרכז ועוד.

לגבי באר שבע, שמנסים למתג אותה כבירת הסייבר, ציין המבקר כי במועד סיום הביקורת היו באזור באר שבע והדרום 13 חברות בלבד, לעומת 324 חברות העוסקות בתחום זה בתל אביב והמרכז. חברות אלו קיבלו 4% בלבד מתוך תקציב שיועד לחיזוק תעשיית הסייבר, בהיקף של 90 מיליון שקל על פני שלוש שנים.

המפעלים לא מתחברים להייטק

דוח המבקר גם התייחס לחיבור בין הטכנולוגיה לתעשייה המסורתית, המכונה מהפכה התעשייתית הרביעית. כדי להמחיש את הבעיה הוא מציג נתוני פריון - הערך המוסף הגולמי בתעשייה בישראל עומד על 40.5 דולר בישראל לעומת 56 דולר בממוצע במדינות ה-OECD. התוצאה היא בין השאר ירידה חדה ועקבית במספר המפעלים החדשים בישראל.

המבקר ציין לטובה את המאמצים שנעשים ברשות החדשנות ובמשרד הכלכלה, אך רשות החדשנות העידה כי יש ביקוש נמוך יחסית למסלולים שהיא מפעילה בנושא ועל כך ששיעור אישור התוכניות המוגשות הוא כ-85%, דבר שמעיד לדברי המבקר על קריטריונים מקלים יחסית.

עקב כך, ציין המבקר, התעשייה המסורתית מנצל רק כ-20% מהתמיכות הניתנות במסגרת קרן המו"פ לחברות הייטק מבוססות, למרות שהיא תורמת כ-38% מהתמ"ג. "נדרשות פעולות אקטיביות נוספות ומאמץ משולב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האוצר, כדי לאפשר לתעשייה המסורתית לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי", קובע המבקר.

נקודה נוספת אליה התייחס המבקר היא שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיית ההייטק, או במלים אחרות - מסחור ידע אקדמי. לפי המבקר, עיקר הבעיות שהופיעו כבר בדוח המבקר משנת 2012 נותרו בעינן, למרות תוכניות שנעשו. המבקר ציין כי למרות שרשות החדשנות, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה וגורמים ממשלה מודעים לבעיות אלו ולכך שהפוטנציאל של הידע האקדמי לא מממומש, הם טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה שתגשר בין המחקר הבסיסי ליישומי ותביא למיצוי הידע שנוצר באקדמיה ובמערכת הבריאות.

מרשות החדשנות נמסר בתגובה לדוח: "ההמלצות מדגישות את הצורך להמשיך ולהעמיק במספר תחומים את הפעילות שאנו מבצעים. אנו ומקווים שהדוח יסייע לנו לגייס את המשאבים והתמיכה הממשלתית על מנת לפעול באופן זה. עוד מציין הדוח כי על מנת לשמור על היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית נדרש תאום מלא בין הגופים הנוגעים בדבר ויש חשיבות לגוף מתכלל המתאם בין כל הגופים הללו. הרשות אכן עושה בפועל עבודתה כמתכללת החדשנות בממשלה".