גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מועצת תאגיד השידור עומדת להתפזר; מי ייפקח על "בור תקציבי" של 40 מיליון שקל?

רובה המכריע של מועצת תאגיד השידור תסיים את כהונתה השבוע, ועד שלא ימונו לה לפחות עוד חמישה חברים, תקציב בהיקף של כ-750 מיליון שקל יישאר ללא פיקוח ● תאגיד השידור: "ההנהלה נערכת לקיצוצים במינימום פגיעה בעובדים ובתוכן"

אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור "כאן" / צילום: דן חיימוביץ
אלדד קובלנץ, מנכ"ל תאגיד השידור "כאן" / צילום: דן חיימוביץ

בסוף השבוע צפויה מועצת תאגיד השידור לסיים את כהונתה, זאת לאחר שמועד המינוי של שמונה מתוך תשעה חברי מועצה מכהנים יגיע לקיצו, ובפועל יישאר בתפקיד חבר מועצה אחד - מה שלא יאפשר קוורום.

המועד המקורי בו הייתה אמורה להסתיים הקדנציה של מרבית החברים במועצה, חל כבר לפני חודש, עמוק בתוך משבר הקורונה. באותה תקופה הוכן על-ידי הממשלה תזכיר לחוק, שעסק במינויים בתקופת החירום ושאמור היה לאפשר הארכה של חמישה חודשים לבעלי תפקידים כמו במועצת התאגיד.

נוסף על כך, בחוות-דעת משפטית שהונחה בפני המועצה, הצביעו חבריה עצמם בעד הארכת כהונתה עד לתום המשבר, אולם המהלך הגיע לידי משרד המשפטים שם נבחן האם בסמכותה של המועצה לעשות זאת, והוחלט שלא. 

למעשה, לאחר שתסתיים כהונת חברי המועצה בסוף השבוע, ייוותר חבר מועצה אחד בלבד שמינויו עדיין בתוקף - שלומי שטיין. מה שאומר שעד שלא ימונו לפחות עוד חמישה חברי מועצה, התקציב של התאגיד, בהיקף של כ-750 מיליון שקל, יישאר ללא פיקוח.

תקצוב התאגיד לא השתנה

למנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ פיזור המועצה מגיע בעיתוי נוח במיוחד. ל"גלובס" נודע כי בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח בין חברי המועצה לקובלנץ אודות מה שמכנים מקורות בתאגיד "בור תקציבי של 40 מיליון שקל". למועצה מונה לא מזמן סמנכ"ל כספים חדש, ובבדיקה שהוא ערך התברר כי התאגיד עלול לחרוג ב-40 מיליון שקל מתקציבו.

בהנהלת התאגיד הסבירו את אותה החריגה בירידה בהכנסות שנובעות ממשבר הקורונה, אולם חברי המועצה דווקא לא השתכנעו: כל הכנסות התאגיד בשנה הקודמת מפרסום עמדו על כ-90 מיליון שקל, ולכן הסיכוי שבחודש אחד איבדו 40% מהם בגלל הקורונה לא נראה סביר.

יותר מזה, תקציב התאגיד הוא קבוע ונקבע על-פי חוק תאגיד השידור הציבורי. כך שבעוד שאמצעי המדיה האחרים ספגו מכה קשה בתקופה זו, כי כל המודל הכלכלי שלהם בנוי על פרסום - הרי שהתאגיד לא נפגע בינתיים כי תקצובו לא השתנה.

על-פי מקורבים קובלנץ, הציג פירוט מדויק של המצב שבעטיו נוצר הבור, ושייך זאת בין היתר לירידה מהכנסות בפרסום, אך לא רק להן. כך או כך, חברי המועצה המליצו לקובלנץ לבצע קיצוץ בתקציב אך בלי לפגוע באופן משמעותי בעובדים, ובלי לעצור גיוסים, קידומי עובדים וכדומה.

בימים האחרונים פנה קובלנץ לנציגי העובדים בתאגיד כדי לגייס אותם לקיצוץ. בתחילה דובר על כך שכל העובדים ינצלו את ימי החופש שלהם, מהלך שהוועד וארגון העיתונאים היה נכון ליישר איתו קו. אולם לאחרונה התברר כי הפגיעה בעובדים עלולה להיות משמעותית יותר ולגלוש גם למהלכים שיפגעו במשכורתם.

לפני כשבועיים נערכה ישיבה במועצה שדנה בתקציב, אך הדיון בנושא צפוי לעלות מחדש לאחר שיוחלט על צעדים אופרטיביים. בעבר התערבה המועצה כשההנהלה ניסתה להוביל מהלכים שנתפסו כפוגעים בעובדים. למשל, כשההנהלה החליטה בתחילת משבר הקורונה להוציא עובדים לחל"ת או לשנות את לוח השידורים, נדרש קובלנץ על-ידי המועצה להסביר את המהלכים, ואת חלקם הוא נאלץ לשנות.

נזכיר כי בעבר נהנה קובלנץ מתמיכה רחבה של כל חברי המועצה, אולם בעקבות פרסום פרשת "הרשימות השחורות" נוצרו בקיעים ראשונים במערכות היחסים שלו עם חלק מהחברים, ובראשם יו"ר מועצת התאגיד גיל עומר, שגם נמנע מלהצביע עבורו במכרז על בחירת מנכ"ל חדש. לאחר שקובלנץ התמנה לפני כשנה למנכ"ל קבוע, החלו הבקיעים להפוך לסדקים של ממש, והמועצה הפכה ברובה ללעומתית לקובלנץ.

קשה להמעיט בחשיבותה של מועצת תאגיד מתפקדת. כדי למנוע התערבויות פוליטיות ולשמור על עצמאותו, נבנה התאגיד באופן כזה שהוא איננו כפוף לשום גורם ממשלתי, והגורם היחיד שמפקח עליו הוא מועצת התאגיד. חברי המועצה מתמנים על-ידי ועדת איתור שבראשותה עומד השופט אילן שיף.

הצוות המשפטי יצא לחל"ת

מועצת התאגיד אמורה למנות 12 חברים, אולם כבר כמעט שנתיים מניינם אינו מלא לאחר ששלושה חברי מועצה פרשו, כל אחד מסיבותיו הוא. כבר לפני שבועות רבים העבירה ועדת האיתור לשר התקשורת דאז דוד אמסלם שלושה שמות של חברי מועצה  שאמורים היו לקבל את אישורו. בהמשך נפגשו חברי ועדת האיתור עם חברי המועצה שכולם הביעו רצון להמשיך לקדנציה נוספת, כדי לגבש החלטה על מי מהם ימליצו. זמן מה לפני הבחירות הועברה גם רשימה זאת לשר. ועדת האיתור התכוונה להמשיך לפעול גם בעת משבר הקורונה, אולם במשרד התקשורת הוציאו לחל"ת את הצוות המשפטי שמלווה אותה, כך שבפועל לא ניתן היה להמשיך.

כאמור, לוועדה הועברו שלושה מועמדים שאינם חברי מועצה ולפחות עוד שלושה חברים מתוך המועצה הקיימת. על-פי מקורבים, הוועדה מתכוונת להותיר בתפקיד לפחות מחצית מחברי המועצה המכהנים.

נדגיש כי לשר התקשורת אין סמכות להתערב במינויים. במקרה של חברי המועצה הוא מהווה מעין "חותמת גומי" ואמור לאשר את המינויים כמקשה אחת. כך שאם השר יחתום על המינויים, לתאגיד יכולה להיות מועצה מתפקדת תוך ימים ספורים. 

עמותת "הצלחה": "הצורך הוא בהול"

השבוע, לאחר שיצאה הודעה מטעם מועצת התאגיד על כך שהיא מסיימת את כהונתה, שלח עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", מכתב לשר התקשורת הנכנס, יועז הנדל, שבו דחק בו להשלים את ההליכים למינוי חברי מועצת התאגיד, שכן אם לא יעשה זאת, "הצלחה" תפנה לעזרת בית המשפט.

"עמדת מרשתי" כותב מן, "שאף זכתה לחיזוק באמצעות חוות-דעת משפטית שניתנה למועצת התאגיד על-ידי יועמש"ית התאגיד, היא שהפרשנות הראויה להוראות החוק אינה מאפשרת את הפעלת התאגיד בלא שבכל עת מכהנת מועצה הממלאת את תפקידי הפיקוח, הבקרה והאישור על פעולת התאגיד והנהלתו". 

עו"ד אלעד מן / צילום: תמר מצפי

לדבריו, "מעת שהוחלט כי הפרשנות המשפטית בה אוחז משרד המשפטים היא אחרת, הרי שקם צורך בהול אף יותר להשלים את תהליך מינוי המועצה הבאה בלא דיחוי נוסף. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שככל הידוע למרשתי, הועברו לידי כבוד השר המלצות ועדת האיתור למינוי חברים למועצה הנכנסת, באופן שיאפשר את תחילת פעולתה בהקדם".

עוד מוסיף עו"ד מן כי "נוכח העובדה שעל-פי הפרשנות בה מחזיקים משרד התקשורת והתאגיד, תסתיים תקופת כהונתו של חבר המועצה, מר שלומי שטיין, רק בחודש אוגוסט השנה - הרי שיש להבהיר כי הוא זכאי מכוח כהונה זו לקבל את כל המידע והמסמכים הנוגעים ונחוצים למילוי תפקידו גם בעת שלא מתקיים קוורום לכינוס המועצה.

"תפקידו של חבר מועצה אינו מתמצה רק בהפעלת הסמכות המוקנית לו לקבלת החלטות במליאת המועצה או בוועדות המשנה שלה, אלא בפיקוח ובקרה מתמידים והזכות להפנות שאילתות ולקבל מידע לצורך פיקוח מתמיד על פעולות התאגיד והנהלתו. פרשנות הגורסת כי בהיעדר מניין חוקי לכינוס המועצה, מתאיינות גם סמכויות והרשאות אחרות של חבר מועצה לרבות הזכות לקבל מידע - היא פרשנות בלתי סבירה בעליל הסותרת את תכלית החקיקה ואת מהות תפקידם של חברי המועצה", כתב מן.

מהנהלת תאגיד השידור "כאן" וממועצת התאגיד נמסר בתגובה: "הירידה בהכנסות מפרסום בשל משבר הקורונה מהווה גורם משמעותי בפגיעה בתקציב התאגיד. למועצה הוצג דוח המצביע על חוסר תקציבי הן כתוצאה ממשבר הקורונה והן מסיבות נוספות. הנהלת התאגיד נערכת לקיצוצים במינימום פגיעה בעובדים ובתוכן".

מטעמו של שר התקשורת נמסר: "השר הנכנס, ח"כ יועז הנדל, נכנס לתפקידו ולומד את הדברים, מבין את הדחיפות ואת החשיבות ויגבש החלטה בעניין". 

מוועד העיתונאים בתאגיד נמסר בתגובה: "הנהלת התאגיד קיימה מספר דיונים עם נציגות העובדים בנושא הקיצוצים הצפויים, ועניין השעות הנוספות לא עלה לדיון ובטח שלא הוסכם. אחרי שההנהלה הודיעה לעובדים על שינוי מדיניות בנושא השעות הנוספות, פנינו להנהלה בבקשה להבהרות, ואנחנו ממתינים לתשובות".

עוד כתבות

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד