גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דילמת הפיטורים והסיבה לכך שהאינטרנט בישראל איטי: מה קרה השבוע בהייטק

המשבר ישנה את הדינמיקה בין המדינות למגזר העסקי, אך מה זה יעשה לענקיות הטכנולוגיה ● בסטארט-אפים צופים גל פיטורים ● הטיפים של חמי פרס ליזמים והחזרה של המשקיעים הסיניים לישראל ● מה קרה השבוע בהייטק

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

למשברים כלכליים יש פוטנציאל להשפיע על המגזר העסקי. מה שהצית את המשבר הפיננסי ב-2008 היה חוסר אחריות וחזירות של הבנקאים בוול סטריט, שניפחו את בועת המשכנתאות בארה"ב. הם לא שילמו את המחיר ויש מחלוקת עד כמה לקחי המשבר באמת שינו את המציאות. מה שכן, המשבר השפיע על השיח, שם במוקד חשיבה על מחזיקי עניין נוספים חוץ מבעלי המניות, והציף את הנושא של הון שלטון (לא שזה בהכרח מספיק).

בשנים שעברו מאז, חל שינוי בצמרת החברות העסקיות והשתלטו עליה ענקיות הטכנולוגיה. זה הביא לשולחן בעיות רגולטוריות אחרות כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של תאגידים טכנולוגיים שמפתחים במקום אחד, מוכרים במקום אחר ומשלמים מסים במקום שלישי. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה. הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות (יסמין יבלונקו פרסמה כתבה מאוד מעניינת על הנושא לפני שלושה חודשים).

רוצים לקבל את הסיכום השבועי במייל? הירשמו כאן

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, ישתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. המנהיגים ומערכות הבריאות הם אלו שאחראים לרמת הפגיעה שחווה ותחווה כל מדינה. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות. אני מהמר על האופציה הראשונה, ובעיקר מקווה שזה ייעשה בצורה חכמה.

בסוף השבוע פרסמתי ראיון עם חמי פרס, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו. דיברנו גם על הנושאים האלו. לדבריו, "יווצר שיתוף פעולה חדש בין מסגרות של מדינות לבין מסגרות של חברות עסקיות, צריכה להיכתב אמנה מחודשת, כללי משחק חדשים".

"מעבר מעולם של מלחמות לעולם של סכנות גורם לכך שהאחריות שנופלת על הכתפיים של חברות עסקיות היא יותר גדולה מבעבר. אנחנו רואים, למשל, שבארה"ב החברות העסקיות התנהלו באופן עצמאי בנקיטת אמצעים והתגוננות, אבל בסוף צריך ששתי המערכות האלו יעבדו יחד, באמון, בשיתוף פעולה". פרס גם בטוח שיהיה משבר אמון בין האזרחים לממשלות ואומר: "החברות העסקיות מנעו משבר עסקי יותר גדול, מכיוון שעברו לעבוד מהבית לפני שהמדינה הנחתה לעשות זאת".

בראיון פרס דיבר גם על הצורך של תעשיית ההייטק להשתנות בעקבות המשבר, לשנות את המיקוד שלה לעסקים עם אימפקט ו"להתיישר" מבחינת החגיגה שהתקיימה בה עד פרוץ המשבר.

לראיון המלא עם חמי פרס.

מפגינים נגד פייסבוק בבלגיה ב-2018 / צילום: FRANCOIS LENOIR, רויטרס

מהירות ויצירתיות: כך יזמים צריכים להגיב למשבר

אמרנו שבכל שבוע נביא לפה משקיע הון סיכון. מכיוון שכבר יש ראיון עם חמי פרס מפיטנגו, ריכזתי את הטיפים שהוא נתן במהלך השיחה בינינו:

1. לפעול בזריזות: "לפעול מהר, בלי להסס. אם אתה מבין שאין לך חמצן לפחות ל-12 חודשים, אם לא יותר, אל תהסס - אחרת לא תגיע לצד השני. כל חברה שאין לה מספיק מזומן או ששורפת מזומנים בקצב גבוה מדי, חייבת לנקוט בפעולות מיידיות כדי לשרוד. אלו פעולות אכזריות וקשות, אבל חייבים לקבל אותן בזמן.

2. לגייס הון: "אם יש לחברה יכולת להשיג כסף, למשל לממש הלוואה שעומדת לו או לעשות מהלך פיננסי אחר שמגדיל את המשאבים שלו - הוא חייב לעשות את זה".

3. התחדשות ויצירתיות: "לבחון את המודל העסקי והלקוחות, ולראות האם הם עומדים במבחן המציאות החדשה, להיות כנים לגבי זה ואם צריך לשנות - לחשוב מחוץ לקופסה. למשל חברה בתחום של נסיעות שיתופיות - במצב שבו אין תחבורה ציבורית היא יכולה להסיע עובדים חיוניים. צריך לחשוב איך להציע שירות חדש שלא קיים, איך דווקא בעידן המטורף הזה לעשות משהו מיוחד שאף אחד אחר עוד לא חשב אליו או לא הספיק להיערך אליו. אנשים עושים את זה, יש פרץ אדיר של יצירתיות בתקופה הזאת".

