גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם נגיף הקורונה יביא לסוף עידן הגלובליזציה?

החודשים הקרובים ירגישו כמו סוף עידן הגלובליזציה לכאורה ● ייתכן שהם יהיו סוף השלב הראשון שלה, אבל יהיה השלב הבא, שיהיה פחות אופורי וגם פחות מכאיב ● האם התהליכים והפעילוית הכלל-עולמיות שנוצרובמאה השנים האחרונות בין מדינות העולם ימנעו נסיגה מתמשכת לאחור

פסגת G7 בפריז באוגוסט 2019. המשבר שמגפת הקורונה יצרה הוא ללא ספק תוצר לוואי של הגלובלזיציה / צילום: רויטרס Philippe Wojazer
פסגת G7 בפריז באוגוסט 2019. המשבר שמגפת הקורונה יצרה הוא ללא ספק תוצר לוואי של הגלובלזיציה / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

בתוך זמן קצר יחסית הפך נגיף הקורונה ממחלה פנים-אסייאתית עם אפקט דומינו על רשתות האספקה הבינלאומיות, למגפה עולמית שמכניסה את העולם כולו למיתון: הנסיעות נעצרו בכל העולם; הגבולות נסגרו; מאות מיליוני אנשים נמצאים בסגר אפקטיבי באיחוד האירופי וארה"ב נעה בכיוון הזה; המשבר מחק טריליוני דולר משוקי המניות והוא ומסכן את עתידם של מיליוני עסקים קטנים בעולם, יחד עם פרנסתם של אינספור שכירים.

בחודשים הבאים אנחנו צפויים לאחת מתקופות המיתון העמוקות ביותר בתיעוד ההיסטורי, והשינויים האלה ישמשו ללא ספק הוכחה נוספת לאלו שטענו בשנים האחרונות שהגלובליזציה מגיעה לקיצה, או לפחות מצטמצמת. ניקולס טנזר, יו"ר מכון החשיבה Cerap בפריס, טוען שהטלת הסגרים והרמת מחסומים על כניסה ויציאה של אנשים ומצרכים בין מדינות בתגובה לנגיף, צפויה לחזק את "הכוחות הפופוליסטיים והלאומניים שקוראים זה זמן רב לחיזוק הגבולות. המצב עכשיו הוא מתנה אמיתית בשבילם".

גורו ההשקעות הוותיק, גארי שילינג, כתב באחרונה ש"ההשפעה המדכאת של הקורונה על הכלכלה העולמית והשיבוש של שרשראות האספקה הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של הגלובליסטים". איאן ברמר, מייסד חברת ניתוחי הסיכונים "יורואסיה גרופ", חוזה עידן קודר יותר בהמשך, כולל מתיחות מוחשית יותר בין ארה"ב וסין. "הגלובליזציה הייתה המנוע הראשי של הצמיחה הכלכלית. המסלול שלה כעת משתנה, בעיקר מסיבות פוליטיות, ומשבר הקורונה רק יאיץ את זה", הוא כתב.

בעיצומה של המגיפה, קשה להתקומם נגד תחזיות כאלו, אבל זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. יש את כל הסיבות להאמין שהעידן שיבוא אחרי הקורונה לא יהיה סוף מגמת הגלובליזציה של העשורים האחרונים, אלא פרק חדש בסיפור. העצירה הפתאומית של המסחר והנסיעות לא תתבטל בן לילה, ובהמשך אולי נראה הלאמה מחדש של כמה תעשיות בקרב מדינות שיכולות לעשות זאת. אך כאשר המשבר יחלוף, אנחנו צפויים למצוא אישור מחדש של מה שאנחנו כבר יודעים על הגלובליזציה: קל לשנוא אותה, קל לכוון נגדה חיצים אבל אי אפשר לעצור אותה.

