הבורסה בתל-אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי , גלובס
בעל צבר במהלך הנישואים חובות במסחר בשוק ההון באפיקים ספקולטיביים בעלי סיכון ממשי, לאחר ש"גלגל" עשרות מיליוני שקלים בבורסה בתל-אביב. האם האישה צריכה לשאת בהפסדים בעת גירושים, למרות שלא הייתה שותפה להשקעות הללו ולא ידעה עליהן?
השאלה הזו הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בלוד לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה קבע כי אף שפעולותיו של הבעל בשוק ההון נועדו להיטיב את מצבה הכלכלי של המשפחה ונעשו בתום-לב, הרי שנוכח העובדה שהשקיע בשוק ההון את כספי הפנסיה שלו ללא ידיעת והסכמת האישה, ראוי לשנות את ההסכם ולדאוג לכך שזכויות הפנסיה של האישה לא ייפגעו.
הבעל והאישה הגישו ערעורים הדדיים לבית המשפט המחוזי על ההחלטה. האישה טענה בערעור כי ההפסדים שלה גבוהים משמעותית ביחס ל"פיצוי" שבית המשפט פסק לטובתה. הבעל טען שהשקעותיו בוצעו לטובת משק-הבית, ולכן בית המשפט צריך לאמץ את לשון החוק, לחלק את הרכוש באופן שווה ולא לפסוק כל "פיצוי" לאישה.
שופטי בית המשפט המחוזי מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, החליטו לא להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. השופטים קבעו כי הבעל פדה את הפנסיות שלו, בין השאר, לצורך סילוק הגרעון הכספי בחשבונות הצדדים אשר חלקו העיקרי נולד בעקבות הפסדים שצבר הבעל בשוק ההון וחלק מכספי הפדיון שימשו את המשפחה לצרכיה השוטפים עת מצבה הכלכלי הורע בתקופה בה היה הבעל מובטל, וזאת לאו דווקא בהקשר ישיר להפסדים בשוק ההון.
"בהינתן שזהו מצב הדברים, ובהינתן שהמשיכה מכספי הפנסיה של המשיב (הבעל, א' ל"ו) נעשתה ללא ידיעת המערערת (האישה, א' ל"ו) וללא הסכמתה, הרי שבשיקלול כלל הנתונים ובכלל זה קביעת בית משפט כי הפעילות בשוק ההון נעשתה בתום-לב ומתוך כוונה להיטיב את מצבה של המשפחה, וכי חלק מכספי הפנסיה שימש לכיסוי הוצאות שוטפות של הצדדים ללא כל קשר להפסדים בשוק ההון, המתווה שבחר בית משפט קמא לפיו תעשה החריגה מאיזון המשאבים הרגיל באופן בו לא תאוזן הפנסיה של המשיבה הוא מתווה סביר והגיוני", נכתב בהחלטה.
האישה טוענת שהבעל "הימר"
הצדדים למחלוקת נישאו בשנות השמונים וניהלו חיים משותפים במשך כמעט שלושה עשורים. כל ילדיהם בגירים. האישה עוסקת בתחום החינוך, והבעל בתחום הכלכלי. שניהם עבדו רוב חייהם כשכירים. במהלך החיים המשותפים נהג הבעל לסחור בשוק ההון. הצדדים חלוקים לגבי אופי המסחר וגם לגבי ההשלכות של המחסר על חלוקת הרכוש.
לטענת האישה, המשיב סחר בבורסה באופן בלתי אחראי, נהג "להמר" במאות אלפי שקלים ודרדר את המשפחה לקריסה כלכלית. בכלל זה, נטען, פעל הבעל להגדלת המשכנתה על בית הצדדים ונטל את כספי ההלוואה שהתקבלו לצורך השקעות בשוק ההון, וזאת מבלי לשתף את האישה וליידעה, ובאופן בלתי מקצועי בעליל. לעניין זה נטען כי המשכנתה אשר למעשה ניטלה בתחילה לרכישת ביתם המשותף של הצדדים בסך של 194 אלף שקל, הוגדלה לסך של כמיליון שקל. עוד טענה האישה, שיוצגה על-ידי עורכת הדין רות דיין-וולפנר, כי הבעל פדה את הזכויות הסוציאליות שנצברו לטובתו במהלך החיים המשותפים, שילם קנסות עבור פירעון מוקדם שלהם והפסיד את הסכומים האמורים בהימוריו בשוק הון.
בשל נסיבות אלה, ביקשה האישה כי הבעל יישא לבדו בהפסדים שנגרמו בגין התנהגותו הרשלנית, הפזיזה והבלתי אחראית.
הבעל טען מנגד, באמצעות עורך הדין ניסים שלם, כי פעולותיו בשוק ההון נועדו לצורך הגדלת ההכנסות המשפחתיות, נוכח הגרעון הקבוע אליו נקלעה המשפחה. לטענתו, פעולות אלה היו בידיעת האישה ובהסכמתה, ובכלל זה הגדלת הלוואת המשכנתה, פעולה שחייבה, מעצם טיבה, חתימת שני הצדדים על מסמכים בבנק והצגת תלושי שכר של שניהם. הבעל הודה כי האישה אומנם לא הייתה מודעת לפרטי הפרטים של השקעותיו ואופי ההליכים אותם נקט בשוק ההון, ואולם הדבר נעשה אך ורק בשל חוסר התעניינותה בדבר. לדבריו, הוא לא נקט בשום דרך להסתיר ממנה מידע כזה או אחר. לטענתו, הפעולות בהן נקט במסגרת המסחר בשוק הון, נעשו על-פי שיקול-דעתו המקצועי, אותו רכש באמצעות קורסים שונים והכשרות במסגרת האינטרנט. עוד הוא טען כי רק בזכות השקעותיו בשוק ההון, הצליחה המשפחה לשמור על התנהלות כלכלית מאוזנת והאישה אינה יכולה ליהנות מהדבש שבכוורת המשפחתית ולהימנע מהעוקץ, ולהטיל עליו את החובות.
בית המשפט מינה את רואה החשבון קובי נבון כמומחה שיבחן את אופי המסחר וסוג המסחר של הבעל בשוק ההון. המומחה קבע בחוות-דעתו כי התנהלותו הכלכלית של הבעל הייתה ספקולטיבית ובלתי אחראית, וזאת בהתייחס לאופי המסחר ושיעורו. "אין ספק שפעילות של משק-בית ממוצע, ש'מגלגל' בשנה עשרות מיליוני שקלים בבורסה בתל-אביב, היא פעילות חריגה, לא סבירה ולא אחראית, בפרט לאור העובדה שאף אחד מבני הזוג לא מוגדר בשום רשות כ'סוחר' בשוק ההון, או 'מנהל השקעות' וגם אם היה מוגדר כך, מדובר עדיין בפעילות לא אחראית", כתב המומחה בחוות-הדעת.
שנת 2008 הייתה "סוערת" מבחינת השקעותיו של הבעל. עיקר השקעותיו היו באופציות ומניות בדרגת סיכון גבוה והוא קנה ניירות ערך בסך כולל של 18.85 מיליון שקל ומכר מניות בסך כולל של 18.5 מיליון שקל. על-פי חוות-דעת המומחה, בעקבות השקעות שביצע הבעל בשנת 2008, הפסיד 462 אלף שקל, ובעקבות השקעות שביצע בשנת 2007, נוצר רווח שעמד על סך של כ-25 אלף שקל.
"הבעל פעל להגדיל ההון המשפחתי"
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הבעל פעל במהלך החיים המשותפים, כשטובת המשפחה לנגד עיניו וכי מדובר ב"אדם חרוץ, שפעל במשך השנים מתוך מטרה להגדיל את ההון המשפחתי, שכן המשפחה הייתה נכנסת מפעם לפעם לגרעון, כאשר ההכנסות של שני בני הזוג, לא כיסו את מלוא הוצאות המשפחה".
עוד נקבע כי הוכח שהמשפחה הייתה שרויה בלחץ כלכלי ועניין הגרעון המשפחתי העסיק את בני המשפחה לאורך זמן, ופעולותיו השונות של הבעל שכוונו להגדלת ההון המשפחתי ולשיפור מצבה הכספי של המשפחה, הן בגדר פעילות סבירה והוגנת ואין לראותה ככזו הדומה להימור אובססיבי גרידא.
באשר לחוות-דעתו של המומחה מטעמו, ציין בית המשפט כי אין לנתק את התנהלותו של הבעל מהתמונה המשפחתית הכוללת.
עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין להסיר אחריות מהבעל בכל הקשור להחלטתו לפדות את הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות אותן צבר במהלך השנים על-מנת להשקיע את הכספים שפדה בשוק ההון, אם כדי לכסות הפסדים ואם כדי לזכות ברווחים. בית המשפט ציין כי זאת "אחת ההחלטות הבעייתיות שקיבל, בעיקר היות וביחס אליה לא קיבל את הסכמת התובעת (האישה, א' ל"ו )". אומנם, גם ביחס להחלטה זו התרשם בית המשפט כי המשיב לא עשה זאת "על-מנת לפגוע במשפחתו", אלא פעילותו הייתה משיקולים ענייניים, וכל כוונתו הייתה להיטיב עם בני משפחתו. ואולם, משפעל בעניין זה כפי שפעל, מבלי לשתף את האישה בהחלטותיו, נראה כי חרג מחובת הנאמנות שהוא חב בה כבעל משפחה, הן כלפי המערערת והן כלפי יתר בני ביתו.
לגבי ההחלטה להגדיל את המשכנתה כדי להוסיף השקעות בשוק ההון, ציין בית המשפט כי אומנם היא נראית כהחלטה פזיזה ולא אחראית ואולם היא דרשה שיתוף-פעולה ולמעשה גם ידיעה של האישה, ולכן ניתן לקבוע שהיא בחרה "לעצום עיניים" ולא לדעת מה מבקש הבעל לעשות, ומכל מקום מעת ששיתפה עמו פעולה לעניין זה - אין לחייב את הבעל במלוא הנזקים שנגרמו למשפחה בגין התנהלות זו.
בסופו של יום החליט בית המשפט להטיל על המשיב אחריות בגין התנהלותו ביחס לפדיון זכויותיו הפנסיוניות והכנסתן למסחר בשוק ההון, וקבע שהזכויות הסוציאליות שצברה האישה במהלך החיים ויוותרו בבעלותה,
על-פי חוות-דעת של האקטואר נתן שטרנפלד, במקרה שהבעל לא היה מושך את כספי הפנסיה שלו הרי שזכויותיו הפנסיוניות והסוציאליות נכון למועד הקרע בנישואים היו עומדות על כ-711 אלף שקל. מנגד, זכויות הפנסיה של האישה באותו מועד היו כ-253 אלף שקל. לו היו כספים אלה מאוזנים במתווה הרגיל של חוק יחסי ממון היה על הבעל להעביר לידי האישה סך של כ-230 אלף שקל - וזהו האיזון שבחר בית המשפט לעשות.
האישה סברה שזה לא מספיק. הבעל סבר שזה יותר מדי. וכך הגיע התיק לבית המשפט המחוזי, שבחר שלא להתערב באיזון שנקבע. בית המשפט המחוזי הסכים עם מסקנת בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי מעשי הבעל נעשו בתום-לב.