4. לחשוב הרבה קדימה: "לא לאבד עשתונות. הדברים האלו חולפים וצריך לחשוב גם קדימה, איך ייראה העידן החדש - מה זה בית, מה זה עבודה, איך ניסע בעתיד? למשל, איך ייראו שדות התעופה, הרכבות והנמלים במצב שבו אדם שנושא את הנגיף יכול לגרום להדבקה המונית, איך תיראה הכלכלה השיתופית בעולם כזה? צריך כבר לחשוב על זה".

הדילמה: קיצוצי שכר או פיטורים

שירות התעסוקה התמלא בשבועות האחרונים במאות אלפי מפוטרים ועובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), וגלגלי הקיצוצים החלו לזוז גם בתעשיית הסטארט-אפים. חלק מהקיצוצים הם בשכר, חלק באנשים וחלק מהעובדים הוצאו לחל"ת.

פרסמנו כתבה בנושא לפני שלושה ימים, ואת השיחות עשינו בימים שלפני כן, כך שיכול להיות שהדברים השתנו כי הם זזים מאוד מהר בימים אלו. לפני שבועיים וחצי עלה מסקר שערכה קרן ההון סיכון ויולה כי רק 1% מהחברות אמרו שהן עומדות לפטר עובדים, לפני שבוע המספר הזה קפץ ל-5%. נתונים מעודכנים שויולה פרסמו השבוע מעלים כי כשליש מהחברות כבר ביצעו קיצוץ כוח אדם ראשוני ורבע מהחברות ביצעו התאמות שכר.

גורמים בתעשייה מעריכים כי קיצוצי השכר מתבצעים במאות חברות והם בשיעור ממוצע של 20%, אך מספרים כי במקרים קיצוניים הקיצוץ יכול להגיע אף עד 50%. בחלק מהסטארט-אפים שכר המנהלים מקוצץ בשיעור גבוה יותר מזה של העובדים, סביב 30%.

שלוש נקודות נוספות:

● הדילמה של הסטארט-אפים

המשקיע רונן ניר מויולה הציג את הדילמה עמה הסטארט-אפים מתמודדים: האם לקצץ שכר או לפטר עובדים. לדבריו, ברמת המקרו, האינטרס הלאומי, עדיף שהשכר יירד אבל נישאר בתעסוקה מלאה, ואילו מנהלי פיתוח מעדיפים להימנע מקיצוץ שכר כדי לא לאבד את העובדים הטובים שלהם לחברות בינלאומיות. ניר מוסיף: "אני מבין את הדילמה, אבל אני חושב שיש פעמים שעדיף קיצוצי שכר כי הם מאפשרים להישאר עם כוח האדם ולהיות בעמדת הסתערות על השוק, כשהמצב ישתפר".

● רמות שכר חדשות?

הגאות בתעשיית ההייטק בשנים האחרונות הובילה גם לגידול בשכר העובדים, עד כדי פגיעה ביכולת של הסטארט-אפים לצמוח בשל הוצאות השכר הגבוהות. קיצוצי השכר הנוכחיים אמורים להיות זמניים, עד לסוף המשבר, אך אף אחד לא יודע אם ומתי זה יהיה. גורמים בתעשייה מציינים כי הקיצוצים דווקא מחזירים אותנו לרמות השכר השפויות והרצויות לדבריהם.

● האם החברות המבוססות ירוויחו?

חלק מחברות ההייטק המבוססות ממשיכות לגייס וכבר החלו לצוד עובדים. הן גם יעשו זאת בשכר נמוך יותר ממה שהתרגלו. עם זאת, גורם בתעשיית ההייטק שמכיר היטב את ענקיות הטכנולוגיה אמר לנו: "התהליך הזה מחולק לשניים - בהתחלה החברות האמריקאיות מנסות לנצל את המצב כדי לגייס עובדים יותר בזול, אבל אז מגיעות התוצאות הכספיות והסניפים המקומיים מקבלים הוראה מהמטה לקצץ עובדים. בשלב הזה הן יתחרטו שגייסו את העובדים החדשים. זה צפוי לקרות גם במקרה הזה, אנחנו כמה שבועות לפני פרסום הדוחות הכספיים ואז נוכל לדעת טוב יותר לאן זה הולך".

לכתבה המלאה.

דוח חלש של מבקר המדינה

מבקר המדינה פרסם השבוע דוח שהנושא שלו הוא "הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי". נשמע מעניין ומבטיח, לא? לצערי, הוא לא סיפק את הסחורה. הרבה דוחות מבקר נשכחו והעלו אבק על המדף מבלי שמישהו טרח ליישם את ההמלצות, אולם יש בהם גם יתרונות - למבקר יש סמכות לבקש ממשרדי הממשלה תשובות ונתונים שרלוונטיים לבחינת סוגיות חשובות. זה מאפשר לו לקחת סוגיה ולפרק אותה לגורמים. למשל הוא פרסם דוח גם על פעילות רשות המסים בנושא הסדר הסולר, הסדר נכסים עם חברת החשמל, תוכניות דיור למשתכן, מערך הקבורה בישראל ועוד.

