גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם סטארבאקס ו-WeWork מבקשות הנחה בשכירות

נגמר העידן של חוזים ארוכי טווח? בעלי נכסים כבר מבינים שהמציאות תחייב להתאים את חוזי השכירות להכנסות

סניף סטארבקס באילינוי. פנתה במכתב לבקש הנחה / צילום: Ted S. Warren, Associated Press
סניף סטארבקס באילינוי. פנתה במכתב לבקש הנחה / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

מגפת הקורונה פגעה גם בעסקים רווחיים, וכעת יש חברות שמבקשות לערער על רכיב מסורתי של מגזר הנדל"ן: תשלומי שכירות קבועים וצפויים מראש.

חוזי שכירות קבועים לטווח ארוך נהוגים בענף הנדל"ן לאורך עשרות שנים. אבל ההאטה הכלכלית חשפה פגם מסוכן במודל הזה: הכנסות של חברות עלולות לקרוס תוך חודש, אך התחייבויות השכירות שלהן נשארות קבועות, והן חשופות לחדלות פירעון או אפילו לכינוס נכסים.

עכשיו חברות שונות מחפשות תרופה למצב זה: לעבור מחוזים ארוכי טווח עם תשלומים חודשיים או שנתיים קבועים, לסידורים גמישים יותר שכוללים התחלקות בהכנסות עם בעלי הנכסים כתחליף לדמי שכירות. חלק מבעלי הנכסים פתוחים לרעיון הזה.
יש גם עסקאות ללא דמי שכירות בכלל

הסדרים כאלו אינם דבר חדש. מפעילי מלונות וקניונים פועלים איתם כבר עשרות שנים. ניימן מרקוס ועוד חנויות יוקרה בקניון הדסון יארדס הענק בניו יורק סיטי משלמות לבעלים של הקניון אחוז מסוים מהמכירות במקום שכירות קבועה. אבל הנוהג הזה מתרחב כעת לסקטורים חדשים, וצובר פופולריות משום שהבלגן הכלכלי מקשה על חברות להעריך כמה כסף הן ירוויחו בשנים הבאות.

"חלפו הימים שבהם בעל הנכס היה כמו בעל אחוזה שגובה את השכירות", אומר מייקל פיליפס, נשיא חברת השקעות הנדל"ן ג'יימסטאון.

כשהקורונה התחיל להתפשט, החברה הקימה כוח משימה לסייע לדיירים שלה לעבור את הירידה, ואחר כך הקצתה 50 מיליון דולר להלוואות ולסיוע אחר. פיליפס צופה שכאשר החנויות ייפתחו בהדרגה, נראה יותר חוזי שכירות קצרי טווח ויותר השתתפות בהכנסות השוכרים.

יש רשתות שיווק שכבר מבקשות מבעלי הנכסים לוותר על חלק מהשכירות לטובת השתתפות בהכנסות העתידיות שלהן. רוס סטורס מסרה בחודש שעבר שהיא תשלם שכירות של 2% מהכנסותיה כאשר חנויותיה ייפתחו מחדש.

ענקית העבודה המשותפת WeWork, שחיפשה איך לעבור ליותר הסדרי השתתפות בהכנסות הדיירים עוד לפני המגפה, האיצה את המעבר הזה בחודש האחרון, ושכרה שתי סוכנויות תיווך לנהל מחדש משא ומתן על עסקאות הנדל"ן שלה.

כמה מפעילי מלונות דירות שנפגעו מהירידה בתיירות מחפשים גם הם איך להקטין את ההוצאות שלהם על שכירות, ומוכנים להבטיח לבעלי הבניינים חלק מרווחיהם בתמורה.
Guesst, חברת טכנולוגיה מניו יורק, השיקה לאחרונה תוכנה שעוזרת לקמעונאים ולבעלי בתים לנהל הסדרי השתתפות בהכנסות.

החלופות לחוזי השכירות המסורתיים יכולות לכלול של שילוב בין תקופות שבהן תהיה חלוקה בהכנסות בין השוכרים למשכירים ולאחריהן שנים שבהן דמי השכירות יהיו קבועים. יש גם עסקאות ללא דמי שכירות כלל.

למרות המגמה החדשה, מתווכים ובעלי נכסים מעריכים ששכירות קבועה תישאר הנורמה - בעיקר בגלל הדרישות של חברות משכנתאות, שמעניקות עדיפות להכנסה קבועה. הן נוטות להציע תנאים טובים יותר לנכסים שיש להם שוכרים לטווח ארוך, שנתפסים כהשקעה בטוחה יותר.

"מומחים אומרים שזו אינה המגפה האחרונה"

יש רשתות שיווק שמנסות כעת לנצל את המשבר הכלכלי, ולקבע חוזי שכירות ארוכים בשכירות נמוכה.

זה כרוך גם בבעיות פרקטיות: פתיחת ספרים של חנויות ושל חברות בפני בעל הבית עלולה להיות בעייתית, ויש רשתות שיתקשו להוכיח את מקור ההכנסות.

אבל גם אם השכירות אינה נעלמת מהעולם, כנראה שחלפו הימים שבהם היא הייתה האופציה היחידה. "רוב מומחי המגפות מעריכים שזו אינה המגפה האחרונה", אומר סטיבן ג'אגי, נשיא חטיבת הקמעונאות בסוכנות התיווך JLL. "כדאי לבנות את התוכנית העסקית שלך בהתאמה לשיבושים עתידיים אפשריים".

ג'אגי אמר שיותר ויותר קמעונאים בינלאומיים החלו כבר בשנה שעברה לבקש חוזי שכירות קצרים יותר, עם השתתפות בהכנסות, על רקע אי הוודאות ביחס לעתיד הקמעונאות הפיזית. במגזר המזון והמשקאות יש לקוחות שבודקים כעת איך לפנות לבעלי הנכסים שלהם - בהם אפילו ענקיות כמו סטארבאקס.

המשכירים כועסים: חברה בשווי מיליארדים יכולה לגייס את הכסף

התשתית לקרבות משפטיים בין שוכרים גדולים ובין בעלי הנכסים כבר הונחה, לאחר שכמה רשתות של מסעדות התחילו לבקש הנחות בדמי השכירות. יש חברות גדולות, שדווקא עמדו בתשלומים בחודשיים האחרונים, שהודיעו עתה כי הגיעו לקצה גבול היכולת שלהן ויבקשו מבעלי הכנסים לנהל מו"מ מחודש על החוזים. כך Chipotle Mexican Grill ו-Shake Shack וכך גם סטארבאקס, שדורשת בין היתר מבעלי הנכסים שמהם היא שוכרת לקבוע דמי שכירות מינימליים ל-12 חודשים, כבר מהחודש הבא.

שכר הדירה מהווה בדרך כלל כ-8% ממחזור המכירות במסעדות. בעקבות המגפה, המחייבת סגירה או ירידה בתפוסת הלקוחות, עשויים דמי השכירות להגיע ל-20% מהמכירות, כך לפי ג'פרי מקניל, נשיא Fessel International, חברת ייעוץ למסעדות.
משרד התקציבים בקונגרס הודיע כי ההתאוששות מהמגפה עלולה להימשך עד סוף 2021, וכי התמ"ג צפוי להיות נמוך ב-5.6% ברבעון הרביעי של 2020 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

"אנחנו שוכר חזק עם צמיחה משמעותית לפנינו, ואנחנו מצפים שבעלי הנכסים ישתתפו איתנו בתקופה קשה זו", אמר למשקיעים סמנכ"ל הכספים של Chipotle, ג'ק הרטונג, בחודש שעבר.

במכתב ששלחה סטארבאקס, נאמר שהחברה "תדרוש הפחתות והתאמות שיתמכו בפעילות המוקטנת שלה".

חלק מבעלי הנכסים כועסים מאוד על הבקשות האלה. לדבריהם, חברה כמו סטארבאקס, עם שווי שוק של 86 מיליארד דולר, אמורה להיות מסוגלת לגייס כסף כדי לעמוד בהתחייבויות שלה.

החברות הגדולות מצידן אומרות שהמגפה היא כוח עליון, שמונע מהן לעמוד בחוזים או להגיע לחנויות. אבל בעלי הנכסים אומרים שלא המגפה ולא המשבר הכלכלי הם בגדר כוח עליון.

בעלי הנכסים נרתעים מלהציע הנחות משום שכללי החשבונאות מחייבים אותם לרשום את דמי השכירות כהכנסה גם אם השכירות נדחית, כל עוד לא הופחתה. הפחתה בדמי השכירות עלולה גם לפגוע בהערכת השווי של הנכס, וביכולתם לקבל הלוואה.

"אנחנו לא נותנים הנחות, אבל הסכמנו להעביר חלק מהלקוחות למודל שבו חלק מדמי השכירות ייקבעו בהתאם לפדיון", אומר סנדי סיגל, מנכ"ל NewMark Merrill Cos, שבבעלותה יותר מ-70 מרכזי קניות בקליפורניה, באילינוי ובקולורדו. "אנחנו מבינים את המצב ועושים כמיטב יכולתנו". מודל שבו דמי השכירות נקבעים כאחוז מהפדיון טוב לבעלי נכסים כשהעסקים טובים. עם זאת, לדבריו אין עדיין לקוחות שהסכימו לעבור למודל הזה.

עוד כתבות

השבוע בענף הרכב / צילומים: Shutterstock, AP / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אובר בוחנת את שוק הרכב הישראלי: צפויה לשתף פעולה עם BYD וטסלה

אובר החלה לבצע הכנות ראשוניות לכניסה לישראל לקראת סוף השנה ● מחירי הליתיום מזנקים בחדות ורומזים על עליית מחירים קרובה ברכבים חשמליים ● אחרי הפסקה ממושכת, טויטה חוזרת לפלח החשמלי ● ויצרנית הרכב הווייטנאמית תאמץ את מערכת הנהיגה האוטונומית של חברת Autobrains הישראלית ● השבוע בענף הרכב

צבי סטפק / צילום: איל יצהר

צבי סטפק מסביר מה עומד מאחורי הנסיקה במתכות היקרות, ומזהיר: "המחירים נכנסו לסחרור מסוכן"

מחירי המתכות היקרות ממשיכים להמריא לשיאים חדשים ● הסיבות לכך: השימוש בכסף בתחומים מעבר לתכשיטים, ותפישת הזהב כגידור מפני אי־הוודאות הגאו־פוליטית ההולכת וגוברת ● אך סטפק גם מזהיר: "הנסיקה עשויה להימשך, אבל בדרך־כלל בשלב מסוים מגיע מימוש ואיתו הפסדים גדולים לחלק מהמשקיעים"

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקי; קיריאקוס מיצוטאקיס, ראש ממשלת יוון / צילומים: AP-Khalil Hamra, קובי גדעון-לע''מ

יוון מתכננת להרחיב את הטריטוריה הימית, ומסתכנת במלחמה עם טורקיה

אתונה תומכת את שאיפותיה להרחיב את המים הטריטוריאליים בחוק הבינלאומי, ובגיבוי עסקאות נשק במיליארדים עם ישראל ● אנקרה זועמת ומגיבה ב"הפגנת נוכחות" קבועה בים האגאי

טסלה S וטסלה X / צילום: באדיבות היצרן

רובוטים במקום מכוניות: טסלה תפסיק את ייצור דגמי היוקרה שלה

שני דגמי היוקרה של טסלה חוו בשנים האחרונות ירידה משמעותית במכירותיהם בעולם, בין השאר בשל התחרות הקשה מצד תעשיית הרכב הסינית ● אילון מאסק צייץ כי החברה עתידה להסב את שטח הייצור  בקליפורניה למפעל לייצור הרובוט דמוי האדם Optimus

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

כשהמוסדיים מוצפים בכסף, מיליארדים זורמים למניות האלה

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הביטחוניות ירדו ב-5%, מניות הביטוח עלו ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.1% ● השקל נחלש לקראת הנעילה, 3.095 שקלים לדולר אחד● מחירי הזהב והכסף ממשיכים לנפץ שיאים חדשים ● דוחות ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, מטא וטסלה יצאו אתמול - אפל תדווח היום לאחר נעילת המסחר ● וגם: בג'פריס שוריים על מניית Plus500

"יכולות קטלניות": הנשק האיראני שכבר מוכן למקרה של מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: בוול סטריט ג'ורנל מעריכים שלאיראן יש מספיק טילים כדי להגיב בחריפות על מתקפה נגדה, לפי דיווח של רויטרס שלב ב' ברצועת עזה יכלול רכישה מסיבית של כלי נשק של חמאס, והמחאה העצובה של משפחות המפגינים שנהרגו באיראן • כותרות העיתונים בעולם

סיור בשוק הכרמל / צילום: שלומי יוסף

כיצד תשתיות במרכזי ערים נדרשות להתמודד עם המציאות המשתנה


משתתפי כנס תשתיות לעתיד של גלובס, זכו לסיור עירוני שיצא מאזור הבורסה והתקדם ברגל דרך רחוב גרוזנברג, נחלת בנימין ועד לשוק הכרמל ● הסיור הדגיש עד כמה קיים הצורך לאזן בין שיפור איכות החיים והתשתיות, לבין שמירה על הצביון, הפעילות והמורכבות שמגדירות את העיר עצמה

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפ מהסולידית: כך תוכלו להרוויח מירידת הדולר

על רקע השפל בשער הדולר, כיצד תוכלו לנצל את ירידת הערך של ההשקעות במט"ח לצמצום חבות המס? ● גלובס עושים סדר

תעשיית הביומד מתאוששת / אילוסטרציה: Shutterstock

משרות נפתחות, המדד בעלייה: זה השוק הישראלי שמתחיל להתעורר

בוול סטריט ההתאוששות של תעשיית הביומד ניכרת מאז הקיץ האחרון, ומה קורה בישראל? ● מתעסוקה ועד המדד המקומי - בחודשיים האחרונים נראה שהביומד המקומי לאט־לאט יוצא מהקיפאון

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

אפל מכה את התחזיות ומציגה מכירות שיא של מכשירי האייפון

הכנסות החברה היו 143.8 מיליארד דולר והרווח היה 2.84 דולר למניה, מעל לצפי ● הציגה תוצאות חזקות במיוחד בסין, כולל טייוואן והונג קונג שזינקו באזור ב-38% ● הכנסות אפל ממכירות האייפון הגיעו לשיא כל הזמנים של 85.3 מיליארד דולר ברבעון, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ● המניה עולה במסחר המאוחר

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

אפל רוכשת חברת בינה מלאכותית ישראלית בכ־2 מיליארד דולר

חברת אפל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי בעסקה המוערכת בכ־2 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של הפייננשל טיימס ● Q.ai, שפיתחה טכנולוגיות מתקדמות לניתוח תקשורת והדמיה באמצעות למידת מכונה, מנוהלת בידי אביעד מייזלס, ובעברו חברה נוספת שנרכשה על ידי אפל- PrimeSense

החל משבוע הבא: עליית מחירים בארומה / צילום: יח''צ

ארומה מעלה מחירים: כמה תשלמו על קפה ומאפה?

כשנה בלבד לאחר העלאת המחירים הקודמת: החל מ־3 בפברואר תעדכן רשת ארומה את מחירי חלק מהמאפים ומשקאות הקפה ● קפוצ’ינו קטן בתל אביב יעלה 14 שקל, דיל קפה ומאפה יעלה 27 שקל, ומספר מצומצם של מוצרים יתייקרו בשיעורים חדים של עד 50%

צילומים: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט, יעל טל

שר הכלכלה מציע עוד פיקוח מיותר, הפעם על מצות

ברקת רוצה עוד מחיר מפוקח ● בסופר-פארם הגזימו עם הקמפיין ● ותרומת כליה, מלבד המצווה הראויה, חוסכת הון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

עסקת וויז-גוגל בסכנה? שורת ארגונים באירופה מתנגדים למיזוג

רשות ההגבלים של האיחוד האירופי צפויה לקבל עד 10 בפברואר החלטה אם לאשר את עסקת גוגל-וויז ● שורה של ארגונים אזרחיים פנו בימים האחרונים לאיחוד בבקשה לפתוח בחקירת הגבלים עסקיים שתברר לעומק את העסקה ● החשש המרכזי: ניצול הגישה שתקבל גוגל לוויז לטובת חיסול מתחרים בשוק הענן והסייבר

הפרויקט ברמת אפעל / הדמיה: viewpoint

לא רק דירות: גינדי מציעה תנאי תשלום 20־80 על משרדים ותשואה של 8%

חברת גינדי החזקות מבטיחה לשלם לקונים 8% על סכום המקדמה למשך 3 שנים, ואחר־כך על התשלום הכולל למשך עוד שנתיים ● החסרונות: התשואה הכוללת לשנים אלה אינה גבוהה, והמשקיע חייב להביא בחשבון תקופות אי־תפוסה, וכן דמי ניהול וארנונה ● מאחורי המבצעים, מדור חדש 

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדוע בית המשפט ביטל צוואה שבה אדם הוריש את כל רכושו לאחותו?

צוואה שבה אב הדיר את ילדיו מהירושה לטובת אחותו בוטלה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנודע כי האב הביע חרטה על כך בשעותיו האחרונות ● נקבע כי אחותו של המנוח מעלה באמונו וניסתה לחמוס את הרכוש לידיה בחוסר תום-לב

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

צלפית מיחידת הלוחמות הכורדיות בסוריה / צילום: Reuters, Thomas Noonan / Hans Lucas

נפט, בגידה אמריקאית וצמות גזורות: מאחורי קריסת המובלעת הכורדית בסוריה

לאחר עשור של שותפות, ארה"ב מאמצת את התפיסה כי תפקיד הכורדים בסוריה הסתיים ומאפשרת לטורקיה ולבעלי בריתה להשתלט על מזרח הפרת ● המשמעות: מעבר רובן של עתודות הנפט הסורי לידי משטר חסות של ארדואן, וחיסול יחידות הלוחמות שהכניעו את דאעש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מליאת הכנסת, 28.01.26 / צילום: יצחק קלמן

סמוטריץ' לא לבד: שרי האוצר שדחקו בנגיד להוריד ולהעלות ריבית

שר האוצר הכריז שיש להאיץ את הורדות הריבית, ולא בפעם הראשונה ● אבל כשרואים איך באמת מתקבלות ההחלטות על גובה הריבית, מבינים שזה לא עניין של מה בכך ● ועדיין, המתיחות בין שר אוצר לנגיד הבנק המרכזי לא נולדה בתקופת סמוטריץ', ואפילו לא בישראל