הנשיא טראמפ הודיע כי ארה"ב תפסיק להתייחס לעיר כישות נפרדת מסין, ותבטל את מעמד הסחר המיוחד שלה לאחר שסין הצביעה על ביטול האוטונמיה בהונג קונג ● ביטול המעמד יפגע באזרחים האמריקאים הרבים שחיים ועובדים בעיר
מפגינים בהונג קונג נגד נסיונות החקיקה החדשים של סין / צילום: Vincent Yu, AP
העלייה במתיחות בין ארה"ב וסין בנושא הונג קונג גורמת לעסקים אמריקאים שקשורים אליה להילכד באש צולבת.
החברות במרכז הפיננסי והמסחרי של הונג קונג, שכבר נפגע מאד משנה של מחאות אלימות ומגפת הקורונה, עומדות בפני תקופה ארוכה של אי ודאות, על רקע סכסוך שפוגע בפעילות שלהן ומטיל ספק בעתיד שלהן בעיר בטווח הארוך.
אחרי שסין אישרה בשבוע שעבר את כוונתה לאכוף בהונג קונג חוקי ביטחון לאומי חדשים, הנשיא טראמפ הודיע ביום שישי שארה"ב תפסיק להתייחס לעיר כישות נפרדת מסין, ותבטל את מעמד הסחר המיוחד שלה. להערכת אנליסטים, מהלך כזה עלול לכלול אמצעים כמו בקרה על היצוא, מכסים והגבלת אשרות כניסה לארה"ב. אך לפי שעה, העסקים נשארים בערפל בנוגע לפרטים ולעיתוי של המהלך.
"זה יהיה שבוע מאתגר, כי אין פרטים מדויקים על איך ישתבשו היחסים הכלכליים המיוחדים", אמרה טארה ג'וזף, נשיאת לשכת המסחר האמריקאית בהונג קונג. "נחוצים עוד פרטים, כי העסקים שלנו כאן הם גדולים וחשובים".
כ-85 אלף אזרחים אמריקאיים חיים ועובדים בעיר, עם יותר מ-1,300 חברות מארה"ב שפועלות בה, חלקן עם מטות אזוריים. חברות אמריקאיות עם משרדים בהונג קונג כוללות את אפל, פרוקטר אנד גמבל ופדקס.
ארה"ב היא עמיתת הסחר השנייה בגודלה של הונג קונג אחרי סין, עם 6.2% מהמסחר בשנה שעברה, מול 50.8% למסחר עם סין. פקידים בהונג קונג מציינים את העודף המסחרי של ארה"ב עם הונג קונג, שהגיע ל-297 מיליארד דולר בשנים 2018-2019, כדי להדגים שגם האינטרס האמריקאי מצוי בסיכון.
"אנחנו לא מאמינים שעיצומים או הגבלות מסחריות על הונג קונג יהיו מוצדקים", אמר דובר ממשלתי בעיר בשבת. "הם יובילו לשבירה של היחסים המועילים לשני הצדדים שנבנו במשך שנים, ויפגעו בעסקים מקומיים ובאמריקאים ובאנשים שעובדים איתם".
שני הצדדים יפסידו אם טראמפ יממש את איומיו לשלול את מעמד הסחר המיוחד של הונג קונג, אמר דניאל ראסל, נשיא המכון האמריקאי למדיניות חברתית באסיה. "האפקט יפגע במיוחד בהונג קונג, עם השלכות שליליות על החברות האמריקאיות שפועלות בה".
החוק מכוון נגד פעילות שנחשבת לחתרנית
כשבית המחוקקים הסיני אישר ביום חמישי שעבר את התוכנית להטיל חוק חדש עם הונג קונג, בנימוק שהעיר היא פרצה בביטחון הלאומי הסיני, הוא לא חשף פרטים רבים על איך החוק הזה ייאכף. החוק עצמו ינוסח בשבועות הקרובים. ידוע רק שסוכנויות ביטחון סיניות יוכלו לפעול בעיר בפעם הראשונה מאז העברת הריבונות מבריטניה לסין העממית ב-1997.
דוברים רשמיים בבייג'ינג ובהונג קונג אומרים שרק מיעוט קטן מהתושבים יושפע מהחוק, שמכוון נגד פעילות שנחשבת לחתרנית או כזו שמקדמת עצמאות או טרור. החוק מכוון גם נגד מה שבייג'ינג רואה כהתערבות זרה בענייני העיר. סין חזרה והאשימה בעבר את ארה"ב וכוחות זרים נוספים בליבוי התסיסה החברתית בעיר.
ארגוני האופוזיציה בהונג קונג טוענים שהחוק הוא רק ההתחלה של תהליך הטמעה של העיר שיהפוך אותה לעוד עיר סינית רגילה, ודוחים את טענות הממשלה שיישמר חופש הביטוי וההתכנסות. סין הבטיחה לערוב לזכויות הללו בהסכם מ-1984 שסיים את ריבונות בריטניה בעיר ב-1997.
אנדרו לו, מנכ"ל סוכנות הייעוץ בענייני הגירה אנלקס בהונג קונג, אומר שפניות של תושבים בעיר שמבקשים להגר עלו מכ-10 פניות ביום לפני חשיפת חוק הביטחון החדש לכ-100 פניות ביום. המגמה הזו עלולה להציב קשיים בפני חברות עולמיות שרוצות למשוך כוח עבודה מיומן בעיר, ולשמור עליו.
"אנשים בעיר בהלם", הוא אמר. "הורים מעדיפי לחיות ולהתפרנס כאן, אך כשהם חושבים על הילדים שלהם, הם מעדיפים לעזוב".
פליקס צ'ונג, מחוקק שתומך בעסקים ומנהיג את המפלגה הליברלית בעיר, אמר שרבים בקהילת העסקים בעיר מקדמים בברכה את חוק הביטחון הסיני החדש, מפני שהוא יעזור לדכא את המהומות שפגעו בעסקיהם.
"הונג קונג יושבת למעשה בין שני בריונים גדולים שיש להם סכסוך", הוא אמר. "מה שבאמת מדאיג אותי הוא לא סין, אלא ארה"ב. מה עשתה הונג קונג לארה"ב?".
לשכת הסחר של האיחוד אירופי בסין הודיעה לפני הכרזתו של טראמפ ביום שישי שהעסקים באירופה תלויים בתמיכת הונג קונג בעקרונות כמו חרויות האזרח ושלטון החוק, ובלעדיהם "כוח המשיכה של העיר החשובה הזו תהיה נמוכה לאין שיעור".
"השטן נמצא בפרטים", אמר אלן זימן, איש עסקים שתומך בבייג'ינג ומשמש גם כיועץ כלכלי לממשלת הונג קונג, בהתייחס לצעדים הבאים שעשויים לבוא מצד הממשל האמריקאי. גם הוא מצביע על עודף הסחר של ארה"ב עם העיר, ומציין שהגבלת היצוא שלה עשויה לפגוע יותר בארה"ב מאשר בהונג קונג, שיש לה בסיס ייצור מינימלי והיא אינה יצואנית.
זימן, שחי בהונג קונג זה עשרות שנים, אמר שבתקופה הזו הוא ראה מחזורים של אירועים שבהם חברות כלכליות עמדו לעזוב - כמו ב-1989 אחרי אירועי כיכר טייינמן בבייג'ינג או 1997 אחרי החזרת העיר לריבונות סין. "תמיד היו כמה עצבניים שעזבו".
זימן אמר שהוא חושב שחברות רבות יבחרו להישאר מפני שהן רואות בהונג קונג כשער כניסה לסין, וגם בזכות משטר המס הנמוך ותנועת ההון החופשית.
מבחינת אמריקאים רבים בהונג קונג, "זהו רגע רגשי ושברירי", אמרה ג'וזף, שהלשכה שלה מייצגת מאות חברות מארה"ב. "רבים מאיתנו חיים ועובדים כאן שנים רבות, ואנחנו אוהבים את הונג קונג".