לא חושב שאפשר להשוות היקף של נושא כמו הובלת מטענים ברכבת ליתרון הטכנולוגי של ישראל, נושא רחב ומהותי לכלכלה הישראלית. במקום להתעמק בנושא אחד - למשל מחסור בכוח אדם או פעילות רשות החדשנות - בחר המבקר לפרסם דוח שעוסק כמעט בכל היבט הקשור להייטק המקומי: כוח אדם, שילוב אוכלוסיות, תלות במשקיעים זרים, מיעוט ההשקעות של המוסדיים הישראליים, מסחור ידע אקדמי, חיבור התעשייה המסורתית לטכנולוגיה ועוד.

התוצאה: דוח שלא מחדש כמעט בכלום ביחס למה שפורסם במחקרים שונים ובעיתונות, לא מציג תובנות חדשות, וכולל מעט מאוד נתונים חדשים. פספוס גדול. וההמלצות? מלבד להפוך את נושא כוח האדם ליעד לאומי, יש רק המלצות בנאליות ועמומות, שבאמת שלא ברור מה המשמעות שלהן (בעיקר: הגופים השונים צריכים לשתף פעולה).

למה מיקרוסופט מפסיקה להשקיע ב-AnyVision

מיקרוסופט החליטה לממש את ההשקעה בסטארט-אפ AnyVision הישראלי, שפיתח טכנולוגיית זיהוי פנים שמוטמעת ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה בסיומה של בדיקה האם השימוש בטכנולוגיה של AnyVision מפר את הכללים האתיים של הענקית. הבדיקה נערכה בעקבות תחקירים שפורסמו ב"דה מרקר" וב-CNBC והעלו כי הטכנולוגיה לא מוטמעת רק במחסומים, אלא גם בעומק השטח.

בסטארט-אפ מכחישים, ובמיקרוסופט ציינו כי גם הם לא הגיעו למסקנה שונה (והוסיפו כי לא נמסר להם מידע רגיש ולכן הבדיקה מוגבלת במידה מסוימת). עם זאת, בענקית הטכנולוגיה הבינו כי אין לה יכולת לפקח על השקעות כאלו ולכן החליטו להימנע מהשקעת מיעוט בסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיית זיהוי פנים. בחברה ציינו כי יעשו השקעת מיעוט רק אם אין בין שתי החברות קיים שיתוף פעולה מסחרי שיאפשר לה לפקח באופן טוב יותר על השימוש בטכנולוגיה (אגב, יש לה שיתוף פעולה עם AnyVision ועדיין הוחלט לממש את ההשקעה).

אבל יש לי שאלה נוספת: מיקרוסופט היא לא בעלת המניות היחידה ב-AnyVision, שגייס 74 מיליון דולר. מה עם חברת קוואלקום, למשל. היא לא בדקה את הנושא? (בסטארט-אפ גם השקיעו הקרנות לייטספיד, רוברט בוש, קרן הצמיחה DFJ ו-OG של אייל עופר).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● השב"כ זיהה אתכם בטעות כבעלי סיכון לחלות בקורונה? זו הסיבה. והיום פורסמו גם עדויות לפיהן האפליקציה של משרד הבריאות לא מדייקת.

● האינטרנט איטי? החיבור לעבודה מתנתק? כך נראית הזנחה של שנים בתשתיות התקשורת. וגם - מנכ"ל בזק דודו מזרחי אמר ל"גלובס": "להפסיק את מודל האינטרנט המעוות בישראל זה צורך מיידי"

● מספר המשתמשים עולה, אז למה טוויטר ופייסבוק צופות ירידה בהכנסות

● זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידיאו

● היום שאחרי הנגיף: משקיעים סינים חוזרים להייטק המקומי

מה בתעשייה

מינויים:

● שארין פישר, שניהלה בעבר את תוכנית היזמות EISP של יוצאי יחידה 8200, מונתה לשותפה בקרן פורטרוס ונצ'רס.

גיוסי הון:

● חברת הסטארט-אפ Pyramid Analytics, שמפתחת פלטפורמות בינה עסקית לתאגידים, השלימה גיוס של 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה עד כה 77 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2009 על ידי עמרי קוהל, אבי פרץ והרברט הוכטמן. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון הירושלמית JVP והשתתפו בו המשקיעים הקיימים בחברה, הקרנות ויולה צמיחה, סקויה ו-Maor Investments. לידיעה המלאה.

● חברת Revuze הודיעה כי גייסה 5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 12 מיליון דולר). Revuze הוא סטארט-אפ ישראלי המתמחה במחקר שוק אשר פיתח כלי אוטומטי לניתוח דעת לקוחות. הוא הוקם ב-2013 על ידי עידו רמתי. את סבב הגיוס הובילה Maverik Ventures, ובין המשקיעים בחברה נמנים גם SAP, נילסן ועוד.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא