חדשות מזויפות / צילום: שאטרסטוק
אין חיסון לקורונה לכלבים שנמנע מבני אדם; לא חייבים לסגור את חלונות הבית כי מסוקים צבאיים יתחילו לרסס חומרי חיטוי; ויצרני אבקת חלב לתינוקות לא שולחים דברים בחינם למי שמתקשר לקו החם שלהם.
אלה דוגמאות לפייק ניוז שנפוצות במדיה החברתית, שמנוטרלות על-ידי Lead Stories, אתר בדיקת עובדות שאחד ממקימיו הוא היזם אלן דיוק מלוס אנג'לס. כאשר בכל העולם קיים מחסור בדברים כמו נייר טואלט ומכונות הנשמה, דיוק מציע עוד מצרך חסר: בדיקת עובדות.
Lead Stories של דיוק, לשעבר מפיק ב-CNN, עוזרת לפייסבוק ולפלטפורמות מדיה חברתית נוספות להגביל את מהירות ההתפשטות של מידע כוזב שקשור לקורונה, על-ידי סימון שלו ככוזב. העסקים פורחים, בזכות הגאות בפוסטים של דברים שהם בו-זמנית מסוכנים וקשים להתחקות בהשוואה לצורות רבות אחרות של חדשות כוזבות.
פוסטים בפייסבוק שבהן טענות שמופרכות על-ידי החברה מתויגות ככוזבות ברשת פייסבוק, וזו מגבילה את הפצתן ומפנה משתמשים לסקירות של Lead Stories.
דיוק ואחרים בתחום הזה, שכבר מקבלים מימון מפייסבוק כדי לסרוק מידע כוזב שקשור למערכת הבחירות של 2020, מקדישים כעת כמעט את כל זמנם לנגיף הקורונה. "צמצמנו את כל היעדים שלנו לחודש זה", הוא אמר באמצע מרץ, והתכוון ליעדים החוזיים של Lead Stories עם פייסבוק ואיסטגרם. גם טוויטר, יוטיוב ועוד נסרקים על-ידי החברה למרות שהם לא משלמים לה, והתוצאות מופיעות באתר של Lead Stories. מאז בדיקת העובדות הראשונה שהייתה קשורה לקורונה, במחצית ינואר, החברה בדקה יותר מ-200 טענות ויראליות במדיה החברתית על הנגיף הזה.
גם חברות נוספות לבדיקת עובדות ברשת מתמקדות כעת בקורונה ומקימות כוח משימה בינלאומי אד-הוק לזיהוי מידע כוזב שחוצה גבולות לאומיים ושפות, באותה מהירות שעושה זאת הנגיף עצמו.
Lead Stories התחילה את דרכה במאבק בהוצאות לאור פוליטיות וברמאים בתשלום במקומות שנעו בין ארה"ב, מקדוניה ופקיסטן. לפוסטים רבים על הקורונה יש אמנם תוכן בינלאומי - האזהרה כביכול לפני ריסוסי מסוקים צבאיים הופיעה באירופה ולא רק בארה"ב - אך באופן כללי הם נראים לא מסחריים. "מפיקים אותם ליצנים או אנשים שמקדמים תרופות מתוצרת בית", אומר דיוק.
אבל התוכן התמים-לכאורה הזה מתערבב עם חדשות כוזבות "אידאולוגיות", כמו הטענה ש"60 דמוקרטים בסנאט" חסמו תשלומי סיוע לאמריקאים שנפגעו מהקורונה. התוכן הוא במקרים רבים שורות מחץ ו-ויז'ואלים, ולא כתבה חדשותית לכאורה.
לפייסבוק יש יותר מ-60 מיזמים של בודקי עובדות ברשת שלה ברחבי העולם. כמו רבים מהם, גם Lead Stories הוקמה במימון עצמאי, אך היא מקיימת את עצמה גם מכספים של פייסבוק. ענקית הטק השיקה את "תוכנית בדיקת העובדות" בסוף 2016, אחרי הביקורת על אופן הטיפול שלה במידע כוזב בבחירות לנשיאות של 2016. בודקי עובדות אנושיים הם הרכיב החיוני במגננה של פייסבוק, וגם לפני הקורונה החברה תגברה את ההשקעה שלה בתחום זה.
דיוק והמייסד השני, מארטן שנק, שעובד מביתו בבלגיה, היו העובדים היחידים במשרה מלאה של Lead Stories עד נובמבר. באותו חודש הודיעה פייסבוק לשותפיה בודקי העובדות בארה"ב כי היא תממן הרחבה גדולה של עבודתם לקראת הבחירות לנשיאות של 2020.
החברה בודקת שבריר ממיליוני הפוסטים שמועלים למדיה החברתית בכל יום. היא משתמשת בכלי שפיתח שנק, שנקרא Trendolizer, שעוקב אחרי פוסטים על-פי מהירות ההפצה שלהם. פייסבוק עצמה מעבירה לחברה פוסטים חשודים לבדיקה או כאלה שסומנו כבר על-ידי משתמשים.
*** גילוי מלא: המשרוקית של "גלובס" משתתפת בתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק, במסגרתה היא בודקת מידע החשוד כחדשות כזב בפיד. בתוכנית משתתפים עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם העומדים בתקן של הרשת הבינלאומית - IFCN, והיא כוללת תגמול.