חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP
לפחות רבע מהכלכלה האמריקאית נמחקה במגפת הקורונה - כך עולה מניתוח שנערך בהזמנת הוול סטריט ג'ורנל. זוהי סגירה חסרת תקדים של מסחר שמעולם לא התרחשה בהיקף כזה, לפי כלכלנים.
המחקר, שנערך על ידי מודי'ס אנליטיקס, מציע את אחת הבדיקות המקיפות ביותר עד כה של מה שקרה בכלכלה הגדולה בעולם בשלושת השבועות האחרונים. הוא מנתח מדינות גדולות וקטנות בארה"ב - ממנהטן ועד מחוז זעיר בשם גילפין בקולורדו - כדי להעריך איך ריכוז של הוראות סגירה במחוזות שמייצרים חלק לא מידתי של מוצרים ושירותים בארה"ב העיקו על הכלכלה הלאומית.
80% מכל המחוזות בארה"ב מצויים תחת הוראות סגר, לפי מודי'ס, והם מייצגים 96% מהתוצר הלאומי. 41% ממדינות ארה"ב הורו לפחות על עסקים מסוימים להיסגר כדי להפחית את התפשטות הקורונה: מסעדות, אוניברסיטאות, מכוני כושר, בתי קולנוע, פארקים ציבוריים, בוטיקים ומיליוני עסקים "לא חיוניים" אחרים נסגרו כתוצאה מכך.
השורה התחתונה היא ירידה של התפוקה היומית בארה"ב ב־29% ביחס לשבוע הראשון של מרץ, לפני גל סגירת העסקים.
התוצר המקומי יקרוס
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מודי'ס אנליטקיס, לא מאמין שירידה חודשית של 29% בתפוקה היומית תוכל להימשך עוד חודשיים. אם כך יהיה, התוצר המקומי הגולמי יקרוס בערך ב־75% בהשוואה שנתית ברבעון השני. זנדי מאמין שמחוזות רבים ייפתחו מחדש לפני הקיץ, והוא צופה ירידה של 30% בתמ"ג ברבעון השני.
רוב הכלכלנים צופים התאוששות בתפוקה הכלכלית בקיץ או בסתיו, כאשר מדינות ייפתחו מחדש ומקרי הקורונה יפחתו. אך עוצמת הירידה בתפוקה היומית, גם אם תהיה צרה, מסובבת את הראש.
התוצר השנתי בארה"ב צנח ב־26% בשנים 1929־1933, במהלך השפל הגדול, לפי נתוני משרד המסחר הפדרלי. במיתון האחרון, בין סוף 2007 ומחצית 2009, התוצר הרבעוני ירד בכמעט 4%. "זהו אסון טבע", אמר זנדי. "אין שום דבר בשפל הגדול שאפשר להשוות למה שאנחנו עוברים עכשיו".
הניתוח אינו משקף את מלוא הפגיעה בכלכלה מפני שהוא בודק רק אובדן תפוקה מסגירת עסקים עד כה. הוא אינו שוקל כמה תפוקה תלך לאיבוד בהמשך בגלל ירידות נוספות בצד הביקוש מהאבטלה גבוהה ואובדן הון משקי בית שיופנה להוצאה עסקית.
מודי'ס העריכה את ההשלכות של המגפה על מגזרים שלא נסגרו במפורש בצווים של הרשויות, כמו בניה למגורים, באמצעות נתונים שסיפקו המגזרים הללו. לדוגמה, להערכת מודי'ס, קרוב ל־90% מהמלונות בארה"ב סגורים, ואילו רק 10% מפעילות המגזר הפיננסי נסגרה.
המשבר הכלכלי הנוכחי אינו דומה למיתון של 2007־2009, שנבע בחלקו הגדול מצבירת חובות על ידי משקי בית ועסקים וקריסת שוק הדיור. המיתון ההוא החל במה שנקרא הלם צד היצע - אובדן של הון משקי בית והכנסות שהוביל לירידה בהוצאה, שפגעה בסופו של דבר גם בצד ההיצע, כלומר בעסקים. הפעם, ההיפך הוא הנכון: צד ההיצע, העסקים, נסגר ראשון, ופוגע במשקי הבית.
זנדי חושב שההשוואה הטובה ביותר היא לרעידת אדמה מאסיבית או להתקפות הטרור של 11 בספטמבר 2001, כאשר חברות התעופה הפסיקו זמנית לטוס. בימים שאחרי ההתקפות, התפוקה האמריקאית צנחה ב־111 מיליארד דולר בערכים של ימינו, להערכת מודי'ס. השנה, באותם שלושה שבועות מאז סגירת העסקים בגלל מגפת הקורונה, התפוקה צנחה ב־350 מיליארד דולר.
"זה כמו מדינת אינדיאנה שנעלמת לשנה אחת", אמר זנדי.
הניתוח מראה גם איך הכלכלה הלאומית תלויה באופן לא מידתי בגורל אזורים עירוניים גדולים. עשירית מהירידה בתפוקה היומית הלאומית קשור לשלושה מחוזות בלבד: לוס אנג'לס, מנהטן וקוק קאונטי באילינוי, כלומר שיקגו.
בלוס אנג'לס התפוקה היומית ירדה ב־35% בגלל סגירת העסקים. במנהטן היא ירדה ב־25%. בשיקאגו ב־30%. סגירת שלושת המחוזות הללו לבדם הקטינה את התמ"ג היומי האמריקאי ב־10%.