תסמינים של נסיגת מתונה

עוד לפני הופעת הנגיף היו אינדיקציות של הפסקה ונסיגה מתונה בגלובליזציה. בשנה שעברה התכווץ הסחר העולמי בפחות מ-1%, אבל ב-19 טריליון דולר הוא היה עדיין גבוה מאשר בכל שנה מלבד שנת השיא 2018. לגבי סין וארה"ב, האפקט הכפול של המכסים של ממשל טראמפ והלאומנות של נשיא סין שי ג'ינפינג, עצרו עלייה נוספת. נתונים של לשכת האוכלוסין האמריקאית מראים שסך הערך של הסחר בסחורות בין שתי המדינות ירד מ-630 מיליארד דולר ב-2017 ל-560 מיליארד דולר ב-2019. אבל אפילו כך, הנסיגה הזו החזירה את המסחר הדו-צדדי רק לרמתו ב-2013 - שהייתה פי חמש ביחס ל-2001. בקיצור, גם אחרי שנתיים של מלחמת סחר ועוינות דיפלומטית, הציר העיקרי של הגלובליזציה אמנם נפגע, אבל רק קלות.

כשארה"ב הקימה מכסי מגן, ממשלת סין הגדילה את ההשקעה שלה בחו"ל. מ-2014, יוזמת "החגורה והדרך" הסינית - תכנית שאפתנית של המדינה לחבר את העולם בכבישים - השקיעה כמעט טריליון דולר באמריקה הלטינית, אפריקה, המזרח התיכון, דרום מזרח אסיה ועוד. לפי חברת הייעוץ גייבקאל דרגונומיקס, שיעור ההשקעה הסינית החדשה הואט ל-100 מיליארד דולר (מעט יותר) בשנה שעברה, אך היזומה הזו נותרה דוגמה בלתי ניתנת להפרכה לגלגלי הגלובליזציה שסין מניעה. מהלכים מסוג זה מלמדים שסין נראית מחויבת ליותר מעורבות בעולם החיצון, לא לפחות מעורבות.

נגיף הקורונה לא צפוי לשנות את זה. דו"ח חדש של קרן קרנגי מציין שסין משתחררת מהר יותר מן המשבר ביחס לשאר העולם. מנהיגיה מאותתים שהם מתכוונים להגדיל את ההשקעות בחו"ל בעולם שיהיה רעב להון. בשבועות האחרונים סין העבירה אספקה רפואית, ציוד ורופאים לאיטליה ולעוד מדינות באיחוד האירופי.

אותו הדבר נכון גם לגבי המגזר הפרטי בארה"ב. גם לפני התפרצות הקורונה, היה דיון ניכר בצורך בהתנתקות כלכלית מסין, אבל אי שביעות רצון מהיחסים הדו-צדדיים הללו לא הפך להתרחקות מהגלובליזציה של חברות אמריקאיות. הן ניסו במקום זאת לגוון פעילות ולבסס קשרים עם חלקים אחרים של העולם.

חברת אפל, למשל, הימרה בגדול על סין כמוקד יצור והפצה וכן כשוק מתרחב, מה שהפך את החברה הזו לפגיעה לעימותי הסחר והמכסים. כעת אפל מחפשת להעביר חלק מפעילותה בסין למקומות אחרים, גם בתגובה למתחי הסחר וגם מפני שרשת האספקה שלה בסין שובשה כתוצאה מהקורונה. המעבר הצפוי ביותר יהיה לאתרים אחרים במזרח אסיה, לא חזרה לאמריקה.

הסכם הסחר הצפון-אמריקאי ששופץ לאחרונה הוא עוד מקרה של מחויבת אמריקאית מתמשכת לגלובליזציה, אפילו מצד ממשל טראמפ הספקני. ההסכם מיועד להגדיל את הסחר, והוא אכן גדל בצפון אמריקה. מקסיקו היא כעת עמיתת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב, מעל קנדה וסין.

נתונים של הארגון להשקעה בינלאומית מראים שהשקעה הישירה הזו בארה"ב ירדה אמנם ב-2019 משיא ב-2015 ו-2016 של 500 מיליארד דולר, אך עדיין הייתה גבוהה מכל שנה קודמת אחרת. בצד השני של המשוואה, ההשקעה האמריקאית בחו"ל ירדה לכמעט 6 טריליון דולר בסוף 2018 (השנה האחרונה לגביה יש נתונים) בגלל החזרת רווחים של חברות אמריקאיות מחו"ל. אבל כדי להכניס את הנתון הזה לפרספקטיבה, הוא היה בקושי טריליון דולר ב-2001.

זוהי אותה מגמה במקומות נוספים. באירופה, למרות הברקזיט, ההשתלבות הכלכלית נשארת בעינה. למעשה, הברקזיט הצית עלייה משמעותית בהשקעות חוצות הגבולות בין מדינות האיחוד הנותרות. ההלם של פרישת אחת החברות החשובות הכפיל למראית עין את מאמצי יתר 27 המדינות החברות להתקרב זו לזו, עם גידול של 43% בהשקעות ההדדיות ב-2019 לבדה, לפי נתונים מחברת "FDI MARKETS". מחקר שחל לונדון סקול אוף אקונומיקס מראה שהברקזיט הצית אפילו יותר השקעות בריטיות באירופה, עם עלייה של 12% בין משאל-העם ביוני 2016 עד סוף 2018.

הפגנה נגד הגלובליזציה מול פסגת ה־G7 בפריס, 2019 / צילום: Peter Dejong, Associated Press

לקראת עידן הפוסט-קורונה

ההבראה של המשקים בעידן הפוסט-קורונה צפויה בוודאות להגדיל את ההוצאה של הממשלות באירופה ושל האיחוד האירופי עצמו. ההבראה של אירופה מהמשבר של 2008-2009 נפגעה מהמתיחות בין צפון ודרום היבשת, שצפויה להיחלש כעת מאחר והנגיף תקף את היבשת כולה. הבנק המרכזי האירופי כבר הודיע על קניית אג"ח ב-750 מיליארד אירו (כ-840 מיליארד דולר). זאת להבדיל מהשלב הכי קשה במשבר הפיננסי, אז חלפו חודשים של דיונים קשים עד שהבנק הזה פעל.

ההשקעה אחרי הקורונה צפויה לגדול גם באמריקה הלטינית, באפריקה ובייחוד במזרח אסיה, היכן שהשותפות הטרנס-פאסיפית (ללא ארה"ב) חיממה את היחסים הכלכליים. הקשרים הלו יתרחבו לא מסיבות אלטרואיסטיות, אלא בגלל אינטרסים עצמיים.

המשבר שמגפת הקורונה יצרה הוא ללא ספק תוצר לוואי של העולם האולטרה-מחובר שלנו. היא הביאה לעצירה כמעט מוחלטת של הנסיעות והתיירות העולמית. כשמדינות היו באמת יותר כמו איים, למחלות הייתה פחות הזדמנות לדלג מאוכלוסייה לאוכלוסייה. היקפי הנסיעות למטרות תיירות, מסחר ועסקים הפכו את משימת בלימת המגיפות לסבוכה הרבה יותר. ב-1950, לפי ארגון התיירות העולמי של האו"ם, היו בעולם 25 מיליון כניסות של תיירים. בשנה שעברה היו 14 מיליארד כניסות כאלו.

והתיירות הפכה לעסק משגשג ברחבי העולם. בין 2006 ו-2019 היא גדלה מערך ישיר ועקיף של 5 טריליון דולר ליותר מ-9 טריליון דולר. קריסת הביקוש הנוכחית תורגש ותהדהד מהאתרים בקמבודיה עד חופי מקסיקו וההצגות בניו יורק.

אך התיירות והנסיעות, יחד עם התופעה של מיליוני סטודנטים מעשרות מדינות שלומדים בחו"ל, היא אחד הסמלים החזקים ביותר של עד כמה העולם "מחובר" בינו לבין עצמו. ההתפשטות המפחידה של הקורונה בשבועות האחרונים אכן הניבה תגובות רבות של "הרמת הגשרים" במדינות רבות ברחבי העולם, אך תגובות אחרות דווקא מאותתות על כך שהמגננה האמינה היחידה מפני מגיפות בעתיד תהיה שיתופי פעולה בין מדינות.

שיתוף פעולה כזה כבר ממלא תפקיד בקהילה הרפואית והמדעית, שממהרת להבין את הנגיף ולפתח טיפולים וחיסונים. בשלב של הערכת הנזקים וההרס שנגיף הקורונה השאיר אחריו יהיו נחוצים עוד שיתופי פעולה כאלה. האינטרס לעבוד יחד כדי למנוע הישנות עתידית של משבר שכזה עשוי בהחלט להתגבר על התגובה האינסטינקטיבית לסגת למבצרים לאומיים שרחוקים מלהיות מקומות בטוחים.

תנועת ההון והשווקים שקרסו

השווקים בשבועות האחרונים קרסו בכל העולם - יחד וכמעט בו זמנית. בארה"ב, כ-10 טריליון דולר נמחקו מהשווקים. כל שוק חשוב בעולם ספג ירידה של 20% עד 30% במניות, והאג"ח התנודדו בפראות וזרעו הרס.

לא רק סחורות ואנשים סבבו את העולם במרץ בשני העשורים האחרונים, גם הכסף עשה זאת. ב-15 השנים האחרונות, לפי הפדרל רזרב, האחזקות של ניירות ערך זרים בארה"ב עלו מ-6 טריליון דולר ליותר מ-12 טריליון דולר. אותו שיעור גידול חד נרשם במדינות ברחבי העולם, יחד עם הקלת ההגבלות על תנועות הון.

מבין הכלכלות הגדולות, רק בסין יש עדיין הגבלות משמעותיות על תנועות הון פרטיות, ורק שוקי ההון שלה לא נעים יחד עם השווקים של יתר העולם.

היעדר פיקוח ריאלי על ההון והתיאבון המוגבר להשקעות במקומות אחרים הם הסיבות לכך ששוקי ההון החלו לקרוס כאשר הנגיף דילג החוצה מסין. עברו שבועות עד שהמגפה הפיזית עברה מדרום קוריאה לאירופה ולארה"ב, אך חלפו רק כמה ימים עד שההידבקות הפיננסית החלה. זהו הכאב של הרגע למשקיעים, אך הוא גם מספק מושג על הקצב האפשרי וההיקף של ההבראה העולמית כשהיא תגיע. הכסף יכול להתנדף בשנייה אך גם לזרום בן רגע.

מהשפל הגדול ועד משבר הקורונה

הרגע שבו נגיף הקורונה צץ בעולמנו לא צפוי להיות הרגע שבו קרסה המגמה ההיסטורית הרחבה, שהחזיקה מעמד בשפל הכלכלי הגדול, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה ואינספור משברים אחרים מאז ובהם ה-11 בספטמבר 2001 והמהומה הפיננסית של משבר הסאב-פריים בסוף העשור הראשון של המאה ה-21.

החודשים הקרובים ירגישו כמו סוף עידן הגלובליזציה לכאורה. ייתכן שהם יהיו סוף השלב הראשון שלה, עם האופטימיות המתפרצת שלה ותגובת הנגד האידאולוגית והכלכלית. אבל יהיה השלב הבא, שיהיה פחות אופורי וגם פחות מכאיב.

מה שנוצר בעשרות השנים האחרונות, שלא לדבר על היתרונות האדירים שזרמו ממנו למיליארדי בני אדם, ימנעו נסיגה מתמשכת. האנושות תגלה שכולנו באותה סירה. האם ייתכן שאנחנו בסוף העידן? כן, אבל לא סביר. הגלובליזציה מתה. תחי הגלובליזציה החדשה.

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?